האם ארצות הברית נקלעה למלכודת נזילות מסוג חדש ומסוכנת אף יותר ממלכודות הנזילות הידועות לנו בעבר? המושג מלכודת נזילות הינו מושג של מאקרו כלכלי, לפיו בתקופת מיתון נוקט הבנק המרכזי מדיניות מוניטרית מרחיבה ומוריד לשם כך את שער הריבית על מנת להגדיל את הביקוש לכסף. ישנה נקודה שבה הורדת הריבית תפסיק להוות גורם מעודד להלוואות על ידי הציבור. או במילים פשוטות – יכולת ההשפעה של בנקים מרכזים על השווקים באמצעות מדיניות מוניטרית נעלמת. מלכודת זו, שאפיינה את יפן בעשור האבוד שלה בשנות ה-90, הינה הסיוט של כלכלן בעת המודרנית.

האם מתפתחת לה כעת מלכודת נזילות מסוג חדש בארצות הברית (המשפיעה על העולם כולו), כזו שגורמת שלהידוק מוניטרי (צמצום) אין השפעה יותר על קירור השווקים ואולי אף להיפך?

לדעתי התשובה לשאלה זאת היא חיובית, המציאות בשווקים מתחילה להראות זאת. ויותר חשוב מכך, עוד ועוד אנשים מתחילים להגיע להבנה הזאת (אם כי עדיין לא במיינסטרים, אבל ככל שהשוק מתנהג בצורה של עלייה ללא מעצורים, ככה ההבנה מתחילה לחלחל לרבים יותר). התוצאה של מלכודת זו עלולה להיות הרסנית ביותר מבחינת כלכלית וחברתית.

משהו מטריד קורה בשוק האג"ח העולמי בארבעת החודשים האחרונים. נראה שהבועה שהתפתחה ב-45 השנים האחרונות מגיעה לסיומה, או לפחות לנקודה מכרעת. תחילת הסייקל השורי בשוק האג"חים העולמי הינו בין 1981-1982. אנחנו יכולים לזהות זאת במספר שווקים: שוק המניות, האג"חים והמט"ח.

• כשהמוסדיים חייבים לקנות, החברות נהנות מריבית נהדרת
• מגייסים כי אפשר: רבוע נדלן ביקשה 500 מיליון ותיקח 1.1 מיליארד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפני שנתחיל בסימנים להתפוצצות הבועה חשוב להבין איך הבועה עובדת ומזינה את עצמה. על מנת לעשות זאת, אבצע הקבלה בין הפריטים בכלכלה (ממשלות, חברות, משקי בית) לאדם יחיד. אדם המעוניין לקחת הלוואה, ניגש לבנק חותם על הטפסים המתאימים ומקבל הלוואה. כשמגיע הזמן להחזיר את ההלוואה, אותו אדם אינו מסוגל להחזירה. יש לו שתי אפשרויות: להכריז על לפשיטת רגל או לקחת הלוואה גדולה יותר (שתכסה את הקודמת), בתנאים טובים יותר (בריבית  נמוכה יותר). ועתה נחזור לשוק, ב-45 השנים האחרונות כל הפרטים בשוק בחרו באופציה השנייה של גלגול החוב. דוגמא לכך ניתן לראות בחוב של ארצות הברית שצמח פלאים מאז שנות ה-80. 

מה יכול לשבש את בועת האשראי הזאת שמזינה את עצמה?

התשובה היא ריבית גבוהה מדיי שלא מאפשרת גלגול של החוב. ולכן ההתנהגות של הריבית של ארצות הברית ל-30 שנה לאורך 40 השנים האחרונות מובנת מאוד: מגמת ירידה מובהקת לאורך השנים (מאפשרת גלגול חוב בתנאים נוחים יותר), ומשבר כלכלי בכל פעם שהריבית גבוהה מדיי. משבר הגורם לירידת הריבית ולמעשה מאפשר לבועה הגדולה להמשיך להתקיים. נשמע מדהים? כל משבר בעבר עזר למנוע את המשבר הגדול באמת. אך מה שיכול להרגיש עוד יותר מרגש הוא שהפד מודע גם למעגל הזה ודאג לצנן את השוק בזמן (ע"י העלאת ריבית פיקדונות הבנקים/ הפסקת הרכישות) במשך 8 השנים האחרונות. התנהגות הריבית 10 שנים של ארצות הברית מראה זאת בברור. בכל פעם שהריבית הייתה גבוה מידי דאג הפד לצנן את השוק.

ניתן לראות כי בעקבות בחירת טראמפ והבטחתו לבנות מחדש את התשתיות באמריקה (באמצעות הגדלת החוב הריבוני של ארה"ב) זינקה ריבית ארצות הברית וכעת היא מעל אזור הנוחות של הפד, למרות העלאת ריבית אחת בדצמבר האחרון, ולכן יש לצפות לעוד העלאת ריבית בחודש הקרוב (מרץ).

• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
• סוריה זקוקה לשיקום בהיקף של כחצי טריליון דולר. איזה מדינות ירימו את הכפפה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

אך כאן הדברים מתחילים להסתבך, והרבה

בגלל הגלובליזציה, העלאת ריבית בארה"ב פירושה שכל הריביות בכל העולם עולות. במספר שווקים עדיין מדפיסים כסף וקונה אג"חים (יפן/ אירופה). בסין לדוגמא, הממשל מזרים כסף כדי למנוע את מאורעות קיץ 2015 בשוק.

העלאת ריבית בארצות הברית פירושה שמדינות שהזרימו עד עכשיו כסף, יצטרכו להזרים עוד יותר כסף כדי לשמור על שוק האג"ח שלהם מפני התרסקות. הזרמת הכספים הצפויה הזו יוצרת איבוד אמון במטבעות הנ"ל, וכתוצאה מכך אינפלציה.

ניקח את סין לדוגמא, כשמיליארד סינים מבינים שהמטבע שלהם הולך לאבדון (למרות הפיחות הרב שעבר מול הדולר עד כה, כפי שניתן לראות מהגרף הנ"ל), ההחלטה המתבקשת היא לצאת למסע קניות של נכסים לפני שיהיה מאוחר מידי.

כתוצאה, מדד המחירים ליצרכן ולצרכן בסין התפרצו למעלה בחודשים האחרונים. את אותה התפרצות אינפלציונית אנחנו יכולים לזהות גם באירופה וגם ביפן (הכלכלות הגדולות בעולם). רק השבוע דווח על אינפלציה של 2% באירופה אחרי ששנים הייתה אפסית או שלילית. אותה התפרצות אינפלציונית משפיעה גם על ארצות הברית ומביאה את חברי הפד להעלות שוב ריבית. והינה, נכנסנו למעגל קסמים של אינפלציה  המזין את עצמו. את השד האינפלציוני שהשתחרר לאחרונה יהיה מאוד קשה להחזיר חזרה.

למעשה מדובר פה במלכודות נזילות מסוג חדש שלא היכרנו עד כה. אם עד עכשיו מלכודת נזילות דיברה על קושי בעידוד הצריכה, כרגע צעדים לקירור השוק גורמים דווקא לאיבוד אמון בשווקים אחרים ועוד יותר אינפלציה.

הסיטואציה הנוכחית יכולה להסתיים בשתי אפשרויות – קריסה של שוקי האג"ח (יציאה של הבנקים המרכזיים מתכניות הרכישה שלהם), או אינפלציה מהירה מאוד שתגיע להיפר אינפלציה בהמשך. את האופציה השנייה קל יותר לשווק לציבור, ואותה אנחנו רואים כרגע בשווקים בעולם והסבירות שתמשיך גבוהה יותר מאשר הסבירות שיתנו למגדל הקלפים הזה לקרוס. במצב של אינפלציה גבוהה - הדבר הבטוח ביותר הוא להחזיק נכסים.

הכותב הוא סטודנט לכלכלה ומדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה