עידוד חיסכון או הפקרות? בגמל, הפתרון נמצא מתחת לפנס

לאחרונה התבשרנו על פתיחת קופת גמל חדשה שמיועדת לכלל אזרחי ישראל - קופת הגמל של משרד האוצר. על ידי השקעה של משאבים ציבוריים בהיקף של מיליוני שקלים בשנה, מקווה משרד האוצר להציע פתרון נוסף לבעיות היסוד של תחום קופות הגמל, תחום שבו לעתים קרובות מדי החוסך הפרטי, שאינו מאוגד, משלם מחירים גבוהים בדמי הניהול ובגובה ההפקדות השוטפות.

קופת הגמל של האוצר נועדה לעודד חיסכון ארוך טווח, מהלך מבורך כשלעצמו, אך בפועל, היא אינה פותרת את בעיית דמי הניהול הגבוהים ממנה סובלים מאות אלפי חוסכים בישראל. במסגרת הקופה החדשה, החוסך יוכל לפדות את כל הכספים שנצברו לו בקופה ב'מכה אחת', זאת בניגוד לקופת גמל רגילה המחייבת לקבל קצבה חודשית בגיל פרישה. בנוסף, האוצר גם מציע לחוסכים הטבת מס משמעותית של פטור ממס למי שישמור על החיסכון המלא עד גיל הפרישה.

עם זאת, דווקא באחד התחומים החשובים ביותר בחיי החיסכון, גובה דמי הניהול ושיעור הגבייה מההפקדות השוטפות, מסתמן שהאוצר הפקיר את החוסכים. כדי למנוע סיטואציה שבה המדינה מציעה, בסבסוד כספי המסים, קופת גמל שבה דמי הניהול נמוכים משמעותית מהשוק הפרטי ובכך גורמת להסטה של סכומי עתק מהמוצרים הפרטיים לקופת הגמל החדשה, החליטו באוצר, כך על פי הפרסומים, לשמור את דמי הניהול בגובה הממוצע בשוק הפרטי: 1.05% בדמי ניהול ו-4% מההפקדות השוטפות.

לכאורה, האוצר אינו מעלה את גובה דמי הניהול מעל הממוצע בשוק, אך בפועל הוא חושף את כל המצטרפים החדשים לקופה, לתשלום דמי ניהול גבוהים לתקופה של עשרות שנים, בלי שום הצדקה אמיתית. אם משרד האוצר היה באמת רוצה להציע מוצר אלטרנטיבי שיכול להגדיל  את היקפי החיסכון של הציבור הרחב, היה עליו לחשוב על פתרונות יצירתיים יותר, שאחד מהם נמצא ממש מתחת לפנס: לאפשר לציבור הרחב להצטרף לקופות המפעליות.

• המהפכה השקטה בשוק הביטוח: האם הגיע הזמן להיפרד מהסוכן ולעבור לדיגיטל?
• "העמלה השקופה שמכרסמת בפנסיה שלכם - ואין עליה משא ומתן"

בניגוד לקופות הגמל הפרטיות, קופות הגמל המפעליות/ענפיות פועלות כמוסד ללא כוונת רווח, כך שדמי הניהול שנגבים מהעמיתים משקפים אך ורק את ההוצאות בפועל באותה שנה, בלי צורך לחלק דיבדנדים לבעלי המניות ובלי צורך לממן משכורות עתק לבכירים במוסדות הפיננסים. כתוצאה מכך, החיסכון לעמיתים בקופות המפעליות עצום. במקום לשלם דמי ניהול בגובה של 1% לאורך עשרות שנים, דמי ניהול שמצטברים לפגיעה בחיסכון של עשרות ולעיתים אף מאות אלפי שקלים, העמיתים בקופות המפעליות משלמים רק כ-0.21%, ומגדילים דרמטית את היקף החיסכון המיועד לגיל הפרישה.

אחת הטענות המרכזיות שנועדו להצדיק את המשך גביית דמי הניהול הגבוהים מהציבור היא שהפער נובע מאיכות ניהול ההשקעות. לפי טענה זו, רק גופים גדולים, שמנהלים היקף נכסים גדול, יכולים לספק ניהול השקעות איכותי. לטענה זו אין בסיס. ברבות מהקופות המפעליות, וגם בקופות הגמל של הסתדרות המורים "גל" ו"כלנית", קובע דירקטוריון החברה את מדיניות הקצאת הנכסים הכוללת ואת אפיקי ההשקעה, אך מי שמנהל את ההשקעות בפועל הוא בית ההשקעות פסגות- בלי ספק מהגופים המובילים בישראל. כך, יכול החוסך גם ליהנות מניהול השקעות איכותי ואמין וגם מדמי ניהול נמוכים.

אני מקווה שההתעוררות במודעות הפיננסית, הן אצל הציבור הרחב והן אצל הרגולטורים השונים, תלווה גם בשינוי של הכללים שמכבידים היום על הקופות המפעליות, כדי שיותר אזרחים במדינת ישראל יוכלו ליהנות מהיתרונות של ניהול כספי החיסכון שלהם בקופת גמל ענפית, במקום לאלצם לממן בכספי החיסכון הפנסיוני דיבידנדים, בונוסים, משכורות עתק ועמלות לסוכנים ויועצים פנסיוניים. 

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.