למכירה: חברה ביטחונית, יד ראשונה, במצב סביר
צחי קלמין, יועץ כלכלי ומומחה לשווקים פיננסים, על המכרז למכירת חברת תע"ש והכשלים לכאורה ברשות החברות הממשלתיות
דרמה סוערת מתחוללת בימים אלו במסדרונות רשות החברות הממשלתיות. המכרז המתוקשר להפרטת תע"ש צפוי להידחות או להתעכב על רקע תלונות שהגיעו למבקר המדינה, הנוגעות לאי-סדרים בהליך המכרז. במשך תקופה ארוכה נחשבה חברת תע"ש ל"יהלום שבכתר" מבין החברות הממשלתיות: תחום העיסוק האטרקטיבי, השינויים הגאו-פוליטיים בארץ ובעולם והמוניטין המקצועי של החברות הביטחוניות, הרימו את רף הציפיות של קברניטי רשות החברות, אשר ציפו לרשימה מכובדת של רוכשים פוטנציאליים ולתג מחיר של מעל 2 מיליארד שקלים.
כעת, שבועות ספורים לקראת סיומו של המכרז, אנו מתבשרים כי רק 2 קבוצות נותרו במרוץ לרכישת מניות גרעין השליטה בתע"ש. במסמך זה ננסה לבחון מה הם האתגרים שהביאו לפרישתן של הרוכשות הפוטנציאליות, ונבדוק האם יש אמת בטענתן, כי המכרז נתפר למידותיה של קבוצת אלביט מערכות.
האתגר המשפטי. מהיום בו החל תהליך המכרז, בחודש מארס האחרון, הרוכשות הפוטנציאליות היו עדות לסאגה המתמשכת באישורו של מתווה הגז, ובמשא ומתן המייגע עם קבוצת דלק ונובל אנרג'י. אין ספק, כי הפעולות המשפטיות אשר ננקטו ע"י מתנגדי מתווה הגז, הותירו רושם שלילי קשה על המתמודדות, מה שגרם לחלקן לפרוש מהמרוץ.
האתגר הפיננסי. מחיר המינימום שנקבע עומד על 1.1 מיליארד ש'. חלק ניכר מהתלונות אשר הופנו למבקר המדינה נוגעות לאופן חישוב תג המחיר של תע"ש. שכן, התמורה לא תיכנס לקופת המדינה, אלא תהיה מיועדת לתשלומים עקיפים הנוגעים לחברה. לדוגמא כ־600 מיליון ש' ישמשו למימון הסדרי פרישה לעובדים, 300 מיליון ₪ לצורך מימון תביעות עבר, 200 מיליון ₪ ישמשו לפירעון חובות בנקאיים ועוד.
- דו"ח המבקר: עיכובים בפינוי קרקעות תעש פוגעים בפתרונות הדיור
- עשות: הזמנות ממשרד הביטחון בהיקף של 190 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגר הרגולטורי. החלטת הממשלה להפריט את תע"ש נבנתה כך שתגן על אינטרסים החיוניים של המדינה: ההיבט הביטחוני, וההיבט הכלכלי. בנוסף, המכרז כולל הגבלות על מכירת מניות ואמצעי השפעה אחרים לצד שלישי. כל אלו יקשו על המתמודדות להנהיג תכניות התייעלות בטווח הקצר.
הטענה הגורסת שבכירים ברשות החברות תפרו את המכרז עבור אלביט מערכות חוטאת לאמת. שכן האתגרים מחייבים השקעה כספית ארוכת-טווח והקצאת משאבים רגולטוריים רבים. להערכתנו, מרבית המתמודדות שפרשו במהלך המכרז עשו זאת לאחר שהבינו כי הן יתקשו לתרגם את השקעתן בתע"ש לרווח מהיר. חשוב להדגיש, לקבוצת אלביט מערכות, אשר מתחרה מול התעשייה האווירית (תע"א) בישראל ובעולם, יש עניין מובהק לרכוש את תע"ש, ובכך ליצור לעצמה יתרון משמעותי מול תע"א.
בניגוד למתמודדות האחרות, אלביט יכולה לספוג הוצאות שנראות עודפות בשלב זה, ולהסביר לציבור בעלי המניות, שהן יחזירו את עצמן כשהיא תגבר בקלות רבה על התע"א ושאר המתחרות בעתיד. יתרה מזו, אלביט מערכות הינה בעלת ניסיון רב בכל הקשור להתנהלות הרגולטורית, ומקיימת קשר שוטף וארוך עם משרד הביטחון וגורמי ממשל נוספים.
- מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
- איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- 12.דנה 19/01/2016 10:24הגב לתגובה זולא מבינה את כל התגובות המרושעות לכתב, אז הוא כותב פה מידי פעם שטויות, זה לא שהוא עשה משהו רע למישהו
- 11.אפרת 17/01/2016 19:44הגב לתגובה זולא, זה ליצן החצר והמזכירה לשעבר של המנכ"ל במור כיצד שחרר אותו?
- 10.רז 15/01/2016 15:50הגב לתגובה זולא יווצר מצב שבו לחברה חיצונית, שהמטה שלה נמצא איפשהו באירופה\ארה"ב, תינתן האפשרות להחשף לחומרים מסווגים. זה פשוט לא יקרה. ברכות לאלביט.
- 9.לא להידחות ולא להתעכב, המכרז עומד להתבטל (ל"ת)רוני 15/01/2016 13:45הגב לתגובה זו
- 8.צחי, כמו תמיד. מנומק ומקצועי ביותר ! שאפו ! (ל"ת)רוני 13/01/2016 21:35הגב לתגובה זו
- 7.דודה ברטה 13/01/2016 21:19הגב לתגובה זוכל הכבוד, אתה היועץ הכלכלי והמומחה פיננסי הכי הכי של המשפחה, יישר כח
- 6.צחי. יפה, ברור ומקצועי. כל הכבוד (ל"ת)אלי 13/01/2016 18:55הגב לתגובה זו
- 5.כתבה מצויינת שאפו לכתב (ל"ת)יצחק קלימארו 13/01/2016 17:18הגב לתגובה זו
- דודה ברטה 13/01/2016 21:20הגב לתגובה זומה זה למדת מרמי לוי לטקבק?
- 4.אני בכלל לא הייתי מפריט נכס בטחונית כמו תע"ש (ל"ת)סוחר 13/01/2016 16:23הגב לתגובה זו
- 3.עודד 13/01/2016 14:55הגב לתגובה זועבדתי איתו במור, היינו חברים טובים, הוא פעם גידר לי קרן
- משה 13/01/2016 23:25הגב לתגובה זועבדתי איתו עד לפני כחודש, האובדן גדול (למסעדות באיזור)
- 2.אביעד 13/01/2016 14:47הגב לתגובה זוהבחור פוטר ממור, אבל ממשיך לכתוב פה מעשיות?
- אבי 13/01/2016 16:49הגב לתגובה זואבד לי הטלפון שלך....
- 1.מכרז מכור מראש... (ל"ת)אוסי 13/01/2016 11:56הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
