לשכת עו"ד: להחמיר את הטיפול בדיירים סרבנים בפינוי בינוי

פורום מקרקעין בלשכת עו"ד התייחס להצעת חוק פינוי בינוי - ודורש לבצע בה מספר תיקונים
לירן סהר | (10)

נושא הדייר הסרבן עוצר מייזמי התחדשות עירונית רבים ומשרד המשפטים מקדם הצעת חוק שמסדירה את הטיפול בבעייה זו. פורום מקרקעין בלשכת עורכי הדין התייחס להצעת חוק ומבקש להכניס מספר שינויים.

חוק פינוי בינוי נחקק במטרה לעודד עסקאות של פינוי בינוי וזאת כדי לעודד התחדשות עירונית שיש בה להביא לניצול משאבי קרקע, לאפשר עתודות מגורים תוך כדי שיפור תשתיות והחזות העירונית וכן לסייע בהיבטים חברתיים. בנוסף החוק נועד כדי להתמודד עם תופעת "הדייר הסרבן", תופעה בה פרויקטים רבים אינם יוצאים לפועל למרות רצונם של הדיירים, בשל התנגדות בלתי סבירה של אחד הדיירים לביצוע הפרויקט.

 

המצב כיום - במטרה לעודד יציאה של פרויקטים לפועל, קבע המחוקק את סעיף 2 (א) לחוק פינוי בנוי (פיצויים), כיום החוק מטיל אחריות נזיקית על בעלי דירות שכתוצאה מסרבנותם, נפגעים בעלי יתר הדירות בבית המשותף, עקב אי ביצוע עסקה כך שבית המשפט יוכל להטיל עליהם תשלום של פיצוי כספי לנפגעים וזאת כאשר ההתנגדות הינה בלתי סבירה.

אולם למרות החוק, עולה כי עדיין יש קושי רב בקידום עסקאות פינוי בינוי, והסנקציה של הטלת אחריות נזיקית על בעל הדירה הסרבן, לא מספקת את המענה הנדרש. 

לאור זאת מוצע התיקון החדש, הנועד להטיל סנקציה נוספת על בעל דירה סרבן, ובכך להאיץ את ההתקדמות של פרויקטים תקועים וכן של  פרויקטים עתידיים לטובתך הכלל.

 

מה יקרה לאחר התיקון ?

 התיקון המוצע קובע כי כאשר קיימת הסכמה של רוב מיוחס מבין בעלי הדירות במקבץ פינוי ובינוי לביצוע הפרויקט, יוכל בית המשפט על-פי התיקון המוצע, להורות בצו על פינוי הדירה של בעל דירה סרבן ולמנות אדם אשר יהא מוסמך בהתאם להוראות בית המשפט, להתקשר בשם בעל הדירה הסרבן בעסקת פינוי ובינוי. כעולה מההצעה, הטלת הסנקציה של פינוי בעל הדירה הסרבן תיעשה רק אם מצא בית המשפט כי הפינוי מוצדק וסביר בנסיבות העניין, ולאחר שנתן לבעל הדירה הסרבן הזדמנות לטעון את טענותיו".

במסגרת ההחלטה יביא בית המשפט בסך השיקולים את הנסיבות המיוחדות שבהריסת דירתו של בעל הדירה הסרבן והשלכותיהן. משכך, סעד הפינוי נדרש לדיון נוסף בביהמ"ש. 

עוה"ד אברהם ללום, ממשרד אברהם ללום ושות' ויו"ר פורום המקרקעין הארצי של לשכת עורכי הדין, שניסח בעבר הצעת חוק זהה אמר היום: "אני מברך על הצעת החוק, שנועדה לקדם פרויקטים של פינוי בינוי, כך, שבית המשפט יוכל לתת צו לפינוי של בעל דירה סרבן בדומה לתמ"א 38, שם המפקח על בתים משותפים  מוסמך לכפות על בעל דירה סרבן את ביצוע הפרויקט, אני סבור כי מתן צעדים אופרטיביים כנגד הסרבנים כדוגמת צעד זה, יביאו לשינוי המצב הקיים".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

"מעבר לאמור, ראוי כי הצעת החוק תתקן את המצב הנוכחי לפיו רק במועד הכרזת הממשלה על המתחם כמיועד לפינוי בינוי, ניתן להגיש תביעה כנגד בעל דירה סרבן, ולתקנו כך שכבר בעת הפקדת תכנית פינוי בינוי בוועדה המחוזית, ניתן יהיה לפנות אל בית המשפט בהתאם, לקבלת הסעדים הקבועים בהצעת החוק".

