הדולר היציג המשיך לטפס: "המדיניות של פישר עלולה ללבות את האינפלציה"

כך אומרים כלכלני ה-OECD בדוח שפרסמו על כלכלת ישראל ומדיניות הבנק המרכזי. השער היציג של הדולר נקבע בעליה של 0.61% לרמה של 3.793 שקלים ואילו האירו נחלש ב-0.08% לרמה של 5.635 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר המשיך היום להתחזק מול השקל והאירו, ואיבד גובה מול היין היפני. זאת, בשעה שהבורסות באסיה סגרו את היום במגמה מעורבת והחוזים על מדדי וול סטריט מאותתים על צפי לירידה של כ-0.6% בפתיחת המסחר היום. בבורסות אירופה נרשמות ירידות וכך גם בבורסה של תל-אביב לקראת סיום המסחר.

בזירת המאקרו, כלכלני ארגון מדיניות המדינות המפותחות, ה-OECD, פרסמו היום (ה') דוח מיוחד על כלכלת ישראל. בדוח נמתחת ביקורת קשה על פעילות בנק ישראל והעומד בראשו, הפרופ' סטנלי פישר. גם המדיניות הכלכלית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, זוכה לביקורת מצד הארגון, בעיקר בכיוון של הפחתת המיסים המיועדת לשנים הקרובות.

בדוח אומרים כלכלני הארגון כי רכישות המט"ח של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, עלולה ללבות אינפלציה ולפגוע באמינות הבנק המרכזי. בנוסף, ההתערבות המתמשכת במסחר במט"ח מגבירה את הלחצים האינפלציוניים במשק הישראלי.

השער היציג של הדולר נקבע בעליה של 0.61% לרמה של 3.793 שקלים ואילו האירו נחלש ב-0.08% לרמה של 5.635 שקלים. בעולם נחלש האירו ב-0.57% לרמה של 1.487 דולרים ואילו היין היפני מתחזק ב-0.5% לרמה של 88.81 יינים לדולר.

רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי בבית ההשקעות מיטב, מעריך בסקירה שפרסם אתמול כי בנק ישראל מעוניין להמשיך ולתמוך בפעילות הכלכלית ובמיוחד ביצוא. לפיכך, כל עוד ישנה אי בהירות לגבי מידת ההתאוששות בישראל ובעולם והאינפלציה לא מאיימת במיוחד, צפוי כי תימשך המדיניות המרחיבה. ועל כן, רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי בבית ההשקעות מיטב, צופה כי ריבית בנק ישראל לחודש דצמבר תיוותר ללא שינוי.

מחברת כלל פורקס נמסר לגבי הצמד האירו /דולר כי הוא ביצע אתמול מהלך מרשים של עליות מהנמוך במחיר של 1.4868 הצמד המריא עד להתנגדות במחיר 1.4985 דולרים לאירו, נעצר שם וחזר כדי לבדוק את התמיכה של ממוצע 200 פשוט במחיר של 1.4940 .

במהלך המסחר באסיה ובשעות הבוקר המחיר ביצע מהלך ירידות ירד מתחת לממוצע 200 פשוט והגיע עד לנמוך ב- 1.4910 . רצועות בולינגר ממוצעות והמחיר נמצא בתוך החלק התחתון שלהן . אינדיקאטור ה- RSI נמצא במצב של מכירה. "הכיוון של הצמד כרגע עדיין אינו ברור וכדאי לחכות לפתיחה בלונדון כדי לראות לאן הצמד ימשיך".

לגבי הצמד שקל-דולר מציינים בכלל פורקס כי המחיר נמצא כרגע באזור תיקון של 38.2% של פיבונאצ'י ממהלך העליות שהחל בתאריך 26.10 והסתיים בתאריך 3.11 וזאת לאחר שהמחיר כבר ביקר באזור תיקון 50% פיבונאצ'י של אותו מהלך .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)
הוועידה הכלכלית

"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"

דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"

זיו וולף |

ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.

אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.

"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".

"אנחנו מאמינים בשוק הנדל"ן ולא עוצרים פרויקטים. מחזור העסקים בענף ארוך, וכל פרויקט לוקח שנים משלב תכנון ועד אכלוס. לכן, אין היגיון לעצור בניה בגלל האטה זמנית. כל הדירות שנבנה בשנים הבאות יפגשו את הקונה”.

דן פרנס, קרסו נדל
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן (צילום: שלומי יוסף)


אווירה, חוסר ודאות ובחירות כנקודת מפנה

בריק מצטרף לתחושה שהחודשים האחרונים מצביעים על שינוי כיוון: "בשני החודשים האחרונים ניכרת חזרה משמעותית למשרדי המכירות. הסיפור של השנתיים האחרונות לא היה בעיקר הריבית, אלא הפסיכולוגיה.

דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)
הוועידה הכלכלית

"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"

דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"

זיו וולף |

ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.

אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.

"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".

"אנחנו מאמינים בשוק הנדל"ן ולא עוצרים פרויקטים. מחזור העסקים בענף ארוך, וכל פרויקט לוקח שנים משלב תכנון ועד אכלוס. לכן, אין היגיון לעצור בניה בגלל האטה זמנית. כל הדירות שנבנה בשנים הבאות יפגשו את הקונה”.

דן פרנס, קרסו נדל
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן (צילום: שלומי יוסף)


אווירה, חוסר ודאות ובחירות כנקודת מפנה

בריק מצטרף לתחושה שהחודשים האחרונים מצביעים על שינוי כיוון: "בשני החודשים האחרונים ניכרת חזרה משמעותית למשרדי המכירות. הסיפור של השנתיים האחרונות לא היה בעיקר הריבית, אלא הפסיכולוגיה.