"מרכזי הפיתוח הם אסון", אמר שרגא ברוש לאחרונה והגדיר מחדש את אומנות ההסתכלות דרך חור של מנעול. 

תחילתו של מרכז פיתוח בחברה בינלאומית שגייסה כסף מקרנות, מכירות ורווחים שהגיעו מכל רחבי העולם - כסף שאנשים עבדו בשבילו, מכרו, קנו, עבדו, ואותו היא משלמת לאנשים המוכשרים ביותר שהיא יכולה למצוא, מגיעה לישראל ומקימה מרכז פיתוח.

כתוצאה מכך, העובדים נהנים - יש להם משכורות טובות יותר וגם המדינה נהנית - המיסים עולים. שירותי ההסעדה, ההלבשה, הנופש והפנאי, ואפילו שירותי התוכנה המקומיים, כולם נהנים, כי כסף גלובלי זורם לכאן - לרעננה, לתל אביב, לקריית גת.

צריך להבין. דו"ח של משרד הכלכלה ודן אנד ברדסטריט שירטט ביוני האחרון את היקף הפעילות של מרכזי הפיתוח בישראל: כ-4.5% מחברות ההיי טק הן מרכזי פיתוח בבעלות חברות בינלאומיות, שמעסיקות כ-71 אלף עובדים המהווים כ-24% מכלל המועסקים בתעשיית ההיי טק - אחד מכל ארבעה.  

החברות הבינלאומיות מוציאות מידי שנה למעלה מ-28 מיליארד שקל על מרכזי הפיתוח ומתוך 380 מרכזים שנפתחו משנות השישים של המאה הקודמת נסגרו רק 73 כך שכיום פועלים בישראל 307 מרכזים כאלה, בבעלות של 303 חברות בינלאומיות. אם תרצו, המנוע הלוהט של הקטר המוביל את המשק. אבל התעשיינים סובלים. להם יקר יותר לשלם משכורות.

• בשורה ליזמי הייטק: איגוד ההייטק השיק את פורום הסטארטאפים הישראלי
• "זיוף ומרמה": נשיא הת' התעשיינים לשעבר הורשע בהעלמת 1.5 מיליון ש"ח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל האם זה לא מה שרצינו בשבעים שנות מדינה? האם לא רצינו שחברות ומשקיעים מרחבי העולם יבואו וישימו כאן את המשאבים שלהם כדי שאנחנו נהנה והם ירוויחו? האם לא בשביל זה בנינו מערכת חינוך, מוסדות מחקר ואקדמיה? ואולי הבעיה היתה נפתרת אם היינו סוגרים את כל אלה ומייבשים את מעיין החדשנות הישראלית? אולי אז המשכורות היו יורדות, לרווחת חברי ההתאחדות? ברור שלא. כי ההתאחדות לא מעוניינת להתחרות. היא לא מעוניינת לשפר את הטכנולוגיה, את איכות ההון האנושי, את הפריון, שעולה בחדות עם כניסתם של מרכזי פיתוח לישראל. היא מעדיפה לדכא תחרות, להוריד משכורות ולהישאר תקועה בעבר.

אמנם, הבעיה לא מסתיימת בשורה בעיתון. הבעיה באמירות מהזן הזה הוא הכוח שטמון בהן. לא מדובר באנשי שוליים. מדובר במנהיגים עסקיים מהמעלה הראשונה, אנשים רבי כוח, שמילה שלהם עלולה לעתים להיקלט אצל מקבלי ההחלטות. אבל יותר גרוע מכך, היא עלולה להיקלט אצל האוזניים מעבר לים. שכן למשקיעים וחברות גלובליות אין שום בעיה להסיט את זרם ההשקעות. ואם האווירה הציבורית מתקדרת, זה לא קשה לפתוח את מרכז הפיתוח הבא בפריז במקום בחיפה, בקנברה במקום בראשון לציון.

מרכזי פיתוח הם השאור שבעיסה. הם מושכים את הטובים ביותר ומתגמלים אותם כראוי. הם גורמים ליותר סטודנטים מוכשרים ללמוד תחומים מועילים, שיאפשרו להם להשתכר כראוי ולהצליח בחיים. הם מאפשרים ליותר אנשים להתקדם בזכות הכישורים והיכולות האינדיבידואליות שלהם ולא בזכות החיבור שלהם למוקד כוח כזה או אחר. ראוי לתעשיינים שיסיטו את העין מהחור של הגרוש ויבינו שאמירות כאלה לא מסייעות להמשך הבום הכלכלי שאותו אנחנו חווים, אפילו לא במעט. 

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות