העלאת דירוג החוב של ישראל לא בהכרח טובה לפנסיה

למרות צפי לחיזוק נוסף של אגרות החוב הממשלתיות הישראליות, בעתיד כולנו עשויים לשלם את המחיר של תשואות נמוכות מדיי אותן תשגנה קרנות הפנסיה

מיכה צ'רניאק | (11)

בסוף השבוע התבשרנו כי חברת הדירוג הבינלאומית S&P העלתה את דירוג החוב של מדינת ישראל מרמה של A+ לרמה של AA- (לכתבה המלאה). מדובר בהחלט בהישג מרשים - אין הרבה מדינות בעולם להן דירוג חוב טוב יותר מזה שמקבלת מדינת ישראל, ואם ניקח בחשבון שמדובר במדינה צעירה בת 70 אשר ההשקעה שלה בביטחון הינה הגבוהה בעולם נבין מיד שמדובר בהחלט בנתון חסר תקדים.

העלאת דירוג החוב של המדינה צפויה לפעול בכיוון של חיזוק נוסף לאגרות החוב הממשלתיות הישראליות. מצד אחד מדובר בגאווה מקומית אבל מאידך בצפי לפגיעה עתידית בחסכונות הפנסיה של כולנו נוכח התשואות הנמוכות בהן נסחרות כבר אגרות החוב הממשלתיות בישראל.

כספי הפנסיה שלנו מושקעים כיום באגרות חוב אשר אינן מסוגלות להניב את התשואה לפיה מחשבות קרנות הפנסיה את תחזית הכספים הצפויה לעמית החוסך בקרן הפנסיה בעתיד. קרנות הפנסיה לוקחות את יתרות הכספים של העמיתים בקרן הפנסיה כיום ומחשבות את השווי העתידי על פי תשואה תאורטית צפויה בשנה (כיום התשואה הזו הינה כ-3.7% בשנה).

לכן, בעתיד צפויים כולנו לשלם את המחיר של תשואות נמוכות מדיי אותן תשגנה קרנות הפנסיה. עד כמה נמוכות התשואות המקומיות? לפניכם טבלה המרכזת את התשואה אשר מניבות אג"ח ממשלתיות לחמש שנים בעולם:

כפי שניתן לראות קיימות אג"ח ממשלתיות בעולם הנסחרות בתשואות שליליות (בחלק ממדינות אירופה ויפן) אבל בגדול התשואה המקומית הינה בהחלט נמוכה ביחס למה שניתן לקבל בעולם.

נבחן את מידת ההשפעה של התשואות כיום על שווי קרן הפנסיה שלנו בעתיד:

מרכיב המזומנים ואגרות החוב, מסך הכספים המופקדים בקרנות הפנסיה, נע כיום סביב 50%-60%. בקרנות הפנסיה לבני 50 ומעלה היקף הכספים המושקעים באגרות החוב ובמזומנים מגיע אף ל-70%.

אם ניקח בחשבון שהמח"מ הממוצע של המזומנים (מח"מ נמוך סביב אפס) ובאגרות החוב  ממשלתיות וקונצרניות (מח"מ כ-7 שנים), נקבל כי המח"מ הממוצע של מרכיב המזומנים ואגרות החוב  הינו של כ-5 שנים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כעת, אם התשואה הממוצעת של אג"ח ממשלתית הינה כ-1.2% ברוטו בשנה; תיק אג"ח קונצרניות הינו כ-3% ברוטו בשנה (לפי מדד תל בונד 60); המזומנים בתיק התשואה - נמוכה מאוד עשיריות אחוז בודדות בשנה, וכל זה  לפני דמי ניהול - נקבל כי מכיוון שהחלוקה בין ההשקעה באג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות הינו כ-50%-50%  (ומרכיב המזומנים נע סביב 6%-8% מהתיק) הרי מגיעים לתשואה ממוצעת של 2% ברוטו בשנה (לפני דמי ניהול ועמלות).

אם כ-60% מהכספים מושקעים באפיק המניב (לאחר דמי ניהול) פחות מ-2% בשנה (להערכתי כ-1.6%), כלומר הם תורמים כ-1% (60%*1.60%) לתיק ההשקעות של קרן הפנסיה בשנה - המשמעות היא שיתרת הכספים, כ-40% לאלו שמתחת לגיל 50, בקרן הפנסיה אמורה להניב את רוב התשואה בתיק (על מנת להגיע ל-3.7% בשנה מדובר בתשואה של כ-2.7% שנתית). אם אתם בני 50 ומעלה מדובר ביתרת ה-30% מהנכסים שאמורה להניב את התשואה הנ"ל.

מי מכם באמת מאמין שניתן לקבל תשואה שנתית ממוצעת של כ 8%-9% ברוטו בשנה על השקעה במניות, הלוואות ונכסים מניבים אחרים בשנים הבאות? כי זו  בעצם המשמעות של מה שנכתב כאן.

הציפיות האינפלציוניות ברמת שיא

נתון נוסף שעלול להוות בעיה קשור  בציפיות האינפלציוניות הקיימות כיום בשוק ההון. בחודשים האחרונים ניתן לראות עליה מתמדת בציפיות האינפלציוניות הנגזרות ממחירי אגרות החוב השקליות וצמודות המדד כפי שהן נסחרות בשוק ההון. הציפיות האינפלציה בשוק ההון עלו כאמור במשך חודשים עד שהן הגיעו לרמת השיא שלהן כיום.

לשם המחשה בואו נבחן מה הן הציפיות האינפלציוניות בשוק לשלוש השנים הבאות: תשואת אג"ח ממשלתית, לשנה, צמודת מדד בעלת אורך חיים של שלוש שנים כיום היא מינוס 0.65% (גליל 5903), תשואה שנתית של אג"ח שחר לשלוש שנים היא כ-0.85%  ולכן מדד המחירים לצרכן הוא הנתון שמחבר בין שני הנתונים הנ"ל כלומר 0.85%- (מינוס 0.65%) כלומר 1.5%. המשמעות היא שהשוק צופה שמדד המחירים לצרכן יעלה במשך שלוש השנים הבאות ב-1.5% בכול שנה.

אם ניקח בחשבון כי חלק מהותי מאגרות החוב הכלולות בקרנות הפנסיה הינן צמודות מדד הרי כל טעות בציפיות האינפלציוניות תגרור מיד פגיעה בשווי קרן הפנסיה שלנו. מספיקה טעות של 0.2% בציפיות האינפלציונית על מנת להפחית כ-0.1% מתשואת קרן הפנסיה שלנו בשנה וכבר ראיתם עד כמה קשה להשגה כל עשירית אחוז בסביבת התשואות הנוכחית.

לאור האמור, ההמלצה שלי היא לקחת בחשבון כבר היום שהנתונים שמציגות קרנות הפנסיה לגבי תחזית הכספים העתידית הצפויה בקרן הפנסיה היא אופטימית מדי וכי התשלום החודשי שאתם צפויים לקבל מקרן הפנסיה בהכרח יהיה נמוך ממה שמוצג לכם. קחו זאת בחשבון כבר עכשיו על מנת שלא תופתעו בעתיד.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל  

מיכה צ'רניאק הוא מנכ"ל בית ההשקעות להבה

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    רם 07/08/2018 17:14
    הגב לתגובה זו
    האם לדעתך האגחים נסחרים פחות ממחירם האמיתי בהסדר?
  • 10.
    יש ר אלי 07/08/2018 11:39
    הגב לתגובה זו
    אורבנקורפ ? (השעייה) מפרט הצעת רכש מטעם ויקטור תשובה של עד 18מ'ש ע.נ אגח א של החברה תמורת 33.45אג' לכל 1 שח ע.נ . להבנתי יש סיכוי לקבל שם את כל הערך או לפחות 85%. אם כן מה זו ההצעה הזאת? עו"ד שמנסה לתפוס פראיירים?
  • 9.
    שי 07/08/2018 10:17
    הגב לתגובה זו
    יש מצב שתחכים אותנו קצת בענין חברות הנדלן מארהב שגייסו באגח, ושחלקן נסחרות בתשואה של 2 ספרות. נכון שלא כל החברות הרבות הן מקשה אחת, אך האם קיים סיכון רציני באגחים שמחיריהם צנחו?
  • 8.
    יעקב 07/08/2018 10:11
    הגב לתגובה זו
    מיכה שלום. תוכל להתיחס לאגחים הנ"ל. בזמן האחרון מחירי האגחים בצניחה חופשית ללא מצנח. נראה לי כאן תגובת יתר של השוק ושער האגחים היום הם אטרקציה. מה דעתך? תודה
  • 7.
    עמי 07/08/2018 02:36
    הגב לתגובה זו
    תודה על הניתוח בכתבה. האם להערכתך ימשכו היצעים שיאלצו בעיקר מנהלי קרנות נאמנות למכור אגחים קונצרנים? האם להערכתך היצעים יגרמו גם למכירות מהותיות יותר של "אגחים קונצרניים ישראלים" בנוסף ל"אגחים האמריקאיים"?
  • 6.
    משקיע אג"ח 06/08/2018 20:10
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים שמקבלים זרם של מיליארדים בחודש של כספי פנסיה, גמל והשתלמות צריכים לפעוללהוצאת חלק מהכסף לחו"ל ללא גידור מפני ירידת שער ה- $. פשוט אם המוסדיים יחליטו כי 30-40% מנכסיהם נקובים ב-$, אירו ויאן בלי גידור. בעתיד, עליית הריבית בעולם יגרמו לפחות בשקל. די כי שער ה-$ יעלה ל- 4.2ש"ח ל-$ על מנת שהחלק השקלי זה שמחזיק מניות של חברות יצואניות יתחזק אף הוא. המוסדיים קנו אג"ח מאיי הבתולה של חברות אמריקאיות ב- 4-6% כאשר אג"ח דומה בתנאים דומים בארה"ב היה מניב 12% צמוד $. המוסדיים קנו ב- 100אג וכעת האגרות חלקן נסחר ב- 80-90אג. זה מחזק את הצורך להפסיק להשקיע באג"ח של נדלן (מה שהמוסדיים מבינים וקל לתפיסה) ולחפש השקעות בחו"ל כולל אג"ח. לו המוסדיים ברובם יפסיקו את הגדור לירידת השער לא יקח זמן רב וה-$ = 4.2ש"ח. לגבי אג"ח על מדינת ישראל לנצל את הדרוג ולבצע החלפה של אג"ח ממשלתי בריבית 4-5% באג"ח של 2%. ירידת הקף החוב לתל"ג יחד עם ירידת ריבית אומר שלממשלה יהיה יותר כסף לצרכים אחרים.
  • 5.
    א 06/08/2018 13:06
    הגב לתגובה זו
    המדינה לווה כסף כדי שיהיה לה להוצאה ציבורית, לא כדי לייצר תשואות למלווים. אם אתם מחפשים תשואות אתם מוזמנים ללוות ממדינות אחרות (אג"ח ממשלתי זר) או להעלות את רמת הסיכון (מניות). (זה שמנגנון הפנסיה מסורבל ומקשה עלינו לעשות דברים כאלה זו בעיה אחרת שלחלוטין לא קשורה לדירוג האשראי...)
  • 4.
    וחלק בקופ'ג IRA 06/08/2018 10:53
    הגב לתגובה זו
    לפי פרופיל סיכון אישי, שיכלול פחות סיכון קונצרני ומניתי, שמנהלי ההשקעות מנסים למכור כמניב תשואת אמת לאורך זמן.
  • 3.
    ישראל קיסר 06/08/2018 10:43
    הגב לתגובה זו
    שקופות הגמל והביטוח אכן אינן מניבות תשואות בחלק האג'ח. אבל קרן פניסה לא מחזיקה אג''ח רגיל , אלא כזה הצמוד למדד ומשיא תשואהקבועה של4.8%
  • 2.
    למשקיעי דלק 06/08/2018 09:33
    הגב לתגובה זו
    זהירות! הפסד בטוח מובטח למי שיענה מחר ב 7/8 להצעת רכש של תשובה בדלק בפעם הקודמת שניסה לעשות זאת זה היה בדלק אנרגיה. המשקיעים לא נענו ותקעו את הרוכשים 3 שנים,בנתיים המניה עלתה לשמים, ומי שנענה להצעת הרכש, הפסיד את כל העליות. המניה עכשיו בקרשים. תשובה יודע למה הוא רוכש עכשיו.
  • 1.
    תום 06/08/2018 09:10
    הגב לתגובה זו
    לנו פנסיה גנבו את הכל עם דמי ניהול מופקרים
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.