תוחלת חיים היא אומדן סטטיסטי למספר השנים הממוצע שצפוי אדם לחיות, בהתבסס על שיעורי התמותה בגילים השונים בתקופה נתונה. המדד משמש להשוואות בין מדינות ולאורך זמן, ומושפע מרמת הרפואה, מהתזונה, מהתנאים הסביבתיים, מרמת ההכנסה ומהרגלי החיים של האוכלוסייה.
ישראל נמנית עם המדינות בעלות תוחלת החיים הגבוהה בעולם, כאשר תוחלת החיים של נשים גבוהה מזו של גברים, בדומה למגמה במדינות מפותחות. לאורך העשורים האחרונים נרשמה עלייה מתמשכת במדד, אף שבתקופת מגפת הקורונה נרשמה ירידה זמנית בחלק מהמדינות. קיימים גם פערים בין
קבוצות אוכלוסייה ואזורים גיאוגרפיים בתוך המדינה. הנתונים מתפרסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומשמשים גם להשוואות בין-לאומיות במסגרת ארגון ה-OECD.
לעלייה בתוחלת החיים משמעות כלכלית ישירה. במערכת הפנסיה
היא מתבטאת במקדם הקצבה: ככל שתקופת קבלת הקצבה הצפויה מתארכת, הקצבה החודשית הנגזרת מאותה צבירה קטנה. מגמה זו משפיעה גם על גיל הפרישה, על ענף ביטוחי החיים והסיעוד, ועל אופק ההשקעה של הגופים המנהלים חיסכון ארוך טווח בשוק
ההון.
אותה צבירה בדיוק יכולה לייצר קצבה גבוהה בהרבה או נמוכה בהרבה, והכל תלוי במספר אחד. מה נכנס לחישוב שלו, מדוע הוא ממשיך לעלות, ומה ההבדל בין חוסך שהמקדם שלו נעול מראש לבין מי שיגלה אותו בבוקר הפרישה
בית החולים אסף הרופא התרשל באבחון מחלת הסרטן של מהנדס. בית המשפט קבע כי בעקבות כך אורך חייו התקצר בעשר שנים. האם למחלות עבר של התובע יש השלכה על גובה הפיצוי?
בקרב הערים הגדולות רמת גן מובילה ובהסתכלות רחבה יותר - מודיעין עילית. השיפור הגבוה ביותר נרשם בגבעתיים; עד כמה משפיע המצב הסוציו-אקונומי ומה הסיבות המרכזיות לתמותה?