תוחלת החיים בישראל: 84.1 שנים לנשים, וכמה לגברים?

לפי הלמ"ס הגבר הישראלי נמצא במקום ה-3 ב-OECD בתוחלת החיים, אך חי 3.8 שנים פחות מאישה
לירן סהר | (10)
נושאים בכתבה זקנה תוחלת חיים

תוחלת החיים בישראל בשנת 2014 עמדה על 80.3 שנים בקרב גברים ועל 84.1 בקרב נשים, כך פרסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בתוחלת החיים של הגברים לא חל שינוי לעומת 2013, ובתוחלת החיים של הנשים חלה עלייה של 0.2 שנים. בשנת 2014 נרשמו בישראל 42,401 פטירות, ושיעור התמותה הגולמי היה 5.2 לאלף תושבים. תוחלת חיים בלידה של הנשים גבוהה מזו של הגברים ב-3.8 שנים, בקרב יהודים תוחלת החיים של נשים גבוהה מזו של הגברים ב-3.4 שנים, ובקרב ערבים - ב-4.4 שנים.

בעשור האחרון (2014-2004) עלתה תוחלת החיים בלידה בקרב הגברים ב-2.5 שנים ובקרב הנשים ב-2.1 שנים. העלייה בתוחלת החיים בקרב הגברים גדולה יותר אצל יהודים לעומת ערבים (2.6 ו-1.3 שנים בעשור, בהתאמה). בקרב הנשים, העלייה במשך העשור שווה אצל היהודיות והערביות (2.1 שנים). הבדלים אלה בקצב השינוי בתוחלת החיים באים לידי ביטוי בגידול בפער בתוחלת החיים בין הגברים היהודים לערבים, מ-3 שנים בשנת 2004 ל-4.3 שנים בשנת 2014, ולפער יציב של 3.3 שנים בקרב הנשים.

תוחלת החיים ב-35 השנים האחרונות (1979-1975 עד 2014-2010) עלתה ב-8.8 שנים בקרב גברים וב-9 שנים בקרב נשים. לפי רמות התמותה של סוף שנות ה-70, רק כ-33% מהזכרים ו-43% מהנקבות שנולדו, היו צפויים להגיע לגבורות (יום ההולדת השמונים שלהם). אך מאז חל שיפור משמעותי מאוד בתוחלת החיים, ומבין הנולדים היום - כ-61% מהזכרים וכ-73% מהנקבות צפויים להגיע לגיל זה.

בכל השנים, תוחלת החיים בקרב הערבים הייתה נמוכה מתוחלת החיים בקרב יהודים, הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים. עד סוף שנות ה-80 הפער בתוחלת החיים בין יהודים וערבים היה במגמת צמצום, ובשנים 1989-1985 הוא עמד על 1.4 שנים בקרב גברים ו-2.3 שנים בקרב נשים. אך מאז גדל הפער ובשנים 2014-2010 הוא הגיע ל-3.8 שנים בקרב גברים ול-3.1 שנים בקרב נשים, למרות ירידה קלה בפער בנשים בשנים האחרונות.

הפער בתוחלת חיים בין נשים לגברים בשנת 2014 עמד על 3.8 שנים. בשלושים השנים האחרונות קיימת מגמה קלה של התרחבות הפער. ואולם בקרב היהודים המגמה בעשור האחרון היא של הקטנת הפער, והוא ירד מ-4 שנים ל-3.4 שנים. בקרב הערבים הפער גדל מעט בעשור האחרון מ-4.2 שנים ל-4.4. הפער בתוחלת חיים בין נשים וגברים בישראל הוא מהנמוכים בעולם. הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 5.3, ורק באיסלנד הפער נמוך יותר מאשר בישראל. בהולנד, בשוודיה, בניו זילנד ובממלכה המאוחדת הפער דומה לזה שבישראל. 

הממוצע הארצי (לשנים 2014-2012) של תוחלת החיים בלידה בערים הגדולות בישראל עמד על 82.2 שנים, 80.2 שנים בקרב גברים ו-84.1 שנים בקרב נשים.

