משרד השיכון: 83 אלף יח"ד היו בבנייה פעילה ב-Q1 - שיא מחודש יוני 1999
"רמת מחירי הדירות ברבעון הראשון של 2012 נמוכה בכ-3% מרמתה ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בולטת בעיקר בדירות חדשות ובאזורי תל אביב והמרכז. מדובר בשינוי מגמת העליה החדה במחירי הדירות למגורים החל משנת 2008", כך נאמר הבוקר בסקירת משרד הבינוי והשיכון.
בשליש הראשון של 2012 פורסמו על ידי משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל שיווקים לכ-7,350 יחידות דיור, מתוכם כ-5370 באמצעות מכרזים. בכל שנת 2011 הגיע היקף השיווקים לכ-37 אלך יחידות דיור, 8% יותר מ-2010 וכ-44% יותר מ-2008. היקפי השיווק ב-2011 היו הגבוהים ביותר מאז 1997.
ירידה של 14% בהתחלות הבנייה
ברבעון הראשון של 2012 היקף התחלות הבנייה במשק התמתן והגיע לכ-9,665 יחידות דיור, ירידה של כ-14% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ההאטה מושפעת לפי משרד השיכון מירידה בביקושים החל מהמחצית השנייה של 2011. בכל שנת 2011 הגיעו התחלות הבנייה במשק לכ-45 אלף יחידות דיור, לעומת כ-40 אלף ב-2010 וכ-35 אלף ב-2009.
מספר הדירות בבנייה ממשיך להתרחב והגיע ברבעון הראשון של 2012 לכ-83 אלף יחידות דיור לעומת כ-73 אלף אשתקד וכ-65.7 אלף לפני שנתיים. מדובר בהיקפי שיא מאז יוני 1999. מלאי הדירות החדשות המוצעות למכירה הגיע לכ-20.7 אלף באפריל 2012, לעומת כ-15.2 אף בסוף 2010. מדובר בגידול של כ-36% המהווה תוספת של כ-5,464 יחידות דיור.
בשליש הראשון של 2012 נמכרו כ-6,600 דירות חדשות, לעומת כ-7,400 ברבעון המקביל אשתקד, עם זאת, בהשוואה לשליש האחרון של 2011 חל גידול של 16%. בכל שנת 2011 נמכרו כ-19.2 אלף דירות חדשות.
ירידת מחירים של 13.6% בתל אביב
מחירה הממוצע של דירה חדשה עמד ברבעון הראשון של 2012 על כ-1.4 מיליון שקל, ירידה של 4.3% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. במחוז תל אביב חלה הירידה הבולטת ביותר בשיעור של 13.6%, לעומת זאת במחוזות צפון ויהודה ושומרון חלה עלייה של 10% וכ-40% בהתאמה. במחוז תל אביב מחיר דירה חדשה הוא הגבוה ביותר, כ-2.1 מיליון שקל, גבוה בכ-48% מהממוצע הארצי. במחוז צפון המחיר הנמוך ביותר, כ-995 אלף שקל, נמוך בכ-29% ממוצע הארצי.
מחירה הממוצע של דירת יד שנייה ברבעון הראשון של 2012 עמד על כ-1.03 מיליון שקל, ירידה של 1.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הירידה בולטת במחוזות מרכז ותל אביב, כ-6% ו-5% בהתאמה. במחוז ירושלים מחיר ממוצע של דירה יד שנייה הוא הגבוה ביותר כ-1.47 מיליון שקל, גבוה בכ-42% מהממוצע הארצי. במחוז צפון המחיר הנמוך ביותר, כ-577 אלף שקל, נמוך בכ-44% מהממוצע הארצי.
דירות 3 חדרים בעלייה
המחיר הממוצע של דירת 3 חדרים עמד ברבעון הראשון על כ-810 אלף שקל, גידול של 4.2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ושל 7.5% בהשוואה לרבעון הרביעי 2011. מחירה הממוצע של דירת 4 חדרים ברבעון הראשון 2012 עמד על 1.148 מיליון שקל, קיטון של 0.1% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ושל 2.5% בהשוואה לרבעון הרביעי 2011. מחירה של דירת 5 חדרים ממוצעת עמד ברבעון הראשון של 2012 על 1.586 מיליון שקל, קיטון של 4.2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ושל 2.6% בהשוואה לרבעון הקודם.
מחירן של דירות 4 חדרים יד שנייה עמד על 1.1 מיליון שקל, צניחה של 4.2% בהשוואה לאשתקד ואילו מחירן של דירות 5 חדרים חדשות צנח ל-1.586 מיליון שקל, צניחה של 6.4%.
לפי הסקירה, התייצבות וירידת מחירי הדירות מושפעת מהמשך היקפי היצע גבוהים, למרות התמתנות בראשית 2012. הגידול בהיצע מקורו בהיקף שיווק גבוה ביוזמת הממשלה במיוחד מסוף 2009. מנגד הביקושים יציבים ונמוכים ברבעון הראשון של 2012 בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ירידת הביקושים החל מאמצע 2012 השפיעה על התמתנות איטית בצד ההיצע. עם זאת, המלאי המוצע למכירה של דירות חדשות ומספר הדירות בבנייה גבוהים במיוחד.
כתבות נוספות שעשויות לעניין:
- 5.עשו מיליארדים ע"ח העם הפראייר=מחאה=חרם צרכן=העם לא פריא (ל"ת)קבלן,בנק,ממשלה גנבים 17/06/2012 15:11הגב לתגובה זו
- 4.דוד 17/06/2012 11:52הגב לתגובה זועשיתם מחאה על הכל , קוטז שעולה שקלים ועל דירות לא ???? מה אתם טיפשים או פחדנים , תבחרו ...
- 3.עבודה בעיניים!!! (ל"ת)הכסף לחרדים פרזיטים 17/06/2012 11:33הגב לתגובה זו
- 2.נביא זעם 17/06/2012 11:17הגב לתגובה זו1. מחאה אמיתית וכוחנית נגד ההמשל. בלי פשרות ועד ירידה דה-פקטו של מחירים (קיימים פתרונות). 2. ירידה מההארץ -לא טיפין טיפין - בצורה מרוכזת כמות גדולה של אקדמאים איכותיים (משלמי מיסים + מילואימנקים)
- 1.גדי 17/06/2012 10:49הגב לתגובה זובושה ! שר השיכון מסובב פה את כולם על האצבע ! הכסף יוצא כמובן מהקופה המשותפת של משלמי המיסים
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותבנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות
בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא.
הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל.
עדכון מגבלת כושר ההחזר
כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו
הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).
בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת
במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת
בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.
בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.
לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.
הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.
