בשבוע שעבר ראינו בהופעה הנהדרת של ה"רולינג סטונס" את מיק ג'אגר - בחור בן 71 מקפץ, רץ ומשתולל כנער צעיר. אולי הוא תופעה יוצאת דופן, אבל הוא ולהקתו "הזקנה" מעוררים מחשבות על מה זה זקן ומה צעיר בימינו, ועל השינויים וההשפעות שיש ויהיו להארכת תוחלת החיים במאה השנים האחרונות, כמו גם במאה השנים הבאות. קשה שלא להפריז בערכן של התמורות הגדולות שמתרחשות עקב הארכת תוחלת החיים - אם בתחילת המאה ה-20 תוחלת החיים בעולם המערבי הגיעה לכ-50, הרי שלאחר מאה שנה, בשנת 2000 היא כבר הגיעה ל-75. לאחר קצת יותר מעשור במאה הנוכחית, תוחלת החיים עלתה בעוד כשלוש שנים. בישראל, אגב, תוחלת החיים גבוהה אף יותר. הסיבות הן בעיקר גילויים והתפתחויות משמעותיים במדעי הרפואה. ביניהם ניתן למנות באופן חלקי את גילוי חשיבות השמירה על ההיגיינה וזה החשוב והמשמעותי ביותר של האנטיביוטיקה בשנות ה-30' של המאה העשרים. בדומה לעשורים האחרונים, נוספו גילויים רבים של מגוון תרופות, כמו אלו המקטינות את ההשפעות של השמנת יתר, כולסטרול, לחץ דם וסכרת. כמו כן, גדלה היכולת להחזיק חולים בחיים באמצעות מכונות הנשמה ותרופות. להארכת תוחלת החיים במערב יש גם צד נוסף של תהליך חברתי ארוך שנים ומתמשך של ירידה בפריון הילודה. כך נוצר המצב בו תהליך הזדקנות האוכלוסיה מואץ משני כיוונים שונים. במדינות המערב כ-20% מהאוכלוסיה הינה מעל גיל 65 - נתון שצפוי לגדול בצורה משמעותית בשנים הקרובות, ככל שתהליכים אלו של הארכת תוחלת החיים וירידה בפריון הילודה יימשכו. לא מעט מומחים חושבים שייתכן והתפתחויות מדעיות עשויות להביא לפריצת דרך נוספת בהארכת החיים ולהעמקת תהליכים אלו. כמובן שגם בישראל תהליכים אלו קיימים. אם כי בצורה אחרת. ישראל היא בין המובילות בעולם ברמת תוחלת החיים של תושביה, אך למרות ירידה לא מעטה בפריון הילודה בישראל, שיעור הפריון עדיין גבוה יחסית למדינות המערב. קשה לתאר את כל ההשפעות של תהליכים אלו מבחינות חברתיות, אך מחובתנו לנסות להעריך מה המשמעויות הכלכליות שלהם ולהיערך אליהם בהתאם. אנסה להתייחס בקצרה רק למספר נקודות בודדות: נראה כי הבעיה העיקרית והידועה שתהליכים אלו יוצרים היא כמובן הבעיה הפנסיונית . מצד אחד, הארכת החיים יוצרת הוצאות פנסיוניות גבוהות יותר, שכן המבוטח חי יותר שנים ממה ש"תוכנן" והפריש עבור הפנסיה שלו במשך השנים. מצד שני, ההפרשות השוטפות של ה"צעירים" נמוכות מכדי לממן את קרן הפנסיה. מדינות נדרשות לבעיה זו של "הגירעון האקטוארי" והפיתרון האוטומטי המוצע על ידן, הוא כמובן העלאת גיל הפרישה. פיתרון זה מתקבל בצורה שונה בכל מדינה ומדינה, אך בכל מקרה בעקבותיו, נוצרות בעיות פוליטיות וחברתיות לא מעטות. להערכתי בסופו של דבר, לא יהיה מנוס מטיפול אמיתי בבעיה, כולל העלאת גיל הפרישה תוך עידוד יצירת מקומות עבודה בהם יהיה ניתן לעבוד עד גיל זה. נושא נוסף הוא ההוצאה הכוללת על בריאות . ברור לגמרי שככל שהאוכלוסיה מזדקנת יותר - כך נדרשת הוצאה גדולה יותר על בריאות. נראה כי ההוצאות על בריאות עשויות להמשיך ולתפוח. הארכת תוחלת החיים במספר שנים מלווה בהארכת שנים ללא איכות חיים, בהם נדרשים משאבים בריאותיים גדולים יותר. גם במקרה זה, עוצמת הבעיה תיקבע מעוצמת תהליכי הזדקנות האוכלוסיה. בניגוד למצב הנוכחי, על הרשויות להיערך לבעיה מבעוד מועד, לפני שזו תתפרץ. מדובר בהגדלת תקציבים, מספרי מיטות בבתי החולים, תקנים של רופאים ואחיות, מימון תרופות וכו'. מעבר לכך, יש לנסות להעריך תהליכים אלו בתור משקיעים פוטנציאליים, בכדי שנוכל להבין ולאמץ רעיונות השקעה התואמים, בין היתר, לתהליכים אלו. בבואנו להשקיע ולהיות בעלי מניות של חברה, אנו רוצים לדעת שלמוצרי ולשירותי החברה קיים ביקוש רב לאורך זמן. בתור משקיעים עלינו לחשוב ולהעריך אילו מוצרים ושירותים יזכו לביקושים כתוצאה מתהליך זה של הארכת תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסיה. מכיוון שמדובר בתהליך ארוך טווח, אני מוצא כי גם ההשקעה עשויה לשאת פרי לאורך זמן. הראשון הוא כמובן תחום הפארמה . ההוצאה הגוברת על בריאות תכלול לאורך זמן גם הוצאה הולכת וגוברת על תרופות. ההיגיון הפשוט אומר שהארכת תוחלת חיים תגרום לביקוש מתמשך יותר לתרופות שנמכרות על ידי חברות הפארמה. יש הגיון לחשוב שבמצב כזה תרופות גנריות זולות יותר גם יימכרו יותר. מיזוגים ורכישות שנעשו בשנים האחרונות בענף זה בפרמיות נאות, מסמנות להערכתי את העובדה שגם חברות הפארמה עצמן מנתחות כך את התהליכים. תחום נוסף הוא תחום הדיור למבוגרים . חברות של בתי אבות ודיור מוגן זוכות וצפויות להערכתי להמשיך ולזכות לביקושים גבוהים. כאמור, יש לזכור שחברות אלו פונות לפלח שוק צרכני הולך וגדל, אשר זקוק לשירותיהם. חלק משמעותי ממנו הינו בעל אמצעים, היכול לאפשר לעצמו לשלם תשלומים גבוהים עבור שירותים אלו. מעבר לכך, בהתייחס לקבוצת המבוגרים שהולכת ותופסת חלק הולך וגדל מהאוכלוסיה, קיים לדעתי מחדל מתמשך מצד אנשי המכירות בחברות ואנשי הפרסום בהתעלמותם היחסית מפלח אוכלוסיה צרכני זה. הרי אוכלוסיה זו, היא אותה אחת שמחזיקה באחוז ניכר מהעושר של הציבור. תהליכים של עליית מחירי הנדל"ן ונכסים פיננסיים נוספים בשנים האחרונות רק העצימו את עושר זה. בפלח האוכלוסיה המדובר גם ההוצאה לנפש גדולה יותר. יש לקחת בחשבון שאחוז גדול מהמבוגרים הם גם אלו שעוזרים ומממנים את ילדיהם שצורכים. לדעתי מדובר בהחמצה גדולה של אנשי מכירות של חברות ואנשי הפרסום המרבים לפנות משום מה לקהל יעד צעיר, בעוד הנכסים והעושר הפיננסי נמצאים אצל המבוגרים. כאמור להערכתי חברות רבות אמורות לפנות לפלח שוק מתרחב זה, כמו למשל בענפי הצריכה, התקשורת והפיננסים. חברות אשר ישכילו לעשות זאת בצורה נכונה, יזכו לאורך זמן לביקושים גדלים ויציבים מאותה אוכלוסיה מבוגרת ונאמנה יחסית. מעניין לבחון השקעות מפוזרות בתחומים אלו שעשויים ליהנות מתהליכים אלו של הארכת תוחלת החיים, ועשויות להוות השקעות סולידיות באופן יחסי, עם אפשרות ליכולת החזר טובה על ההשקעה לטווח הארוך, אולי אפילו עד הפנסיה... ועד אז , נאחל לכולנו את האנרגיות של מיק ג'אגר. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.