קיים פער של 3.8 שנים בתוחלת החיים בין העיר שבה תוחלת החיים הגבוהה ביותר - רמת גן (84.3 שנים) לעיר שבה תוחלת החיים הנמוכה ביותר - בת ים (80.5). תוחלת החיים ברמת גן גבוהה ביותר משנה מתוחלת החיים בערים המדורגות אחריה - רחובות וראשון לציון (83.3 ו-83.0 שנים, בהתאמה). בערים פתח תקווה, חיפה, נתניה, בני ברק וירושלים, תוחלת חיים מעט נמוכה יותר - 82.7-82.1.  בבאר שבע, באשקלון ובאשדוד (81.1-81.0) תוחלת חיים גבוהה בכחצי שנה מזו שבבת ים. חשוב לציין, כי חלק מההבדלים בין הערים אינם מובהקים סטטיסטית.

יחסית לשנים 2012-2010 ניתן לראות כי בשנים 2014-2012 חלה עלייה בתוחלת חיים ברוב הערים הגדולות פרט לערים אשדוד, בת ים ונתניה שבהן כמעט לא חל שינוי. העלייה המשמעותית ביותר הייתה ברחובות, בפתח תקווה, בירושלים ובחיפה - כחצי שנה. ממוצע העלייה בתוחלת החיים בערים הגדולות הוא 0.3 שנים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

בתוחלת חיים של כלל האוכלוסייה (נתוני 2013), ישראל נמצאת במקום השביעי מבין מדינות ה-OECD (82.1 שנים) יחד עם איסלנד. תוחלת החיים בישראל נמוכה ב-1.3 שנים מזו של יפן המדורגת במקום הראשון, וגבוהה ב-1.6 שנים מהממוצע של מדינות ה-OECD.

בהשוואה בין-לאומית של תוחלת חיים בלידה (לשנת 2013), שומרים הגברים הישראלים על מקום גבוה מאוד. תוחלת החיים שלהם (80.3 שנים) היא השלישית מבין מדינות ה-OECD (יחד עם איטליה). היא ונמוכה ב-0.4 שנים מזו של הגברים בשווייץ המדורגים במקום הראשון, וב-0.2 שנים מזו של הגברים באיסלנד המדורגים במקום השני. תוחלת החיים בקרב הגברים בישראל גבוהה ב-2.5 שנים מהממוצע של מדינות ה-OECD. 

תוחלת החיים של הנשים בישראל (83.9 שנים) מדורגות נמוך יותר - במקום האחד עשר מבין מדינות ה-OECD, יחד עם לוקסמבורג. היא נמוכה ב-2.7 שנים מזו של הנשים ביפן, המדורגת במקום הראשון. עם זאת, תוחלת החיים בקרב הנשים בישראל גבוהה ב-0.8 שנים מהממוצע של מדינות ה-OECD.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אני חושב שבישוב קטן תוחלת החיים יותר גבוהה מעירוניים (ל"ת)
    avni 19/03/2016 00:00
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מה תוחלת החיים של הפלסטינים ביו"ש היום, לעומת 67 / 48? (ל"ת)
    ? 28/10/2015 16:26
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אני 28/10/2015 16:12
    הגב לתגובה זו
    בת ים עם הכי הרבה זקנים רוסים שעלו ארצה בגיל מבוגר מאד, ממדינה עם תוחלת חיים של 70.46 שנים נכון לשנת 2012
  • 6.
    תוחלת החיים בר"ג הגבוהה במדינה (ל"ת)
    רוב הזקנים חיים בר"ג 28/10/2015 15:23
    הגב לתגובה זו
  • גו'גו' 28/10/2015 16:23
    הגב לתגובה זו
    מסקנה: העיקר זה האורך
  • 5.
    שועלY 28/10/2015 14:57
    הגב לתגובה זו
    תוחלת החיים היא תוצאה של כל מהלך החיים. עיר שבה יש הרבה מאד ילידי ישראל, למשל, אז תוחלת החיים משקפת את ההשפעה שיש לחיים בישראל. עיר שבה יש המון שהגיעו אחרי גיל 50 מארץ Y כלשהיא, תוחלת החיים שלהם מושפעת בעיקר ממהלך חייהם בארץ V וכו'.
  • 4.
    בני 28/10/2015 14:55
    הגב לתגובה זו
    רמת גן כולם עירקים אחלה אנשים חיים לנצח
  • 3.
    דביבון 28/10/2015 14:49
    הגב לתגובה זו
    ואני מתכוון ספציפית לתשלומים של ביטוח לאומי (למזלנו קרנות הפנסיה כן שומרות על שיוויון)
  • 2.
    רמת גן חיים טוב לכן החיים ארוכים (ל"ת)
    רמת גני 28/10/2015 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה אין נתונים מנצרת או שםרעם למשל? (ל"ת)
    SUS 28/10/2015 14:44
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).