לשכת עו"ד: להחמיר את הטיפול בדיירים סרבנים בפינוי בינוי

פורום מקרקעין בלשכת עו"ד התייחס להצעת חוק פינוי בינוי - ודורש לבצע בה מספר תיקונים
לירן סהר | (10)

נושא הדייר הסרבן עוצר מייזמי התחדשות עירונית רבים ומשרד המשפטים מקדם הצעת חוק שמסדירה את הטיפול בבעייה זו. פורום מקרקעין בלשכת עורכי הדין התייחס להצעת חוק ומבקש להכניס מספר שינויים.

חוק פינוי בינוי נחקק במטרה לעודד עסקאות של פינוי בינוי וזאת כדי לעודד התחדשות עירונית שיש בה להביא לניצול משאבי קרקע, לאפשר עתודות מגורים תוך כדי שיפור תשתיות והחזות העירונית וכן לסייע בהיבטים חברתיים. בנוסף החוק נועד כדי להתמודד עם תופעת "הדייר הסרבן", תופעה בה פרויקטים רבים אינם יוצאים לפועל למרות רצונם של הדיירים, בשל התנגדות בלתי סבירה של אחד הדיירים לביצוע הפרויקט.

 

המצב כיום - במטרה לעודד יציאה של פרויקטים לפועל, קבע המחוקק את סעיף 2 (א) לחוק פינוי בנוי (פיצויים), כיום החוק מטיל אחריות נזיקית על בעלי דירות שכתוצאה מסרבנותם, נפגעים בעלי יתר הדירות בבית המשותף, עקב אי ביצוע עסקה כך שבית המשפט יוכל להטיל עליהם תשלום של פיצוי כספי לנפגעים וזאת כאשר ההתנגדות הינה בלתי סבירה.

אולם למרות החוק, עולה כי עדיין יש קושי רב בקידום עסקאות פינוי בינוי, והסנקציה של הטלת אחריות נזיקית על בעל הדירה הסרבן, לא מספקת את המענה הנדרש. 

לאור זאת מוצע התיקון החדש, הנועד להטיל סנקציה נוספת על בעל דירה סרבן, ובכך להאיץ את ההתקדמות של פרויקטים תקועים וכן של  פרויקטים עתידיים לטובתך הכלל.

 

מה יקרה לאחר התיקון ?

 התיקון המוצע קובע כי כאשר קיימת הסכמה של רוב מיוחס מבין בעלי הדירות במקבץ פינוי ובינוי לביצוע הפרויקט, יוכל בית המשפט על-פי התיקון המוצע, להורות בצו על פינוי הדירה של בעל דירה סרבן ולמנות אדם אשר יהא מוסמך בהתאם להוראות בית המשפט, להתקשר בשם בעל הדירה הסרבן בעסקת פינוי ובינוי. כעולה מההצעה, הטלת הסנקציה של פינוי בעל הדירה הסרבן תיעשה רק אם מצא בית המשפט כי הפינוי מוצדק וסביר בנסיבות העניין, ולאחר שנתן לבעל הדירה הסרבן הזדמנות לטעון את טענותיו".

במסגרת ההחלטה יביא בית המשפט בסך השיקולים את הנסיבות המיוחדות שבהריסת דירתו של בעל הדירה הסרבן והשלכותיהן. משכך, סעד הפינוי נדרש לדיון נוסף בביהמ"ש. 

עוה"ד אברהם ללום, ממשרד אברהם ללום ושות' ויו"ר פורום המקרקעין הארצי של לשכת עורכי הדין, שניסח בעבר הצעת חוק זהה אמר היום: "אני מברך על הצעת החוק, שנועדה לקדם פרויקטים של פינוי בינוי, כך, שבית המשפט יוכל לתת צו לפינוי של בעל דירה סרבן בדומה לתמ"א 38, שם המפקח על בתים משותפים  מוסמך לכפות על בעל דירה סרבן את ביצוע הפרויקט, אני סבור כי מתן צעדים אופרטיביים כנגד הסרבנים כדוגמת צעד זה, יביאו לשינוי המצב הקיים".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

"מעבר לאמור, ראוי כי הצעת החוק תתקן את המצב הנוכחי לפיו רק במועד הכרזת הממשלה על המתחם כמיועד לפינוי בינוי, ניתן להגיש תביעה כנגד בעל דירה סרבן, ולתקנו כך שכבר בעת הפקדת תכנית פינוי בינוי בוועדה המחוזית, ניתן יהיה לפנות אל בית המשפט בהתאם, לקבלת הסעדים הקבועים בהצעת החוק".

ללום מסביר כי "באותו עניין אנו יכולים ללמוד ולהקיש מתמ"א 38, שם תוקן סעיף 3 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)והוקלו התנאים להגשת תביעה כנגד הדייר הסרבן, כך שדי בהחלטת וועדה בכדי להגיש תביעה כנגד דייר סרבן, כך ראוי שייעשה גם בחוק פינוי בינוי, כלומר די יהיה בהפקדת התוכנית ו/או הכרזת המתחם כמתחם לפינוי בינוי, לפי המוקדם מבניהם".

 

לסיכום אומר ללום כי "החוק כפי שהוא מנוסח כיום נכשל בלהשיג את מטרתו לאפשר הוצאת פרויקטים לפועל במהירות. במסגרת התיקון חשוב לקבוע הוצאות על מנת ליצור בנוסף תמריץ לדייר הסרבן להימנע ככל ומדובר סירוב שאינו סביר. החוק הקודם יצר תמריץ לדייר הסרבן דבר שחשוב מאוד ליצור גם במסגרת התיקון במסגרת קביעת הוצאות נגד הדייר הסרבן".         

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    המוציא לאור 28/11/2015 20:27
    הגב לתגובה זו
    ללום שטוען שרוב לקוחותיו הם הקבלנים עושה הכל על מנת שהאזרח הקטן יכתש ביידי חברות בנייה וקבלנים תאבי בצע בקרוב יצאו לאור מעשים שלא יעשו
  • 8.
    פרש 25/11/2015 14:18
    הגב לתגובה זו
    ולשלוח אותם לכלא
  • 7.
    אדמה 25/11/2015 08:58
    הגב לתגובה זו
    כבר היום קבלנים מנסים בכח להכריח דיירים לחתום על חוזים מקפחים בחסות החוקצריך לבטל את החוק במיידית
  • 6.
    zzzzz 25/11/2015 00:23
    הגב לתגובה זו
    עו"ד ללום מייצג לפי דבריו ברוב המיקרים את החברות לא איכפת לו מהאזרח הקטן שאותו הוא מגדיר כסרבן דרך אגב לא כל הסרבנים הם אכן סרבנים וזאת על פי ההגרדרה בחוק ללום מוכן לכתוש את האזרח הקטן על מנת " לעשות" למען ביתו מי הוא ושכמותו שיחליטוו מי הוא סרבן , הם דוחפים יותר מידי וזה מתחיל להסריח
  • 5.
    אבי 24/11/2015 20:22
    הגב לתגובה זו
    שנים לוקח להוציא פרויקט לדרך....החוק צריך לתת דדליין לפרויקט...ואם לא מתבצע בזמן...ליבדוק מה תוקע את הפרויקט...ליראות מה הסיבה..ולטפל בה...לא יתכן שפרויקט יכך יותר מעשר שנים.
  • 4.
    זכותי וזהלגיטימי 24/11/2015 19:46
    הגב לתגובה זו
    מה זה סרבו .לחייב לחזק ואז לא חייבים התחדשות.התחילו עם חיזוק ועכשיו רוצים תמ"ה .אם הדייר רוצה חיזוק מכספו זכותו.אם אין למדינה דירות שתפשיר קיבוצים ומושבים.
  • 3.
    אתי 24/11/2015 18:58
    הגב לתגובה זו
    מס נרחבות לבעלי בתים פרטיים כדי לתת להם תמריץ להצטרף לפרוייקט ואז תגדל ההתכנות הכלכלית וכולם ירוויחו.
  • 2.
    לוך 24/11/2015 17:11
    הגב לתגובה זו
    והכל למען עוד פרוייקטים ועוד כסף
  • 1.
    לוך 24/11/2015 17:08
    הגב לתגובה זו
    ומה עם זכות בעל הקניין חופש העיסוק והכל שעורכי דין ירוויחו עוד כסף
  • הקנין המדובר הוא קניין משותף. (ל"ת)
    משפטן 24/11/2015 18:56
    הגב לתגובה זו
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.