למכירה: חברה ביטחונית, יד ראשונה, במצב סביר

צחי קלמין, יועץ כלכלי ומומחה לשווקים פיננסים, על המכרז למכירת חברת תע"ש והכשלים לכאורה ברשות החברות הממשלתיות

צחי קלמין | (15)

דרמה סוערת מתחוללת בימים אלו במסדרונות רשות החברות הממשלתיות. המכרז המתוקשר להפרטת תע"ש צפוי להידחות או להתעכב על רקע תלונות שהגיעו למבקר המדינה, הנוגעות לאי-סדרים בהליך המכרז. במשך תקופה ארוכה נחשבה חברת תע"ש ל"יהלום שבכתר" מבין החברות הממשלתיות: תחום העיסוק האטרקטיבי, השינויים הגאו-פוליטיים בארץ ובעולם והמוניטין המקצועי של החברות הביטחוניות, הרימו את רף הציפיות של קברניטי רשות החברות,  אשר ציפו לרשימה מכובדת של רוכשים פוטנציאליים ולתג מחיר של מעל 2 מיליארד שקלים.

כעת, שבועות ספורים לקראת סיומו של המכרז, אנו מתבשרים כי רק 2 קבוצות נותרו במרוץ לרכישת מניות גרעין השליטה בתע"ש. במסמך זה ננסה לבחון מה הם האתגרים שהביאו לפרישתן של הרוכשות הפוטנציאליות, ונבדוק האם יש אמת בטענתן, כי המכרז נתפר למידותיה של קבוצת אלביט מערכות.

האתגר המשפטי. מהיום בו החל תהליך המכרז, בחודש מארס האחרון, הרוכשות הפוטנציאליות היו עדות לסאגה המתמשכת באישורו של מתווה הגז, ובמשא ומתן המייגע עם קבוצת דלק ונובל אנרג'י. אין ספק, כי הפעולות המשפטיות אשר ננקטו ע"י מתנגדי מתווה הגז, הותירו רושם שלילי קשה על המתמודדות, מה שגרם לחלקן לפרוש מהמרוץ.

האתגר הפיננסי. מחיר המינימום שנקבע עומד על 1.1 מיליארד ש'. חלק ניכר מהתלונות אשר הופנו למבקר המדינה נוגעות לאופן חישוב תג המחיר של תע"ש. שכן, התמורה לא תיכנס לקופת המדינה, אלא תהיה מיועדת לתשלומים עקיפים הנוגעים לחברה. לדוגמא כ־600 מיליון ש' ישמשו למימון הסדרי פרישה לעובדים, 300 מיליון ₪ לצורך מימון תביעות עבר, 200 מיליון ₪ ישמשו לפירעון חובות בנקאיים ועוד.

האתגר הרגולטורי. החלטת הממשלה להפריט את תע"ש נבנתה כך שתגן על אינטרסים החיוניים של המדינה: ההיבט הביטחוני, וההיבט הכלכלי. בנוסף, המכרז כולל הגבלות על מכירת מניות ואמצעי השפעה אחרים לצד שלישי. כל אלו יקשו על המתמודדות להנהיג תכניות התייעלות בטווח הקצר.

הטענה הגורסת שבכירים ברשות החברות תפרו את המכרז עבור אלביט מערכות חוטאת לאמת. שכן האתגרים מחייבים השקעה כספית ארוכת-טווח והקצאת משאבים רגולטוריים רבים. להערכתנו, מרבית המתמודדות שפרשו במהלך המכרז עשו זאת לאחר שהבינו כי הן יתקשו לתרגם את השקעתן בתע"ש לרווח מהיר. חשוב להדגיש, לקבוצת אלביט מערכות, אשר מתחרה מול התעשייה האווירית (תע"א) בישראל ובעולם, יש עניין מובהק לרכוש את תע"ש, ובכך ליצור לעצמה יתרון משמעותי מול תע"א.

בניגוד למתמודדות האחרות,  אלביט יכולה לספוג הוצאות שנראות עודפות בשלב זה, ולהסביר לציבור בעלי המניות, שהן יחזירו את עצמן כשהיא תגבר בקלות רבה על התע"א ושאר המתחרות בעתיד. יתרה מזו, אלביט מערכות הינה בעלת ניסיון רב בכל הקשור להתנהלות הרגולטורית, ומקיימת קשר שוטף וארוך עם משרד הביטחון וגורמי ממשל נוספים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    דנה 19/01/2016 10:24
    הגב לתגובה זו
    לא מבינה את כל התגובות המרושעות לכתב, אז הוא כותב פה מידי פעם שטויות, זה לא שהוא עשה משהו רע למישהו
  • 11.
    אפרת 17/01/2016 19:44
    הגב לתגובה זו
    לא, זה ליצן החצר והמזכירה לשעבר של המנכ"ל במור כיצד שחרר אותו?
  • 10.
    רז 15/01/2016 15:50
    הגב לתגובה זו
    לא יווצר מצב שבו לחברה חיצונית, שהמטה שלה נמצא איפשהו באירופה\ארה"ב, תינתן האפשרות להחשף לחומרים מסווגים. זה פשוט לא יקרה. ברכות לאלביט.
  • 9.
    לא להידחות ולא להתעכב, המכרז עומד להתבטל (ל"ת)
    רוני 15/01/2016 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    צחי, כמו תמיד. מנומק ומקצועי ביותר ! שאפו ! (ל"ת)
    רוני 13/01/2016 21:35
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דודה ברטה 13/01/2016 21:19
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד, אתה היועץ הכלכלי והמומחה פיננסי הכי הכי של המשפחה, יישר כח
  • 6.
    צחי. יפה, ברור ומקצועי. כל הכבוד (ל"ת)
    אלי 13/01/2016 18:55
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כתבה מצויינת שאפו לכתב (ל"ת)
    יצחק קלימארו 13/01/2016 17:18
    הגב לתגובה זו
  • דודה ברטה 13/01/2016 21:20
    הגב לתגובה זו
    מה זה למדת מרמי לוי לטקבק?
  • 4.
    אני בכלל לא הייתי מפריט נכס בטחונית כמו תע"ש (ל"ת)
    סוחר 13/01/2016 16:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עודד 13/01/2016 14:55
    הגב לתגובה זו
    עבדתי איתו במור, היינו חברים טובים, הוא פעם גידר לי קרן
  • משה 13/01/2016 23:25
    הגב לתגובה זו
    עבדתי איתו עד לפני כחודש, האובדן גדול (למסעדות באיזור)
  • 2.
    אביעד 13/01/2016 14:47
    הגב לתגובה זו
    הבחור פוטר ממור, אבל ממשיך לכתוב פה מעשיות?
  • אבי 13/01/2016 16:49
    הגב לתגובה זו
    אבד לי הטלפון שלך....
  • 1.
    מכרז מכור מראש... (ל"ת)
    אוסי 13/01/2016 11:56
    הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.