רון חולדאי
צילום: ארז חרוד - עושים צילום

דיור בר השגה: 86 דירות חדשות בת"א הוגרלו בין 2,737 משקי בית

דירות להשכרה במחירים מוזלים, עם חוזי שכירות יציבים לחמש שנים. היכן הוגרלו דירות חדר ב-1,100 שקל לחודש, ומה המחירים? 
ערן סוקול | (2)

עיריית תל אביב-יפו והחברה העירונית עזרה ובצרון קיימו הבוקר (א') את הגרלת הדיור בר השגה החמישית במספרה, בה הוגרלו 86 יחידות דיור המיועדות לדיור בר השגה, בין מספר שיא של 2,737 נרשמים שביצעו 4,362 הרשמות. מספרי המועמדים לזכייה מפורסמים באתר הדיור בר השגה (קישור לאתר), וכעת יחל הליך בדיקת זכאות למועמדים והתקדמות עם הזכאים לבחירת הדירה לפי סדר עלייתם בהגרלה.

ההגרלה כוללת דירות להשכרה במחירים מוזלים, עם חוזי שכירות יציבים לחמש שנים בחמישה מיזמי נדל"ן, בשכונת גני שפירא, בפרויקט WE, ביד אליהו, ב"מידטאון תל אביב", וביסוד המעלה. אכלוס הדירות צפוי במהלך 2019, בכפוף לחתימת המועמדים מול היזמים ובהתאם לעמידתם בקריטריונים שקבעה מועצת העירייה.

על פי נתוני חברת "עזרה ובצרון", האמונה על ניהול הפרויקט, הגיל הממוצע של הנרשמים עומד על 34, 25% מהנרשמים הורים לילדים, 29% זוגות ללא ילדים, 7% משפחות חד הוריות ו-39% רווקים.

עוד עולה מהנתונים כי פרויקט המגורים המבוקש ביותר הינו WE עם 1,520 הרשמות, אחריו אפשרות המגורים במידטאון עם 940 הרשמות, לאחר מכן, יחידות הדיור ביד אליהו עם 780 הרשמות, פרויקט המגורים ביסוד המעלה עם 619 הרשמות וגני שפירא עם 514 הרשמות.

בעיריית תל אביב-יפו מציינים כי לקחו על עצמם, כבר לפני כעשור, לייצר בפעם הראשונה במדינת ישראל את המודל לדיור בר השגה, וזאת מתוך הבנה שצריך לאפשר לבני מעמד הביניים להישאר לגור במרכזי הערים, במיוחד על רקע עליית מחירי הדיור. העירייה העמידה לצורך העניין קרקעות עירוניות ומקדמת אישורים לכ-2,600 יחידות דיור בהן, משלבת דיור בר השגה בתב"עות המובאות לאישור הועדה המקומית. על אף שמאגר דיור בר ההשגה אינו פותר את בעיית הדיור, הדבר מהווה סמן עבור ממשלת ישראל ומודל שהמדינה ורשויות נוספות יכולים לאמץ ולייצר כמות ומלאי דירות אשר ישפיעו על שוק הדיור בארץ.

הפרויקטים המשתתפים

פרויקט WE – מתחם עירוני חדש הסמוך לדרך השלום ולמגדלי עזריאלי (רחוב מנחם בגין 150), כולל 10 יחידות דיור בנות 3-2 חדרים. עלות שכירות חודשית בפרויקט תעמוד על כ-4,300 שקל לדירת 2 חדרים וכ-5,000 שקל לדירת 3 חדרים.

