חייבים עדכון גרסה: הרשתות החברתיות מלאות בהצעות השקעה ורשות ני"ע שותקת
כולנו משקיעים באופן ישיר או עקיף בקרנות נאמנות. השאלה הגדולה היא איך לבחור באיזו קרן להשקיע. בתקופה האחרונה התרחבה ברשתות החברתיות תופעה מטרידה, פוסטים והמלצות השקעה שמפורסמים על ידי גורמים לא מקצועיים, חלקם בעלי אינטרסים. הדבר המצער הוא שהמשקיע מקבל חצי תמונה במקרה הטוב, או תמונה מטעה, במקרה הרע יותר.
המצב חמור בשל מגבלות החוק החלות על גורמים המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך כמו מנהלי הקרנות בישראל. מגבלות אלו מונעות מהם להגיב ולהציג את התמונה הנכונה באופן מקצועי. זה חייב להשתנות.
קרן נאמנות היא מכשיר פיננסי המאפשר השקעה בשוק ההון לשם הפקת רווחים מניירות ערך בארץ ובעולם. קיימות בישראל אלפי קרנות נאמנות והן מנהלות כיום כ-500 מיליארד שקל במגוון סוגים של קרנות. פעילות הקרנות בישראל הוסדרה בשנת 1994. בישראל כמו בישראל, אחרי שנחקק חוק, צריך להסביר אותו. וכך, קבעה רשות ניירות ערך מאות תקנות, הוראות, חוזרים, שאלות ותשובות ועוד. חלק נכבד מכל "הטוב" הזה נוגע לפרסום קרנות על ידי מנהלי הקרנות כך שמי שאינו בקיא בנבכי הרגולציה לא ידע מה מותר ומה אסור. אגלה לכם - האסור גדול מהמותר.
וכאן טמונה הבעיה. כפי שאמרנו, החוק נחקק בשנת 1994. לפני שלושים שנה! הרשתות החברתיות לא היו קיימות אז. וכך בימינו, כמו הרבה מאוד דברים, כמעט הכל מתנהל ברשתות החברתיות. כל אדם שפתח חשבון ברשת יכול לכתוב ככל העולה על רוחו. החל מייעוץ השקעות ועד המלצת קניה לקרן כזו או אחרת. מצב בו כל חכם בפני עצמו זורק לאוויר הבלחות בלתי מבוססות או נכונות חלקית בלבד וסוחף אחריו משקיעים תמימים הוא לא טוב ואף מסוכן. המצב עוד יותר גרוע במקרים בהם "מומחים" מכוונים את השוק לקרנות מחוץ לישראל שאינן בהכרח יותר טובות, ולעיתים תוך הצגת מידע ונתונים שגויים, ופוגעים ככה גם במשקיעים וגם בכלכלה הישראלית. לעומת זאת, בכל הקשור למנהלי קרנות יש חוק משנת 1994. מנהל קרן מחוייב לכללים של שנת 1994 בשנת 2024. למנהל קרן אסור לפרסם שום דבר שאינו בהתאם לרגולציה הכבדה והמיושנת.
- הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר לא נעלם מעיני רשות ניירות ערך והיא פועלת במסגרת תזכיר חוק לעידוד פעילות בשוק ההון, להסדיר באופן מקל את הפעילות ברשתות החברתיות על ידי מי שאינו בעל רשיון, אך ביחס למנהלי קרנות נקבע בתזכיר כי הכללים שיחולו ייקבעו בהוראות עתידיות. מה ייכתב בהן? לא ברור.
המצב צריך להיות הפוך. מנהלי הקרנות הם גופים מפוקחים בעלי רשיון. להם הידע, המקצועיות והניסיון לפרסם בצורה אמינה ונכונה. חזקה שיפרסמו דברי אמת וינחילו לציבור את הנדרש לצורך השקעות חכמות, אחראיות ונכונות למשקיע הישראלי. כמובן שמי שיגרום להטעיה מכוונת או יסתיר מידע נחוץ עליו לשלם מחיר. את זה מנהל הקרן חייב לעשות במסגרת מהירה, פשוטה וללא מגבלות עתיקות שלא מותאמות להיום. מה שהיה טוב ב 1994 לא יעבוד טוב ב 2024 בלי עדכון גרסה מהותי. מן הצד השני חובה על רשות ניירות ערך לטפל באופן מהותי במי שמטעה את השוק, גם אם הוא לא תחת פיקוחה הישיר.
אם לא ישונה המצב, אנו נמשיך לראות טעויות, פגיעה בכלכלה הישראלית וכן חינוך שוק קלוקל, וכמאמר הגששים, יהיה כל סנדלר "מכון הנעל".
- 6.עידן 08/05/2024 16:46הגב לתגובה זויש ברשתות החברתיות המלצות טובות והמון המלצות רעות, בגדול אסור להמליץ אבל כולם עושים את זה.
- 5.מיסים 08/05/2024 11:53הגב לתגובה זוכל טיקטוק יוטיוב ועד אינסטגרם מכניסים כסף שחור.. אז איפה הרשות המיסים??
- 4.נכון!!! ויפה שעה קודם (ל"ת)איתן 08/05/2024 10:15הגב לתגובה זו
- 3.טראמפ 08/05/2024 09:59הגב לתגובה זולא שמנהלי הקרנות טובים יותר.. שנה אחרי שנה ה"קוף" מנצח את רוב הקרנות, אז איפה המומחיות שלהם לייצר תשואה??
- 2.אני 08/05/2024 09:47הגב לתגובה זוהדאגה היחידה לכתב הינה להפסדים שלו ולא לכספי המשקיעים או כלכלת המדינה. המטרה העיקרית של בתי ההשקעות בישראל והבנקים הינה לגרוף כמה שיותר רווחים מהמשקיעים בעמלות מטורפות. מבחינתם תשואה ממוצעת שנתית של 5% תורידו מזה 2-3% אינפלציה זה הישג אדיר שהמשקיעים צריכים לשמוח בשבילו. זאת ועוד כאשר השוק עושה בממוצע 10%. אל תאשימו את הרשתות החברתיות בנטישה של המשקיעים וחוסר האימון בכם. הדור הצעיר הינו דור שהחליט שאינו עדר כמו ההורים שלו. הדור הצעיר יודע לחקור ללמוד ולקבל החלטות משכילות לטובתו. תתחילו להוריד עמלות ולהציע מוצרים רלוונטיים שיכולים להיות מותאמים יותר לשוק ואז תראו חזרה של משקיעים. כל ניסיונות ההפחדה האלו כבר לא עובדים עלינו לצערכם.
- 1.עופר 08/05/2024 09:36הגב לתגובה זואכן הרשת מוצפת בסוחרי אשליות לאנשים שלא מבינים ,עם צילומים פסטורליים כאילו הם יביאו למשקיע את העושר וללא סיכונים. זהירות!!!
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
