השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko
דעה

חייבים עדכון גרסה: הרשתות החברתיות מלאות בהצעות השקעה ורשות ני"ע שותקת

בזמן שמנהלי קרנות כפופים לרגולציה ארכאית וכבדה מצד רשות ניירות ערך, הרשתות החברתיות מוצפות בהמלצות השקעה לא מפוקחות מבלי שנעשה דבר; המציאות מחייבת תיקון, אחרת כל סנדלר יהיה "מכון הנעל"
איתי שאול | (6)

כולנו משקיעים באופן ישיר או עקיף בקרנות נאמנות. השאלה הגדולה היא איך לבחור באיזו קרן להשקיע. בתקופה האחרונה התרחבה ברשתות החברתיות תופעה מטרידה, פוסטים והמלצות השקעה שמפורסמים על ידי גורמים לא מקצועיים, חלקם בעלי אינטרסים. הדבר המצער הוא שהמשקיע מקבל חצי תמונה במקרה הטוב,  או תמונה מטעה, במקרה הרע יותר.

המצב חמור בשל מגבלות החוק החלות על גורמים המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך כמו מנהלי הקרנות בישראל. מגבלות אלו מונעות מהם להגיב ולהציג את התמונה הנכונה באופן מקצועי. זה חייב להשתנות.

 

קרן נאמנות היא מכשיר פיננסי המאפשר השקעה בשוק ההון לשם הפקת רווחים מניירות ערך בארץ ובעולם. קיימות בישראל אלפי קרנות נאמנות והן מנהלות כיום כ-500 מיליארד שקל במגוון סוגים של קרנות. פעילות הקרנות בישראל הוסדרה בשנת 1994. בישראל כמו בישראל, אחרי שנחקק חוק, צריך להסביר אותו. וכך, קבעה רשות ניירות ערך מאות תקנות, הוראות, חוזרים, שאלות ותשובות ועוד. חלק נכבד מכל "הטוב" הזה נוגע לפרסום קרנות על ידי מנהלי הקרנות כך שמי שאינו בקיא בנבכי הרגולציה לא ידע מה מותר ומה אסור. אגלה לכם - האסור גדול מהמותר.

  

וכאן טמונה הבעיה. כפי שאמרנו, החוק נחקק בשנת 1994. לפני שלושים שנה! הרשתות החברתיות לא היו קיימות אז. וכך בימינו, כמו הרבה מאוד דברים, כמעט הכל מתנהל ברשתות החברתיות. כל אדם שפתח חשבון ברשת יכול לכתוב ככל העולה על רוחו. החל מייעוץ השקעות ועד המלצת קניה לקרן כזו או אחרת. מצב בו כל חכם בפני עצמו זורק לאוויר הבלחות בלתי מבוססות או נכונות חלקית בלבד וסוחף אחריו משקיעים תמימים הוא לא טוב ואף מסוכן. המצב עוד יותר גרוע במקרים בהם "מומחים" מכוונים את השוק לקרנות מחוץ לישראל שאינן בהכרח יותר טובות, ולעיתים תוך הצגת מידע ונתונים שגויים, ופוגעים ככה גם במשקיעים וגם בכלכלה הישראלית. לעומת זאת, בכל הקשור למנהלי קרנות יש חוק משנת 1994. מנהל קרן מחוייב לכללים של שנת 1994 בשנת 2024. למנהל קרן אסור לפרסם שום דבר שאינו בהתאם לרגולציה הכבדה והמיושנת.

 

הדבר לא נעלם מעיני רשות ניירות ערך והיא פועלת במסגרת תזכיר חוק לעידוד פעילות בשוק ההון, להסדיר באופן מקל את הפעילות ברשתות החברתיות על ידי מי שאינו בעל רשיון, אך ביחס למנהלי קרנות נקבע בתזכיר כי הכללים שיחולו ייקבעו בהוראות עתידיות. מה ייכתב בהן? לא ברור.

המצב צריך להיות הפוך. מנהלי הקרנות הם גופים מפוקחים בעלי רשיון. להם הידע, המקצועיות והניסיון לפרסם בצורה אמינה ונכונה. חזקה שיפרסמו דברי אמת וינחילו לציבור את הנדרש לצורך השקעות חכמות, אחראיות ונכונות למשקיע הישראלי. כמובן שמי שיגרום להטעיה מכוונת או יסתיר מידע נחוץ עליו לשלם מחיר. את זה מנהל הקרן חייב לעשות במסגרת מהירה, פשוטה וללא מגבלות עתיקות שלא מותאמות להיום. מה שהיה טוב ב 1994 לא יעבוד טוב ב 2024 בלי עדכון גרסה מהותי. מן הצד השני חובה על רשות ניירות ערך לטפל באופן מהותי במי שמטעה את השוק, גם אם הוא לא תחת פיקוחה הישיר.

אם לא ישונה המצב, אנו נמשיך לראות טעויות, פגיעה בכלכלה הישראלית וכן חינוך שוק קלוקל, וכמאמר הגששים, יהיה כל סנדלר "מכון הנעל".

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עידן 08/05/2024 16:46
    הגב לתגובה זו
    יש ברשתות החברתיות המלצות טובות והמון המלצות רעות, בגדול אסור להמליץ אבל כולם עושים את זה.
  • 5.
    מיסים 08/05/2024 11:53
    הגב לתגובה זו
    כל טיקטוק יוטיוב ועד אינסטגרם מכניסים כסף שחור.. אז איפה הרשות המיסים??
  • 4.
    נכון!!! ויפה שעה קודם (ל"ת)
    איתן 08/05/2024 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טראמפ 08/05/2024 09:59
    הגב לתגובה זו
    לא שמנהלי הקרנות טובים יותר.. שנה אחרי שנה ה"קוף" מנצח את רוב הקרנות, אז איפה המומחיות שלהם לייצר תשואה??
  • 2.
    אני 08/05/2024 09:47
    הגב לתגובה זו
    הדאגה היחידה לכתב הינה להפסדים שלו ולא לכספי המשקיעים או כלכלת המדינה. המטרה העיקרית של בתי ההשקעות בישראל והבנקים הינה לגרוף כמה שיותר רווחים מהמשקיעים בעמלות מטורפות. מבחינתם תשואה ממוצעת שנתית של 5% תורידו מזה 2-3% אינפלציה זה הישג אדיר שהמשקיעים צריכים לשמוח בשבילו. זאת ועוד כאשר השוק עושה בממוצע 10%. אל תאשימו את הרשתות החברתיות בנטישה של המשקיעים וחוסר האימון בכם. הדור הצעיר הינו דור שהחליט שאינו עדר כמו ההורים שלו. הדור הצעיר יודע לחקור ללמוד ולקבל החלטות משכילות לטובתו. תתחילו להוריד עמלות ולהציע מוצרים רלוונטיים שיכולים להיות מותאמים יותר לשוק ואז תראו חזרה של משקיעים. כל ניסיונות ההפחדה האלו כבר לא עובדים עלינו לצערכם.
  • 1.
    עופר 08/05/2024 09:36
    הגב לתגובה זו
    אכן הרשת מוצפת בסוחרי אשליות לאנשים שלא מבינים ,עם צילומים פסטורליים כאילו הם יביאו למשקיע את העושר וללא סיכונים. זהירות!!!
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.