שי ויסמן
שי ויסמן
ראיוןTV

"הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?

שי ויסמן מנכ"ל משכנתא הפוכה מקבוצת הפניקס, מפרט כיצד בני 60 ומעלה יכולים לקבל עד 60% מערך ביתם כהלוואה, להמשיך לגור בדירה ולהשתמש בכסף לכל מטרה - מחיים נוחים יותר ועד עזרה לילדים



צחי אפרתי | (7)

העלייה בתוחלת החיים מציבה אתגרים כלכליים חדשים בפני אוכלוסיית הגיל השלישי. שי ויסמן, מנכ"ל משכנתא הפוכה מקבוצת הפניקס, מסביר כיצד אפשר להשתמש בנכס המגורים כדי לשפר את איכות החיים, לעזור לילדים, ואפילו להגדיל את ההון העתידי של המשפחה - כל זאת מבלי למכור את הדירה. מדובר בפתרון פיננסי שהופך פופולרי בישראל והמאפשר לבעלי דירות מבוגרים לנצל את ההון שצברו לאורך השנים ולהפוך אותו לנכס נזיל המשרת את צרכיהם בהווה.


מה זה משכנתה הפוכה?

"משכנתה הפוכה הפכה בשנים האחרונות למוצר מאוד מבוקש בגלל נושא של עלייה בתוחלת החיים. אנשים חיים יותר וצריכים יותר כסף על מנת לסבסד את החיים שהם נורא יקרים כמו שידוע לכולנו. משכנתה הפוכה בעצם מדברת על הרעיון שבתוך הדירות שאנשים גרים בהם שוכב כסף מזומן ואתה בעצם יכול בנקל בגיל מבוגר לדפוק על הקירות ולהוציא ולשלוף משם את הכסף לעשות בו שימוש לכל מטרה."

כמה אחוז מימון אפשר לקבל באמצעות משכנתה הפוכה?

"הסכום שהלקוח יכול לקבל הוא פונקציה של הגיל שלו וערך הדירה. ככל שהאדם מבוגר יותר כך הוא יכול לקבל אחוז גבוה יותר מערך הדירה. אנשים בני 60 יכולים לקבל סדר גודל של בין 25%-15% - זה פחות או יותר טווח היקף המשכנתא שהם יוכלו לקבל. אנשים בגילאי 75-80 יכולים להגיע גם ל-60% מערך הדירה."

מהי הריבית שהלווים משלמים על משכנתה הפוכה?

"נכון להיום הריבית הפכה יחסית לריבית מאוד דומה לריבית שנותנת המערכת הבנקאית להלוואות לכל מטרה – בסביבות ה-4.8% בריבית קבועה צמודה או פריים פלוס 3%-2.5%.."

קיראו עוד ב"בארץ"

איך מחזירים את ההלוואה ומה מועד סיום ההלוואה?

"אנחנו דוגלים ומנסים לכוון את הלקוחות שלנו לקחת סכום כסף שבו הם מסוגלים להחזיר את הריבית השוטפת. הסיבה לכך היא פשוטה - אנשים מתחילים להזדקק למשכנתה הפוכה החל מגיל 60, ואנחנו מאוד רוצים לשמור להם על ערך הבית. הרעיון הוא שככל שהאנשים משלמים תשלום שוטף מדי חודש את הריבית, ההלוואה לא הולכת ותופחת במימדים שאז בעצם בגיל 70-75 כמעט ואין להם יכולת להעזר בבית שלהם למשיכת כספים נוספים, ודווקא אז אנשים צריכים את הכסף הזה.

"מבחינתנו הדבר הנכון הוא שלקוח בגילאי 60 עד 75 לוקח משכנתה הפוכה והוא ישלם את הריבית כי הוא עדיין יצרן מסוים, הוא עדיין מחזיק ברזרבות מסוימות. עדיין יש ילדים שרוצים לקבל עזרה לדירה ומוכנים לשלם את עלות הריבית רק על מנת שהם יוכלו לקנות דירה לעצמם.

"אנשים מגיל 75 וצפונה העניין הזה הוא הרבה יותר פשוט - הם יכולים לבחור לשלם ריבית, לשלם קרן וריבית, או לא לשלם בכלל עד 120 בשיבה טובה, ורק לאחר מות אחרון הלווים אנחנו בעצם נפנה לילדים וניתן להם שנה, שנה וקצת על מנת שהם יוכלו להחזיר את הכסף."

 

האם הילדים צריכים להיות מודעים לתהליך לקיחת המשכנתה?

