אנחנו הישראלים אוהבים מצבי חירום. מרגע ההכרזה על מצב חירום כולנו פותחים מיד טלוויזיה, רדיו, אינטרנט, פייסבוק, וואטסאפ - מה לא. תחנות הטלוויזיה מיד פותחות אולפנים מיוחדים, אלופי צה"ל לדורותיהם מתייצבים עם ג'קטים, כתבי שטח פרוסים לכל אורכה ורוחבה של הארץ וכמה שעות לאחר מצב החירום כולנו מתחילים לחפש אשמים, מחדלים וועדות חקירה.

בסוף השבוע חווינו מצב חירום נוסף, והפעם - סופה! אוי העונג. גם אנחנו חלק ממשפחת העמים. גם עלינו רוחות השמיים הביאו מצב חירום, גשם, שלג, קרח, כל הסיפור במבצע של 'הכל כלול'. גם כאן האשמים לא איחרו להתייצב בשורה, ובראשם חברת חשמל. איך קורה שאלפי ישראלים נותרו ללא חשמל ברגע שהם הכי זקוקים לו. יש שופר בדימוס באולם? אנחנו צריכים ראש לוועדת החקירה!

אני, בניגוד לדעתם של גדולים וחכמים, חושב שחברת חשמל עשתה עבודה מצוינת בהתחשב במה שהתגלגל לפתחה. כידוע במדינת ישראל התשתיות נבנות טלאי על טלאי, ולא תמיד הן מתאימות למצבים קשים ובלתי צפויים, שלא לומר - מצב חירום. תשתית החשמל בישראל מיושנת, הכבלים שאמורים להיות מוטמנים עדיין תלויים על עמודי חשמל במרבית המדינה והסופה שלנו הראתה שהמצב עלול להיות בעייתי במזג אוויר קיצוני.

אז מה נעשה חברים? נכון! ועדת חקירה. היא תחקור, תזמן עדים ותמליץ על מסקנות. בחלק מהמקרים לא יקרה כלום עם המסקנות האלה ובחלק מהמקרים אנחנו נתחיל מיד להיערך למצב החירום שהיה. כלומר, למצוא פתרונות לבעיות שהתגלעו במהלך האירוע שבעתיו הוקמה ועדת החקירה.

• האם גם הבית שלכם זקוק לאיטום גגות וקירות לקראת החורף?
• חורף אוטוטו כאן – בדקתם אם המרפסת שלכם אטומה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ככה אנחנו, תמיד נערכים למלחמה שכבר היתה, לאסון שכבר קרה, למצב החירום שכבר עבר. אולי בגלל זה אנחנו מתגלגלים מידי יום ממצב חירום אחד לשני במקום לחשוב כיצד להימנע ממצב החירום הבא. זה האופי של הממשל הישראלי.

אופי זה לא פוסח על שוק הנדל"ן. גם כאן אנחנו במצב חירום: אלפי משפחות ישראליות לא יכולות להרשות לעצמן לרכוש דירת מגורים, לא במרכז הארץ ולא בפריפריה. הסיבה לכך היא רב מערכתית, ובעיקרה נובעת מחוסר רצון בולט של ממשלת ישראל לקחת את העניינים לידיים, לתפוס אחריות ולספק פתרונות דיור ראויים לתושבי המדינה.

איך אנחנו מתמודדים עם מצב החירום הזה?

השרים האחראיים מסתכלים סביבם ומחפשים אשמים: אין דיור להשכרה, אין בניה בפריפריה, המשכנתאות גבוהות מדי, מספר התחלות הבניה נמוך ועוד המון אשמים. כולם שואלים את עצמם איך נתקן את המחדל. איש אינו שואל את עצמו מה יש לעשות כדי לאפשר לכל הישראלים את הזכות למגורים בכבוד, בדירה ראויה ומחירים שפויים.

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

אולי אם היתה תכנית אסטרטגית אמיתית ומקצועית, היא היתה בוחנת את מספר יחידות הדיור החדשות הדרושות בשנה, היכולת הכלכלית של הישראלי הממוצע, מספר הדירות שמתפנות כל שנה בשל סיבות שונות ואת היכולת של השוק לבנות את הדירות הדרושות. לאחר בחינה של כל הנתונים האמיתיים, לא אלה שצפים בשל המחדל / המשבר / מצב החירום, היינו מצליחים לספק מענה אמיתי לצורכי דיור.

הרי מספר דורשי הדיור אינו עומד להצטמצם - הביקוש יישאר קשיח - כל שנה מצטרפות משפחות חדשות לשוק, משפחות אחרות מתרחבות ומשפחות מסוימות מתפצלות לשני בתי אב בשל גירושין. לא משנה מה יקרה, תמיד יהיה ביקוש לדירות נוספות.

לכן, גם אם נצליח לפתור את המשבר הנוכחי, תוך כמה שנים נמצא את עצמנו במשבר אחר שנסוב על אותם עקרונות. מה שבאמת דרוש כאן הוא תכנית מעמיקה, המבוססת על בחינת הצרכים הנוכחיים והעתידיים, שתספק מענה ארוך טווח. לפתור את המשבר הנוכחי אולי יעזור בנקודת הזמן הזאת, אבל הוא לא יצליח ליצור השפעה לטווח ארוך.

רבים מכם בטח קוראים את הטור הזה ואומרים לעצמם - לאף אחד אין מוטיבציה אמיתית לפתור את המשבר הזה, מלבד אלה שאין להם דירה. ייתכן שזה נכון, אבל מצד שני, לאף אחד לא אמורה להיות מוטיבציה לפתור בעיות תשתית או כל משבר אחר. הפתרון לכל אלה הוא הכרח, אין קשר למוטיבציה.

לסיכום, השבוע פגשתי עולה מחבר העמים שעלה בשנות ה-90' לארץ. הוא ציין בנוסטלגיה שבזמן העלייה, אריאל שרון, שתיפקד כשר הבינוי והשיכון, הצליח לפתור את המשבר שנוצר בשל עליית מאות אלפי יהודים לישראל. הוא עשה זאת באמצעות הפשרת קרקעות ובנייה מסיבית בכל רחבי הארץ והבעיה נפתרה. אותו עולה חדש-ישן הוא סבא כבר, ובתו מחפשת דירה שהיא יכולה להרשות לעצמה. אבל אין ממש פתרון - אין בולדוזרים כמו אריק שרון.

אמרתי שבכל הקשור לפתרונות נדל"ן, גם אני מתגעגע לאריאל שרון. אבל אז, כמו גם היום, הפתרון מתבסס על העיקרון של לשים פלסטר על רגל שבורה. אם לא יהיה פתרון ארוך טווח, שלוקח בחשבון את ביקושי העבר עם ביקושי ההווה וצופה מה יהיו הביקושים העתידיים - אנחנו תמיד נהיה במצב חירום בשוק הנדל"ן. ואנחנו, אנחנו אוהבים מצבי חירום.