רונסון של קבוצת לוזון תרכוש פרויקט מגורים בפולין תמורת 83 מיליון שקל

הפרויקט ממקומם בעיר ורשה ומתשרע על שטח כולל של כ-24,000 מ"ר; רונסון תמשיך לנהל את הפרויקט
נועם בראל |

קבוצת לוזון מדווחת כי החברה הבת שלה, רונסון (66%), תרכוש את פרויקט הנדל"ן הפולני "נובה", תמורת כ-81.9 מיליון שקל.  לאחר הרכישה, רונסון תמשיך לנהל את הפרויקט במלואו.

פרויקט "נובה" הממקומם בעיר ורשה, הינו פרויקט נדל"ן יזמי למגורים, וכולל מספר שלבים אשר בחלקם הושלמה הבניה, חלקם מצויים בבניה, וחלקם קרקעות לפיתוח, כאשר הסכם הרכש מתייחס לשלבי הפרויקט אשר בהם הושלמה הבניה ואלה המצויים בבניה.

הפרויקט כולל יחידות דיור בשטח כולל של כ-5,000 מ"ר אשר מועד מסירתן מתוכנן להתבצע בשנת 2018, יחידות דיור בשטח כולל של כ-7,500 מ"ר המצויות בשלבי בניה אשר מועד השלמתן מתוכנן להסתיים במהלך הרבעון השני של שנת 2018, ויחידות דיור בשטח כולל של כ-6,500 מ"ר, המצויות בשלבי בניה אשר מועד השלמתן מתוכנן להסתיים במהלך שנת 2019. השטח הכולל של פרויקט נובה הינו כ- 24,000 מ"ר.

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה (לשעבר קבוצת א. דורי), והחברות המאוחדות שלה עוסקות במגוון תחומי פעילות, ביניהם איתור, ייזום, פיתוח, הקמה, שיווק ומכירה של פרויקטים בתחום הנדל"ן, בעיקר למגורים בישראל. באמצעות חברת הבת רונסון, עוסקת קבוצת לוזון בייזום, הקמה ומכירה של פרויקטים למגורים בפולין. פרויקטים קבלניים בישראל כגון מגדלי יוקרה למגורים, מגורים, משרדים, מרכזים מסחריים וכן ביצוע עבודות גמר, ובתחום האנרגיה - הפעלת תחנת כח פרטית לייצור חשמל, באזור אשקלון, בעלת הספק של כ - 850 מגה-וואט, באמצעות חברה כלולה, דוראד אנרגיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדלן
צילום: Freepik

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות

נדב אטיאס |

בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.

אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:

מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.

עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.

מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה