השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko
דעה

חייבים עדכון גרסה: הרשתות החברתיות מלאות בהצעות השקעה ורשות ני"ע שותקת

בזמן שמנהלי קרנות כפופים לרגולציה ארכאית וכבדה מצד רשות ניירות ערך, הרשתות החברתיות מוצפות בהמלצות השקעה לא מפוקחות מבלי שנעשה דבר; המציאות מחייבת תיקון, אחרת כל סנדלר יהיה "מכון הנעל"
איתי שאול | (6)

כולנו משקיעים באופן ישיר או עקיף בקרנות נאמנות. השאלה הגדולה היא איך לבחור באיזו קרן להשקיע. בתקופה האחרונה התרחבה ברשתות החברתיות תופעה מטרידה, פוסטים והמלצות השקעה שמפורסמים על ידי גורמים לא מקצועיים, חלקם בעלי אינטרסים. הדבר המצער הוא שהמשקיע מקבל חצי תמונה במקרה הטוב,  או תמונה מטעה, במקרה הרע יותר.

המצב חמור בשל מגבלות החוק החלות על גורמים המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך כמו מנהלי הקרנות בישראל. מגבלות אלו מונעות מהם להגיב ולהציג את התמונה הנכונה באופן מקצועי. זה חייב להשתנות.

 

קרן נאמנות היא מכשיר פיננסי המאפשר השקעה בשוק ההון לשם הפקת רווחים מניירות ערך בארץ ובעולם. קיימות בישראל אלפי קרנות נאמנות והן מנהלות כיום כ-500 מיליארד שקל במגוון סוגים של קרנות. פעילות הקרנות בישראל הוסדרה בשנת 1994. בישראל כמו בישראל, אחרי שנחקק חוק, צריך להסביר אותו. וכך, קבעה רשות ניירות ערך מאות תקנות, הוראות, חוזרים, שאלות ותשובות ועוד. חלק נכבד מכל "הטוב" הזה נוגע לפרסום קרנות על ידי מנהלי הקרנות כך שמי שאינו בקיא בנבכי הרגולציה לא ידע מה מותר ומה אסור. אגלה לכם - האסור גדול מהמותר.

  

וכאן טמונה הבעיה. כפי שאמרנו, החוק נחקק בשנת 1994. לפני שלושים שנה! הרשתות החברתיות לא היו קיימות אז. וכך בימינו, כמו הרבה מאוד דברים, כמעט הכל מתנהל ברשתות החברתיות. כל אדם שפתח חשבון ברשת יכול לכתוב ככל העולה על רוחו. החל מייעוץ השקעות ועד המלצת קניה לקרן כזו או אחרת. מצב בו כל חכם בפני עצמו זורק לאוויר הבלחות בלתי מבוססות או נכונות חלקית בלבד וסוחף אחריו משקיעים תמימים הוא לא טוב ואף מסוכן. המצב עוד יותר גרוע במקרים בהם "מומחים" מכוונים את השוק לקרנות מחוץ לישראל שאינן בהכרח יותר טובות, ולעיתים תוך הצגת מידע ונתונים שגויים, ופוגעים ככה גם במשקיעים וגם בכלכלה הישראלית. לעומת זאת, בכל הקשור למנהלי קרנות יש חוק משנת 1994. מנהל קרן מחוייב לכללים של שנת 1994 בשנת 2024. למנהל קרן אסור לפרסם שום דבר שאינו בהתאם לרגולציה הכבדה והמיושנת.

 

הדבר לא נעלם מעיני רשות ניירות ערך והיא פועלת במסגרת תזכיר חוק לעידוד פעילות בשוק ההון, להסדיר באופן מקל את הפעילות ברשתות החברתיות על ידי מי שאינו בעל רשיון, אך ביחס למנהלי קרנות נקבע בתזכיר כי הכללים שיחולו ייקבעו בהוראות עתידיות. מה ייכתב בהן? לא ברור.

המצב צריך להיות הפוך. מנהלי הקרנות הם גופים מפוקחים בעלי רשיון. להם הידע, המקצועיות והניסיון לפרסם בצורה אמינה ונכונה. חזקה שיפרסמו דברי אמת וינחילו לציבור את הנדרש לצורך השקעות חכמות, אחראיות ונכונות למשקיע הישראלי. כמובן שמי שיגרום להטעיה מכוונת או יסתיר מידע נחוץ עליו לשלם מחיר. את זה מנהל הקרן חייב לעשות במסגרת מהירה, פשוטה וללא מגבלות עתיקות שלא מותאמות להיום. מה שהיה טוב ב 1994 לא יעבוד טוב ב 2024 בלי עדכון גרסה מהותי. מן הצד השני חובה על רשות ניירות ערך לטפל באופן מהותי במי שמטעה את השוק, גם אם הוא לא תחת פיקוחה הישיר.

אם לא ישונה המצב, אנו נמשיך לראות טעויות, פגיעה בכלכלה הישראלית וכן חינוך שוק קלוקל, וכמאמר הגששים, יהיה כל סנדלר "מכון הנעל".

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עידן 08/05/2024 16:46
    הגב לתגובה זו
    יש ברשתות החברתיות המלצות טובות והמון המלצות רעות, בגדול אסור להמליץ אבל כולם עושים את זה.
  • 5.
    מיסים 08/05/2024 11:53
    הגב לתגובה זו
    כל טיקטוק יוטיוב ועד אינסטגרם מכניסים כסף שחור.. אז איפה הרשות המיסים??
  • 4.
    נכון!!! ויפה שעה קודם (ל"ת)
    איתן 08/05/2024 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טראמפ 08/05/2024 09:59
    הגב לתגובה זו
    לא שמנהלי הקרנות טובים יותר.. שנה אחרי שנה ה"קוף" מנצח את רוב הקרנות, אז איפה המומחיות שלהם לייצר תשואה??
  • 2.
    אני 08/05/2024 09:47
    הגב לתגובה זו
    הדאגה היחידה לכתב הינה להפסדים שלו ולא לכספי המשקיעים או כלכלת המדינה. המטרה העיקרית של בתי ההשקעות בישראל והבנקים הינה לגרוף כמה שיותר רווחים מהמשקיעים בעמלות מטורפות. מבחינתם תשואה ממוצעת שנתית של 5% תורידו מזה 2-3% אינפלציה זה הישג אדיר שהמשקיעים צריכים לשמוח בשבילו. זאת ועוד כאשר השוק עושה בממוצע 10%. אל תאשימו את הרשתות החברתיות בנטישה של המשקיעים וחוסר האימון בכם. הדור הצעיר הינו דור שהחליט שאינו עדר כמו ההורים שלו. הדור הצעיר יודע לחקור ללמוד ולקבל החלטות משכילות לטובתו. תתחילו להוריד עמלות ולהציע מוצרים רלוונטיים שיכולים להיות מותאמים יותר לשוק ואז תראו חזרה של משקיעים. כל ניסיונות ההפחדה האלו כבר לא עובדים עלינו לצערכם.
  • 1.
    עופר 08/05/2024 09:36
    הגב לתגובה זו
    אכן הרשת מוצפת בסוחרי אשליות לאנשים שלא מבינים ,עם צילומים פסטורליים כאילו הם יביאו למשקיע את העושר וללא סיכונים. זהירות!!!
הונאה פיננסית (X)הונאה פיננסית (X)

עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל

במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים

אלחנן רוזנהיים |

גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."

בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.

גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.

הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.

למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.

הפגנה פלסטינית בלונדון, קרדיט: גרוקהפגנה פלסטינית בלונדון, קרדיט: גרוק
אנטישמיות

הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין

העלייה החדה באנטישמיות בבריטניה החלה לגבות קורבנות עם הפיגוע במנצ'סטר וכעת מביאה לשבר באוכלוסיה היהודית, כאשר בשכונת גולדרס גרין,שכונה עם אוכלוסיה יהודית גדולה, יהודים רבים מוכרים כעת את בתיהם ומתכננים הגירה מבריטניה

ד"ר אדם רויטר |

מאז ה-7 לאוקטובר, קצב ההטרדות וההתקפות האנטישמיות על הקהילה היהודית בבריטניה עלה משמעותית ורבים מחברי הקהילה מרגישים הרבה פחות בטוחים. תחושה זו צוברת תאוצה עם ממשלה בריטית שחלקה אנטי ישראלית וחלקה הקטן אפילו אנטישמי.

הפיגוע שהתרחש לא מזמן בבית כנסת בעיר מנצ'סטר היווה זעזוע נוסף ליהודים בממלכה ובהם תושבי שכונת גולדרס גרין Golders Green בצפון מערב לונדון, שידועה כמרכזה הגדול של הקהילה היהודית בבריטניה, המונה מאות אלפי חברים. כ-50% מתושבי השכונה מזדהים כיהודים, אחוז מהגבוהים באירופה. יחד עם השכונות הסמוכות המפסטד, הנדון ופינצ'לי, מונה האוכלוסייה היהודית באזור כ-55,000 נפש. תושבי השכונה חוו בעצמם לפני כשנה ניסיון פיגוע שהסתיים בשלום וכעת בא הרצח הטרוריסטי הכפול.

הזעזוע הפעם התחיל להניע שבר טקטוני. יהודים התחילו למכור את בתיהם בגולדרס גרין ובקצב הולך וגובר וחלקם עולים או מתעתדים לעלות לישראל. זה לא שהמצב בישראל טוב יותר. רחוק מכך כמובן. אך כפי שהעיד בפניי עולה חדש משם: "אם אני עומד בכל מקרה להיפגע כי אני יהודי, אז לפחות שזה יקרה במולדת שלי".

כדור שלג - 10% מהבתים מוצעים למכירה

הסיטואציה בגולדרס גרין מורכבת. סמוך לה ישנן שכונות המאכלסות הרבה מאד מוסלמים. כך למשל שכונת Cricklewood כמו גם שכונות שאף הן אינן מרוחקות דוגמת Willesden Green, Kilburn, Hendon ועוד. לא פלא, אם כן, שמי שקונה את הבתים והדירות מידי היהודים הם כמעט אך ורק מוסלמים, בעיקר פקיסטניים. האוכלוסיה המוסלמית גדלה בבריטניה במהירות, האוכלוסיה הבריטית המקורית מצטמצמת וכך קורה שליהודים שעושים זאת אין באמת ברירה, מסתבר שאין כמעט קונים אחרים.

קרוב ל-10% מהבתים והדירות בשכונה מוצעים כעת למכירה, שיעור אדיר לכל הדעות. זה מעורר חשש כבד, בבחינת "האחרון יכבה את האור" וגל המכירות צובר תאוצה כאשר מחירי הנדל"ן יורדים במהירות. מכיוון שרבים מהיהודים שם דתיים, רבים מחליטים לעבור לישראל, אם כבר אז כבר.