דיור בר השגה: 86 דירות חדשות בת"א הוגרלו בין 2,737 משקי בית
עיריית תל אביב-יפו והחברה העירונית עזרה ובצרון קיימו הבוקר (א') את הגרלת הדיור בר השגה החמישית במספרה, בה הוגרלו 86 יחידות דיור המיועדות לדיור בר השגה, בין מספר שיא של 2,737 נרשמים שביצעו 4,362 הרשמות. מספרי המועמדים לזכייה מפורסמים באתר הדיור בר השגה (קישור לאתר), וכעת יחל הליך בדיקת זכאות למועמדים והתקדמות עם הזכאים לבחירת הדירה לפי סדר עלייתם בהגרלה.
ההגרלה כוללת דירות להשכרה במחירים מוזלים, עם חוזי שכירות יציבים לחמש שנים בחמישה מיזמי נדל"ן, בשכונת גני שפירא, בפרויקט WE, ביד אליהו, ב"מידטאון תל אביב", וביסוד המעלה. אכלוס הדירות צפוי במהלך 2019, בכפוף לחתימת המועמדים מול היזמים ובהתאם לעמידתם בקריטריונים שקבעה מועצת העירייה.
על פי נתוני חברת "עזרה ובצרון", האמונה על ניהול הפרויקט, הגיל הממוצע של הנרשמים עומד על 34, 25% מהנרשמים הורים לילדים, 29% זוגות ללא ילדים, 7% משפחות חד הוריות ו-39% רווקים.
עוד עולה מהנתונים כי פרויקט המגורים המבוקש ביותר הינו WE עם 1,520 הרשמות, אחריו אפשרות המגורים במידטאון עם 940 הרשמות, לאחר מכן, יחידות הדיור ביד אליהו עם 780 הרשמות, פרויקט המגורים ביסוד המעלה עם 619 הרשמות וגני שפירא עם 514 הרשמות.
- הרצליה משיקה מדיניות דיור בר השגה: אלפי דירות קטנות במחירים מוזלים
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעיריית תל אביב-יפו מציינים כי לקחו על עצמם, כבר לפני כעשור, לייצר בפעם הראשונה במדינת ישראל את המודל לדיור בר השגה, וזאת מתוך הבנה שצריך לאפשר לבני מעמד הביניים להישאר לגור במרכזי הערים, במיוחד על רקע עליית מחירי הדיור. העירייה העמידה לצורך העניין קרקעות עירוניות ומקדמת אישורים לכ-2,600 יחידות דיור בהן, משלבת דיור בר השגה בתב"עות המובאות לאישור הועדה המקומית. על אף שמאגר דיור בר ההשגה אינו פותר את בעיית הדיור, הדבר מהווה סמן עבור ממשלת ישראל ומודל שהמדינה ורשויות נוספות יכולים לאמץ ולייצר כמות ומלאי דירות אשר ישפיעו על שוק הדיור בארץ.
הפרויקטים המשתתפים
פרויקט WE – מתחם עירוני חדש הסמוך לדרך השלום ולמגדלי עזריאלי (רחוב מנחם בגין 150), כולל 10 יחידות דיור בנות 3-2 חדרים. עלות שכירות חודשית בפרויקט תעמוד על כ-4,300 שקל לדירת 2 חדרים וכ-5,000 שקל לדירת 3 חדרים.
פרויקט גני שפירא - הוקם בשנת 2013 באמצעות חברת "עזרה ובצרון" ובמימון עיריית תל אביב-יפו באופן ייעודי לדיור בר השגה והביא להתחדשות של השכונה הדרומית. במהלך קיץ 2019 יוקצו בפרויקט 54 יחידות דיור בנות 3-5 חדרים לדיירים חדשים. השכירות החודשית בפרויקט תעמוד על 3,500 שקל לדירת 3 חדרים, 3,900 שקל לדירת 4 חדרים, ו-3,900-3,700 שקל לדירת גן בעלת 4-3 חדרים, כ-4,200 שקל לדירת פנטהאוז בעלת 4 חדרים וכ-4,600 שקל לדירת פנטהאוז בעלת 5 חדרים.
- למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?
