עם ישראל אוהב מצבי חירום: הסערה האחרונה כמשל למצוקת הדיור
אנחנו הישראלים אוהבים מצבי חירום. מרגע ההכרזה על מצב חירום כולנו פותחים מיד טלוויזיה, רדיו, אינטרנט, פייסבוק, וואטסאפ - מה לא. תחנות הטלוויזיה מיד פותחות אולפנים מיוחדים, אלופי צה"ל לדורותיהם מתייצבים עם ג'קטים, כתבי שטח פרוסים לכל אורכה ורוחבה של הארץ וכמה שעות לאחר מצב החירום כולנו מתחילים לחפש אשמים, מחדלים וועדות חקירה.
בסוף השבוע חווינו מצב חירום נוסף, והפעם - סופה! אוי העונג. גם אנחנו חלק ממשפחת העמים. גם עלינו רוחות השמיים הביאו מצב חירום, גשם, שלג, קרח, כל הסיפור במבצע של 'הכל כלול'. גם כאן האשמים לא איחרו להתייצב בשורה, ובראשם חברת חשמל. איך קורה שאלפי ישראלים נותרו ללא חשמל ברגע שהם הכי זקוקים לו. יש שופר בדימוס באולם? אנחנו צריכים ראש לוועדת החקירה!
אני, בניגוד לדעתם של גדולים וחכמים, חושב שחברת חשמל עשתה עבודה מצוינת בהתחשב במה שהתגלגל לפתחה. כידוע במדינת ישראל התשתיות נבנות טלאי על טלאי, ולא תמיד הן מתאימות למצבים קשים ובלתי צפויים, שלא לומר - מצב חירום. תשתית החשמל בישראל מיושנת, הכבלים שאמורים להיות מוטמנים עדיין תלויים על עמודי חשמל במרבית המדינה והסופה שלנו הראתה שהמצב עלול להיות בעייתי במזג אוויר קיצוני.
אז מה נעשה חברים? נכון! ועדת חקירה. היא תחקור, תזמן עדים ותמליץ על מסקנות. בחלק מהמקרים לא יקרה כלום עם המסקנות האלה ובחלק מהמקרים אנחנו נתחיל מיד להיערך למצב החירום שהיה. כלומר, למצוא פתרונות לבעיות שהתגלעו במהלך האירוע שבעתיו הוקמה ועדת החקירה.
- האם גם הבית שלכם זקוק לאיטום גגות וקירות לקראת החורף?
- חורף אוטוטו כאן – בדקתם אם המרפסת שלכם אטומה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ככה אנחנו, תמיד נערכים למלחמה שכבר היתה, לאסון שכבר קרה, למצב החירום שכבר עבר. אולי בגלל זה אנחנו מתגלגלים מידי יום ממצב חירום אחד לשני במקום לחשוב כיצד להימנע ממצב החירום הבא. זה האופי של הממשל הישראלי.
אופי זה לא פוסח על שוק הנדל"ן. גם כאן אנחנו במצב חירום: אלפי משפחות ישראליות לא יכולות להרשות לעצמן לרכוש דירת מגורים, לא במרכז הארץ ולא בפריפריה. הסיבה לכך היא רב מערכתית, ובעיקרה נובעת מחוסר רצון בולט של ממשלת ישראל לקחת את העניינים לידיים, לתפוס אחריות ולספק פתרונות דיור ראויים לתושבי המדינה.
איך אנחנו מתמודדים עם מצב החירום הזה?
השרים האחראיים מסתכלים סביבם ומחפשים אשמים: אין דיור להשכרה, אין בניה בפריפריה, המשכנתאות גבוהות מדי, מספר התחלות הבניה נמוך ועוד המון אשמים. כולם שואלים את עצמם איך נתקן את המחדל. איש אינו שואל את עצמו מה יש לעשות כדי לאפשר לכל הישראלים את הזכות למגורים בכבוד, בדירה ראויה ומחירים שפויים.
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
אולי אם היתה תכנית אסטרטגית אמיתית ומקצועית, היא היתה בוחנת את מספר יחידות הדיור החדשות הדרושות בשנה, היכולת הכלכלית של הישראלי הממוצע, מספר הדירות שמתפנות כל שנה בשל סיבות שונות ואת היכולת של השוק לבנות את הדירות הדרושות. לאחר בחינה של כל הנתונים האמיתיים, לא אלה שצפים בשל המחדל / המשבר / מצב החירום, היינו מצליחים לספק מענה אמיתי לצורכי דיור.
הרי מספר דורשי הדיור אינו עומד להצטמצם - הביקוש יישאר קשיח - כל שנה מצטרפות משפחות חדשות לשוק, משפחות אחרות מתרחבות ומשפחות מסוימות מתפצלות לשני בתי אב בשל גירושין. לא משנה מה יקרה, תמיד יהיה ביקוש לדירות נוספות.
לכן, גם אם נצליח לפתור את המשבר הנוכחי, תוך כמה שנים נמצא את עצמנו במשבר אחר שנסוב על אותם עקרונות. מה שבאמת דרוש כאן הוא תכנית מעמיקה, המבוססת על בחינת הצרכים הנוכחיים והעתידיים, שתספק מענה ארוך טווח. לפתור את המשבר הנוכחי אולי יעזור בנקודת הזמן הזאת, אבל הוא לא יצליח ליצור השפעה לטווח ארוך.
רבים מכם בטח קוראים את הטור הזה ואומרים לעצמם - לאף אחד אין מוטיבציה אמיתית לפתור את המשבר הזה, מלבד אלה שאין להם דירה. ייתכן שזה נכון, אבל מצד שני, לאף אחד לא אמורה להיות מוטיבציה לפתור בעיות תשתית או כל משבר אחר. הפתרון לכל אלה הוא הכרח, אין קשר למוטיבציה.