ללום מסביר כי "באותו עניין אנו יכולים ללמוד ולהקיש מתמ"א 38, שם תוקן סעיף 3 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)והוקלו התנאים להגשת תביעה כנגד הדייר הסרבן, כך שדי בהחלטת וועדה בכדי להגיש תביעה כנגד דייר סרבן, כך ראוי שייעשה גם בחוק פינוי בינוי, כלומר די יהיה בהפקדת התוכנית ו/או הכרזת המתחם כמתחם לפינוי בינוי, לפי המוקדם מבניהם".

 

לסיכום אומר ללום כי "החוק כפי שהוא מנוסח כיום נכשל בלהשיג את מטרתו לאפשר הוצאת פרויקטים לפועל במהירות. במסגרת התיקון חשוב לקבוע הוצאות על מנת ליצור בנוסף תמריץ לדייר הסרבן להימנע ככל ומדובר סירוב שאינו סביר. החוק הקודם יצר תמריץ לדייר הסרבן דבר שחשוב מאוד ליצור גם במסגרת התיקון במסגרת קביעת הוצאות נגד הדייר הסרבן".         

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    המוציא לאור 28/11/2015 20:27
    הגב לתגובה זו
    ללום שטוען שרוב לקוחותיו הם הקבלנים עושה הכל על מנת שהאזרח הקטן יכתש ביידי חברות בנייה וקבלנים תאבי בצע בקרוב יצאו לאור מעשים שלא יעשו
  • 8.
    פרש 25/11/2015 14:18
    הגב לתגובה זו
    ולשלוח אותם לכלא
  • 7.
    אדמה 25/11/2015 08:58
    הגב לתגובה זו
    כבר היום קבלנים מנסים בכח להכריח דיירים לחתום על חוזים מקפחים בחסות החוקצריך לבטל את החוק במיידית
  • 6.
    zzzzz 25/11/2015 00:23
    הגב לתגובה זו
    עו"ד ללום מייצג לפי דבריו ברוב המיקרים את החברות לא איכפת לו מהאזרח הקטן שאותו הוא מגדיר כסרבן דרך אגב לא כל הסרבנים הם אכן סרבנים וזאת על פי ההגרדרה בחוק ללום מוכן לכתוש את האזרח הקטן על מנת " לעשות" למען ביתו מי הוא ושכמותו שיחליטוו מי הוא סרבן , הם דוחפים יותר מידי וזה מתחיל להסריח
  • 5.
    אבי 24/11/2015 20:22
    הגב לתגובה זו
    שנים לוקח להוציא פרויקט לדרך....החוק צריך לתת דדליין לפרויקט...ואם לא מתבצע בזמן...ליבדוק מה תוקע את הפרויקט...ליראות מה הסיבה..ולטפל בה...לא יתכן שפרויקט יכך יותר מעשר שנים.
  • 4.
    זכותי וזהלגיטימי 24/11/2015 19:46
    הגב לתגובה זו
    מה זה סרבו .לחייב לחזק ואז לא חייבים התחדשות.התחילו עם חיזוק ועכשיו רוצים תמ"ה .אם הדייר רוצה חיזוק מכספו זכותו.אם אין למדינה דירות שתפשיר קיבוצים ומושבים.
  • 3.
    אתי 24/11/2015 18:58
    הגב לתגובה זו
    מס נרחבות לבעלי בתים פרטיים כדי לתת להם תמריץ להצטרף לפרוייקט ואז תגדל ההתכנות הכלכלית וכולם ירוויחו.
  • 2.
    לוך 24/11/2015 17:11
    הגב לתגובה זו
    והכל למען עוד פרוייקטים ועוד כסף
  • 1.
    לוך 24/11/2015 17:08
    הגב לתגובה זו
    ומה עם זכות בעל הקניין חופש העיסוק והכל שעורכי דין ירוויחו עוד כסף
  • הקנין המדובר הוא קניין משותף. (ל"ת)
    משפטן 24/11/2015 18:56
    הגב לתגובה זו
פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%. 

פינוי מבנים; קרדיט: רמ"יפינוי מבנים; קרדיט: רמ"י

השמאי הממשלתי קובע 16% רף תחתון לרווח יזמי בפינוי-בינוי במחוז ת"א

העדכון קובע לראשונה רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, עם 16% בממוצע בתל אביב, כרף מקצועי להיתכנות כלכלית, במטרה לצמצם סיכון לאי-מימוש מיזמי פינוי-בינוי ולאזן בין כדאיות יזמית למגבלות התכנון; על רקע ירידת המחירים האם היזמים אכן עומדים ב-16%?

רן קידר |

השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים פרסם עדכון מקיף לערכי הרווח היזמי המזערי בתוכניות פינוי־בינוי, בהתאם לסמכותו לפי תקן 21.1 ולאחר בחינה מקצועית מעמיקה של השינויים שחלו בשוק הנדל"ן בשנים האחרונות. מדובר בעדכון ראשון מאז יוני 2022, שנעשה על רקע עלייה חדה בריבית, התייקרות תשומות הבנייה, האטה בקצב המכירות, גידול במלאי הדירות הלא־מכורות והתארכות משכי הביצוע – כולם גורמים שמגבירים את רמת הסיכון היזמי במיזמי התחדשות עירונית.

עיקר העדכון נוגע למחוז תל אביב, שבו נקבע שיעור רווח יזמי מזערי ממוצע של 16%, בהתחשב ברמות הסיכון, מאפייני השוק והנתונים הכלכליים העדכניים. 

בנוסף, לראשונה נקבעו ערכי רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, בצירוף טווחי שונות בכל מחוז, המשקפים הבדלים אזוריים בסיכון ובכדאיות. העדכון נועד לאזן בין הצורך בכדאיות כלכלית מספקת לקידום מיזמי התחדשות עירונית לבין המגבלות התכנוניות, ובראשן יכולת הציפוף המוגבלת במרחב העירוני. במסמך הודגש כי ככל שהתכנון מאפשר זאת, אין מגבלה על רווחיות גבוהה יותר, ואף רצוי לשמר רווחיות מספקת שמגדילה את סיכויי המימוש ומיטיבה עם היזמים ועם בעלי הדירות.

הרווח היזמי המזערי מהווה רף מינימלי להיתכנות כלכלית, שמתחתיו גדל באופן משמעותי הסיכון לאי-מימוש הפרויקט. מדובר בכלי מקצועי לבחינת כדאיות, ולא ברווח נורמטיבי או רצוי. מטרת העדכון היא שמירה על איזון מקצועי בין קידום ההתחדשות העירונית לבין תכנון בר־מימוש, היתכנות כלכלית והפחתת הסיכון לאי־ביצוע של תוכניות מאושרות.

עיקר העדכון נוגע למחוז תל אביב, שבו נקבע שיעור רווח יזמי מזערי ממוצע של 16%, נוכח ירידה ריאלית במחירי הדירות, רמות מלאי גבוהות, קצב מכירות איטי ועלויות מימון וביצוע גבוהות. לראשונה נקבעו גם ערכי רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, בצירוף טווחי שונות, המשקפים הבדלים אזוריים במאפייני השוק, רמת הביקוש והסיכון: במחוזות המרכז, תל אביב וירושלים – 16% בממוצע, ובמחוזות הצפון, חיפה והדרום – 17% בממוצע.