פרויקט גני שפירא - הוקם בשנת 2013 באמצעות חברת "עזרה ובצרון" ובמימון עיריית תל אביב-יפו באופן ייעודי לדיור בר השגה והביא להתחדשות של השכונה הדרומית. במהלך קיץ 2019 יוקצו בפרויקט 54 יחידות דיור בנות 3-5 חדרים לדיירים חדשים. השכירות החודשית בפרויקט תעמוד על 3,500 שקל לדירת 3 חדרים, 3,900 שקל לדירת 4 חדרים, ו-3,900-3,700 שקל לדירת גן בעלת 4-3 חדרים, כ-4,200 שקל לדירת פנטהאוז בעלת 4 חדרים וכ-4,600 שקל לדירת פנטהאוז בעלת 5 חדרים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

פרויקט מידטאון תל אביב – סמוך למתחם שרונה ולמגדלי עזריאלי (רחוב מנחם בגין 144), כולל 3 יחידות דיור בנות 3 חדרים. עלות שכירות חודשית בפרויקט תעמוד על כ-5,040 שקל .

פרויקט יד אליהו – שישה מבנים ברחבי שכונת יד אליהו, כוללים 17 יחידות דיור בנות 2-1 חדרים. השכירות החודשית בפרויקט תעמוד על כ-1,600-1,100 לדירת חדר עד חדר וחצי, וכ-2,700-1,500 שקל לדירת חדר וחצי עד 2 חדרים.

פרויקט יסוד המעלה - ממוקם בלב שכונת נווה שאנן (רחוב יסוד המעלה 33-35), כולל שתי דירות בנות 2 חדרים. השכירות החודשית בפרויקט תעמוד על 3,100 שקל.

תנאי הזכאות

הקריטריונים לקביעת הזכאות הומלצו על ידי הוועדה לדיור בר השגה של העירייה, והינם פועל יוצא של שיקולי מדיניות ובראשם הגדרת זוגות ומשפחות בתחילת דרכן ממעמד הביניים כקהל היעד המרכזי.

עם זאת, לאור הביקוש, בשנה שעברה הורחבו הקריטריונים וכעת תנאי הסף כוללים שישה קריטריונים, בהם: היעדר בעלות על דירה, תושבות בתל אביב יפו (במשך שלוש השנים האחרונות לפחות או במשך ארבע שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות שקדמו למועד הקובע), גיל שאינו עולה על 45 או מעל גיל 45 ובלבד שבמשק הבית יש ילד אשר גילו עד גיל 12 שנים במועד הקובע. כמו כן, על המועמדים להיות בעלי הכנסה המדורגת בעשירונים ראשון עד שביעי (עם אפשרות לסטייה של עד 10 אחוזים מעל הסכום הקבוע ברף העליון של העשירון השביעי בהתאם לפרסומי הלמ"ס).

מעבר להרחבת הקריטריונים, על מנת להקל על התושבים, המתמודדים לא נדרשו להמציא את כל המסמכים בשלב הרישום, אלא רק לצרף צילום תעודת זהות ולחתום על הצהרה שהם קראו על הפרויקט, מעוניינים בו, קראו את הקריטריונים ועומדים בהם. רק נרשמים אשר עלו בהגרלה יידרשו להמציא את המסמכים לעזרה ובצרון.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יש 14/04/2019 17:15
    הגב לתגובה זו
    התשואה המתקבלת פשוט אפסית. לזוכים זהו מבצע מטורף. התקווה שלא יאריכו את זה ביותר מ5 שנים, אחרת יהיו סלאמס. מחקרים מצעו שדיור מוגן לטווח ארוך מקדם פשע, עוני וזיהום הסביבה.
  • dw 15/04/2019 17:28
    הגב לתגובה זו
    אלא יותר סדר גודל של מורים, גננות, שוטרים וכיו"ב. הפרוייקט בשפירא עלה 40 מיליון שקלים, על חשבון משלמי הארנונה, ומציע פתרון דיור פנטסטי ל 50 זוכים. חבל שבמקום לבנות רק 3 קומות לא בנו שמה 6, מה שהיה מגדיל את הסיכוי לזכות. אם כבר בנו מעלית, למה רק 3 קומות? 3500 שקל ל 3 חדרים חדשה מהניילונים, גם בדרום ת"א, זה מחיר נחשק ואם מציעים גם ראש שקט ל 5 שנים? פלא שנרשמו פי 10 מועמדים? מה שאכן חשוב זה שתהיה תחלופה מדי 5 שנים, כי זה בעצם מתנה שמצ'פרים קומץ זוכים, וחוץ מהם יש עוד אלפי תל אביבים לא פחות טובים מהם, שמגיע להם לא פחות משמגיע ל 50 המזליקו שעקצו דירה באחלה מחיר.
דירה דירות בניין
צילום: שלומי יוסף

מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים

דירה חדשה מבטיחה ריח של חדש ושקט לכאורה, יד שנייה מביאה ודאות; בסוף 2025, כשהמימון יקר, מדד תשומות בנייה ומבצעי קבלן משנים את התמונה, ההכרעה פחות רגשית ויותר כלכלית

רן קידר |

השאלה אם עדיף לקנות דירה חדשה או דירה יד שנייה תלויה בגורמים רבים ומשתנים לרבות שיקולים פיננסיים, תזרימיים, משפחתיים ועוד. רבים נמשכים לדירה חדשה בגלל תוכניות מסובסדות, מבצעי קבלנים ותחושת ביטחון של בניין חדש, אבל שוק היד השנייה ממשיך להיות מרכז הכובד של העסקאות בישראל. אנשים קונים דירה שהם יכולים לראות בעיניים.

נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי מראים תמונה ברורה שהיא המשכה  של מגמה ברבעונים האחרונים: יותר דירות יד 2 נמכרות מאשר דירות חדשות. ברבעון השלישי כ-65% מעסקאות הדיור בישראל הן בדירות יד שנייה, לעומת 35% בדירות חדשות. הפער הזה מתרחב בתקופות של אי-ודאות כלכלית, כשרוכשים מעדיפים לראות מה הם קונים.

דירה חדשה על הנייר היא רכישה בתנאי אי-ודאות - לא רק לגבי הדירה עצמה, אלא לגבי הסביבה, הבניין, איכות הביצוע, השירות והזמן עד המפתח. דירה יד שנייה מאפשרת בדיקה מהירה של רוב הדברים שמכאיבים באמת: רעש, אור, רוחות, חניה, שכנים, ועד בית, ליקויים, נזילות ותחושת המרחב. בד בבד, היא יכולה לדרוש שיפוץ יקר, טיפול בתשתיות ישנות ולעיתים פשרות בתכנון.


ודאות מול הבטחה: מה באמת קונים כשחותמים על דירה חדשה

קניית דירה חדשה בנויה משני חלקים: המפרט ומה שלא כתוב. המפרט הוא מה שמופיע בחוזה, בתוכניות ובנספחים. מה שלא כתוב הוא איכות החיים שתתגלה רק אחרי אכלוס. חניון ש"על הנייר" עובד, אבל במציאות מתעכב; מעליות חדשות שמייצרות תקלות בשלב ההרצה; חדרי אשפה שמעלים ריחות; חברת ניהול שמחליפה נהלים כל חודש; ולפעמים סביבה שמשתנה בזמן שהפרויקט נבנה, כמו תשתיות חדשות, כבישים, מבני ציבור או שינויי תכנון. וגם - תשלום גדול לוועד בית, עיכובים שונים, פגמים ותקלות בדירה שהקבלן אמור לתקן. ועוד. 

גם אם הקבלן פועל לפי כללים, בניין חדש הוא מערכת שצריכה זמן כדי להתייצב. שנים ראשונות כוללות תקופת בדק ואחריות, תיקונים, ביקורי בעלי מקצוע ודיונים אינסופיים בווטסאפ של הדיירים. זה מחיר שצריך לקחת בחשבון. יש יתרון לכך שהקבלן אחראי על ליקויים בתקופות מוגדרות - שנה לבדק ושלוש שנים לאחריות על רוב הרכיבים - אבל האחריות לא תמיד מתורגמת לפתרון מהיר, ולעיתים הדיירים נאלצים להתעקש, לתעד ולהכניס אנשי מקצוע מטעמם. זה כאב רוב גדול, כשברוב הבניינים החדשים וברוב הדירות זה טיפול שוטף מול הקבלן. 

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.