- פינוי בינוי ביפו: קבוצת חג'ג' בהסכם של מעל 1,900 יח"ד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
פרויקט מידטאון תל אביב – סמוך למתחם שרונה ולמגדלי עזריאלי (רחוב מנחם בגין 144), כולל 3 יחידות דיור בנות 3 חדרים. עלות שכירות חודשית בפרויקט תעמוד על כ-5,040 שקל .
פרויקט יד אליהו – שישה מבנים ברחבי שכונת יד אליהו, כוללים 17 יחידות דיור בנות 2-1 חדרים. השכירות החודשית בפרויקט תעמוד על כ-1,600-1,100 לדירת חדר עד חדר וחצי, וכ-2,700-1,500 שקל לדירת חדר וחצי עד 2 חדרים.
פרויקט יסוד המעלה - ממוקם בלב שכונת נווה שאנן (רחוב יסוד המעלה 33-35), כולל שתי דירות בנות 2 חדרים. השכירות החודשית בפרויקט תעמוד על 3,100 שקל.
תנאי הזכאות
הקריטריונים לקביעת הזכאות הומלצו על ידי הוועדה לדיור בר השגה של העירייה, והינם פועל יוצא של שיקולי מדיניות ובראשם הגדרת זוגות ומשפחות בתחילת דרכן ממעמד הביניים כקהל היעד המרכזי.
עם זאת, לאור הביקוש, בשנה שעברה הורחבו הקריטריונים וכעת תנאי הסף כוללים שישה קריטריונים, בהם: היעדר בעלות על דירה, תושבות בתל אביב יפו (במשך שלוש השנים האחרונות לפחות או במשך ארבע שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות שקדמו למועד הקובע), גיל שאינו עולה על 45 או מעל גיל 45 ובלבד שבמשק הבית יש ילד אשר גילו עד גיל 12 שנים במועד הקובע. כמו כן, על המועמדים להיות בעלי הכנסה המדורגת בעשירונים ראשון עד שביעי (עם אפשרות לסטייה של עד 10 אחוזים מעל הסכום הקבוע ברף העליון של העשירון השביעי בהתאם לפרסומי הלמ"ס).
מעבר להרחבת הקריטריונים, על מנת להקל על התושבים, המתמודדים לא נדרשו להמציא את כל המסמכים בשלב הרישום, אלא רק לצרף צילום תעודת זהות ולחתום על הצהרה שהם קראו על הפרויקט, מעוניינים בו, קראו את הקריטריונים ועומדים בהם. רק נרשמים אשר עלו בהגרלה יידרשו להמציא את המסמכים לעזרה ובצרון.
- 1.יש 14/04/2019 17:15הגב לתגובה זוהתשואה המתקבלת פשוט אפסית. לזוכים זהו מבצע מטורף. התקווה שלא יאריכו את זה ביותר מ5 שנים, אחרת יהיו סלאמס. מחקרים מצעו שדיור מוגן לטווח ארוך מקדם פשע, עוני וזיהום הסביבה.
- dw 15/04/2019 17:28הגב לתגובה זואלא יותר סדר גודל של מורים, גננות, שוטרים וכיו"ב. הפרוייקט בשפירא עלה 40 מיליון שקלים, על חשבון משלמי הארנונה, ומציע פתרון דיור פנטסטי ל 50 זוכים. חבל שבמקום לבנות רק 3 קומות לא בנו שמה 6, מה שהיה מגדיל את הסיכוי לזכות. אם כבר בנו מעלית, למה רק 3 קומות? 3500 שקל ל 3 חדרים חדשה מהניילונים, גם בדרום ת"א, זה מחיר נחשק ואם מציעים גם ראש שקט ל 5 שנים? פלא שנרשמו פי 10 מועמדים? מה שאכן חשוב זה שתהיה תחלופה מדי 5 שנים, כי זה בעצם מתנה שמצ'פרים קומץ זוכים, וחוץ מהם יש עוד אלפי תל אביבים לא פחות טובים מהם, שמגיע להם לא פחות משמגיע ל 50 המזליקו שעקצו דירה באחלה מחיר.

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות
המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות
בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל
ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות. אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות: מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד
לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים
בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%. עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית
של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה. מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים
האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה
