הריח המסריח הנודף ממכירת דורי - והפגיעה האנושה בציבור

גיא ארז | (4)
נושאים בכתבה גיא ארז

לגזית גלוב בראשות חיים כצמן נמאס מקבוצת דורי, לגיטימי. לאחר שבמהלך התקופה האחרונה הזרימו כ-750 מיליון שקל לקופותיה של דורי, הדבר מעט מפתיע - אך בהחלט צריך לדעת לוותר, או כמו שכצמן בעצמו אמר "יש נקודה שבה על מנהיגות לומר די". אבל האם מותר לומר 'די' גם על חשבון המשקיעים הפרטיים, על חשבון הציבור?

ההודעה הדי חפוזה של גזית גלוב כי תמכור את דורי פגעה אנושות במחזיקי המניות והאג"ח של החברה, שסמכו על הניהול הקיים בחברה. חוק הריכוזיות משאיר לגזית גלוב עוד כשנה למכור את דורי, אז מניין הפזיזות? כיצד קרה שאדלסברג - שותף עסקי של גזית בתחנת הכוח דוראד - ושעמו הקבוצה מסוכסכת, קונה את מניותיה של דורי בשער של 70 אגורות למניה, וזמן קצר לאחר מכן קונה עמוס לוזון, שטען כי "הפתיע את עצמו בעסקה" במחיר של 5 אגורות בלבד למניה? מה עם האינטרס הציבורי, האינטרס של בעלי המניות?

הפחד של בעלי השליטה בגזית גלוב היה כי אדלסבורג (לאחר רכישת המניות), יסכל מהלכים עסקיים מרכזיים שאמורים להביא להבראת דורי. אך האם סביר כי לצורך הקרב באדלסברג ימכרו את העסק לעמוס לוזון בשעות בודדות בלבד, וב-10.7 מיליון שקל - כשלפי הספרים של גזית גלוב ההשקעה בדורי רשומה בסכום של כ-229.5 מיליון שקל? לוזון עצמו סיפר כי קיבל טלפון בשעה 12:30, והכסף "הועבר ב-18:00". זוהי אינה דינמיקה סבירה כשמדובר בחברות ציבוריות - בוודאי כשמדובר בהורדת מחיר המניה באופן דרסטי.

לגבי המשקיעים: סביר כי רובם קנו את אגרות החוב של דורי מתוך תחושה כי 'יש לנו את הגב של כצמן". אולי הגיע הזמן להתחיל ללמוד ממקרי עבר - ממש כמו עם תשובה או דנקנר - כשלמדנו פעם אחר פעם כי כיסו של בעל השליטה אינו 'ללא תחתית', או - בהסתכלות אחרת - הוא לא תמיד מעוניין להכניס את ידו לשם. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אלון 22/01/2016 21:58
    הגב לתגובה זו
    עכשיו רק תחשבו מי עומד מאחוריו
  • 3.
    פפה 17/01/2016 21:38
    הגב לתגובה זו
    לוזון משפחת לוזון חחחחחחחחח למשקיעים שלא מבינים כלום פריירים עשו עליכם סיבוב חחחחחחחח
  • 2.
    אשר 17/01/2016 14:07
    הגב לתגובה זו
    כיצד משווים לתשובה - השקיעו כאן 750 מיליון והגיעו למסקנה שזה לא מסתדר. מי שמשקיע במניות או אג"ח תריך לדעת שיש כאן סיכון.
  • 1.
    well said! (ל"ת)
    גדעון 17/01/2016 13:12
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: