שי ויסמן
שי ויסמן
ראיוןTV

"הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?

שי ויסמן מנכ"ל משכנתא הפוכה מקבוצת הפניקס, מפרט כיצד בני 60 ומעלה יכולים לקבל עד 60% מערך ביתם כהלוואה, להמשיך לגור בדירה ולהשתמש בכסף לכל מטרה - מחיים נוחים יותר ועד עזרה לילדים



צחי אפרתי | (7)

העלייה בתוחלת החיים מציבה אתגרים כלכליים חדשים בפני אוכלוסיית הגיל השלישי. שי ויסמן, מנכ"ל משכנתא הפוכה מקבוצת הפניקס, מסביר כיצד אפשר להשתמש בנכס המגורים כדי לשפר את איכות החיים, לעזור לילדים, ואפילו להגדיל את ההון העתידי של המשפחה - כל זאת מבלי למכור את הדירה. מדובר בפתרון פיננסי שהופך פופולרי בישראל והמאפשר לבעלי דירות מבוגרים לנצל את ההון שצברו לאורך השנים ולהפוך אותו לנכס נזיל המשרת את צרכיהם בהווה.


מה זה משכנתה הפוכה?

"משכנתה הפוכה הפכה בשנים האחרונות למוצר מאוד מבוקש בגלל נושא של עלייה בתוחלת החיים. אנשים חיים יותר וצריכים יותר כסף על מנת לסבסד את החיים שהם נורא יקרים כמו שידוע לכולנו. משכנתה הפוכה בעצם מדברת על הרעיון שבתוך הדירות שאנשים גרים בהם שוכב כסף מזומן ואתה בעצם יכול בנקל בגיל מבוגר לדפוק על הקירות ולהוציא ולשלוף משם את הכסף לעשות בו שימוש לכל מטרה."

כמה אחוז מימון אפשר לקבל באמצעות משכנתה הפוכה?

"הסכום שהלקוח יכול לקבל הוא פונקציה של הגיל שלו וערך הדירה. ככל שהאדם מבוגר יותר כך הוא יכול לקבל אחוז גבוה יותר מערך הדירה. אנשים בני 60 יכולים לקבל סדר גודל של בין 25%-15% - זה פחות או יותר טווח היקף המשכנתא שהם יוכלו לקבל. אנשים בגילאי 75-80 יכולים להגיע גם ל-60% מערך הדירה."

מהי הריבית שהלווים משלמים על משכנתה הפוכה?

"נכון להיום הריבית הפכה יחסית לריבית מאוד דומה לריבית שנותנת המערכת הבנקאית להלוואות לכל מטרה – בסביבות ה-4.8% בריבית קבועה צמודה או פריים פלוס 3%-2.5%.."

קיראו עוד ב"בארץ"

איך מחזירים את ההלוואה ומה מועד סיום ההלוואה?

"אנחנו דוגלים ומנסים לכוון את הלקוחות שלנו לקחת סכום כסף שבו הם מסוגלים להחזיר את הריבית השוטפת. הסיבה לכך היא פשוטה - אנשים מתחילים להזדקק למשכנתה הפוכה החל מגיל 60, ואנחנו מאוד רוצים לשמור להם על ערך הבית. הרעיון הוא שככל שהאנשים משלמים תשלום שוטף מדי חודש את הריבית, ההלוואה לא הולכת ותופחת במימדים שאז בעצם בגיל 70-75 כמעט ואין להם יכולת להעזר בבית שלהם למשיכת כספים נוספים, ודווקא אז אנשים צריכים את הכסף הזה.

"מבחינתנו הדבר הנכון הוא שלקוח בגילאי 60 עד 75 לוקח משכנתה הפוכה והוא ישלם את הריבית כי הוא עדיין יצרן מסוים, הוא עדיין מחזיק ברזרבות מסוימות. עדיין יש ילדים שרוצים לקבל עזרה לדירה ומוכנים לשלם את עלות הריבית רק על מנת שהם יוכלו לקנות דירה לעצמם.

"אנשים מגיל 75 וצפונה העניין הזה הוא הרבה יותר פשוט - הם יכולים לבחור לשלם ריבית, לשלם קרן וריבית, או לא לשלם בכלל עד 120 בשיבה טובה, ורק לאחר מות אחרון הלווים אנחנו בעצם נפנה לילדים וניתן להם שנה, שנה וקצת על מנת שהם יוכלו להחזיר את הכסף."

 

האם הילדים צריכים להיות מודעים לתהליך לקיחת המשכנתה?

"חד משמעית. אני חושב שבסופו של דבר אנשים בגיל המבוגר תלויים בצורה כזו או אחרת בדעות של הילדים שלהם. הילדים שלהם בעצם זה הלקוחות שלי. אני נתתי משכנתא לאיש מבוגר, האיש המבוגר הזה יכול לחיות עם הכסף ולעשות מה שהוא רוצה עד בעצם ליומו האחרון. מצד שני, בסופו של דבר אני צריך לבוא לילדים ולהגיד להם 'רבותיי, אבא לקח משכנתא בגיל 75'. תחשוב על זה - לא אתה ולא אני היינו שמחים לשמוע דבר כזה מבלי שאנחנו בכלל מעורבים ויודעים. לכן אני חושב שברמה המוסרית גם משכנתה הפוכה חייבת להיות מודעת לילדים בצורה הכי ברורה, ידועה מראש, שלא תהינה שאלות מיותרות וחס וחלילה כעסים או תביעות. אני חושב שזה לא נכון, אני חושב שילדים חייבים להיות מעורבים בהחלטה הזאת.

"חשוב לחדד - הנושא של חתימת ילדים הוא איננו רגולטורי. אף אחד, גם חברות מתחרות, לא תמיד עושות את זה. יש כאלה שמאמינים בלקחת פסיכוגריאטר מגיל מאוד צעיר ומבחינתם זה מספק לתת להורים הלוואה מבלי שהילדים מודעים לכך. אנחנו לקחנו אחריות בעניין הזה ואנחנו חושבים שזה לא נכון. אנחנו חושבים שהורה מבוגר שלוקח כסף, הילדים צריכים לדעת. שוב, הם לא הערבים, אנחנו לעולם לא נוכל לבוא אליהם בשום טענה כלשהי כזו או אחרת, אבל אנחנו נוודא שהם יודעים".


באילו מצבי חיים אנשים באים לבקש משכנתה הפוכה?

"כמעט כל מצבי החיים שאתה יכול לדמיין מגיעים בסופו של דבר למשכנתה הפוכה בגיל השלישי. העשירונים העליונים יודעים לקחת את הנכסים ולמנף אותם ולהגדיל את ההון העתידי שלהם ושל הילדים שלהם.

"בקיצון השני אנחנו מזהים אנשים שזקוקים לכסף על מנת לשמור על רמת חיים סבירה. גם בעניין הזה אני חושב שזאת שליחות, זה דבר חשוב. אני כמעט ולא נתקל בילדים שלא רוצים שההורה שלהם יחיה בכבוד, ופה אנחנו נכנסים ומסייעים.

"יש גם את קהל הביניים שכן רוצה לעזור לילד לקנות דירה אבל לא יכול באמת לתת לו מכיסו, מהחסכונות שלו כסף, ואז הוא משתמש בכלי הזה ואומר 'הנה חלק מהירושה, יש לי שלושה ילדים, קח שליש מהדירה, מערך הדירה היום, תלך ותקנה לך דירת מגורים משלך, וזה על חשבון הירושה. האחים שלך יקבלו את שני השליש הנותרים כשנלך לעולמנו'. יש המון הסדרים כאלה בין משפחות".


לראיון המלא:


 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מיקי 08/04/2025 13:37
    הגב לתגובה זו
    זה מתאים לקהל מסוים לא ממבים למה שוללים משהו שמיטיב עם אנשים מסוימים לא להיות תלו בילדים
  • 5.
    אנונימי 05/04/2025 12:05
    הגב לתגובה זו
    יותר קל לשכנע את גולד וחסידיו לקבל משכנתה הפוכה ככה יוכלו להישתלט על מקרקעי ישראלולכבוש את ישראל
  • 4.
    אנונימי 05/04/2025 11:15
    הגב לתגובה זו
    מכשיר לחליבת כסף מאנשים
  • 3.
    רועי 02/04/2025 19:32
    הגב לתגובה זו
    יש לכם דירה והיא רק עולה בערך.. אז קחו הלוואה עליה וקנו סירות רכבים צאו לחול.. רק כמעט 5% אחוז ריבית ואז אתם מאבדים את הכל או במקרה אחר לא מורישים כלום לילדים.תרגיל עוקץ של החברות !! לא להתקרב.. לא מבין איך ממשלת ישראל מאפשרת את העוקץ הזה.
  • 2.
    איתן 02/04/2025 13:42
    הגב לתגובה זו
    והעברתו ממעמד הביניים לחונטה מצומצמת של המשפחות העשירות במדינה.
  • אורי 05/04/2025 20:55
    הגב לתגובה זו
    במשכנתה הפוכה מחזירים עוד יותר הריביות יותר גדולות. טרוף. מי שירד למספרים יהיה בשוק כמה זה לא משתלם. כבר עדיף למכור את הדירה לקונה שמתחייב לתת לכה לגור בה בשכירות עד יום מותך.
  • 1.
    אנונימי 02/04/2025 12:00
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחחחחחחחחחחחח
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".