הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

תוחלת החיים בישראל: 84.1 שנים לנשים, וכמה לגברים?

לפי הלמ"ס הגבר הישראלי נמצא במקום ה-3 ב-OECD בתוחלת החיים, אך חי 3.8 שנים פחות מאישה
לירן סהר | (10)
נושאים בכתבה זקנה תוחלת חיים

תוחלת החיים בישראל בשנת 2014 עמדה על 80.3 שנים בקרב גברים ועל 84.1 בקרב נשים, כך פרסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בתוחלת החיים של הגברים לא חל שינוי לעומת 2013, ובתוחלת החיים של הנשים חלה עלייה של 0.2 שנים. בשנת 2014 נרשמו בישראל 42,401 פטירות, ושיעור התמותה הגולמי היה 5.2 לאלף תושבים. תוחלת חיים בלידה של הנשים גבוהה מזו של הגברים ב-3.8 שנים, בקרב יהודים תוחלת החיים של נשים גבוהה מזו של הגברים ב-3.4 שנים, ובקרב ערבים - ב-4.4 שנים.

בעשור האחרון (2014-2004) עלתה תוחלת החיים בלידה בקרב הגברים ב-2.5 שנים ובקרב הנשים ב-2.1 שנים. העלייה בתוחלת החיים בקרב הגברים גדולה יותר אצל יהודים לעומת ערבים (2.6 ו-1.3 שנים בעשור, בהתאמה). בקרב הנשים, העלייה במשך העשור שווה אצל היהודיות והערביות (2.1 שנים). הבדלים אלה בקצב השינוי בתוחלת החיים באים לידי ביטוי בגידול בפער בתוחלת החיים בין הגברים היהודים לערבים, מ-3 שנים בשנת 2004 ל-4.3 שנים בשנת 2014, ולפער יציב של 3.3 שנים בקרב הנשים.

תוחלת החיים ב-35 השנים האחרונות (1979-1975 עד 2014-2010) עלתה ב-8.8 שנים בקרב גברים וב-9 שנים בקרב נשים. לפי רמות התמותה של סוף שנות ה-70, רק כ-33% מהזכרים ו-43% מהנקבות שנולדו, היו צפויים להגיע לגבורות (יום ההולדת השמונים שלהם). אך מאז חל שיפור משמעותי מאוד בתוחלת החיים, ומבין הנולדים היום - כ-61% מהזכרים וכ-73% מהנקבות צפויים להגיע לגיל זה.

בכל השנים, תוחלת החיים בקרב הערבים הייתה נמוכה מתוחלת החיים בקרב יהודים, הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים. עד סוף שנות ה-80 הפער בתוחלת החיים בין יהודים וערבים היה במגמת צמצום, ובשנים 1989-1985 הוא עמד על 1.4 שנים בקרב גברים ו-2.3 שנים בקרב נשים. אך מאז גדל הפער ובשנים 2014-2010 הוא הגיע ל-3.8 שנים בקרב גברים ול-3.1 שנים בקרב נשים, למרות ירידה קלה בפער בנשים בשנים האחרונות.

הפער בתוחלת חיים בין נשים לגברים בשנת 2014 עמד על 3.8 שנים. בשלושים השנים האחרונות קיימת מגמה קלה של התרחבות הפער. ואולם בקרב היהודים המגמה בעשור האחרון היא של הקטנת הפער, והוא ירד מ-4 שנים ל-3.4 שנים. בקרב הערבים הפער גדל מעט בעשור האחרון מ-4.2 שנים ל-4.4. הפער בתוחלת חיים בין נשים וגברים בישראל הוא מהנמוכים בעולם. הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 5.3, ורק באיסלנד הפער נמוך יותר מאשר בישראל. בהולנד, בשוודיה, בניו זילנד ובממלכה המאוחדת הפער דומה לזה שבישראל. 

הממוצע הארצי (לשנים 2014-2012) של תוחלת החיים בלידה בערים הגדולות בישראל עמד על 82.2 שנים, 80.2 שנים בקרב גברים ו-84.1 שנים בקרב נשים.

קיים פער של 3.8 שנים בתוחלת החיים בין העיר שבה תוחלת החיים הגבוהה ביותר - רמת גן (84.3 שנים) לעיר שבה תוחלת החיים הנמוכה ביותר - בת ים (80.5). תוחלת החיים ברמת גן גבוהה ביותר משנה מתוחלת החיים בערים המדורגות אחריה - רחובות וראשון לציון (83.3 ו-83.0 שנים, בהתאמה). בערים פתח תקווה, חיפה, נתניה, בני ברק וירושלים, תוחלת חיים מעט נמוכה יותר - 82.7-82.1.  בבאר שבע, באשקלון ובאשדוד (81.1-81.0) תוחלת חיים גבוהה בכחצי שנה מזו שבבת ים. חשוב לציין, כי חלק מההבדלים בין הערים אינם מובהקים סטטיסטית.

יחסית לשנים 2012-2010 ניתן לראות כי בשנים 2014-2012 חלה עלייה בתוחלת חיים ברוב הערים הגדולות פרט לערים אשדוד, בת ים ונתניה שבהן כמעט לא חל שינוי. העלייה המשמעותית ביותר הייתה ברחובות, בפתח תקווה, בירושלים ובחיפה - כחצי שנה. ממוצע העלייה בתוחלת החיים בערים הגדולות הוא 0.3 שנים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

בתוחלת חיים של כלל האוכלוסייה (נתוני 2013), ישראל נמצאת במקום השביעי מבין מדינות ה-OECD (82.1 שנים) יחד עם איסלנד. תוחלת החיים בישראל נמוכה ב-1.3 שנים מזו של יפן המדורגת במקום הראשון, וגבוהה ב-1.6 שנים מהממוצע של מדינות ה-OECD.

בהשוואה בין-לאומית של תוחלת חיים בלידה (לשנת 2013), שומרים הגברים הישראלים על מקום גבוה מאוד. תוחלת החיים שלהם (80.3 שנים) היא השלישית מבין מדינות ה-OECD (יחד עם איטליה). היא ונמוכה ב-0.4 שנים מזו של הגברים בשווייץ המדורגים במקום הראשון, וב-0.2 שנים מזו של הגברים באיסלנד המדורגים במקום השני. תוחלת החיים בקרב הגברים בישראל גבוהה ב-2.5 שנים מהממוצע של מדינות ה-OECD. 

תוחלת החיים של הנשים בישראל (83.9 שנים) מדורגות נמוך יותר - במקום האחד עשר מבין מדינות ה-OECD, יחד עם לוקסמבורג. היא נמוכה ב-2.7 שנים מזו של הנשים ביפן, המדורגת במקום הראשון. עם זאת, תוחלת החיים בקרב הנשים בישראל גבוהה ב-0.8 שנים מהממוצע של מדינות ה-OECD.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אני חושב שבישוב קטן תוחלת החיים יותר גבוהה מעירוניים (ל"ת)
    avni 19/03/2016 00:00
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מה תוחלת החיים של הפלסטינים ביו"ש היום, לעומת 67 / 48? (ל"ת)
    ? 28/10/2015 16:26
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אני 28/10/2015 16:12
    הגב לתגובה זו
    בת ים עם הכי הרבה זקנים רוסים שעלו ארצה בגיל מבוגר מאד, ממדינה עם תוחלת חיים של 70.46 שנים נכון לשנת 2012
  • 6.
    תוחלת החיים בר"ג הגבוהה במדינה (ל"ת)
    רוב הזקנים חיים בר"ג 28/10/2015 15:23
    הגב לתגובה זו
  • גו'גו' 28/10/2015 16:23
    הגב לתגובה זו
    מסקנה: העיקר זה האורך
  • 5.
    שועלY 28/10/2015 14:57
    הגב לתגובה זו
    תוחלת החיים היא תוצאה של כל מהלך החיים. עיר שבה יש הרבה מאד ילידי ישראל, למשל, אז תוחלת החיים משקפת את ההשפעה שיש לחיים בישראל. עיר שבה יש המון שהגיעו אחרי גיל 50 מארץ Y כלשהיא, תוחלת החיים שלהם מושפעת בעיקר ממהלך חייהם בארץ V וכו'.
  • 4.
    בני 28/10/2015 14:55
    הגב לתגובה זו
    רמת גן כולם עירקים אחלה אנשים חיים לנצח
  • 3.
    דביבון 28/10/2015 14:49
    הגב לתגובה זו
    ואני מתכוון ספציפית לתשלומים של ביטוח לאומי (למזלנו קרנות הפנסיה כן שומרות על שיוויון)
  • 2.
    רמת גן חיים טוב לכן החיים ארוכים (ל"ת)
    רמת גני 28/10/2015 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה אין נתונים מנצרת או שםרעם למשל? (ל"ת)
    SUS 28/10/2015 14:44
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

להמשך הכתבה לחץ כאן
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

להמשך הכתבה לחץ כאן