שי ויסמן
שי ויסמן
ראיוןTV

"הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?

שי ויסמן מנכ"ל משכנתא הפוכה מקבוצת הפניקס, מפרט כיצד בני 60 ומעלה יכולים לקבל עד 60% מערך ביתם כהלוואה, להמשיך לגור בדירה ולהשתמש בכסף לכל מטרה - מחיים נוחים יותר ועד עזרה לילדים



צחי אפרתי | (7)

העלייה בתוחלת החיים מציבה אתגרים כלכליים חדשים בפני אוכלוסיית הגיל השלישי. שי ויסמן, מנכ"ל משכנתא הפוכה מקבוצת הפניקס, מסביר כיצד אפשר להשתמש בנכס המגורים כדי לשפר את איכות החיים, לעזור לילדים, ואפילו להגדיל את ההון העתידי של המשפחה - כל זאת מבלי למכור את הדירה. מדובר בפתרון פיננסי שהופך פופולרי בישראל והמאפשר לבעלי דירות מבוגרים לנצל את ההון שצברו לאורך השנים ולהפוך אותו לנכס נזיל המשרת את צרכיהם בהווה.


מה זה משכנתה הפוכה?

"משכנתה הפוכה הפכה בשנים האחרונות למוצר מאוד מבוקש בגלל נושא של עלייה בתוחלת החיים. אנשים חיים יותר וצריכים יותר כסף על מנת לסבסד את החיים שהם נורא יקרים כמו שידוע לכולנו. משכנתה הפוכה בעצם מדברת על הרעיון שבתוך הדירות שאנשים גרים בהם שוכב כסף מזומן ואתה בעצם יכול בנקל בגיל מבוגר לדפוק על הקירות ולהוציא ולשלוף משם את הכסף לעשות בו שימוש לכל מטרה."

כמה אחוז מימון אפשר לקבל באמצעות משכנתה הפוכה?

"הסכום שהלקוח יכול לקבל הוא פונקציה של הגיל שלו וערך הדירה. ככל שהאדם מבוגר יותר כך הוא יכול לקבל אחוז גבוה יותר מערך הדירה. אנשים בני 60 יכולים לקבל סדר גודל של בין 25%-15% - זה פחות או יותר טווח היקף המשכנתא שהם יוכלו לקבל. אנשים בגילאי 75-80 יכולים להגיע גם ל-60% מערך הדירה."

מהי הריבית שהלווים משלמים על משכנתה הפוכה?

"נכון להיום הריבית הפכה יחסית לריבית מאוד דומה לריבית שנותנת המערכת הבנקאית להלוואות לכל מטרה – בסביבות ה-4.8% בריבית קבועה צמודה או פריים פלוס 3%-2.5%.."

קיראו עוד ב"בארץ"

איך מחזירים את ההלוואה ומה מועד סיום ההלוואה?

"אנחנו דוגלים ומנסים לכוון את הלקוחות שלנו לקחת סכום כסף שבו הם מסוגלים להחזיר את הריבית השוטפת. הסיבה לכך היא פשוטה - אנשים מתחילים להזדקק למשכנתה הפוכה החל מגיל 60, ואנחנו מאוד רוצים לשמור להם על ערך הבית. הרעיון הוא שככל שהאנשים משלמים תשלום שוטף מדי חודש את הריבית, ההלוואה לא הולכת ותופחת במימדים שאז בעצם בגיל 70-75 כמעט ואין להם יכולת להעזר בבית שלהם למשיכת כספים נוספים, ודווקא אז אנשים צריכים את הכסף הזה.

"מבחינתנו הדבר הנכון הוא שלקוח בגילאי 60 עד 75 לוקח משכנתה הפוכה והוא ישלם את הריבית כי הוא עדיין יצרן מסוים, הוא עדיין מחזיק ברזרבות מסוימות. עדיין יש ילדים שרוצים לקבל עזרה לדירה ומוכנים לשלם את עלות הריבית רק על מנת שהם יוכלו לקנות דירה לעצמם.

"אנשים מגיל 75 וצפונה העניין הזה הוא הרבה יותר פשוט - הם יכולים לבחור לשלם ריבית, לשלם קרן וריבית, או לא לשלם בכלל עד 120 בשיבה טובה, ורק לאחר מות אחרון הלווים אנחנו בעצם נפנה לילדים וניתן להם שנה, שנה וקצת על מנת שהם יוכלו להחזיר את הכסף."

 

האם הילדים צריכים להיות מודעים לתהליך לקיחת המשכנתה?

"חד משמעית. אני חושב שבסופו של דבר אנשים בגיל המבוגר תלויים בצורה כזו או אחרת בדעות של הילדים שלהם. הילדים שלהם בעצם זה הלקוחות שלי. אני נתתי משכנתא לאיש מבוגר, האיש המבוגר הזה יכול לחיות עם הכסף ולעשות מה שהוא רוצה עד בעצם ליומו האחרון. מצד שני, בסופו של דבר אני צריך לבוא לילדים ולהגיד להם 'רבותיי, אבא לקח משכנתא בגיל 75'. תחשוב על זה - לא אתה ולא אני היינו שמחים לשמוע דבר כזה מבלי שאנחנו בכלל מעורבים ויודעים. לכן אני חושב שברמה המוסרית גם משכנתה הפוכה חייבת להיות מודעת לילדים בצורה הכי ברורה, ידועה מראש, שלא תהינה שאלות מיותרות וחס וחלילה כעסים או תביעות. אני חושב שזה לא נכון, אני חושב שילדים חייבים להיות מעורבים בהחלטה הזאת.

"חשוב לחדד - הנושא של חתימת ילדים הוא איננו רגולטורי. אף אחד, גם חברות מתחרות, לא תמיד עושות את זה. יש כאלה שמאמינים בלקחת פסיכוגריאטר מגיל מאוד צעיר ומבחינתם זה מספק לתת להורים הלוואה מבלי שהילדים מודעים לכך. אנחנו לקחנו אחריות בעניין הזה ואנחנו חושבים שזה לא נכון. אנחנו חושבים שהורה מבוגר שלוקח כסף, הילדים צריכים לדעת. שוב, הם לא הערבים, אנחנו לעולם לא נוכל לבוא אליהם בשום טענה כלשהי כזו או אחרת, אבל אנחנו נוודא שהם יודעים".


באילו מצבי חיים אנשים באים לבקש משכנתה הפוכה?

"כמעט כל מצבי החיים שאתה יכול לדמיין מגיעים בסופו של דבר למשכנתה הפוכה בגיל השלישי. העשירונים העליונים יודעים לקחת את הנכסים ולמנף אותם ולהגדיל את ההון העתידי שלהם ושל הילדים שלהם.

"בקיצון השני אנחנו מזהים אנשים שזקוקים לכסף על מנת לשמור על רמת חיים סבירה. גם בעניין הזה אני חושב שזאת שליחות, זה דבר חשוב. אני כמעט ולא נתקל בילדים שלא רוצים שההורה שלהם יחיה בכבוד, ופה אנחנו נכנסים ומסייעים.

"יש גם את קהל הביניים שכן רוצה לעזור לילד לקנות דירה אבל לא יכול באמת לתת לו מכיסו, מהחסכונות שלו כסף, ואז הוא משתמש בכלי הזה ואומר 'הנה חלק מהירושה, יש לי שלושה ילדים, קח שליש מהדירה, מערך הדירה היום, תלך ותקנה לך דירת מגורים משלך, וזה על חשבון הירושה. האחים שלך יקבלו את שני השליש הנותרים כשנלך לעולמנו'. יש המון הסדרים כאלה בין משפחות".


לראיון המלא:


 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מיקי 08/04/2025 13:37
    הגב לתגובה זו
    זה מתאים לקהל מסוים לא ממבים למה שוללים משהו שמיטיב עם אנשים מסוימים לא להיות תלו בילדים
  • 5.
    אנונימי 05/04/2025 12:05
    הגב לתגובה זו
    יותר קל לשכנע את גולד וחסידיו לקבל משכנתה הפוכה ככה יוכלו להישתלט על מקרקעי ישראלולכבוש את ישראל
  • 4.
    אנונימי 05/04/2025 11:15
    הגב לתגובה זו
    מכשיר לחליבת כסף מאנשים
  • 3.
    רועי 02/04/2025 19:32
    הגב לתגובה זו
    יש לכם דירה והיא רק עולה בערך.. אז קחו הלוואה עליה וקנו סירות רכבים צאו לחול.. רק כמעט 5% אחוז ריבית ואז אתם מאבדים את הכל או במקרה אחר לא מורישים כלום לילדים.תרגיל עוקץ של החברות !! לא להתקרב.. לא מבין איך ממשלת ישראל מאפשרת את העוקץ הזה.
  • 2.
    איתן 02/04/2025 13:42
    הגב לתגובה זו
    והעברתו ממעמד הביניים לחונטה מצומצמת של המשפחות העשירות במדינה.
  • אורי 05/04/2025 20:55
    הגב לתגובה זו
    במשכנתה הפוכה מחזירים עוד יותר הריביות יותר גדולות. טרוף. מי שירד למספרים יהיה בשוק כמה זה לא משתלם. כבר עדיף למכור את הדירה לקונה שמתחייב לתת לכה לגור בה בשכירות עד יום מותך.
  • 1.
    אנונימי 02/04/2025 12:00
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחחחחחחחחחחחח
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.