השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko
דעה

חייבים עדכון גרסה: הרשתות החברתיות מלאות בהצעות השקעה ורשות ני"ע שותקת

בזמן שמנהלי קרנות כפופים לרגולציה ארכאית וכבדה מצד רשות ניירות ערך, הרשתות החברתיות מוצפות בהמלצות השקעה לא מפוקחות מבלי שנעשה דבר; המציאות מחייבת תיקון, אחרת כל סנדלר יהיה "מכון הנעל"
איתי שאול | (6)

כולנו משקיעים באופן ישיר או עקיף בקרנות נאמנות. השאלה הגדולה היא איך לבחור באיזו קרן להשקיע. בתקופה האחרונה התרחבה ברשתות החברתיות תופעה מטרידה, פוסטים והמלצות השקעה שמפורסמים על ידי גורמים לא מקצועיים, חלקם בעלי אינטרסים. הדבר המצער הוא שהמשקיע מקבל חצי תמונה במקרה הטוב,  או תמונה מטעה, במקרה הרע יותר.

המצב חמור בשל מגבלות החוק החלות על גורמים המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך כמו מנהלי הקרנות בישראל. מגבלות אלו מונעות מהם להגיב ולהציג את התמונה הנכונה באופן מקצועי. זה חייב להשתנות.

 

קרן נאמנות היא מכשיר פיננסי המאפשר השקעה בשוק ההון לשם הפקת רווחים מניירות ערך בארץ ובעולם. קיימות בישראל אלפי קרנות נאמנות והן מנהלות כיום כ-500 מיליארד שקל במגוון סוגים של קרנות. פעילות הקרנות בישראל הוסדרה בשנת 1994. בישראל כמו בישראל, אחרי שנחקק חוק, צריך להסביר אותו. וכך, קבעה רשות ניירות ערך מאות תקנות, הוראות, חוזרים, שאלות ותשובות ועוד. חלק נכבד מכל "הטוב" הזה נוגע לפרסום קרנות על ידי מנהלי הקרנות כך שמי שאינו בקיא בנבכי הרגולציה לא ידע מה מותר ומה אסור. אגלה לכם - האסור גדול מהמותר.

  

וכאן טמונה הבעיה. כפי שאמרנו, החוק נחקק בשנת 1994. לפני שלושים שנה! הרשתות החברתיות לא היו קיימות אז. וכך בימינו, כמו הרבה מאוד דברים, כמעט הכל מתנהל ברשתות החברתיות. כל אדם שפתח חשבון ברשת יכול לכתוב ככל העולה על רוחו. החל מייעוץ השקעות ועד המלצת קניה לקרן כזו או אחרת. מצב בו כל חכם בפני עצמו זורק לאוויר הבלחות בלתי מבוססות או נכונות חלקית בלבד וסוחף אחריו משקיעים תמימים הוא לא טוב ואף מסוכן. המצב עוד יותר גרוע במקרים בהם "מומחים" מכוונים את השוק לקרנות מחוץ לישראל שאינן בהכרח יותר טובות, ולעיתים תוך הצגת מידע ונתונים שגויים, ופוגעים ככה גם במשקיעים וגם בכלכלה הישראלית. לעומת זאת, בכל הקשור למנהלי קרנות יש חוק משנת 1994. מנהל קרן מחוייב לכללים של שנת 1994 בשנת 2024. למנהל קרן אסור לפרסם שום דבר שאינו בהתאם לרגולציה הכבדה והמיושנת.

 

הדבר לא נעלם מעיני רשות ניירות ערך והיא פועלת במסגרת תזכיר חוק לעידוד פעילות בשוק ההון, להסדיר באופן מקל את הפעילות ברשתות החברתיות על ידי מי שאינו בעל רשיון, אך ביחס למנהלי קרנות נקבע בתזכיר כי הכללים שיחולו ייקבעו בהוראות עתידיות. מה ייכתב בהן? לא ברור.

המצב צריך להיות הפוך. מנהלי הקרנות הם גופים מפוקחים בעלי רשיון. להם הידע, המקצועיות והניסיון לפרסם בצורה אמינה ונכונה. חזקה שיפרסמו דברי אמת וינחילו לציבור את הנדרש לצורך השקעות חכמות, אחראיות ונכונות למשקיע הישראלי. כמובן שמי שיגרום להטעיה מכוונת או יסתיר מידע נחוץ עליו לשלם מחיר. את זה מנהל הקרן חייב לעשות במסגרת מהירה, פשוטה וללא מגבלות עתיקות שלא מותאמות להיום. מה שהיה טוב ב 1994 לא יעבוד טוב ב 2024 בלי עדכון גרסה מהותי. מן הצד השני חובה על רשות ניירות ערך לטפל באופן מהותי במי שמטעה את השוק, גם אם הוא לא תחת פיקוחה הישיר.

אם לא ישונה המצב, אנו נמשיך לראות טעויות, פגיעה בכלכלה הישראלית וכן חינוך שוק קלוקל, וכמאמר הגששים, יהיה כל סנדלר "מכון הנעל".

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עידן 08/05/2024 16:46
    הגב לתגובה זו
    יש ברשתות החברתיות המלצות טובות והמון המלצות רעות, בגדול אסור להמליץ אבל כולם עושים את זה.
  • 5.
    מיסים 08/05/2024 11:53
    הגב לתגובה זו
    כל טיקטוק יוטיוב ועד אינסטגרם מכניסים כסף שחור.. אז איפה הרשות המיסים??
  • 4.
    נכון!!! ויפה שעה קודם (ל"ת)
    איתן 08/05/2024 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טראמפ 08/05/2024 09:59
    הגב לתגובה זו
    לא שמנהלי הקרנות טובים יותר.. שנה אחרי שנה ה"קוף" מנצח את רוב הקרנות, אז איפה המומחיות שלהם לייצר תשואה??
  • 2.
    אני 08/05/2024 09:47
    הגב לתגובה זו
    הדאגה היחידה לכתב הינה להפסדים שלו ולא לכספי המשקיעים או כלכלת המדינה. המטרה העיקרית של בתי ההשקעות בישראל והבנקים הינה לגרוף כמה שיותר רווחים מהמשקיעים בעמלות מטורפות. מבחינתם תשואה ממוצעת שנתית של 5% תורידו מזה 2-3% אינפלציה זה הישג אדיר שהמשקיעים צריכים לשמוח בשבילו. זאת ועוד כאשר השוק עושה בממוצע 10%. אל תאשימו את הרשתות החברתיות בנטישה של המשקיעים וחוסר האימון בכם. הדור הצעיר הינו דור שהחליט שאינו עדר כמו ההורים שלו. הדור הצעיר יודע לחקור ללמוד ולקבל החלטות משכילות לטובתו. תתחילו להוריד עמלות ולהציע מוצרים רלוונטיים שיכולים להיות מותאמים יותר לשוק ואז תראו חזרה של משקיעים. כל ניסיונות ההפחדה האלו כבר לא עובדים עלינו לצערכם.
  • 1.
    עופר 08/05/2024 09:36
    הגב לתגובה זו
    אכן הרשת מוצפת בסוחרי אשליות לאנשים שלא מבינים ,עם צילומים פסטורליים כאילו הם יביאו למשקיע את העושר וללא סיכונים. זהירות!!!
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.