"חד משמעית. אני חושב שבסופו של דבר אנשים בגיל המבוגר תלויים בצורה כזו או אחרת בדעות של הילדים שלהם. הילדים שלהם בעצם זה הלקוחות שלי. אני נתתי משכנתא לאיש מבוגר, האיש המבוגר הזה יכול לחיות עם הכסף ולעשות מה שהוא רוצה עד בעצם ליומו האחרון. מצד שני, בסופו של דבר אני צריך לבוא לילדים ולהגיד להם 'רבותיי, אבא לקח משכנתא בגיל 75'. תחשוב על זה - לא אתה ולא אני היינו שמחים לשמוע דבר כזה מבלי שאנחנו בכלל מעורבים ויודעים. לכן אני חושב שברמה המוסרית גם משכנתה הפוכה חייבת להיות מודעת לילדים בצורה הכי ברורה, ידועה מראש, שלא תהינה שאלות מיותרות וחס וחלילה כעסים או תביעות. אני חושב שזה לא נכון, אני חושב שילדים חייבים להיות מעורבים בהחלטה הזאת.

"חשוב לחדד - הנושא של חתימת ילדים הוא איננו רגולטורי. אף אחד, גם חברות מתחרות, לא תמיד עושות את זה. יש כאלה שמאמינים בלקחת פסיכוגריאטר מגיל מאוד צעיר ומבחינתם זה מספק לתת להורים הלוואה מבלי שהילדים מודעים לכך. אנחנו לקחנו אחריות בעניין הזה ואנחנו חושבים שזה לא נכון. אנחנו חושבים שהורה מבוגר שלוקח כסף, הילדים צריכים לדעת. שוב, הם לא הערבים, אנחנו לעולם לא נוכל לבוא אליהם בשום טענה כלשהי כזו או אחרת, אבל אנחנו נוודא שהם יודעים".


באילו מצבי חיים אנשים באים לבקש משכנתה הפוכה?

"כמעט כל מצבי החיים שאתה יכול לדמיין מגיעים בסופו של דבר למשכנתה הפוכה בגיל השלישי. העשירונים העליונים יודעים לקחת את הנכסים ולמנף אותם ולהגדיל את ההון העתידי שלהם ושל הילדים שלהם.

"בקיצון השני אנחנו מזהים אנשים שזקוקים לכסף על מנת לשמור על רמת חיים סבירה. גם בעניין הזה אני חושב שזאת שליחות, זה דבר חשוב. אני כמעט ולא נתקל בילדים שלא רוצים שההורה שלהם יחיה בכבוד, ופה אנחנו נכנסים ומסייעים.

"יש גם את קהל הביניים שכן רוצה לעזור לילד לקנות דירה אבל לא יכול באמת לתת לו מכיסו, מהחסכונות שלו כסף, ואז הוא משתמש בכלי הזה ואומר 'הנה חלק מהירושה, יש לי שלושה ילדים, קח שליש מהדירה, מערך הדירה היום, תלך ותקנה לך דירת מגורים משלך, וזה על חשבון הירושה. האחים שלך יקבלו את שני השליש הנותרים כשנלך לעולמנו'. יש המון הסדרים כאלה בין משפחות".


לראיון המלא:


 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מיקי 08/04/2025 13:37
    הגב לתגובה זו
    זה מתאים לקהל מסוים לא ממבים למה שוללים משהו שמיטיב עם אנשים מסוימים לא להיות תלו בילדים
  • 5.
    אנונימי 05/04/2025 12:05
    הגב לתגובה זו
    יותר קל לשכנע את גולד וחסידיו לקבל משכנתה הפוכה ככה יוכלו להישתלט על מקרקעי ישראלולכבוש את ישראל
  • 4.
    אנונימי 05/04/2025 11:15
    הגב לתגובה זו
    מכשיר לחליבת כסף מאנשים
  • 3.
    רועי 02/04/2025 19:32
    הגב לתגובה זו
    יש לכם דירה והיא רק עולה בערך.. אז קחו הלוואה עליה וקנו סירות רכבים צאו לחול.. רק כמעט 5% אחוז ריבית ואז אתם מאבדים את הכל או במקרה אחר לא מורישים כלום לילדים.תרגיל עוקץ של החברות !! לא להתקרב.. לא מבין איך ממשלת ישראל מאפשרת את העוקץ הזה.
  • 2.
    איתן 02/04/2025 13:42
    הגב לתגובה זו
    והעברתו ממעמד הביניים לחונטה מצומצמת של המשפחות העשירות במדינה.
  • אורי 05/04/2025 20:55
    הגב לתגובה זו
    במשכנתה הפוכה מחזירים עוד יותר הריביות יותר גדולות. טרוף. מי שירד למספרים יהיה בשוק כמה זה לא משתלם. כבר עדיף למכור את הדירה לקונה שמתחייב לתת לכה לגור בה בשכירות עד יום מותך.
  • 1.
    אנונימי 02/04/2025 12:00
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחחחחחחחחחחחח
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.