לסיכום, השבוע פגשתי עולה מחבר העמים שעלה בשנות ה-90' לארץ. הוא ציין בנוסטלגיה שבזמן העלייה, אריאל שרון, שתיפקד כשר הבינוי והשיכון, הצליח לפתור את המשבר שנוצר בשל עליית מאות אלפי יהודים לישראל. הוא עשה זאת באמצעות הפשרת קרקעות ובנייה מסיבית בכל רחבי הארץ והבעיה נפתרה. אותו עולה חדש-ישן הוא סבא כבר, ובתו מחפשת דירה שהיא יכולה להרשות לעצמה. אבל אין ממש פתרון - אין בולדוזרים כמו אריק שרון.
אמרתי שבכל הקשור לפתרונות נדל"ן, גם אני מתגעגע לאריאל שרון. אבל אז, כמו גם היום, הפתרון מתבסס על העיקרון של לשים פלסטר על רגל שבורה. אם לא יהיה פתרון ארוך טווח, שלוקח בחשבון את ביקושי העבר עם ביקושי ההווה וצופה מה יהיו הביקושים העתידיים - אנחנו תמיד נהיה במצב חירום בשוק הנדל"ן. ואנחנו, אנחנו אוהבים מצבי חירום.
- 20.איילה 18/12/2013 17:34הגב לתגובה זומכל הכתבה הזו אני הכי מסכימה עם הסיום שלה. לא ברור למה הממשלה מחכה, למה לא להפשיר קרקעות ולאפשר לאנשים לקנות בית? נכון שצריך לשמור גם על השטח הירוק על חקלאות וכזה אבל לא ייתכן שיש סתם הקפאה. או אולי באמת יש כאן מניע כלכלי שאנחנו לא רואים... מעניין
- 19.זאביק 18/12/2013 17:13הגב לתגובה זועכשיו דרוש בולדוזר שידחוף ויזיז אותנו קצת קדימה
- 18.אירנה בויאנובסקי 18/12/2013 12:44הגב לתגובה זוכתבה מעניינת ביותר
- 17.יוסי וילו 18/12/2013 11:03הגב לתגובה זוסופות אמיתיות שקורות במדינה
- 16.כתבה מדוייקת - כל מילה נכונה! (ל"ת)תמי 18/12/2013 10:53הגב לתגובה זו
- 15.מירי שניידר 18/12/2013 10:35הגב לתגובה זולך ל דה מרקר נדל"ן
- 14.דב 18/12/2013 09:32הגב לתגובה זואבל אריק שרון בסך הכל עשה בדיוק את מה שאתה יוצא נגד, הוא הפעיל תכנית חירום למצב חירום ולא השאיר שום אופק או עתיד בתחום הנדל"ן
- 13.רחל רותם 18/12/2013 08:47הגב לתגובה זואין זמן לבעיות הדיור אנחנו במצבי חירום בתחומי מזג האוויר
- 12.יניב 18/12/2013 08:39הגב לתגובה זומצפים לשמוע סוף סוף על איזה פיתרון - חבל שלא היינו כאן בעבר, בתקופת אריאל שרון
- 11.רות 18/12/2013 08:33הגב לתגובה זושוב ושוב אנחנו נתקלים בקירות - (אבל לא של הדירות...) פלסטרים לא יעזרו במקרה הזה
- 10.כמו סופה בלי סוף. 18/12/2013 00:06הגב לתגובה זומשבר הנדלן הוא כמו סופה בלי סוף.
- 9.במקום לפזר מלח על הכבישים נגד קרח, מפזרים מלח על הפצעים (ל"ת)נמאסתם 17/12/2013 23:56הגב לתגובה זו
- 8.ישראל היא מדינת מלחמות אין פנאי לדיור (ל"ת)אלכס מ. 17/12/2013 23:13הגב לתגובה זו
- 7.יעקב פוגל 17/12/2013 22:41הגב לתגובה זוכתבה לענין וממשלת חלם...
- 6.הסופה עברה ונשארנו עם הבעיות (ל"ת)אורי 17/12/2013 22:40הגב לתגובה זו
- 5.אולג 17/12/2013 22:25הגב לתגובה זואני מכיר מקרוב. נכון, כשרצו באמת אריק שרון פתר את הבעיה, אבל זה גם נכון שזה לא היה שום שבר חוץ מבעיה ותגובה. כמו בסטארטאפ, אנחנו מדינה אם רעיונות טובים ויכולת ביצוע 0
- 4.נעם 17/12/2013 21:51הגב לתגובה זוכתבה פשוט טובה. אני עוקב אחר הכתבות שלך ונהנה. רק תיקון טעות אחת. שופט ולא שופר בדימוס .
- מי משלם לך פה ? (ל"ת)דב 18/12/2013 09:34הגב לתגובה זו
- 3.לא קשור בכלל (ל"ת)יגל 17/12/2013 21:28הגב לתגובה זו
- 2.שלומית 17/12/2013 15:21הגב לתגובה זועד מתי במקום דירות יהיה מצב חירום או משבר בענף הנדלן? אנחנו כבר נשברנו ממזמן
- 1.רגולציה = שחיתות! 17/12/2013 10:43הגב לתגובה זואז הבנייה בארץ תקועה! יש לצמצם את המוערבות והרגולציה הממשלתיים הבלתי שפויים פה. וכן - השוחד מגולגל לרוכשי הדירות. לא לדאוג.

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 0.36%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.