נקודת הפיתול באג"ח הממשלתיות - הורדות הריביות והשפעתן
שתי הורדות הריבית שביצע נגיד בנק ישראל בחודש האחרון, בשיעור מצטבר של 0.5%, הן ככל הנראה הכלים האחרונים שבנק ישראל יכול להפעיל כדי לעודד צמיחה לצד החלשת המטבע המקומי. הפחת הריבית המהירה הינה חלק מרכזי ממלחמת המטבעות של השנים האחרונות, כאשר כל מדינה שואפת להחליש את המטבע המקומי במטרה לעודד צמיחה ולחזק את היצואנים.
בצורה זו פעלו מרבית הבנקים המרכזיים בעולם ובראשם ארה"ב, יפן ואירופה. אך מי שמניע את המלחמה יותר מכולם היא סין, ששומרת באופן מלאכותי על רמה נמוכה במטבע היואן, ויוצרת עיוות בכל תמחור המטבעות בעולם. ההערכות הן שהיואן מתומחר כיום בכ-40%-50% מתחת לשוויו האמיתי, ויוצר יתרון מובנה לייצור בסין ומונע מעבר תעשיות לשווקים מתחרים.
הריבית הנמוכה (1.25%) משפיעה ישירות על הפעילות בשוק ההון, בדגש על אפיק אגרות החוב. אין ספק כי אנו נמצאים היום בנקודת פיתול. אחרי מספר שנות גאות באפיק האג"ח הממשלתי, התהליך נמצא בסיומו והסיכון בהפסדי הון באג"ח הממשלתי עלה משמעותית. ככל שקיים מח"מ ארוך יותר כך רמת הסיכון עולה, על אף שמדובר לכאורה בנכס חסר סיכון. גם פרמיות הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות נמצאות במגמת ירידה, אין מדובר ברמות בועתיות אך בהחלט ברמה נמוכה ומדאיגה.
בשבוע האחרון זינקו תשואות האג"ח האמריקניות ל-10 שנים לרמה של 2.2%, בשל החשש מהפסקת ה-QE3 של הפד. גם לכך השפעה ישירה על רמת התשואות באג"ח ממשלת ישראל, והיא אף צפויה להעמיק את הפסדי ההון מאפיק זה. אחד המאפיינים להתנהגות השווקים בעת האחרונה היא התגובה ההפוכה של השווקים לידיעות והחדשות. פרדוקסלית נתוני מאקרו חיוביים מעלים את חשש המשקיעים מהפסקת ה-QE3 ומאפשרות להעלאת ריבית. לכן התגובה היא דווקא שלילית, גם באג"חים וגם במניות.
מי שיהנה מהריבית הנמוכה הוא אפיק המניות, אשר גואה בכל פעם שהריבית הריאלית שלילית. במרבית המדינות בעולם, הריבית הריאלית כיום (כלומר הריבית בניכוי האינפלציה השנתית) שלילית או אפסית. המשמעות, שלא ניתן לייצר תשואה בהשקעה בנכסים חסרי סיכון. בעולם עם רמות תשואה כה נמוכות - הכסף עובר במהירות בין שווקים ואפיקים במטרה למצוא ערוצים יצרני תשואה. כרגע נראה שאפיק המניות הוא האפיק המועדף, הודות לשיפור בצמיחה בארה"ב ובלימה, לפחות נקודתית, של המשך התדרדרות המשבר באירופה.
הריבית הנמוכה בישראל נועדה, בין השאר, לאזן את התקציב החדש שכולל גזרות רבות. ריבית אפסית נוטה לעודד היווצרות בועות פיננסיות וריאליות. נגיד בנק ישראל הבא ייצטרך ללכת על הקו הדק שבין עידוד צמיחה ושליטה על שער המטבע להיווצרות בועות בעיקר בענפי הנדל"ן והמניות.
- 4.מה עם גרפים?הסבר מלומד?איזה פיתול? (ל"ת)siryusgo 04/06/2013 00:08הגב לתגובה זו
- 3.מה חידשת לנו?????? (ל"ת)לא ברור 02/06/2013 22:00הגב לתגובה זו
- 2.רואה ומראה 02/06/2013 17:01הגב לתגובה זועדיין במחיר של קרוב ל 30% מתחת לפארי, יש לחברה הכסף בקופה. החברה קנתה הרבה ברכישה עצמית בעיקר מסדרה זו. היום היתה רכישה גדולה (כנראה החברה, צריך לראות מחר בבוקר במאיה). למבנים. גילוי נאות-מחזיק בסדרה.
- 1.הבן של דן גלאי? (ל"ת)הכל במשפחה? 02/06/2013 11:38הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
