נקודת הפיתול באג"ח הממשלתיות - הורדות הריביות והשפעתן

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, ךהשפעת שערי הריביות הנמוכים בארץ ובעולם על שוקי איגרות החוב מחד ושוקי המניות מאידך
אורי גלאי | (4)

שתי הורדות הריבית שביצע נגיד בנק ישראל בחודש האחרון, בשיעור מצטבר של 0.5%, הן ככל הנראה הכלים האחרונים שבנק ישראל יכול להפעיל כדי לעודד צמיחה לצד החלשת המטבע המקומי. הפחת הריבית המהירה הינה חלק מרכזי ממלחמת המטבעות של השנים האחרונות, כאשר כל מדינה שואפת להחליש את המטבע המקומי במטרה לעודד צמיחה ולחזק את היצואנים.

בצורה זו פעלו מרבית הבנקים המרכזיים בעולם ובראשם ארה"ב, יפן ואירופה. אך מי שמניע את המלחמה יותר מכולם היא סין, ששומרת באופן מלאכותי על רמה נמוכה במטבע היואן, ויוצרת עיוות בכל תמחור המטבעות בעולם. ההערכות הן שהיואן מתומחר כיום בכ-40%-50% מתחת לשוויו האמיתי, ויוצר יתרון מובנה לייצור בסין ומונע מעבר תעשיות לשווקים מתחרים.

הריבית הנמוכה (1.25%) משפיעה ישירות על הפעילות בשוק ההון, בדגש על אפיק אגרות החוב. אין ספק כי אנו נמצאים היום בנקודת פיתול. אחרי מספר שנות גאות באפיק האג"ח הממשלתי, התהליך נמצא בסיומו והסיכון בהפסדי הון באג"ח הממשלתי עלה משמעותית. ככל שקיים מח"מ ארוך יותר כך רמת הסיכון עולה, על אף שמדובר לכאורה בנכס חסר סיכון. גם פרמיות הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות נמצאות במגמת ירידה, אין מדובר ברמות בועתיות אך בהחלט ברמה נמוכה ומדאיגה.

בשבוע האחרון זינקו תשואות האג"ח האמריקניות ל-10 שנים לרמה של 2.2%, בשל החשש מהפסקת ה-QE3 של הפד. גם לכך השפעה ישירה על רמת התשואות באג"ח ממשלת ישראל, והיא אף צפויה להעמיק את הפסדי ההון מאפיק זה. אחד המאפיינים להתנהגות השווקים בעת האחרונה היא התגובה ההפוכה של השווקים לידיעות והחדשות. פרדוקסלית נתוני מאקרו חיוביים מעלים את חשש המשקיעים מהפסקת ה-QE3 ומאפשרות להעלאת ריבית. לכן התגובה היא דווקא שלילית, גם באג"חים וגם במניות.

מי שיהנה מהריבית הנמוכה הוא אפיק המניות, אשר גואה בכל פעם שהריבית הריאלית שלילית. במרבית המדינות בעולם, הריבית הריאלית כיום (כלומר הריבית בניכוי האינפלציה השנתית) שלילית או אפסית. המשמעות, שלא ניתן לייצר תשואה בהשקעה בנכסים חסרי סיכון. בעולם עם רמות תשואה כה נמוכות - הכסף עובר במהירות בין שווקים ואפיקים במטרה למצוא ערוצים יצרני תשואה. כרגע נראה שאפיק המניות הוא האפיק המועדף, הודות לשיפור בצמיחה בארה"ב ובלימה, לפחות נקודתית, של המשך התדרדרות המשבר באירופה.

הריבית הנמוכה בישראל נועדה, בין השאר, לאזן את התקציב החדש שכולל גזרות רבות. ריבית אפסית נוטה לעודד היווצרות בועות פיננסיות וריאליות. נגיד בנק ישראל הבא ייצטרך ללכת על הקו הדק שבין עידוד צמיחה ושליטה על שער המטבע להיווצרות בועות בעיקר בענפי הנדל"ן והמניות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מה עם גרפים?הסבר מלומד?איזה פיתול? (ל"ת)
    siryusgo 04/06/2013 00:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה חידשת לנו?????? (ל"ת)
    לא ברור 02/06/2013 22:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רואה ומראה 02/06/2013 17:01
    הגב לתגובה זו
    עדיין במחיר של קרוב ל 30% מתחת לפארי, יש לחברה הכסף בקופה. החברה קנתה הרבה ברכישה עצמית בעיקר מסדרה זו. היום היתה רכישה גדולה (כנראה החברה, צריך לראות מחר בבוקר במאיה). למבנים. גילוי נאות-מחזיק בסדרה.
  • 1.
    הבן של דן גלאי? (ל"ת)
    הכל במשפחה? 02/06/2013 11:38
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: