נפתלי כהן
צילום: יח"צ

עידוד חיסכון או הפקרות? בגמל, הפתרון נמצא מתחת לפנס

נפתלי כהן, מנכ"ל קופות הגמל 'גל' ו'כלנית' של הסתדרות המורים, על יוזמת משרד האוצר לפתוח קופת גמל ציבורית ועל כך שהיא לא באמת פותרת את בעיית דמי הניהול הגבוהים ממנה סובלים מרבית החוסכים בארץ
נפתלי כהן | (8)

לאחרונה התבשרנו על פתיחת קופת גמל חדשה שמיועדת לכלל אזרחי ישראל - קופת הגמל של משרד האוצר. על ידי השקעה של משאבים ציבוריים בהיקף של מיליוני שקלים בשנה, מקווה משרד האוצר להציע פתרון נוסף לבעיות היסוד של תחום קופות הגמל, תחום שבו לעתים קרובות מדי החוסך הפרטי, שאינו מאוגד, משלם מחירים גבוהים בדמי הניהול ובגובה ההפקדות השוטפות.

קופת הגמל של האוצר נועדה לעודד חיסכון ארוך טווח, מהלך מבורך כשלעצמו, אך בפועל, היא אינה פותרת את בעיית דמי הניהול הגבוהים ממנה סובלים מאות אלפי חוסכים בישראל. במסגרת הקופה החדשה, החוסך יוכל לפדות את כל הכספים שנצברו לו בקופה ב'מכה אחת', זאת בניגוד לקופת גמל רגילה המחייבת לקבל קצבה חודשית בגיל פרישה. בנוסף, האוצר גם מציע לחוסכים הטבת מס משמעותית של פטור ממס למי שישמור על החיסכון המלא עד גיל הפרישה.

עם זאת, דווקא באחד התחומים החשובים ביותר בחיי החיסכון, גובה דמי הניהול ושיעור הגבייה מההפקדות השוטפות, מסתמן שהאוצר הפקיר את החוסכים. כדי למנוע סיטואציה שבה המדינה מציעה, בסבסוד כספי המסים, קופת גמל שבה דמי הניהול נמוכים משמעותית מהשוק הפרטי ובכך גורמת להסטה של סכומי עתק מהמוצרים הפרטיים לקופת הגמל החדשה, החליטו באוצר, כך על פי הפרסומים, לשמור את דמי הניהול בגובה הממוצע בשוק הפרטי: 1.05% בדמי ניהול ו-4% מההפקדות השוטפות.

לכאורה, האוצר אינו מעלה את גובה דמי הניהול מעל הממוצע בשוק, אך בפועל הוא חושף את כל המצטרפים החדשים לקופה, לתשלום דמי ניהול גבוהים לתקופה של עשרות שנים, בלי שום הצדקה אמיתית. אם משרד האוצר היה באמת רוצה להציע מוצר אלטרנטיבי שיכול להגדיל  את היקפי החיסכון של הציבור הרחב, היה עליו לחשוב על פתרונות יצירתיים יותר, שאחד מהם נמצא ממש מתחת לפנס: לאפשר לציבור הרחב להצטרף לקופות המפעליות.

בניגוד לקופות הגמל הפרטיות, קופות הגמל המפעליות/ענפיות פועלות כמוסד ללא כוונת רווח, כך שדמי הניהול שנגבים מהעמיתים משקפים אך ורק את ההוצאות בפועל באותה שנה, בלי צורך לחלק דיבדנדים לבעלי המניות ובלי צורך לממן משכורות עתק לבכירים במוסדות הפיננסים. כתוצאה מכך, החיסכון לעמיתים בקופות המפעליות עצום. במקום לשלם דמי ניהול בגובה של 1% לאורך עשרות שנים, דמי ניהול שמצטברים לפגיעה בחיסכון של עשרות ולעיתים אף מאות אלפי שקלים, העמיתים בקופות המפעליות משלמים רק כ-0.21%, ומגדילים דרמטית את היקף החיסכון המיועד לגיל הפרישה.

אחת הטענות המרכזיות שנועדו להצדיק את המשך גביית דמי הניהול הגבוהים מהציבור היא שהפער נובע מאיכות ניהול ההשקעות. לפי טענה זו, רק גופים גדולים, שמנהלים היקף נכסים גדול, יכולים לספק ניהול השקעות איכותי. לטענה זו אין בסיס. ברבות מהקופות המפעליות, וגם בקופות הגמל של הסתדרות המורים "גל" ו"כלנית", קובע דירקטוריון החברה את מדיניות הקצאת הנכסים הכוללת ואת אפיקי ההשקעה, אך מי שמנהל את ההשקעות בפועל הוא בית ההשקעות פסגות- בלי ספק מהגופים המובילים בישראל. כך, יכול החוסך גם ליהנות מניהול השקעות איכותי ואמין וגם מדמי ניהול נמוכים.

אני מקווה שההתעוררות במודעות הפיננסית, הן אצל הציבור הרחב והן אצל הרגולטורים השונים, תלווה גם בשינוי של הכללים שמכבידים היום על הקופות המפעליות, כדי שיותר אזרחים במדינת ישראל יוכלו ליהנות מהיתרונות של ניהול כספי החיסכון שלהם בקופת גמל ענפית, במקום לאלצם לממן בכספי החיסכון הפנסיוני דיבידנדים, בונוסים, משכורות עתק ועמלות לסוכנים ויועצים פנסיוניים. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חוסך 27/03/2016 19:48
    הגב לתגובה זו
    או אנשי הצוות / מנהלי השקעות ? האם דמי הניהול יישארו זהים ? (כאשר ייכנסו עמיתים חדשים )
  • 6.
    דמי הניהול הממוצעים 27/03/2016 10:18
    הגב לתגובה זו
    דמי ניהול ממוצעים בקופג הם 0.8 ולא 1.05 פרובוקטור שקיבל גוב.שמנמן שכמוך
  • 5.
    מרסלו 27/03/2016 10:09
    הגב לתגובה זו
    גל היא אחת הקופות הגררועות שיש ב 10 שנים האחרונות עם תשואת חסר מול כל המדדים. אז האם מומלץ לשלם מעט ולקבל פחות או יותר ויותר?
  • 4.
    אדם 25/03/2016 23:12
    הגב לתגובה זו
    למה שמישהו ירצה להצטרף לקופות האלה. האם ראית את התשואות שהקופה השיגה?!?!?זה טור של אדם שנמצא בפוזציה (מנכל של קופה עם תשואות גרועות לאורך שנים!!!!).
  • 3.
    תשואות גרועות עובדה 25/03/2016 13:54
    הגב לתגובה זו
    זה שפסגות מנהלים זה לא כזה מרגיע בטח שהיחס שלהם למפעילות הוא בתחתית הסולם ולראיה התשואות הגרועות,בנוסף אין לקופות אלו היכולת לשלם קצבה ואינן מכסות ביטוחית את השכר המבוטח-אז כתבות שיווקיות זה נחמד לציבור מטומטם
  • 2.
    ארז 24/03/2016 11:33
    הגב לתגובה זו
    אמנם הדמי ניהול נמוכים בקופות אלו אך התשואה שלהן לאורך השנים פרט לקופה של חברת חשמל "מחוג "נמוכות משמעותית מביצועי הקופות בחברות המובילות ואגב 1.05 אחוז זה עמלה מקסימלית וניתן להתמקח לגביה זה מוצר מעולה ביחס לאלטרנטיבות הקיימות קרנות נאמנות פוליסות חסכון ותיקים מנוהלים
  • אדם 25/03/2016 23:14
    הגב לתגובה זו
    צודק לגמרה. מחוג מנוהלת על ידי גוף רציני כמו ילין לפידות וזה הסיבה שהיא הקופה המפעלית היחידה עם תשואות נורמליות .
  • 1.
    בן 24/03/2016 06:38
    הגב לתגובה זו
    מאחר והחוסך לא שבוי (יכול לצאת בכל זמן), החוסך יכול להתמקח על דמי הניהול ולהוריד אותם בצורה משמעותית.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.