המכתבים השנתיים של באפט למשקיעים מהווים את מאגר המידע המשובח ביותר להבנת עולם השקעות. מכתבים שנתיים אלו רלוונטיים היום כמו בעבר, ויהיו כאלה גם בעוד 10 שנים (הריטואל שאומר "הפעם זה אחרת" לא יתפוס גם בזה כנראה). אני נוהג לקרוא אותם באופן קבוע, וכל פעם לומד משהו חדש, או מחזק ידע קיים.

במכתב למשקיעים משנת 1987, באפט מציין כי שבעת העסקים הגדולים ביותר של ברקשייר (ללא פיננסים) הרוויחו רווח תפעולי של 180 מיליון דולר ורווח אחרי מס של 100 מיליון דולר.

by itself, this figure says nothing about economic performance. To evaluate that, we must know how much total capital debt and equity -was needed to produce these earnings.

באפט מרמז לנו לבחון כמה מינוף נלקח, על מנת להשיג את אותם רווחים. או במילים אחרות, מהי התשואה על ההון המושקע (ROIC). בהמשך המכתב באפט מציין כי שבעת העסקים הללו כמעט לא לקחו חוב, ובסה"כ יוחסו להם הוצאות מימון של 2 מיליון דולרים בלבד. כלומר כל ההון שייצר את הרווחים הללו הוא הון עצמי (175 מיליון שקלים). כשמסדרים את המספרים במשוואה, נראה כי עסקים אלו מייצרים תשואה מדהימה על ההון של 57% (57% = 100/175) עם מינוף זניח. באפט מתגאה (בצדק) ואומר:

• העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
• צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"You ll seldom see such a percentage anywhere, let alone at large, diversified companies with nominal leverage.

בהמשך המכתב, באפט מדגיש את החשיבות בנראות וביציבות של המודל העסקי. מיותר לציין שבאפט לא שינה את השקפתו במהלך ה-30 שנה האחרונות. פסקה זו עולה בקנה אחד עם החזקותיו כיום, הכוללות בין היתר את Coca-Cola, IBM, Moody's, Hershey ועוד.

"Experience, however, indicates that the best business returns are usually achieved by companies that are doing something quite similar today to what they were doing five or ten years ago. That is no argument for managerial complacency. Businesses always have opportunities to improve service, product lines, manufacturing techniques, and the like, and obviously these opportunities should be seized. But a business that constantly encounters major change also encounters many chances for major error. Furthermore, economic terrain that is forever shifting violently is ground on which it is difficult to build a fortress-like business franchise. Such a franchise is usually the key to sustained high returns.

עוד במכתב, באפט מפנה אותנו למחקר שנערך על ידי Fortune, שמגבה את טיעוניו. גוף המחקר מצא כמה עובדות מעניינות:

- רק 6 חברות מתוך ה-1000 הניבו ROE ממוצע של מעל 30% (בטווח השנים 1977-1986).

- רק 25 חברות מתוך ה-1000 הניבו ROE ממוצע גבוה מ-20% ואין אף שנה מתחת ל-15% (בשנים הנ"ל).

- מתוך אותן 25 חברות איכותיות, פרט לאחת, כולן הניבו תשואת יתר על ה-S&P 500 בתקופה זו.

לקחתי את הפרמטרים מעלה וערכתי את אותו סינון. להלן משוואות הסינון:

- 10 שנים אחרונות של ROE ממוצע > 30% (עברו 131 חברות מתוך 1500).

- 10 שנים אחרונות של ROE ממוצע > 20% (עברו 289 חברות מתוך 1500).

- במהלך אותן 10 שנים אין אף שנה של ROE מתחת ל-15%.

- 52 חברות (מתוך ה-S&P 1500) עברו את הסינון, כאשר 88% מתוכן היכו את מדד ה-S&P 500 (בתקופה זו). ניתן ללמוד מכך כמה דברים:

1. איכות החברות כמעט לא השתפרה ב-30 שנה האחרונות - 3.4% מהן עברו את הסינון ב-10 שנים האחרונות מול 2.5% (בטווח השנים 1977-1986).

2. שוקי ההון השתכללו עם הזמן, וכעת, על מנת לייצר תשואה עודפת לא די בסינון פשוט (שהביא בעבר 88% הצלחה).

יש לציין כי החברות שאכן עברו את הסינון הניבו תשואה ממוצעת שנתית של 13% ב-10 שנים האחרונות, מול 5.4% של מדד ה-S&P 500, כלומר הדגש על חברות איכותיות מתורגם לתשואות עודפות משמעותיות לאורך זמן.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

כחלק ממקורות חיפוש רעיונות השקעה, כלי הסינון הוא היעיל והאובייקטיבי שקיים ומומלץ לעשות בו שימוש נרחב. מתוך רשימה מצומצמת זו ניתן להמשיך לסנן ולהעמיק את הניתוח, כדי לזהות אילו חברות מסוגלות לשמר את אותן תשואות לאורך 10 השנים הבאות.

We are quite content to hold any security indefinitely, so long as the prospective return on equity capital of the underlying business is satisfactory, management is competent and honest, and the market does not overvalue the business. Warren Buffett, 1987 letter to shareholders.