נקודת הפיתול באג"ח הממשלתיות - הורדות הריביות והשפעתן
שתי הורדות הריבית שביצע נגיד בנק ישראל בחודש האחרון, בשיעור מצטבר של 0.5%, הן ככל הנראה הכלים האחרונים שבנק ישראל יכול להפעיל כדי לעודד צמיחה לצד החלשת המטבע המקומי. הפחת הריבית המהירה הינה חלק מרכזי ממלחמת המטבעות של השנים האחרונות, כאשר כל מדינה שואפת להחליש את המטבע המקומי במטרה לעודד צמיחה ולחזק את היצואנים.
בצורה זו פעלו מרבית הבנקים המרכזיים בעולם ובראשם ארה"ב, יפן ואירופה. אך מי שמניע את המלחמה יותר מכולם היא סין, ששומרת באופן מלאכותי על רמה נמוכה במטבע היואן, ויוצרת עיוות בכל תמחור המטבעות בעולם. ההערכות הן שהיואן מתומחר כיום בכ-40%-50% מתחת לשוויו האמיתי, ויוצר יתרון מובנה לייצור בסין ומונע מעבר תעשיות לשווקים מתחרים.
הריבית הנמוכה (1.25%) משפיעה ישירות על הפעילות בשוק ההון, בדגש על אפיק אגרות החוב. אין ספק כי אנו נמצאים היום בנקודת פיתול. אחרי מספר שנות גאות באפיק האג"ח הממשלתי, התהליך נמצא בסיומו והסיכון בהפסדי הון באג"ח הממשלתי עלה משמעותית. ככל שקיים מח"מ ארוך יותר כך רמת הסיכון עולה, על אף שמדובר לכאורה בנכס חסר סיכון. גם פרמיות הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות נמצאות במגמת ירידה, אין מדובר ברמות בועתיות אך בהחלט ברמה נמוכה ומדאיגה.
בשבוע האחרון זינקו תשואות האג"ח האמריקניות ל-10 שנים לרמה של 2.2%, בשל החשש מהפסקת ה-QE3 של הפד. גם לכך השפעה ישירה על רמת התשואות באג"ח ממשלת ישראל, והיא אף צפויה להעמיק את הפסדי ההון מאפיק זה. אחד המאפיינים להתנהגות השווקים בעת האחרונה היא התגובה ההפוכה של השווקים לידיעות והחדשות. פרדוקסלית נתוני מאקרו חיוביים מעלים את חשש המשקיעים מהפסקת ה-QE3 ומאפשרות להעלאת ריבית. לכן התגובה היא דווקא שלילית, גם באג"חים וגם במניות.
מי שיהנה מהריבית הנמוכה הוא אפיק המניות, אשר גואה בכל פעם שהריבית הריאלית שלילית. במרבית המדינות בעולם, הריבית הריאלית כיום (כלומר הריבית בניכוי האינפלציה השנתית) שלילית או אפסית. המשמעות, שלא ניתן לייצר תשואה בהשקעה בנכסים חסרי סיכון. בעולם עם רמות תשואה כה נמוכות - הכסף עובר במהירות בין שווקים ואפיקים במטרה למצוא ערוצים יצרני תשואה. כרגע נראה שאפיק המניות הוא האפיק המועדף, הודות לשיפור בצמיחה בארה"ב ובלימה, לפחות נקודתית, של המשך התדרדרות המשבר באירופה.
הריבית הנמוכה בישראל נועדה, בין השאר, לאזן את התקציב החדש שכולל גזרות רבות. ריבית אפסית נוטה לעודד היווצרות בועות פיננסיות וריאליות. נגיד בנק ישראל הבא ייצטרך ללכת על הקו הדק שבין עידוד צמיחה ושליטה על שער המטבע להיווצרות בועות בעיקר בענפי הנדל"ן והמניות.
- 4.מה עם גרפים?הסבר מלומד?איזה פיתול? (ל"ת)siryusgo 04/06/2013 00:08הגב לתגובה זו
- 3.מה חידשת לנו?????? (ל"ת)לא ברור 02/06/2013 22:00הגב לתגובה זו
- 2.רואה ומראה 02/06/2013 17:01הגב לתגובה זועדיין במחיר של קרוב ל 30% מתחת לפארי, יש לחברה הכסף בקופה. החברה קנתה הרבה ברכישה עצמית בעיקר מסדרה זו. היום היתה רכישה גדולה (כנראה החברה, צריך לראות מחר בבוקר במאיה). למבנים. גילוי נאות-מחזיק בסדרה.
- 1.הבן של דן גלאי? (ל"ת)הכל במשפחה? 02/06/2013 11:38הגב לתגובה זו
 שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
 שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

