הסוד שמסתתר במכתבים השנתיים של וורן באפט - אל תפספסו

מעין אמסלם, אנליסט מניות חו"ל, מגדל שוקי הון, קורא במכתבים של המשקיע הנודע, וורן באפט, ומגלה מה הם בעצם מגלים לנו על שיטת ההשקעות של הגורו
מעיין אמסלם | (10)
נושאים בכתבה השקעות וורן באפט

המכתבים השנתיים של באפט למשקיעים מהווים את מאגר המידע המשובח ביותר להבנת עולם השקעות. מכתבים שנתיים אלו רלוונטיים היום כמו בעבר, ויהיו כאלה גם בעוד 10 שנים (הריטואל שאומר "הפעם זה אחרת" לא יתפוס גם בזה כנראה). אני נוהג לקרוא אותם באופן קבוע, וכל פעם לומד משהו חדש, או מחזק ידע קיים.

במכתב למשקיעים משנת 1987, באפט מציין כי שבעת העסקים הגדולים ביותר של ברקשייר (ללא פיננסים) הרוויחו רווח תפעולי של 180 מיליון דולר ורווח אחרי מס של 100 מיליון דולר.

by itself, this figure says nothing about economic performance. To evaluate that, we must know how much total capital debt and equity -was needed to produce these earnings.

באפט מרמז לנו לבחון כמה מינוף נלקח, על מנת להשיג את אותם רווחים. או במילים אחרות, מהי התשואה על ההון המושקע (ROIC). בהמשך המכתב באפט מציין כי שבעת העסקים הללו כמעט לא לקחו חוב, ובסה"כ יוחסו להם הוצאות מימון של 2 מיליון דולרים בלבד. כלומר כל ההון שייצר את הרווחים הללו הוא הון עצמי (175 מיליון שקלים). כשמסדרים את המספרים במשוואה, נראה כי עסקים אלו מייצרים תשואה מדהימה על ההון של 57% (57% = 100/175) עם מינוף זניח. באפט מתגאה (בצדק) ואומר:

"You ll seldom see such a percentage anywhere, let alone at large, diversified companies with nominal leverage.

בהמשך המכתב, באפט מדגיש את החשיבות בנראות וביציבות של המודל העסקי. מיותר לציין שבאפט לא שינה את השקפתו במהלך ה-30 שנה האחרונות. פסקה זו עולה בקנה אחד עם החזקותיו כיום, הכוללות בין היתר את Coca-Cola, IBM, Moody's, Hershey ועוד.

"Experience, however, indicates that the best business returns are usually achieved by companies that are doing something quite similar today to what they were doing five or ten years ago. That is no argument for managerial complacency. Businesses always have opportunities to improve service, product lines, manufacturing techniques, and the like, and obviously these opportunities should be seized. But a business that constantly encounters major change also encounters many chances for major error. Furthermore, economic terrain that is forever shifting violently is ground on which it is difficult to build a fortress-like business franchise. Such a franchise is usually the key to sustained high returns.

עוד במכתב, באפט מפנה אותנו למחקר שנערך על ידי Fortune, שמגבה את טיעוניו. גוף המחקר מצא כמה עובדות מעניינות:

- רק 6 חברות מתוך ה-1000 הניבו ROE ממוצע של מעל 30% (בטווח השנים 1977-1986).

- רק 25 חברות מתוך ה-1000 הניבו ROE ממוצע גבוה מ-20% ואין אף שנה מתחת ל-15% (בשנים הנ"ל).

- מתוך אותן 25 חברות איכותיות, פרט לאחת, כולן הניבו תשואת יתר על ה-S&P 500 בתקופה זו.

לקחתי את הפרמטרים מעלה וערכתי את אותו סינון. להלן משוואות הסינון:

- 10 שנים אחרונות של ROE ממוצע > 30% (עברו 131 חברות מתוך 1500).

- 10 שנים אחרונות של ROE ממוצע > 20% (עברו 289 חברות מתוך 1500).

- במהלך אותן 10 שנים אין אף שנה של ROE מתחת ל-15%.

- 52 חברות (מתוך ה-S&P 1500) עברו את הסינון, כאשר 88% מתוכן היכו את מדד ה-S&P 500 (בתקופה זו). ניתן ללמוד מכך כמה דברים:

1. איכות החברות כמעט לא השתפרה ב-30 שנה האחרונות - 3.4% מהן עברו את הסינון ב-10 שנים האחרונות מול 2.5% (בטווח השנים 1977-1986).

2. שוקי ההון השתכללו עם הזמן, וכעת, על מנת לייצר תשואה עודפת לא די בסינון פשוט (שהביא בעבר 88% הצלחה).

יש לציין כי החברות שאכן עברו את הסינון הניבו תשואה ממוצעת שנתית של 13% ב-10 שנים האחרונות, מול 5.4% של מדד ה-S&P 500, כלומר הדגש על חברות איכותיות מתורגם לתשואות עודפות משמעותיות לאורך זמן.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כחלק ממקורות חיפוש רעיונות השקעה, כלי הסינון הוא היעיל והאובייקטיבי שקיים ומומלץ לעשות בו שימוש נרחב. מתוך רשימה מצומצמת זו ניתן להמשיך לסנן ולהעמיק את הניתוח, כדי לזהות אילו חברות מסוגלות לשמר את אותן תשואות לאורך 10 השנים הבאות.

We are quite content to hold any security indefinitely, so long as the prospective return on equity capital of the underlying business is satisfactory, management is competent and honest, and the market does not overvalue the business. Warren Buffett, 1987 letter to shareholders.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    עדי 26/06/2014 15:55
    הגב לתגובה זו
    רק הנסיון מדבר, אינטואיציה ותחושות אי אפשר ללמוד, אחרת מחשבים היו מנהלים הכל .
  • 7.
    רק עכשיו קראת את המכתב משנת 1987? (ל"ת)
    אלון 26/06/2014 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    נורא קל 26/06/2014 11:25
    הגב לתגובה זו
    באמת מאוד קל!!..אני כבר 12 שנה מושקע בברקשייר..זו הפנסיה שלי...מבלי לקרוא את מכתביו.
  • 5.
    מי זה התוכי הזה ???? (ל"ת)
    WTF 25/06/2014 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אהוד 25/06/2014 16:49
    הגב לתגובה זו
    היום חברות מנפיקות בריבית נמוכה. אם תשואה על ההנפקה גבוהה יותר- יש להתרחק מהמנפיקות?
  • 3.
    יריב 25/06/2014 12:50
    הגב לתגובה זו
    אכן, מי שיעבוד בצורה כזו ישיגתשואת יתר לאורך זמן
  • 2.
    אנטונינה 25/06/2014 12:14
    הגב לתגובה זו
    הוא ללא ספק היה אחד המוכשרים שבין המתמחים שלי.הבחור מבריק ובאמת שיסודי בעבודה.האמת שביום הראשון שהגיע אלינו רצו לייעד אותו לתפקיד אחר והאיכויות שלו גרמו לו להגיע אלי למחלקה.עלה והצלח
  • ממש בגלל זה הוא לא יגיע לשומקום (ל"ת)
    אני 28/06/2014 00:28
    הגב לתגובה זו
  • הרבה כותבים על השקעות ערך בקומיוניפין (ל"ת)
    מארק 26/06/2014 10:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע א 25/06/2014 12:01
    הגב לתגובה זו
    מה שוורן באפט אמר, זה מה שהוא אמר. איפה הערך המוסף של הכתבה הזאת???
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.