השקעה
צילום: UNPLASH
קרנות נאמנות

5 קרנות הנאמנות המנייתיות הגדולות - מה הן עשו וכמה זה עלה לנו?

קרנות הנאמנות הגדולות הציגו ביצועים יפים בשלוש שנים האחרונות אך לא תמיד היכו את מדדי הייחוס, והן מתקשות קצת יותר בשנה הזו; דמי ניהול גבוהים יותר לא מעידים על תוצאות מוצלחות יותר, ולכן, קשה להצדיק דמי ניהול של מעל 1.5% לקרן נאמנות מנייתית
גיא טל | (4)

קרנות הנאמנות המנייתיות מציגות ביצועים מגוונים מאד, מעליות מרשימות מאד בקרנות מסוימות ועד ירידות משמעותיות בקרנות אחרות. המבחר הוא מאד גדול ולא נכון להתייחס לכולן באופן שווה, שכן אינה דומה קרן מנייתית בה מנהל הקרן מחליט איך לחלק את ההשקעה על פי שיקול דעתו הבלעדי, לבין מניות המתרכזות בסקטור מסויים או במניות לפי גודל וכדו'. מטבע הדברים קרנות הנאמנות שהתמקדו בסקטור האנרגיה הציגו השנה ביצועים יפים מאד של עד 32% (מיטב גז ונפט) ואלו  קרנות שהתרכזו בסקטורים שסבלו מירידות כמו מניות צמיחה (הראל מניות צמיחה) או קנאביס (אי.בי.אי. זיקה לקנאביס ישראל) הציגו ירידות. 

התרכזנו הפעם בקרנות הנאמנות המנייתיות הגדולות המנהלות מעל מיליארד שקל. כולן אינן סקטוריאליות לכן יותר קל להשוות ביניהן. אל הרשימה השתחלה גם קרן אחת המנהלת 977 מיליון שקל שהיא קצת יותר סקטוריאלית שכן היא מתמקדת במניות בינוניות (אלטשולר שחם ת"א MID CAP STOCK PICKING), וזאת כדי להשלים את חמישיית הקרנות המניתיות הגדולות בישראל. בדקנו מה הם עשו מתחילת השנה, בשנת 2021 ובשלוש השנים האחרונות, וכמה הן גובות תמורת ניהול כספנו. 

נציג תחילה את הטבלה עם הנתונים המרכזיים כולל השוואה לכמה מדדי ייחוס:

שם נכסים מנוהלים (מ' שקלים) תשואה מתחילת שנה תשואה 2021  תשואה 3 שנים דמי ניהול
מור מניות ישראל 1749 1.6% 32.88% 59.61% 1.25%
ילין לפידות מנייתית 1581 0.89%- 37.38% 72.89% 2.32%
אלטשולר שחם סופה מניות 1358 5.02% 42.49% 76.22% 2.2%
פסטרנק שהם מניות 1108 2.6% 37.93% 124.41% 1.35%
אלטשולר שחם ת"א MID CAP STOCK PICKING 977 3.55% 43.09% 119.11% 1.05%
ת"א 35 2.44% 31.95% 27.74%
ת"א 90 3.11% 33.09% 98.67%
מדד מניות כללי 1.66% 30.98% 43.26%

לפני שננתח את התשואות, כמה מילים על דמי הניהול. דבר בולט שעולה מהטבלה הוא שאין קורלציה בין גובה דמי הניהול לבין ביצועי הקרנות. הדבר נכון גם לגבי קרנות שלא נמצאות בטבלה הזו. קרן הנאמנות המנייתית היקרה ביותר בישראל, פסגות יתר שגובה 2.92% דמי ניהול הייתה נמצאת בתחתית אילו היינו מוסיפים אותה לטבלה זו בכל טווחי הזמן שבדקנו. גם השניה הכי יקרה, פיטנגו מניות, שגובה 2.83% דמי ניהול הייתה מתייצבת בתחתית. ייתכן שהדברים תלויים זה בזה. אמנם חווינו שנים של עליות, אך עדיין גבייה של בין אחוז לשני אחוזים יותר מהמתחרים מציב אותך מראש בנקודת התחלה חלשה, והמנהלים לא באמת כה מוכשרים עד כדי כך שיצליחו לגשר על פער כה משמעותי. 

גם בקרב חמש הקרנות הגדולות ניתן לראות שאין קשר בין גובה דמי הניהול למידת ההצלחה. בטווח הזמן של שלוש שנים הקרנות שהכו את המדדים גבו דמי ניהול נמוכים יותר מאלו שהשתרכו מאחריהן (למעט מור מניות ישראל). גם בטווח הזמן של שנה (שנת 2021) קשה לראות קורלציה בין דמי ניהול גבוהים לבין תשואות טובות יותר. נראה שמה שעושים המנהלים עם יותר מ-2% ניתן לעשות באותה רמה של הצלחה עם מעט יותר מ-1%. לכן, קשה למצוא סיבות שמצדיקות גביה של מעל 1.5% דמי ניהול לקרן נאמנות כלשהי. לא מבחינת רמת ההשקעה הנדרשת מחברת הקרנות ולא מבחינת ביצועים שיצדיקו כאלו דמי ניהול גבוהים. נראה, אם כן, שהקריטריון הראשון אותו צריך המשקיע לבדוק הוא שאין הגזמה בדמי הניהול שיקשו על המנהלים להשיא לו את התשואות הראויות. 

כפי שניתן לראות בטבלה באופן כללי ניתן לומר כי הקרנות הגדולות הציגו ביצועים טובים למדי. כל הקרנות הכו את התשואות במדד ת"א 35 ובמדד מניות כללי בטווח הזמן הארוך (יחסית) של שלוש שנים. ביחס למדד ת"א 90 התוצאות מעורבות, כששתי הקרנות הקטנות יותר ברשימה מצליחות לעקוף בהרבה את מדדי היחוס, והאחרות הרבה מתחתיו. (אגב, ייתכן שהביצועים העודפים של ת"א 90 לעומת אלו המאכזבים של ת"א 35 מרמזים היכן נמצא עיקר הערך בבורסה בתל אביב בשלב זה). 

גם בשנת 2021, שהייתה טובה לשוק המניות, הראו המנהלים יכולות טובות ועקפו את המדדים, מי מעט מי הרבה. מתחילת השנה, לעומת זאת, סביבת ההשקעה יותר מאתגרת כשמרבית הבורסות בעולם נסחרות בירידות, וגם ת"א שמפגינה עוצמה יחסית נסחרת בעליות קלות בלבד. קשה לשפוט לפי תקופה כה קצרה, אך בינתיים מראות הקרנות שונות גבוהה יחסית, כשהקרנות של אלטשולר שחם בולטות לטובה עם תשואות יפות (האם זה מעיד על שינוי מגמה בחברה שאיכזבה בניהול חסכונות לטווח ארוך ובינוני בשנה האחרונה?), והאחרות מעט מתחת המדדים. בכל מקרה, לא צריך להתייחס כל כך לטווח זמן קצר כל כך, והטווחים הארוכים הם החשובים. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דיינו 20/04/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
    אם ב 3 שנים השגנו הכי הרבה. דיינו אם דמי הניהול הכי נמוכים .דיינו אם מתחילת השנה השגנו תשואות טובות . דיינו אלטשולר שחם דיינו
  • 2.
    לרון 16/04/2022 18:01
    הגב לתגובה זו
    א',עליית ריבית מינורית אינה משפיעה על מניות ושערן,נדבר ב 4% וצפונה,ב',כרגיל מתעלמים מ"פשוטו" שהוא שדמי הניהול ניקבעים עפ"י אטרקטיביות הקרן בלי קשר לביצועיה,MIND YOU
  • 1.
    עוד כתבה ממומנת 14/04/2022 17:16
    הגב לתגובה זו
    למה להציג רק את החלקים שנראים טוב? איפה החלקים של האגח? איפה החלקים המנייתיים שהושקעו בחול? כן אני יודע שלשם שינוי הכותרת תואמת את הכתבה אבל זהו עוד אחת משרשרת כתבות באתר שכל תפקידן הוא לשדר לציבור את המסר שעל כריכתו של המדריך לטרמפיסט בגלקסיה... "בלי פאניקה"
  • נראה לי שהם רצו להגיד למה דמי הניהול גבוהים? (ל"ת)
    סיון 15/04/2022 09:07
    הגב לתגובה זו
זהב
צילום: Jingming Pan
קרנות נאמנות

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?

המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות? 

גיא טל |


בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.

אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.

בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה? 

אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.

קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה

ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות: