שי ויסמן
שי ויסמן
ראיוןTV

"הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?

שי ויסמן מנכ"ל משכנתא הפוכה מקבוצת הפניקס, מפרט כיצד בני 60 ומעלה יכולים לקבל עד 60% מערך ביתם כהלוואה, להמשיך לגור בדירה ולהשתמש בכסף לכל מטרה - מחיים נוחים יותר ועד עזרה לילדים



צחי אפרתי | (8)

העלייה בתוחלת החיים מציבה אתגרים כלכליים חדשים בפני אוכלוסיית הגיל השלישי. שי ויסמן, מנכ"ל משכנתא הפוכה מקבוצת הפניקס, מסביר כיצד אפשר להשתמש בנכס המגורים כדי לשפר את איכות החיים, לעזור לילדים, ואפילו להגדיל את ההון העתידי של המשפחה - כל זאת מבלי למכור את הדירה. מדובר בפתרון פיננסי שהופך פופולרי בישראל והמאפשר לבעלי דירות מבוגרים לנצל את ההון שצברו לאורך השנים ולהפוך אותו לנכס נזיל המשרת את צרכיהם בהווה.


מה זה משכנתה הפוכה?

"משכנתה הפוכה הפכה בשנים האחרונות למוצר מאוד מבוקש בגלל נושא של עלייה בתוחלת החיים. אנשים חיים יותר וצריכים יותר כסף על מנת לסבסד את החיים שהם נורא יקרים כמו שידוע לכולנו. משכנתה הפוכה בעצם מדברת על הרעיון שבתוך הדירות שאנשים גרים בהם שוכב כסף מזומן ואתה בעצם יכול בנקל בגיל מבוגר לדפוק על הקירות ולהוציא ולשלוף משם את הכסף לעשות בו שימוש לכל מטרה."

כמה אחוז מימון אפשר לקבל באמצעות משכנתה הפוכה?

"הסכום שהלקוח יכול לקבל הוא פונקציה של הגיל שלו וערך הדירה. ככל שהאדם מבוגר יותר כך הוא יכול לקבל אחוז גבוה יותר מערך הדירה. אנשים בני 60 יכולים לקבל סדר גודל של בין 25%-15% - זה פחות או יותר טווח היקף המשכנתא שהם יוכלו לקבל. אנשים בגילאי 75-80 יכולים להגיע גם ל-60% מערך הדירה."

מהי הריבית שהלווים משלמים על משכנתה הפוכה?

"נכון להיום הריבית הפכה יחסית לריבית מאוד דומה לריבית שנותנת המערכת הבנקאית להלוואות לכל מטרה – בסביבות ה-4.8% בריבית קבועה צמודה או פריים פלוס 3%-2.5%.."

קיראו עוד ב"בארץ"

איך מחזירים את ההלוואה ומה מועד סיום ההלוואה?

"אנחנו דוגלים ומנסים לכוון את הלקוחות שלנו לקחת סכום כסף שבו הם מסוגלים להחזיר את הריבית השוטפת. הסיבה לכך היא פשוטה - אנשים מתחילים להזדקק למשכנתה הפוכה החל מגיל 60, ואנחנו מאוד רוצים לשמור להם על ערך הבית. הרעיון הוא שככל שהאנשים משלמים תשלום שוטף מדי חודש את הריבית, ההלוואה לא הולכת ותופחת במימדים שאז בעצם בגיל 70-75 כמעט ואין להם יכולת להעזר בבית שלהם למשיכת כספים נוספים, ודווקא אז אנשים צריכים את הכסף הזה.

"מבחינתנו הדבר הנכון הוא שלקוח בגילאי 60 עד 75 לוקח משכנתה הפוכה והוא ישלם את הריבית כי הוא עדיין יצרן מסוים, הוא עדיין מחזיק ברזרבות מסוימות. עדיין יש ילדים שרוצים לקבל עזרה לדירה ומוכנים לשלם את עלות הריבית רק על מנת שהם יוכלו לקנות דירה לעצמם.

"אנשים מגיל 75 וצפונה העניין הזה הוא הרבה יותר פשוט - הם יכולים לבחור לשלם ריבית, לשלם קרן וריבית, או לא לשלם בכלל עד 120 בשיבה טובה, ורק לאחר מות אחרון הלווים אנחנו בעצם נפנה לילדים וניתן להם שנה, שנה וקצת על מנת שהם יוכלו להחזיר את הכסף."

 

האם הילדים צריכים להיות מודעים לתהליך לקיחת המשכנתה?

"חד משמעית. אני חושב שבסופו של דבר אנשים בגיל המבוגר תלויים בצורה כזו או אחרת בדעות של הילדים שלהם. הילדים שלהם בעצם זה הלקוחות שלי. אני נתתי משכנתא לאיש מבוגר, האיש המבוגר הזה יכול לחיות עם הכסף ולעשות מה שהוא רוצה עד בעצם ליומו האחרון. מצד שני, בסופו של דבר אני צריך לבוא לילדים ולהגיד להם 'רבותיי, אבא לקח משכנתא בגיל 75'. תחשוב על זה - לא אתה ולא אני היינו שמחים לשמוע דבר כזה מבלי שאנחנו בכלל מעורבים ויודעים. לכן אני חושב שברמה המוסרית גם משכנתה הפוכה חייבת להיות מודעת לילדים בצורה הכי ברורה, ידועה מראש, שלא תהינה שאלות מיותרות וחס וחלילה כעסים או תביעות. אני חושב שזה לא נכון, אני חושב שילדים חייבים להיות מעורבים בהחלטה הזאת.

"חשוב לחדד - הנושא של חתימת ילדים הוא איננו רגולטורי. אף אחד, גם חברות מתחרות, לא תמיד עושות את זה. יש כאלה שמאמינים בלקחת פסיכוגריאטר מגיל מאוד צעיר ומבחינתם זה מספק לתת להורים הלוואה מבלי שהילדים מודעים לכך. אנחנו לקחנו אחריות בעניין הזה ואנחנו חושבים שזה לא נכון. אנחנו חושבים שהורה מבוגר שלוקח כסף, הילדים צריכים לדעת. שוב, הם לא הערבים, אנחנו לעולם לא נוכל לבוא אליהם בשום טענה כלשהי כזו או אחרת, אבל אנחנו נוודא שהם יודעים".


באילו מצבי חיים אנשים באים לבקש משכנתה הפוכה?

"כמעט כל מצבי החיים שאתה יכול לדמיין מגיעים בסופו של דבר למשכנתה הפוכה בגיל השלישי. העשירונים העליונים יודעים לקחת את הנכסים ולמנף אותם ולהגדיל את ההון העתידי שלהם ושל הילדים שלהם.

"בקיצון השני אנחנו מזהים אנשים שזקוקים לכסף על מנת לשמור על רמת חיים סבירה. גם בעניין הזה אני חושב שזאת שליחות, זה דבר חשוב. אני כמעט ולא נתקל בילדים שלא רוצים שההורה שלהם יחיה בכבוד, ופה אנחנו נכנסים ומסייעים.

"יש גם את קהל הביניים שכן רוצה לעזור לילד לקנות דירה אבל לא יכול באמת לתת לו מכיסו, מהחסכונות שלו כסף, ואז הוא משתמש בכלי הזה ואומר 'הנה חלק מהירושה, יש לי שלושה ילדים, קח שליש מהדירה, מערך הדירה היום, תלך ותקנה לך דירת מגורים משלך, וזה על חשבון הירושה. האחים שלך יקבלו את שני השליש הנותרים כשנלך לעולמנו'. יש המון הסדרים כאלה בין משפחות".


לראיון המלא:


 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אנונימי 27/12/2025 21:45
    הגב לתגובה זו
    ריבית קבועה צמודה למדד או ריבית פריים פלוס 23 אחוז היא ריבית גבוהה מאוד .לא כדאי .חד משמעית
  • 6.
    מיקי 08/04/2025 13:37
    הגב לתגובה זו
    זה מתאים לקהל מסוים לא ממבים למה שוללים משהו שמיטיב עם אנשים מסוימים לא להיות תלו בילדים
  • 5.
    אנונימי 05/04/2025 12:05
    הגב לתגובה זו
    יותר קל לשכנע את גולד וחסידיו לקבל משכנתה הפוכה ככה יוכלו להישתלט על מקרקעי ישראלולכבוש את ישראל
  • 4.
    אנונימי 05/04/2025 11:15
    הגב לתגובה זו
    מכשיר לחליבת כסף מאנשים
  • 3.
    רועי 02/04/2025 19:32
    הגב לתגובה זו
    יש לכם דירה והיא רק עולה בערך.. אז קחו הלוואה עליה וקנו סירות רכבים צאו לחול.. רק כמעט 5% אחוז ריבית ואז אתם מאבדים את הכל או במקרה אחר לא מורישים כלום לילדים.תרגיל עוקץ של החברות !! לא להתקרב.. לא מבין איך ממשלת ישראל מאפשרת את העוקץ הזה.
  • 2.
    איתן 02/04/2025 13:42
    הגב לתגובה זו
    והעברתו ממעמד הביניים לחונטה מצומצמת של המשפחות העשירות במדינה.
  • אורי 05/04/2025 20:55
    הגב לתגובה זו
    במשכנתה הפוכה מחזירים עוד יותר הריביות יותר גדולות. טרוף. מי שירד למספרים יהיה בשוק כמה זה לא משתלם. כבר עדיף למכור את הדירה לקונה שמתחייב לתת לכה לגור בה בשכירות עד יום מותך.
  • 1.
    אנונימי 02/04/2025 12:00
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחחחחחחחחחחחח
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

תחנת כוח אשכול
צילום: יחצ

רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים


רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה

ליאור דנקנר |

אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים. 

מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.


למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.


הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.


המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.