נקודת הפיתול באג"ח הממשלתיות - הורדות הריביות והשפעתן
שתי הורדות הריבית שביצע נגיד בנק ישראל בחודש האחרון, בשיעור מצטבר של 0.5%, הן ככל הנראה הכלים האחרונים שבנק ישראל יכול להפעיל כדי לעודד צמיחה לצד החלשת המטבע המקומי. הפחת הריבית המהירה הינה חלק מרכזי ממלחמת המטבעות של השנים האחרונות, כאשר כל מדינה שואפת להחליש את המטבע המקומי במטרה לעודד צמיחה ולחזק את היצואנים.
בצורה זו פעלו מרבית הבנקים המרכזיים בעולם ובראשם ארה"ב, יפן ואירופה. אך מי שמניע את המלחמה יותר מכולם היא סין, ששומרת באופן מלאכותי על רמה נמוכה במטבע היואן, ויוצרת עיוות בכל תמחור המטבעות בעולם. ההערכות הן שהיואן מתומחר כיום בכ-40%-50% מתחת לשוויו האמיתי, ויוצר יתרון מובנה לייצור בסין ומונע מעבר תעשיות לשווקים מתחרים.
הריבית הנמוכה (1.25%) משפיעה ישירות על הפעילות בשוק ההון, בדגש על אפיק אגרות החוב. אין ספק כי אנו נמצאים היום בנקודת פיתול. אחרי מספר שנות גאות באפיק האג"ח הממשלתי, התהליך נמצא בסיומו והסיכון בהפסדי הון באג"ח הממשלתי עלה משמעותית. ככל שקיים מח"מ ארוך יותר כך רמת הסיכון עולה, על אף שמדובר לכאורה בנכס חסר סיכון. גם פרמיות הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות נמצאות במגמת ירידה, אין מדובר ברמות בועתיות אך בהחלט ברמה נמוכה ומדאיגה.
בשבוע האחרון זינקו תשואות האג"ח האמריקניות ל-10 שנים לרמה של 2.2%, בשל החשש מהפסקת ה-QE3 של הפד. גם לכך השפעה ישירה על רמת התשואות באג"ח ממשלת ישראל, והיא אף צפויה להעמיק את הפסדי ההון מאפיק זה. אחד המאפיינים להתנהגות השווקים בעת האחרונה היא התגובה ההפוכה של השווקים לידיעות והחדשות. פרדוקסלית נתוני מאקרו חיוביים מעלים את חשש המשקיעים מהפסקת ה-QE3 ומאפשרות להעלאת ריבית. לכן התגובה היא דווקא שלילית, גם באג"חים וגם במניות.
מי שיהנה מהריבית הנמוכה הוא אפיק המניות, אשר גואה בכל פעם שהריבית הריאלית שלילית. במרבית המדינות בעולם, הריבית הריאלית כיום (כלומר הריבית בניכוי האינפלציה השנתית) שלילית או אפסית. המשמעות, שלא ניתן לייצר תשואה בהשקעה בנכסים חסרי סיכון. בעולם עם רמות תשואה כה נמוכות - הכסף עובר במהירות בין שווקים ואפיקים במטרה למצוא ערוצים יצרני תשואה. כרגע נראה שאפיק המניות הוא האפיק המועדף, הודות לשיפור בצמיחה בארה"ב ובלימה, לפחות נקודתית, של המשך התדרדרות המשבר באירופה.
הריבית הנמוכה בישראל נועדה, בין השאר, לאזן את התקציב החדש שכולל גזרות רבות. ריבית אפסית נוטה לעודד היווצרות בועות פיננסיות וריאליות. נגיד בנק ישראל הבא ייצטרך ללכת על הקו הדק שבין עידוד צמיחה ושליטה על שער המטבע להיווצרות בועות בעיקר בענפי הנדל"ן והמניות.
- 4.מה עם גרפים?הסבר מלומד?איזה פיתול? (ל"ת)siryusgo 04/06/2013 00:08הגב לתגובה זו
- 3.מה חידשת לנו?????? (ל"ת)לא ברור 02/06/2013 22:00הגב לתגובה זו
- 2.רואה ומראה 02/06/2013 17:01הגב לתגובה זועדיין במחיר של קרוב ל 30% מתחת לפארי, יש לחברה הכסף בקופה. החברה קנתה הרבה ברכישה עצמית בעיקר מסדרה זו. היום היתה רכישה גדולה (כנראה החברה, צריך לראות מחר בבוקר במאיה). למבנים. גילוי נאות-מחזיק בסדרה.
- 1.הבן של דן גלאי? (ל"ת)הכל במשפחה? 02/06/2013 11:38הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
