רון חולדאי
צילום: ארז חרוד - עושים צילום

דיור בר השגה: 86 דירות חדשות בת"א הוגרלו בין 2,737 משקי בית

דירות להשכרה במחירים מוזלים, עם חוזי שכירות יציבים לחמש שנים. היכן הוגרלו דירות חדר ב-1,100 שקל לחודש, ומה המחירים? 
ערן סוקול | (2)

עיריית תל אביב-יפו והחברה העירונית עזרה ובצרון קיימו הבוקר (א') את הגרלת הדיור בר השגה החמישית במספרה, בה הוגרלו 86 יחידות דיור המיועדות לדיור בר השגה, בין מספר שיא של 2,737 נרשמים שביצעו 4,362 הרשמות. מספרי המועמדים לזכייה מפורסמים באתר הדיור בר השגה (קישור לאתר), וכעת יחל הליך בדיקת זכאות למועמדים והתקדמות עם הזכאים לבחירת הדירה לפי סדר עלייתם בהגרלה.

ההגרלה כוללת דירות להשכרה במחירים מוזלים, עם חוזי שכירות יציבים לחמש שנים בחמישה מיזמי נדל"ן, בשכונת גני שפירא, בפרויקט WE, ביד אליהו, ב"מידטאון תל אביב", וביסוד המעלה. אכלוס הדירות צפוי במהלך 2019, בכפוף לחתימת המועמדים מול היזמים ובהתאם לעמידתם בקריטריונים שקבעה מועצת העירייה.

על פי נתוני חברת "עזרה ובצרון", האמונה על ניהול הפרויקט, הגיל הממוצע של הנרשמים עומד על 34, 25% מהנרשמים הורים לילדים, 29% זוגות ללא ילדים, 7% משפחות חד הוריות ו-39% רווקים.

עוד עולה מהנתונים כי פרויקט המגורים המבוקש ביותר הינו WE עם 1,520 הרשמות, אחריו אפשרות המגורים במידטאון עם 940 הרשמות, לאחר מכן, יחידות הדיור ביד אליהו עם 780 הרשמות, פרויקט המגורים ביסוד המעלה עם 619 הרשמות וגני שפירא עם 514 הרשמות.

בעיריית תל אביב-יפו מציינים כי לקחו על עצמם, כבר לפני כעשור, לייצר בפעם הראשונה במדינת ישראל את המודל לדיור בר השגה, וזאת מתוך הבנה שצריך לאפשר לבני מעמד הביניים להישאר לגור במרכזי הערים, במיוחד על רקע עליית מחירי הדיור. העירייה העמידה לצורך העניין קרקעות עירוניות ומקדמת אישורים לכ-2,600 יחידות דיור בהן, משלבת דיור בר השגה בתב"עות המובאות לאישור הועדה המקומית. על אף שמאגר דיור בר ההשגה אינו פותר את בעיית הדיור, הדבר מהווה סמן עבור ממשלת ישראל ומודל שהמדינה ורשויות נוספות יכולים לאמץ ולייצר כמות ומלאי דירות אשר ישפיעו על שוק הדיור בארץ.

הפרויקטים המשתתפים

פרויקט WE – מתחם עירוני חדש הסמוך לדרך השלום ולמגדלי עזריאלי (רחוב מנחם בגין 150), כולל 10 יחידות דיור בנות 3-2 חדרים. עלות שכירות חודשית בפרויקט תעמוד על כ-4,300 שקל לדירת 2 חדרים וכ-5,000 שקל לדירת 3 חדרים.

פרויקט גני שפירא - הוקם בשנת 2013 באמצעות חברת "עזרה ובצרון" ובמימון עיריית תל אביב-יפו באופן ייעודי לדיור בר השגה והביא להתחדשות של השכונה הדרומית. במהלך קיץ 2019 יוקצו בפרויקט 54 יחידות דיור בנות 3-5 חדרים לדיירים חדשים. השכירות החודשית בפרויקט תעמוד על 3,500 שקל לדירת 3 חדרים, 3,900 שקל לדירת 4 חדרים, ו-3,900-3,700 שקל לדירת גן בעלת 4-3 חדרים, כ-4,200 שקל לדירת פנטהאוז בעלת 4 חדרים וכ-4,600 שקל לדירת פנטהאוז בעלת 5 חדרים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

פרויקט מידטאון תל אביב – סמוך למתחם שרונה ולמגדלי עזריאלי (רחוב מנחם בגין 144), כולל 3 יחידות דיור בנות 3 חדרים. עלות שכירות חודשית בפרויקט תעמוד על כ-5,040 שקל .

