לזוז כמו ג'אגר: כך נוכל להרוויח מהארכת תוחלת החיים
בשבוע שעבר ראינו בהופעה הנהדרת של ה"רולינג סטונס" את מיק ג'אגר - בחור בן 71 מקפץ, רץ ומשתולל כנער צעיר. אולי הוא תופעה יוצאת דופן, אבל הוא ולהקתו "הזקנה" מעוררים מחשבות על מה זה זקן ומה צעיר בימינו, ועל השינויים וההשפעות שיש ויהיו להארכת תוחלת החיים במאה השנים האחרונות, כמו גם במאה השנים הבאות.
קשה שלא להפריז בערכן של התמורות הגדולות שמתרחשות עקב הארכת תוחלת החיים - אם בתחילת המאה ה-20 תוחלת החיים בעולם המערבי הגיעה לכ-50, הרי שלאחר מאה שנה, בשנת 2000 היא כבר הגיעה ל-75. לאחר קצת יותר מעשור במאה הנוכחית, תוחלת החיים עלתה בעוד כשלוש שנים. בישראל, אגב, תוחלת החיים גבוהה אף יותר.
הסיבות הן בעיקר גילויים והתפתחויות משמעותיים במדעי הרפואה. ביניהם ניתן למנות באופן חלקי את גילוי חשיבות השמירה על ההיגיינה וזה החשוב והמשמעותי ביותר של האנטיביוטיקה בשנות ה-30' של המאה העשרים. בדומה לעשורים האחרונים, נוספו גילויים רבים של מגוון תרופות, כמו אלו המקטינות את ההשפעות של השמנת יתר, כולסטרול, לחץ דם וסכרת. כמו כן, גדלה היכולת להחזיק חולים בחיים באמצעות מכונות הנשמה ותרופות.
להארכת תוחלת החיים במערב יש גם צד נוסף של תהליך חברתי ארוך שנים ומתמשך של ירידה בפריון הילודה. כך נוצר המצב בו תהליך הזדקנות האוכלוסיה מואץ משני כיוונים שונים. במדינות המערב כ-20% מהאוכלוסיה הינה מעל גיל 65 - נתון שצפוי לגדול בצורה משמעותית בשנים הקרובות, ככל שתהליכים אלו של הארכת תוחלת החיים וירידה בפריון הילודה יימשכו.
לא מעט מומחים חושבים שייתכן והתפתחויות מדעיות עשויות להביא לפריצת דרך נוספת בהארכת החיים ולהעמקת תהליכים אלו. כמובן שגם בישראל תהליכים אלו קיימים. אם כי בצורה אחרת. ישראל היא בין המובילות בעולם ברמת תוחלת החיים של תושביה, אך למרות ירידה לא מעטה בפריון הילודה בישראל, שיעור הפריון עדיין גבוה יחסית למדינות המערב.
קשה לתאר את כל ההשפעות של תהליכים אלו מבחינות חברתיות, אך מחובתנו לנסות להעריך מה המשמעויות הכלכליות שלהם ולהיערך אליהם בהתאם. אנסה להתייחס בקצרה רק למספר נקודות בודדות:
נראה כי הבעיה העיקרית והידועה שתהליכים אלו יוצרים היא כמובן הבעיה הפנסיונית . מצד אחד, הארכת החיים יוצרת הוצאות פנסיוניות גבוהות יותר, שכן המבוטח חי יותר שנים ממה ש"תוכנן" והפריש עבור הפנסיה שלו במשך השנים. מצד שני, ההפרשות השוטפות של ה"צעירים" נמוכות מכדי לממן את קרן הפנסיה. מדינות נדרשות לבעיה זו של "הגירעון האקטוארי" והפיתרון האוטומטי המוצע על ידן, הוא כמובן העלאת גיל הפרישה. פיתרון זה מתקבל בצורה שונה בכל מדינה ומדינה, אך בכל מקרה בעקבותיו, נוצרות בעיות פוליטיות וחברתיות לא מעטות. להערכתי בסופו של דבר, לא יהיה מנוס מטיפול אמיתי בבעיה, כולל העלאת גיל הפרישה תוך עידוד יצירת מקומות עבודה בהם יהיה ניתן לעבוד עד גיל זה.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
נושא נוסף הוא ההוצאה הכוללת על בריאות . ברור לגמרי שככל שהאוכלוסיה מזדקנת יותר - כך נדרשת הוצאה גדולה יותר על בריאות. נראה כי ההוצאות על בריאות עשויות להמשיך ולתפוח. הארכת תוחלת החיים במספר שנים מלווה בהארכת שנים ללא איכות חיים, בהם נדרשים משאבים בריאותיים גדולים יותר.
גם במקרה זה, עוצמת הבעיה תיקבע מעוצמת תהליכי הזדקנות האוכלוסיה. בניגוד למצב הנוכחי, על הרשויות להיערך לבעיה מבעוד מועד, לפני שזו תתפרץ. מדובר בהגדלת תקציבים, מספרי מיטות בבתי החולים, תקנים של רופאים ואחיות, מימון תרופות וכו'. מעבר לכך, יש לנסות להעריך תהליכים אלו בתור משקיעים פוטנציאליים, בכדי שנוכל להבין ולאמץ רעיונות השקעה התואמים, בין היתר, לתהליכים אלו.
בבואנו להשקיע ולהיות בעלי מניות של חברה, אנו רוצים לדעת שלמוצרי ולשירותי החברה קיים ביקוש רב לאורך זמן. בתור משקיעים עלינו לחשוב ולהעריך אילו מוצרים ושירותים יזכו לביקושים כתוצאה מתהליך זה של הארכת תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסיה. מכיוון שמדובר בתהליך ארוך טווח, אני מוצא כי גם ההשקעה עשויה לשאת פרי לאורך זמן.
הראשון הוא כמובן תחום הפארמה . ההוצאה הגוברת על בריאות תכלול לאורך זמן גם הוצאה הולכת וגוברת על תרופות. ההיגיון הפשוט אומר שהארכת תוחלת חיים תגרום לביקוש מתמשך יותר לתרופות שנמכרות על ידי חברות הפארמה. יש הגיון לחשוב שבמצב כזה תרופות גנריות זולות יותר גם יימכרו יותר. מיזוגים ורכישות שנעשו בשנים האחרונות בענף זה בפרמיות נאות, מסמנות להערכתי את העובדה שגם חברות הפארמה עצמן מנתחות כך את התהליכים.
תחום נוסף הוא תחום הדיור למבוגרים . חברות של בתי אבות ודיור מוגן זוכות וצפויות להערכתי להמשיך ולזכות לביקושים גבוהים. כאמור, יש לזכור שחברות אלו פונות לפלח שוק צרכני הולך וגדל, אשר זקוק לשירותיהם. חלק משמעותי ממנו הינו בעל אמצעים, היכול לאפשר לעצמו לשלם תשלומים גבוהים עבור שירותים אלו.
מעבר לכך, בהתייחס לקבוצת המבוגרים שהולכת ותופסת חלק הולך וגדל מהאוכלוסיה, קיים לדעתי מחדל מתמשך מצד אנשי המכירות בחברות ואנשי הפרסום בהתעלמותם היחסית מפלח אוכלוסיה צרכני זה. הרי אוכלוסיה זו, היא אותה אחת שמחזיקה באחוז ניכר מהעושר של הציבור. תהליכים של עליית מחירי הנדל"ן ונכסים פיננסיים נוספים בשנים האחרונות רק העצימו את עושר זה.
בפלח האוכלוסיה המדובר גם ההוצאה לנפש גדולה יותר. יש לקחת בחשבון שאחוז גדול מהמבוגרים הם גם אלו שעוזרים ומממנים את ילדיהם שצורכים. לדעתי מדובר בהחמצה גדולה של אנשי מכירות של חברות ואנשי הפרסום המרבים לפנות משום מה לקהל יעד צעיר, בעוד הנכסים והעושר הפיננסי נמצאים אצל המבוגרים.
כאמור להערכתי חברות רבות אמורות לפנות לפלח שוק מתרחב זה, כמו למשל בענפי הצריכה, התקשורת והפיננסים. חברות אשר ישכילו לעשות זאת בצורה נכונה, יזכו לאורך זמן לביקושים גדלים ויציבים מאותה אוכלוסיה מבוגרת ונאמנה יחסית. מעניין לבחון השקעות מפוזרות בתחומים אלו שעשויים ליהנות מתהליכים אלו של הארכת תוחלת החיים, ועשויות להוות השקעות סולידיות באופן יחסי, עם אפשרות ליכולת החזר טובה על ההשקעה לטווח הארוך, אולי אפילו עד הפנסיה...
ועד אז , נאחל לכולנו את האנרגיות של מיק ג'אגר.
- 4.מומחה לקנוניות 11/06/2014 09:42הגב לתגובה זוזה תזונה בריאה,היגיינה והכי חשוב תנודה גבוהה יותר.
- 3.דני 10/06/2014 23:58הגב לתגובה זומקורי מעניין ומרחיב אופקים
- 2.תבדקו את FVE. כל מילה נוספת מיותרת. (ל"ת)בלדמן 10/06/2014 19:37הגב לתגובה זו
- 1.אחלה טור. (ל"ת)רמי רוזן 09/06/2014 12:01הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
