לשכת עו"ד: להחמיר את הטיפול בדיירים סרבנים בפינוי בינוי

פורום מקרקעין בלשכת עו"ד התייחס להצעת חוק פינוי בינוי - ודורש לבצע בה מספר תיקונים
לירן סהר | (10)

נושא הדייר הסרבן עוצר מייזמי התחדשות עירונית רבים ומשרד המשפטים מקדם הצעת חוק שמסדירה את הטיפול בבעייה זו. פורום מקרקעין בלשכת עורכי הדין התייחס להצעת חוק ומבקש להכניס מספר שינויים.

חוק פינוי בינוי נחקק במטרה לעודד עסקאות של פינוי בינוי וזאת כדי לעודד התחדשות עירונית שיש בה להביא לניצול משאבי קרקע, לאפשר עתודות מגורים תוך כדי שיפור תשתיות והחזות העירונית וכן לסייע בהיבטים חברתיים. בנוסף החוק נועד כדי להתמודד עם תופעת "הדייר הסרבן", תופעה בה פרויקטים רבים אינם יוצאים לפועל למרות רצונם של הדיירים, בשל התנגדות בלתי סבירה של אחד הדיירים לביצוע הפרויקט.

 

המצב כיום - במטרה לעודד יציאה של פרויקטים לפועל, קבע המחוקק את סעיף 2 (א) לחוק פינוי בנוי (פיצויים), כיום החוק מטיל אחריות נזיקית על בעלי דירות שכתוצאה מסרבנותם, נפגעים בעלי יתר הדירות בבית המשותף, עקב אי ביצוע עסקה כך שבית המשפט יוכל להטיל עליהם תשלום של פיצוי כספי לנפגעים וזאת כאשר ההתנגדות הינה בלתי סבירה.

אולם למרות החוק, עולה כי עדיין יש קושי רב בקידום עסקאות פינוי בינוי, והסנקציה של הטלת אחריות נזיקית על בעל הדירה הסרבן, לא מספקת את המענה הנדרש. 

לאור זאת מוצע התיקון החדש, הנועד להטיל סנקציה נוספת על בעל דירה סרבן, ובכך להאיץ את ההתקדמות של פרויקטים תקועים וכן של  פרויקטים עתידיים לטובתך הכלל.

 

מה יקרה לאחר התיקון ?

 התיקון המוצע קובע כי כאשר קיימת הסכמה של רוב מיוחס מבין בעלי הדירות במקבץ פינוי ובינוי לביצוע הפרויקט, יוכל בית המשפט על-פי התיקון המוצע, להורות בצו על פינוי הדירה של בעל דירה סרבן ולמנות אדם אשר יהא מוסמך בהתאם להוראות בית המשפט, להתקשר בשם בעל הדירה הסרבן בעסקת פינוי ובינוי. כעולה מההצעה, הטלת הסנקציה של פינוי בעל הדירה הסרבן תיעשה רק אם מצא בית המשפט כי הפינוי מוצדק וסביר בנסיבות העניין, ולאחר שנתן לבעל הדירה הסרבן הזדמנות לטעון את טענותיו".

במסגרת ההחלטה יביא בית המשפט בסך השיקולים את הנסיבות המיוחדות שבהריסת דירתו של בעל הדירה הסרבן והשלכותיהן. משכך, סעד הפינוי נדרש לדיון נוסף בביהמ"ש. 

עוה"ד אברהם ללום, ממשרד אברהם ללום ושות' ויו"ר פורום המקרקעין הארצי של לשכת עורכי הדין, שניסח בעבר הצעת חוק זהה אמר היום: "אני מברך על הצעת החוק, שנועדה לקדם פרויקטים של פינוי בינוי, כך, שבית המשפט יוכל לתת צו לפינוי של בעל דירה סרבן בדומה לתמ"א 38, שם המפקח על בתים משותפים  מוסמך לכפות על בעל דירה סרבן את ביצוע הפרויקט, אני סבור כי מתן צעדים אופרטיביים כנגד הסרבנים כדוגמת צעד זה, יביאו לשינוי המצב הקיים".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

"מעבר לאמור, ראוי כי הצעת החוק תתקן את המצב הנוכחי לפיו רק במועד הכרזת הממשלה על המתחם כמיועד לפינוי בינוי, ניתן להגיש תביעה כנגד בעל דירה סרבן, ולתקנו כך שכבר בעת הפקדת תכנית פינוי בינוי בוועדה המחוזית, ניתן יהיה לפנות אל בית המשפט בהתאם, לקבלת הסעדים הקבועים בהצעת החוק".

ללום מסביר כי "באותו עניין אנו יכולים ללמוד ולהקיש מתמ"א 38, שם תוקן סעיף 3 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)והוקלו התנאים להגשת תביעה כנגד הדייר הסרבן, כך שדי בהחלטת וועדה בכדי להגיש תביעה כנגד דייר סרבן, כך ראוי שייעשה גם בחוק פינוי בינוי, כלומר די יהיה בהפקדת התוכנית ו/או הכרזת המתחם כמתחם לפינוי בינוי, לפי המוקדם מבניהם".

 

לסיכום אומר ללום כי "החוק כפי שהוא מנוסח כיום נכשל בלהשיג את מטרתו לאפשר הוצאת פרויקטים לפועל במהירות. במסגרת התיקון חשוב לקבוע הוצאות על מנת ליצור בנוסף תמריץ לדייר הסרבן להימנע ככל ומדובר סירוב שאינו סביר. החוק הקודם יצר תמריץ לדייר הסרבן דבר שחשוב מאוד ליצור גם במסגרת התיקון במסגרת קביעת הוצאות נגד הדייר הסרבן".         

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    המוציא לאור 28/11/2015 20:27
    הגב לתגובה זו
    ללום שטוען שרוב לקוחותיו הם הקבלנים עושה הכל על מנת שהאזרח הקטן יכתש ביידי חברות בנייה וקבלנים תאבי בצע בקרוב יצאו לאור מעשים שלא יעשו
  • 8.
    פרש 25/11/2015 14:18
    הגב לתגובה זו
    ולשלוח אותם לכלא
  • 7.
    אדמה 25/11/2015 08:58
    הגב לתגובה זו
    כבר היום קבלנים מנסים בכח להכריח דיירים לחתום על חוזים מקפחים בחסות החוקצריך לבטל את החוק במיידית
  • 6.
    zzzzz 25/11/2015 00:23
    הגב לתגובה זו
    עו"ד ללום מייצג לפי דבריו ברוב המיקרים את החברות לא איכפת לו מהאזרח הקטן שאותו הוא מגדיר כסרבן דרך אגב לא כל הסרבנים הם אכן סרבנים וזאת על פי ההגרדרה בחוק ללום מוכן לכתוש את האזרח הקטן על מנת " לעשות" למען ביתו מי הוא ושכמותו שיחליטוו מי הוא סרבן , הם דוחפים יותר מידי וזה מתחיל להסריח
  • 5.
    אבי 24/11/2015 20:22
    הגב לתגובה זו
    שנים לוקח להוציא פרויקט לדרך....החוק צריך לתת דדליין לפרויקט...ואם לא מתבצע בזמן...ליבדוק מה תוקע את הפרויקט...ליראות מה הסיבה..ולטפל בה...לא יתכן שפרויקט יכך יותר מעשר שנים.
  • 4.
    זכותי וזהלגיטימי 24/11/2015 19:46
    הגב לתגובה זו
    מה זה סרבו .לחייב לחזק ואז לא חייבים התחדשות.התחילו עם חיזוק ועכשיו רוצים תמ"ה .אם הדייר רוצה חיזוק מכספו זכותו.אם אין למדינה דירות שתפשיר קיבוצים ומושבים.
  • 3.
    אתי 24/11/2015 18:58
    הגב לתגובה זו
    מס נרחבות לבעלי בתים פרטיים כדי לתת להם תמריץ להצטרף לפרוייקט ואז תגדל ההתכנות הכלכלית וכולם ירוויחו.
  • 2.
    לוך 24/11/2015 17:11
    הגב לתגובה זו
    והכל למען עוד פרוייקטים ועוד כסף
  • 1.
    לוך 24/11/2015 17:08
    הגב לתגובה זו
    ומה עם זכות בעל הקניין חופש העיסוק והכל שעורכי דין ירוויחו עוד כסף
  • הקנין המדובר הוא קניין משותף. (ל"ת)
    משפטן 24/11/2015 18:56
    הגב לתגובה זו
דלית רביב צילום: רמי זרנגרדלית רביב צילום: רמי זרנגר

ICR מתקדמת בשני פרויקטים של התחדשות ברמת גן ובגבעתיים

החברה דיווחה כי השלימה את השגת הרוב הדרוש מבעלי הדירות בשני מתחמים מרכזיים - ברחוב הרא"ה ברמת גן וברחובות משמר הירדן-ההסתדרות בגבעתיים. שני המתחמים, שמיועדים לפינוי-בינוי, צפויים לייצר יחד מאות יחידות דיור חדשות בהיקפים הנאמדים במיליארדי שקלים. במקביל, החברה ממשיכה לקדם שורה של תוכניות נוספות בגוש דן, כחלק מתנופת התחדשות עירונית רחבה ברמת גן וגבעתיים

עוזי גרסטמן |

בשתי ערים סמוכות בלב גוש דן, רמת גן וגבעתיים, מדווחת ICR על התקדמות משמעותית בקידום פרויקטים גדולים של התחדשות עירונית. לטענת החברה, היא השלימה בימים האחרונים את השגת הרוב הדרוש מבעלי הדירות לצורך קידומם של שני מתחמים מרכזיים: האחד בשכונת נגבה ברמת גן, והשני בשכונת תל גנים בגבעתיים. מדובר בשני פרויקטים שצפויים לייצר מאות דירות חדשות בשטח בנוי צפוף ומבוקש.

ברמת גן מדובר במתחם ברחוב הרא"ה שבשכונת נגבה, המתפרש על פני כ-4.5 דונמים. התוכנית כוללת הריסה של ארבעה מבני מגורים ישנים ובהם כ-100 דירות ועוד 12 חנויות. במקומם מתוכננים להיבנות שלושה מבני מגורים חדשים: מגדל בן 35 קומות שיוקם על צומת הרחובות הרא"ה-נגבה, ושני בניינים מרקמיים בני תשע קומות כל אחד. בסך הכל צפויות להיבנות במתחם כ-260 דירות, לצד שטחי מסחר בהיקף של כ-190 מ"ר ושטח נוסף שיוקצה לשימושים ציבוריים עבור בית הספר עתיד הסמוך. בנוסף, התכנון כולל יצירת זיקות מעבר רגליות שיחברו בין הרחוב הראשי לבין רחובות השכונה הפנימיים - מהלך שמכוון להגביר את הנגישות במרחב.

שכונת נגבה עצמה עוברת בשנים האחרונות גל התחדשות משמעותי, עם שילוב של בנייה חדשה לצד אוכלוסייה ותיקה והשקעה במרחב הציבורי. מיקומה המרכזי, בסמוך לפארק הירקון ולצירי תנועה ראשיים, הפך אותה לאחת השכונות המתחדשות הבולטות במרכז הארץ.

במקביל, בגבעתיים דייוחה כאומר החברה גם על השגת רוב במתחם רחב היקף ברחובות משמר הירדן וההסתדרות שבשכונת תל גנים. המתחם משתרע על פני כ-10 דונמים וכולל כיום שבעה בנייני מגורים בני ארבע קומות ובהם 112 דירות. במסגרת התוכנית ייהרסו המבנים הישנים ובמקומם ייבנה מתחם עירוני חדש ובו כ-300 יחידות דיור, לצד שטחי מסחר ושטחים ציבוריים. החברה מעריכה כי היקף ההכנסות בפרויקט זה יגיע לכ-690 מיליון שקל. תל גנים נחשבת אחת השכונות המבוקשות בגבעתיים, בין היתר בזכות קרבתה לפארק רבקה ולמוקדי ציבור מרכזיים בעיר. מיקומו של הפרויקט, בלב שכונה מבוססת אך מיושנת בחלקה, הופך אותו לבעל פוטנציאל משמעותי לשינוי פני האזור.

ההתמקמות של ICR בשתי הערים אינה חדשה, ובשנים האחרונות היא מקדמת בהן כמה פרויקטים נוספים. ברמת גן החברה מקדמת פרויקט גדול בין רחובות רש"י ואבא הלל, שכולל כ-200 דירות וכ-800 מ"ר שטחי מסחר, ומצוי בשלבי קבלת היתרי בנייה. בנוסף, ברחוב פרוג מקודמת תוכנית לפינוי כ-150 דירות ישנות ובניית מגדל בן 30 קומות ושורה של בניינים מרקמיים בני תשע קומות, בסך הכל כ-385 יחידות דיור. התוכנית משתרעת על פני כ-10 דונמים וצפויה לשלב מגורים, מסחר ושטחי ציבור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.