האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
היכולת לייצר חרם על היצוא הישראלי היא אפסית ואלו חדשות מצוינות. הסיבה המרכזית לכישלון ה-BDS היא שאין כמעט בכלל חברות רב-לאומיות ישראליות שמוכרות לצרכן הסופי, אותו צרכן בשוקי חו"ל שה-BDS מנסים להשפיע עליו להחרים את ישראל. ברגע שחברות ישראליות מוכרות רכיבים שהם רק חלק קטן משרשרת הייצור או מוכרות תוכנות המוטמעות עמוק, וכאשר כמעט כל החברות הישראליות מוכרות בתצורת OEM או בתצורת White Label, היכולת של המחרימים לגרום נזק היא אפסית. ה-BDS גם לא הצליח להשפיע על העולם העיסקי הבינלאומי, כי זהו עולם ציני לחלוטין. כל מה שמעניין אותו זה איכות ומחיר. וטוב שכך. וחרם תרבותי על ישראל? גם נכשל כישלון חרוץ.
בישראל העיתונות הכלכלית מתמחה במה שאני מכנה "תעשיית ההפחדות". היא עוסקת בהמון סיכונים כלכליים מדומים שהמציאה וניפחה. האינטרנט לא שוכח כלום וקפיצה אחורה לכותרות כלכליות שונות החוזות לנו שחורות, מראה עד כמה הכותבים טעו. אך מדוע בעצם שנהיה מוטרדים, הרי מדובר בסיכונים מדומים?
"תעשיית ההפחדות" הזו היא סיכון בפני עצמו, כי זו יוצרת הטייה לא נכונה בקבלת החלטות של הנהלות של חברות ושל ראשי המשק, עד כדי יצירת סיכון אמיתי. הפחדים המדומים עלולים לגרום להקטנת ההשקעות הריאליות ואלו בתורן תפגענה כלכלית במשק ואז בטעות הנבואה השגויה – תתגשם.
תמיד אני אומר לעצמי איזה מזל שהמשקיעים הזרים לא קוראים עברית. הם משקיעים כאן בהיקפים עצומים עוד מתחילת המאה ובעצם לא הבינו במהלך השנים כמה המצב בישראל קשה... אילו השכילו להבין מה כותבים הפרשנים הכלכליים "החכמים" שלנו שתמיד צופים רע, לא היו מעיזים הרי להתקרב לפה. או שבעצם אולי הפרשנים הם אלו שלא מבינים מהחיים שלהם?
BDS - המפלצת שלא הייתה
המסע שלי בעקבות תעשיית ההפחדות בישראל החל עם הפרסומים בנוגע ל-BDS והנזק האדיר שהחרמות שלו גורמות למשק הישראלי. בדיעבד ברור שנבואות הזעם האלו שהתחילו עוד בשנת 2005, הצליחו לרומם ארגון קיקיוני, ה-BDS, לרמה של מפלצת – שהעיתונות הישראלית יצרה במו ידיה. היו באותה עת שהכבירו מילים וטענו שה-BDS זה לא פחות מסכנה לעצם קיומנו. מכיוון שהסיכון הזה היה מטריד ביותר, בדגש על ניהול הסיכונים הפיננסיים של החברות אותן ליוותה חיסונים פיננסים, התעורר מבחינתנו הצורך לבחון את הנושא לעומק.
כדי לאמוד את רמת האיום, דבר ראשון שעשיתי היה להתחזות. ביקשתי שיבנו לי פרופיל אינטרנטי של בחור אוסטרלי, בשנות ה-20 לחייו שגר במלבורן. עם הפרופיל המזויף פניתי ל-BDS, ציינתי שאני אוהד שלהם ודוגל במטרותיהם ומה אני, כמישהו מאוסטרליה, יכול לעשות כדי לעזור למטרה. די מהר קיבלתי מהם סוג של "מתכון" איך לפגוע כלכלית בישראל. והנה הפתעה. לאחר שבחנתי בעיון את אותו מתכון – פרצתי בצחוק. הם העבירו לי רשימה של מאות רבות של חברות בינלאומיות שקשורות לישראל באופן ישיר או עקיף, אותן יש להחרים ולא לקנות את מוצריהן. אם אכן מישהו היה באופן אדוק נשמע לרשימה הזו, הוא לא היה מסוגל לקנות למעשה כמעט דבר. וודאי לא מוצרי אלקטרוניקה ומוצרים טכנולוגיים, אך גם לא מוצרי צריכה בסיסיים, כי כמעט כל החברות ברשימה היו חברות זרות בעלות פרישה גלובלית. הן היו ברשימה כי הן מכרו לישראל או היו קשורות באופן כזה או אחר לחברות ישראליות. הרשימה היתה לא מעשית באופן מגוחך להפליא.
איך אומדים בכלל חרם כלכלי?
בכל זאת כותרות העיתונים הכריזו על חברות שנפגעו. לכן הכנו בחיסונים פיננסים "מתכון" משלנו איך להתחמק מה-BDS, על סמך מה שלמדתי. מכיוון שראיתי בזה חשיבות רבה, ביקשתי שיפיצו את ה"מתכון" הזה גם למי שאינו מלקוחותינו.
- חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
מעבר לכך ניסינו לאמוד את ממדי הנזק. למיטב ידיעתי היינו הגוף היחיד בארץ שעשה ניסיון כזה. לצורך כך הפעלתי אז את מנהלי הסיכונים, שכל אחד מהם מלווה עשרות מהחברות הגדולות במשק, סה"כ מאות חברות שמהוות כ-45% מהתוצר העיסקי של ישראל. התמקדנו בחברות יצוא וביקשתי לשאול את הנהלות הכספים שלהן שתי שאלות: האם החברה שלהם נפגעה מחרם כלשהו של ה-BDS ומה היתה מידת הנזק הכספי? התוצאות הצטברו ובחנו את הסוגייה במשך שמונה שנים רצופות מ-2010 עד 2017 וב-2018 פרסמנו אותן. להפתעתנו התברר ש-99% מהחברות בכלל לא נתקלו אי פעם בחרם וגם הבודדות שנתקלו, השפעת ה-BDS עליהן היתה זעומה. שיעור החברות שהרגישו פגיעה כלשהי מה-BDS היה 0.75% בלבד. לפי חישובים שערכנו שיעור הפגיעה המצטבר למשק הישראלי מאז שנת 2010 עמד ב-2018 על 0.004% בלבד.
מדוע ה-BDS נכשל?
אתחיל ואומר למי שחושש מהאמירה הזו ומהמידע שציינתי, פן יגיע ל-BDS (ואפילו לא צריך תרגום לאנגלית, חלקם דוברי עברית וחלקם אפילו גיס חמישי מקרבנו), שהם יודעים שהם נכשלו. והם גם יודעים שאין להם פתרון חלופי, אחרת כבר היו מפעילים אותו.
כשלונו של ה-BDS נובע מסיבה מרכזית אחת: אין כמעט בכלל חברות רב-לאומיות ישראליות שמוכרות לצרכן הסופי, אותו צרכן בשוקי חו"ל שה-BDS מנסים להשפיע עליו להחרים את ישראל. ברגע שחברות ישראליות מוכרות רכיבים שהם רק חלק קטן משרשרת הייצור או מוכרות תוכנות המוטמעות עמוק, וכאשר כמעט כל החברות הישראליות מוכרות בתצורת OEM או בתצורת White Label, היכולת של המחרימים לגרום נזק היא אפסית. ומה לגבי הסקטור העיסקי? הרי ה-BDS גם ניסה לגרום לחברות רב לאומיות זרות להחרים את היצוא הישראלי. אז זהו שכאן כבר מדובר בעולם ציני לחלוטין. שיקולים של מוסר (במקרה הזה ה"מוסר" של שונאינו) אינם משחקים אלא רק האיכות והמחיר. וטוב שכך.
בכלל, על אף שיש חברות רבות שמשדרות סוגים מסוימים של מוסר וטוענות שהן "ירוקות" או "חברתיות" או "תורמות" או "בעד הצרכנים" וכולי, זה תמיד פייק. הן עושות את זה משיקולים קרים לחלוטין, העיקר שמחיר המניה יעלה. העולם העיסקי זה טורפים ונטרפים, זה הכל. או שתנצח ותשרוד או שהמתחרים יאכלו אותך. לכן אתה עושה מה שצריך, כולל לטעון שאתה ירוק או חברתי. תחשבו למשל על כל אותן חברות אופנה בינלאומיות שמכריזות שהן "ירוקות". נו באמת. תעשיית האופנה העולמית היא מהתעשיות המזהמות ביותר על הכדור. הבנק העולמי מעריך שהן אחראיות על זיהום 20% מהמים ו-10% מהפליטות של חנקן דו חמצני (תזכרו את זה בקנייה הבאה של חולצות או מכנסיים ותצמצמו).
יתירה מזו, ה-BDS אפילו נתקל בעולם העיסקי הבינלאומי בהתנגדות עזה. מדוע? יש המון חברות רב-לאומיות שיש להן אינטרסים כבדי משקל בישראל. מעל ל-380 מהחברות הגדולות בעולם מחזיקות כאן, למשל, מרכזי פיתוח טכנולוגיים. עוד מאות מחזיקות כאן חברות בענפים שאינם הייטק. החברות האלו זקוקות למוח הישראלי שיעזור להן לנצח במלחמות ההישרדות שלהן מול מתחרים ויעזור להן למצוא את פריצת הדרך הבאה, קפיצת הדרך הבאה או במקרים של תעשיית הנשק הישראלית יעזור למדינות שלמות לנצח במלחמה אמיתית. שימו לב למשל איך פתאום הגרמנים שלא הסכימו לרכוש מישראל נשק התקפי מתחילים לחזר אחרינו. מלחמת רוסיה אוקראינה לימדה את הגרמנים שחשבו עצמם לפציפיסטים, ממה בנוי העולם האמיתי.
ומה לגבי חרם תרבותי?
ה-BDS הרי גם הטיף לפגיעה בתחום התרבותי ולא להופיע בישראל. רוג'ר ווטרס מלהקת פינק פלויד ראש וראשון למחרימים "התרבותיים" את ישראל, היה מצוטט בהרחבה בעיתונות הישראלית כל פעם שהיה מוציא איזו טינופת מהפה. הרי גם לחרם תרבותי השפעות על המשק. איך בכלל בוחנים נושא כזה באופן כמותי? הייתי צריך להיות שוב יצירתי. הושבתי כלכלן ששוטט ברחבי האינטרנט וספר את כל ההופעות של אומנים בינלאומיים שהופיעו כאן החל מ-2010. בשנת 2019 עם האירוויזיון הפסקנו את הבדיקה הזו. כבר לא היה בה צורך. חרם תרבותי על ישראל? הנה התוצאות: בין השנים 2010 ל-2018 מספר ההופעות של אמנים מהעולם קפץ מ-28 ל-184, יותר מפי שש!
החברה הישראלית שנהנתה מהחרם
וכעת לאחד הסיפורים ההזויים ביותר. באחד הבקרים במהלך מבצע צוק איתן ב-2014 אני קורא בכותרות האינטרנט שאחת מהחברות הלקוחות שלנו נפגעה קשות מהחרם של ה-BDS, בעקבות גדודי מפגינים שצבאו על חנויותיה בכמה ערים מרכזיות באירופה ומנעו מקונים להיכנס. היתה זו אחת החברות הישראליות הבודדות שמכרה באופן ישיר לצרכנים סופיים. בשוך הסערה הצלחתי לשוחח עם המשנה למנכל. שאלתי אותו למידת הנזק המוערך. "שום נזק" היתה תשובתו "אנחנו בכלל ברווח". ההסבר היה כזה: אחרי הסיקור הטלוויזיוני שנמשך יומיים, המפגינים קיפלו את השלטים והלכו הביתה. אז הגיעו המוני אירופאים תומכי ישראל, לא יהודים בכלל, וקנו בחנויות "דווקא" וכדי לתמוך בישראל. היקף הקניות היה הגדול בתולדות החברה. "מבחינתנו שהחרם יימשך" אמר לי אותו מנהל בסיום השיחה.
- 9.יואליקו 06/12/2022 12:04הגב לתגובה זוזה ממש יפה לתת גרף של כמה אומנים הופיעו בישראל. מנגד אפשר לתת לא מעט סקרים שמראים שאנחנו מאבדים את התמיכה של יהדות ארצות הברית ושל הדורות הצעירים של הדמוקרטים. הטרנד הוא חד משמעי ונכתב עליו רבות אבל רויטר משום מה בוחר להתעלם ולהתמקד בפרמטרים שטותיים של מספר האומנים שהופיעו בישראל או מאזני הכספים של חברות.
- 8.ARTICK19 05/12/2022 12:57הגב לתגובה זוכך,רק החברה השישית בתחומה הורשתה לסחור עם ישראל,וכך נהפכנו לסוברואידים.
- 7.רק ביבי 05/12/2022 09:44הגב לתגובה זויש עשרות ומאות אנשים בתקשורת ומקורבים שלהם שמטרתם ליצור דכאון לתושבי ישראל כשהמטרה הסופית הינה ליצור מדינת כל אזרחיה בגבולות 1948. זאת המטרה היחידה שלהם. לכן האיומים בחרם והאיומים במצור כלכלי. אבל מי שהכי אוהב לעשות כסף בישראל אלו השמאלנים הבזויים שגרים בדירות יוקרה.
- נכון מאוד (ל"ת)בול 06/12/2022 14:00הגב לתגובה זו
- 6.דני צור 04/12/2022 22:04הגב לתגובה זוקיימת ובועטת... לטווח ארוך זו בעיה רצינית. הבדיקה של אדם רויטר היא שיטחית.
- 5.מיכאל 04/12/2022 16:32הגב לתגובה זותבוא על הברכה בעמלך
- 4.Ralph Waldo Emerson 04/12/2022 16:28הגב לתגובה זוand the world will beat a path to your door
- 3.ישראלי אירופאי 04/12/2022 13:41הגב לתגובה זופרט לקומץ אמנים, עיתונאים וכמה אירגונים מוסלמים אין לאף אחד באירופה אין מושג מזה BDS ואף אחד לא מחרים מוצרים ישראלים או את ישראל. "הנזק הנוראי" הוא 99.9% בראש ההיפוכנדרי של הישראלים.
- 2.רענני ותיק 04/12/2022 13:14הגב לתגובה זוהעולם אכן אכזר, אבל אף מדינה שפויה לא תוותר על מה שחיוני לה, כמו רכיבים וטכנולוגיות לתעשיית ההיי-טק, לביטחון או לרפואה מתקדמת.
- 1.רחל 04/12/2022 12:44הגב לתגובה זופחות כסף לשונאים שלנו שיוצא כמט"ח מהארץ ויותר כסף לאומנים הישראלים שמשיארים את הכסף כאן.
חשבון חשמל (X)חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?
איך אפשר לחסוך 300-400 שקלים בשנה, מה קורה בשוק החשמל, ואיך לקבל הנחות גדולות יותר?
חשבון חשמל חשבון החשמל שלכם יעלה בינואר. התעריף יעלה ב-1.5% ומדובר בכ-6 שקלים לחודש לצרכן ממוצע. מדובר על עלייה שנתית של כ-70 שקל בשנה. אולי לא סכם גדול, אבל כשעולים המחירים והתעריפים מכל הכיוונים זה מצטבר. אבל יש דרכים להוזיל את עלויות החשמל. חשבון ממוצע עשוי לרדת ב-300 שקלים בערך, אם תעברו לספקים החדשים.
כ-350 אלף משקי בית ועסקים עברו לספקים החדשים ים, מדובר על פחות מ-10% ממשקי הבית והעסקים. הרוב ממשיך לשלם את התעריף של חברת החשמל, למרות שהוא יקר יותר. האפשרות לעבור לספקים החדשים קיימת כבר שנה וחצי, אבל אי אפשר להכתיר אותה כהצלחה. אין גם פרסום משמעותי, ומעבר להכל - אין תמריץ מספיק גדול (כ-25 שקל בחודש) ויש חשש לעבור מחברת החשמל. אנשים שרגילים לחברת החשמל ומרגישים בטוחים איתה, יסכימו וירצו לעבור, אבל התמריץ צריך להיות גדול יותר וצריך להסביר להם שאין שום שינוי בתשתיות.
הספקים ממשיכים עם אותה אספקה ותשתית, שנותרת בבעלות חברת החשמל. ולמרות זאת המעבר איטי, אם כי בקצב הזה, נגיע למעל 500-520 אלף משפחות עוד שנה. מהפכות לא נעשות תוך יום, אולי זה הקצב שהשינויים האלו מחלחלים לציבור. בכל מקרה, המעבר פשוט: הזנת פרטי חשבון באתר הספק, אישור תוך יום-יומיים, ללא ניתוק או שינוי טכני.
הנחות של עד 400 שקלים בשנה
ההנחה נעה בין 5% ל-7% על רכיב האנרגיה. לצרכן ממוצע שמשלם 400 שקלים חודשיים (4,800 שקלים שנתיים), החיסכון השנתי עומד על 240-336 שקלים. במשקי בית עם צריכה גבוהה יותר החיסכון מגיע בקלות ל-400 שקל בשנה.
מעבר לכך, המסלולים המבוססים על שעות שיא (12:00-17:00) ושפל (23:00-7:00), מציעים פוטנציאל גבוה יותר: הנחות של 15% בשעות היום ו-20% בלילה, שיכולות להגיע ל-15-20% חיסכון כולל. ד
