שי ויסמן
שי ויסמן
ראיוןTV

"הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?

שי ויסמן מנכ"ל משכנתא הפוכה מקבוצת הפניקס, מפרט כיצד בני 60 ומעלה יכולים לקבל עד 60% מערך ביתם כהלוואה, להמשיך לגור בדירה ולהשתמש בכסף לכל מטרה - מחיים נוחים יותר ועד עזרה לילדים



צחי אפרתי | (7)

העלייה בתוחלת החיים מציבה אתגרים כלכליים חדשים בפני אוכלוסיית הגיל השלישי. שי ויסמן, מנכ"ל משכנתא הפוכה מקבוצת הפניקס, מסביר כיצד אפשר להשתמש בנכס המגורים כדי לשפר את איכות החיים, לעזור לילדים, ואפילו להגדיל את ההון העתידי של המשפחה - כל זאת מבלי למכור את הדירה. מדובר בפתרון פיננסי שהופך פופולרי בישראל והמאפשר לבעלי דירות מבוגרים לנצל את ההון שצברו לאורך השנים ולהפוך אותו לנכס נזיל המשרת את צרכיהם בהווה.


מה זה משכנתה הפוכה?

"משכנתה הפוכה הפכה בשנים האחרונות למוצר מאוד מבוקש בגלל נושא של עלייה בתוחלת החיים. אנשים חיים יותר וצריכים יותר כסף על מנת לסבסד את החיים שהם נורא יקרים כמו שידוע לכולנו. משכנתה הפוכה בעצם מדברת על הרעיון שבתוך הדירות שאנשים גרים בהם שוכב כסף מזומן ואתה בעצם יכול בנקל בגיל מבוגר לדפוק על הקירות ולהוציא ולשלוף משם את הכסף לעשות בו שימוש לכל מטרה."

כמה אחוז מימון אפשר לקבל באמצעות משכנתה הפוכה?

"הסכום שהלקוח יכול לקבל הוא פונקציה של הגיל שלו וערך הדירה. ככל שהאדם מבוגר יותר כך הוא יכול לקבל אחוז גבוה יותר מערך הדירה. אנשים בני 60 יכולים לקבל סדר גודל של בין 25%-15% - זה פחות או יותר טווח היקף המשכנתא שהם יוכלו לקבל. אנשים בגילאי 75-80 יכולים להגיע גם ל-60% מערך הדירה."

מהי הריבית שהלווים משלמים על משכנתה הפוכה?

"נכון להיום הריבית הפכה יחסית לריבית מאוד דומה לריבית שנותנת המערכת הבנקאית להלוואות לכל מטרה – בסביבות ה-4.8% בריבית קבועה צמודה או פריים פלוס 3%-2.5%.."

קיראו עוד ב"בארץ"

איך מחזירים את ההלוואה ומה מועד סיום ההלוואה?

"אנחנו דוגלים ומנסים לכוון את הלקוחות שלנו לקחת סכום כסף שבו הם מסוגלים להחזיר את הריבית השוטפת. הסיבה לכך היא פשוטה - אנשים מתחילים להזדקק למשכנתה הפוכה החל מגיל 60, ואנחנו מאוד רוצים לשמור להם על ערך הבית. הרעיון הוא שככל שהאנשים משלמים תשלום שוטף מדי חודש את הריבית, ההלוואה לא הולכת ותופחת במימדים שאז בעצם בגיל 70-75 כמעט ואין להם יכולת להעזר בבית שלהם למשיכת כספים נוספים, ודווקא אז אנשים צריכים את הכסף הזה.

"מבחינתנו הדבר הנכון הוא שלקוח בגילאי 60 עד 75 לוקח משכנתה הפוכה והוא ישלם את הריבית כי הוא עדיין יצרן מסוים, הוא עדיין מחזיק ברזרבות מסוימות. עדיין יש ילדים שרוצים לקבל עזרה לדירה ומוכנים לשלם את עלות הריבית רק על מנת שהם יוכלו לקנות דירה לעצמם.

"אנשים מגיל 75 וצפונה העניין הזה הוא הרבה יותר פשוט - הם יכולים לבחור לשלם ריבית, לשלם קרן וריבית, או לא לשלם בכלל עד 120 בשיבה טובה, ורק לאחר מות אחרון הלווים אנחנו בעצם נפנה לילדים וניתן להם שנה, שנה וקצת על מנת שהם יוכלו להחזיר את הכסף."

 

האם הילדים צריכים להיות מודעים לתהליך לקיחת המשכנתה?

"חד משמעית. אני חושב שבסופו של דבר אנשים בגיל המבוגר תלויים בצורה כזו או אחרת בדעות של הילדים שלהם. הילדים שלהם בעצם זה הלקוחות שלי. אני נתתי משכנתא לאיש מבוגר, האיש המבוגר הזה יכול לחיות עם הכסף ולעשות מה שהוא רוצה עד בעצם ליומו האחרון. מצד שני, בסופו של דבר אני צריך לבוא לילדים ולהגיד להם 'רבותיי, אבא לקח משכנתא בגיל 75'. תחשוב על זה - לא אתה ולא אני היינו שמחים לשמוע דבר כזה מבלי שאנחנו בכלל מעורבים ויודעים. לכן אני חושב שברמה המוסרית גם משכנתה הפוכה חייבת להיות מודעת לילדים בצורה הכי ברורה, ידועה מראש, שלא תהינה שאלות מיותרות וחס וחלילה כעסים או תביעות. אני חושב שזה לא נכון, אני חושב שילדים חייבים להיות מעורבים בהחלטה הזאת.

"חשוב לחדד - הנושא של חתימת ילדים הוא איננו רגולטורי. אף אחד, גם חברות מתחרות, לא תמיד עושות את זה. יש כאלה שמאמינים בלקחת פסיכוגריאטר מגיל מאוד צעיר ומבחינתם זה מספק לתת להורים הלוואה מבלי שהילדים מודעים לכך. אנחנו לקחנו אחריות בעניין הזה ואנחנו חושבים שזה לא נכון. אנחנו חושבים שהורה מבוגר שלוקח כסף, הילדים צריכים לדעת. שוב, הם לא הערבים, אנחנו לעולם לא נוכל לבוא אליהם בשום טענה כלשהי כזו או אחרת, אבל אנחנו נוודא שהם יודעים".


באילו מצבי חיים אנשים באים לבקש משכנתה הפוכה?

"כמעט כל מצבי החיים שאתה יכול לדמיין מגיעים בסופו של דבר למשכנתה הפוכה בגיל השלישי. העשירונים העליונים יודעים לקחת את הנכסים ולמנף אותם ולהגדיל את ההון העתידי שלהם ושל הילדים שלהם.

"בקיצון השני אנחנו מזהים אנשים שזקוקים לכסף על מנת לשמור על רמת חיים סבירה. גם בעניין הזה אני חושב שזאת שליחות, זה דבר חשוב. אני כמעט ולא נתקל בילדים שלא רוצים שההורה שלהם יחיה בכבוד, ופה אנחנו נכנסים ומסייעים.

"יש גם את קהל הביניים שכן רוצה לעזור לילד לקנות דירה אבל לא יכול באמת לתת לו מכיסו, מהחסכונות שלו כסף, ואז הוא משתמש בכלי הזה ואומר 'הנה חלק מהירושה, יש לי שלושה ילדים, קח שליש מהדירה, מערך הדירה היום, תלך ותקנה לך דירת מגורים משלך, וזה על חשבון הירושה. האחים שלך יקבלו את שני השליש הנותרים כשנלך לעולמנו'. יש המון הסדרים כאלה בין משפחות".


לראיון המלא:


 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מיקי 08/04/2025 13:37
    הגב לתגובה זו
    זה מתאים לקהל מסוים לא ממבים למה שוללים משהו שמיטיב עם אנשים מסוימים לא להיות תלו בילדים
  • 5.
    אנונימי 05/04/2025 12:05
    הגב לתגובה זו
    יותר קל לשכנע את גולד וחסידיו לקבל משכנתה הפוכה ככה יוכלו להישתלט על מקרקעי ישראלולכבוש את ישראל
  • 4.
    אנונימי 05/04/2025 11:15
    הגב לתגובה זו
    מכשיר לחליבת כסף מאנשים
  • 3.
    רועי 02/04/2025 19:32
    הגב לתגובה זו
    יש לכם דירה והיא רק עולה בערך.. אז קחו הלוואה עליה וקנו סירות רכבים צאו לחול.. רק כמעט 5% אחוז ריבית ואז אתם מאבדים את הכל או במקרה אחר לא מורישים כלום לילדים.תרגיל עוקץ של החברות !! לא להתקרב.. לא מבין איך ממשלת ישראל מאפשרת את העוקץ הזה.
  • 2.
    איתן 02/04/2025 13:42
    הגב לתגובה זו
    והעברתו ממעמד הביניים לחונטה מצומצמת של המשפחות העשירות במדינה.
  • אורי 05/04/2025 20:55
    הגב לתגובה זו
    במשכנתה הפוכה מחזירים עוד יותר הריביות יותר גדולות. טרוף. מי שירד למספרים יהיה בשוק כמה זה לא משתלם. כבר עדיף למכור את הדירה לקונה שמתחייב לתת לכה לגור בה בשכירות עד יום מותך.
  • 1.
    אנונימי 02/04/2025 12:00
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחחחחחחחחחחחח
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

טל גלאור ופרנק ס. ג׳ון (לוקהיד מרטין) שר הכלכלה ניר ברקת,  מוטי גמיש מנכל המשרד. קרדיט: מירי שמעונובטל גלאור ופרנק ס. ג׳ון (לוקהיד מרטין) שר הכלכלה ניר ברקת, מוטי גמיש מנכל המשרד. קרדיט: מירי שמעונוב

לוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה

עד כה, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-4 מיליארד דולר בפרויקטים של שיתוף פעולה עם תעשיות הביטחון והתעופה של ישראל - מתוכם 470 מיליון דולר בחמש השנים האחרונות

רן קידר |

חברת לוקהיד מרטין חתמה על הארכת הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי עם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד הכלכלה והתעשייה. טקס החתימה על הארכת ההסכם נערך בהשתתפות שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, מנהל הפעילות הגלובאלית בלוקהיד מרטין, פרנק סנט ג'ון, מנכ"לית לוקהיד מרטין ישראל, טל גלאור, מנהלת מערך תעשייה נורית צור-רבינו ומנהל אגף רשפ"ת יזיד שיך יוסף.

לוקהיד מרטין וממשלת ישראל חתמו לראשונה על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי בשנת 2005. עד כה, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מארבעה מיליארד דולר בתעשיות הביטחון והתעופה הישראליות, תוך מינוף תעשיית הטכנולוגיה המתקדמת של ישראל. בשנת 2020, לוקהיד מרטין והרשפ"ת (ICA) חתמו על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי חדש במטרה לחזק את שיתופי הפעולה והקשרים התעשייתיים בין לוקהיד מרטין לתעשיות המקומיות, לתקופה של חמש שנים. מאז החתימה על ההסכם בשנת 2020, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-470 מיליון דולר בחברות, פרויקטים ופעילויות ישראליות. הארכת ההסכם הקיים תאפשר להמשיך את תוקפו של ההסכם עד סוף שנת 2029.

הסכם הגג שהוארך כולל בתוכו התחייבות להשקעה חוזרת של לוקהיד מרטין בישראל בהיקף שלא יפחת מ-35% מערך החוזים החדשים שיחתמו. זאת, כחידוש ההסכם שכלל עד כה תוכניות רבות, בהם מטוסי ה-F-16I C-130J, מסוקי הבלקהוק והיסעורים וכן מסוק ה-CH-53K. משמעותה של הארכת הסכם זה תהיה המשך השקעות ומחויבות של חברת לוקהיד מרטין לתעשייה הישראלית הן בתוכניות הקיימות והן בתוכניות העתידיות.

ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה: "הארכת ההסכם עם לוקהיד מרטין היא הצבעת אמון ברורה בתעשייה הישראלית ובחדשנות שלנו. שיתוף הפעולה מחזק את ביטחון ישראל, מייצר מנועי צמיחה חדשים ומביא השקעות שמעניקות לתעשייה המקומית הזדמנויות משמעותיות להתרחב ולהגדיל את היצוא. נמשיך להוביל מהלכים שמושכים לישראל שותפים אסטרטגיים ומייצרים אלפי מקומות עבודה איכותיים בכל רחבי המדינה".

פרנק סנט ג'ון, מנהל הפעילות הגלובאלית בלוקהיד מרטין: "הארכת הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי מחזק את תפקידה המתמשך של לוקהיד מרטין כשותפה ארוכת-שנים לישראל, מאפשרת לנו לחזק את החוסן באמצעות נוכחות תעשייתית רחבה יותר, שיתוף פעולה מעמיק יותר עם חברות ישראליות מובילות, וקידום יוזמות STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) בעלות השפעה רחבה, הבונות את הכישרונות החיוניים ליכולת ההגנה העתידית של ישראל. אנו גאים לפתח את השותפויות הללו ולספק ביטחון לטווח ארוך, תוך חדשנות טכנולוגית והבאת ערך כלכלי למדינת ישראל".