פרויקט יד אליהו – שישה מבנים ברחבי שכונת יד אליהו, כוללים 17 יחידות דיור בנות 2-1 חדרים. השכירות החודשית בפרויקט תעמוד על כ-1,600-1,100 לדירת חדר עד חדר וחצי, וכ-2,700-1,500 שקל לדירת חדר וחצי עד 2 חדרים.

פרויקט יסוד המעלה - ממוקם בלב שכונת נווה שאנן (רחוב יסוד המעלה 33-35), כולל שתי דירות בנות 2 חדרים. השכירות החודשית בפרויקט תעמוד על 3,100 שקל.

תנאי הזכאות

הקריטריונים לקביעת הזכאות הומלצו על ידי הוועדה לדיור בר השגה של העירייה, והינם פועל יוצא של שיקולי מדיניות ובראשם הגדרת זוגות ומשפחות בתחילת דרכן ממעמד הביניים כקהל היעד המרכזי.

עם זאת, לאור הביקוש, בשנה שעברה הורחבו הקריטריונים וכעת תנאי הסף כוללים שישה קריטריונים, בהם: היעדר בעלות על דירה, תושבות בתל אביב יפו (במשך שלוש השנים האחרונות לפחות או במשך ארבע שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות שקדמו למועד הקובע), גיל שאינו עולה על 45 או מעל גיל 45 ובלבד שבמשק הבית יש ילד אשר גילו עד גיל 12 שנים במועד הקובע. כמו כן, על המועמדים להיות בעלי הכנסה המדורגת בעשירונים ראשון עד שביעי (עם אפשרות לסטייה של עד 10 אחוזים מעל הסכום הקבוע ברף העליון של העשירון השביעי בהתאם לפרסומי הלמ"ס).

מעבר להרחבת הקריטריונים, על מנת להקל על התושבים, המתמודדים לא נדרשו להמציא את כל המסמכים בשלב הרישום, אלא רק לצרף צילום תעודת זהות ולחתום על הצהרה שהם קראו על הפרויקט, מעוניינים בו, קראו את הקריטריונים ועומדים בהם. רק נרשמים אשר עלו בהגרלה יידרשו להמציא את המסמכים לעזרה ובצרון.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יש 14/04/2019 17:15
    הגב לתגובה זו
    התשואה המתקבלת פשוט אפסית. לזוכים זהו מבצע מטורף. התקווה שלא יאריכו את זה ביותר מ5 שנים, אחרת יהיו סלאמס. מחקרים מצעו שדיור מוגן לטווח ארוך מקדם פשע, עוני וזיהום הסביבה.
  • dw 15/04/2019 17:28
    הגב לתגובה זו
    אלא יותר סדר גודל של מורים, גננות, שוטרים וכיו"ב. הפרוייקט בשפירא עלה 40 מיליון שקלים, על חשבון משלמי הארנונה, ומציע פתרון דיור פנטסטי ל 50 זוכים. חבל שבמקום לבנות רק 3 קומות לא בנו שמה 6, מה שהיה מגדיל את הסיכוי לזכות. אם כבר בנו מעלית, למה רק 3 קומות? 3500 שקל ל 3 חדרים חדשה מהניילונים, גם בדרום ת"א, זה מחיר נחשק ואם מציעים גם ראש שקט ל 5 שנים? פלא שנרשמו פי 10 מועמדים? מה שאכן חשוב זה שתהיה תחלופה מדי 5 שנים, כי זה בעצם מתנה שמצ'פרים קומץ זוכים, וחוץ מהם יש עוד אלפי תל אביבים לא פחות טובים מהם, שמגיע להם לא פחות משמגיע ל 50 המזליקו שעקצו דירה באחלה מחיר.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.