קרנות הנאמנות המנייתיות מציגות ביצועים מגוונים מאד, מעליות מרשימות מאד בקרנות מסוימות ועד ירידות משמעותיות בקרנות אחרות. המבחר הוא מאד גדול ולא נכון להתייחס לכולן באופן שווה, שכן אינה דומה קרן מנייתית בה מנהל הקרן מחליט איך לחלק את ההשקעה על פי שיקול דעתו הבלעדי, לבין מניות המתרכזות בסקטור מסויים או במניות לפי גודל וכדו'. מטבע הדברים קרנות הנאמנות שהתמקדו בסקטור האנרגיה הציגו השנה ביצועים יפים מאד של עד 32% (מיטב גז ונפט) ואלו  קרנות שהתרכזו בסקטורים שסבלו מירידות כמו מניות צמיחה (הראל מניות צמיחה) או קנאביס (אי.בי.אי. זיקה לקנאביס ישראל) הציגו ירידות. 

התרכזנו הפעם בקרנות הנאמנות המנייתיות הגדולות המנהלות מעל מיליארד שקל. כולן אינן סקטוריאליות לכן יותר קל להשוות ביניהן. אל הרשימה השתחלה גם קרן אחת המנהלת 977 מיליון שקל שהיא קצת יותר סקטוריאלית שכן היא מתמקדת במניות בינוניות (אלטשולר שחם ת"א MID CAP STOCK PICKING), וזאת כדי להשלים את חמישיית הקרנות המניתיות הגדולות בישראל. בדקנו מה הם עשו מתחילת השנה, בשנת 2021 ובשלוש השנים האחרונות, וכמה הן גובות תמורת ניהול כספנו. 

נציג תחילה את הטבלה עם הנתונים המרכזיים כולל השוואה לכמה מדדי ייחוס:

לפני שננתח את התשואות, כמה מילים על דמי הניהול. דבר בולט שעולה מהטבלה הוא שאין קורלציה בין גובה דמי הניהול לבין ביצועי הקרנות. הדבר נכון גם לגבי קרנות שלא נמצאות בטבלה הזו. קרן הנאמנות המנייתית היקרה ביותר בישראל, פסגות יתר שגובה 2.92% דמי ניהול הייתה נמצאת בתחתית אילו היינו מוסיפים אותה לטבלה זו בכל טווחי הזמן שבדקנו. גם השניה הכי יקרה, פיטנגו מניות, שגובה 2.83% דמי ניהול הייתה מתייצבת בתחתית. ייתכן שהדברים תלויים זה בזה. אמנם חווינו שנים של עליות, אך עדיין גבייה של בין אחוז לשני אחוזים יותר מהמתחרים מציב אותך מראש בנקודת התחלה חלשה, והמנהלים לא באמת כה מוכשרים עד כדי כך שיצליחו לגשר על פער כה משמעותי. 

• המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
• תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם בקרב חמש הקרנות הגדולות ניתן לראות שאין קשר בין גובה דמי הניהול למידת ההצלחה. בטווח הזמן של שלוש שנים הקרנות שהכו את המדדים גבו דמי ניהול נמוכים יותר מאלו שהשתרכו מאחריהן (למעט מור מניות ישראל). גם בטווח הזמן של שנה (שנת 2021) קשה לראות קורלציה בין דמי ניהול גבוהים לבין תשואות טובות יותר. נראה שמה שעושים המנהלים עם יותר מ-2% ניתן לעשות באותה רמה של הצלחה עם מעט יותר מ-1%. לכן, קשה למצוא סיבות שמצדיקות גביה של מעל 1.5% דמי ניהול לקרן נאמנות כלשהי. לא מבחינת רמת ההשקעה הנדרשת מחברת הקרנות ולא מבחינת ביצועים שיצדיקו כאלו דמי ניהול גבוהים. נראה, אם כן, שהקריטריון הראשון אותו צריך המשקיע לבדוק הוא שאין הגזמה בדמי הניהול שיקשו על המנהלים להשיא לו את התשואות הראויות. 

כפי שניתן לראות בטבלה באופן כללי ניתן לומר כי הקרנות הגדולות הציגו ביצועים טובים למדי. כל הקרנות הכו את התשואות במדד ת"א 35 ובמדד מניות כללי בטווח הזמן הארוך (יחסית) של שלוש שנים. ביחס למדד ת"א 90 התוצאות מעורבות, כששתי הקרנות הקטנות יותר ברשימה מצליחות לעקוף בהרבה את מדדי היחוס, והאחרות הרבה מתחתיו. (אגב, ייתכן שהביצועים העודפים של ת"א 90 לעומת אלו המאכזבים של ת"א 35 מרמזים היכן נמצא עיקר הערך בבורסה בתל אביב בשלב זה). 

גם בשנת 2021, שהייתה טובה לשוק המניות, הראו המנהלים יכולות טובות ועקפו את המדדים, מי מעט מי הרבה. מתחילת השנה, לעומת זאת, סביבת ההשקעה יותר מאתגרת כשמרבית הבורסות בעולם נסחרות בירידות, וגם ת"א שמפגינה עוצמה יחסית נסחרת בעליות קלות בלבד. קשה לשפוט לפי תקופה כה קצרה, אך בינתיים מראות הקרנות שונות גבוהה יחסית, כשהקרנות של אלטשולר שחם בולטות לטובה עם תשואות יפות (האם זה מעיד על שינוי מגמה בחברה שאיכזבה בניהול חסכונות לטווח ארוך ובינוני בשנה האחרונה?), והאחרות מעט מתחת המדדים. בכל מקרה, לא צריך להתייחס כל כך לטווח זמן קצר כל כך, והטווחים הארוכים הם החשובים. 

• רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
• האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים