ההימור היפני - המהלך של קורודה נכנס לדפי ההיסטוריה
בשעה שהמדדים בוול-סטריט מתחילים לגלות סימני חריקה עם פתיחת הרבעון השני, וגם המדדים באירופה ובשווקים המתעוררים מזייפים, אולי כדאי להסיט את המבט לשווקים אחרים. אם יש בורסה שמתבלטת מעל כולן בימים האלה, ולמעשה במשך כל חודשים האחרונים - היא הבורסה ביפן, שממשיכה לזנק על רקע התוכנית הכמותית הגרנדיוזית שהשיק הבנק המרכזי בשבוע שעבר. אחרי חודשים של ציפייה שהביאה, בין השאר, לעליות שערים (מדד ניקיי עלה בכ-40% מאז נובמבר, וזאת רק על סמך הבטחות הבחירות של מנהיג מפלגת השמרנים שינזו אבה) בשבוע שעבר, הסיר הבנק את הלוט.
הנגיד החדש, קורודה, מינוי ישיר של רה"מ שהראה לנגיד הקודם את הדלת החוצה, נכנס לדפי ההיסטוריה הפיננסית כבר בישיבת המדיניות הראשונה שלו, לאחר שחשף תוכנית הרחבה כמותית חסרת תקדים, שאף התעלתה מעל לתחזיות המוקדמות של השוק, שהיו גבוהות ממילא. הבנק יכפיל את מאזניו תוך שנתיים למימדים של כ-250 טריליון ין (2.7 טריליון דולר בערך הנוכחי), על מנת לפתוח במסע רכישות נרחב של אג"ח מדינה יפניות, מהקצרה ביותר ועד 40 שנה.
לשם השוואה, בשלושת סבבי ה-QE בחמש השנים האחרונות, הבנק הפדרלי שילש את מאזנו. היעד שמאחורי אותו מהלך הינו לחלץ את המשק היפני מהדפלציה ממנה סובל כבר למעלה משני עשורים, כלומר לייצר אינפלציה. באופן חסר תקדים, הבנק אף הציב יעד אינפלציה של 2% תוך שנתיים.
הרעיון בבסיס המהלך הוא לייצר אצל הצרכן המקומי מעין חשש שמא מחר יהיה יותר יקר מהיום, ועל ידי כך לעודד אותו לצרוך במקום לחסוך. כלומר, על ידי שחיקת כוח הקנייה של האזרחים מקווה יפן לייצר צמחה ותעסוקה. המשימה הזו תושג על ידי שחיקת ערכו של הין, כפי שאתם יכולים לראות בגרף של הדולר-ין. מה גם שהמצב עוזר כמובן לחברות המייצאות, וכך גם הניקיי, מדד המניות המוביל של יפן, עולה גם כן בהתמדה. אלו שני הנכסים שצפויים לצאת נשכרים מהמהלך, ממש כפי שה-S&P500 העפיל מעלה לרמות שיא בעקבות ה-QE של הפד, ואילו הדולר נחלש (לפחות בשלבים הראשונים של ההרחבה).
התוכנית הכמותית של הבנק של יפן דומה במתכונתה ל-QE המפורסם של הבנק הפדרלי. אולם, למדיניות המוניטרית ביפן יש אולי אף סיכוי גבוה יותר להצליח ולהמריץ את הכלכלה הריאלית, מאחר שהיא משולבת עם תוכנית תמריצים פיסקאלית של הממשלה בהיקף עתק של 117 מיליארד דולר, במטרה לפתח תשתיות ולייצר מקומות עבודה. זאת בניגוד לארצות הברית בה לצד הרחבה כמותית הממשלה, דווקא נאלצת ליישם מדיניות מצמצמת של העלאות מיסים וצמצום ההוצאה הממשלתית.
ההרחבה הכמותית היא ניסוי כלכלי שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה של הכלכלה - ניסיון לפתור בעיה של חוב באמצעות יצירה של חוב נוסף. ההיגיון אומר שכדי לסגור חוב יש להתייעל ולצמצם. אבל מבחינה פוליטית, מדינות כמו ארצות הברית או יפן, שסובלות מגירעונות אדירים, לא יכולות להוציא לפועל תוכניות צנע שימררו את חייהם של האזרחים, על כן הן נוקטות במקסם השווא הקרוי הרחבה כמותית כדי לייצר שגשוג מלאכותי. לא בכדי הדוגמאות היחידות לתוכניות צנע הן במדינות הפריפריה באירופה, כמו יוון, קפריסין או פורטוגל. שם מדובר בתוכניות צנע שנכפות מבחוץ, על ידי הטרויקה.
רק ימים יגידו אם המהלך אכן יצליח. השאלה הגדולה היא מה יבוא קודם: צמיחה שתוכל לממן את החוב המתרחב ממדיניות זו, או תרחיש האימים - עלייה מהירה בתשואות על האג"ח, בגלל אותו חוב, אשר תגרום למדינה בעצם לפשוט רגל.
אולם, לפחות בעתיד הנראה לעין אנחנו צפויים לראות את המשך ההשפעה הפרבולית של המדיניות הטרופה הזו על שני נכסים עיקריים - מדד הניקיי, שצפוי לזנק מעלה, והין, שצפוי להמשיך ולהיחלש.
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsהטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה
מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו
אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.
בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.
המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית
הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.
תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים
בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.
תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsהרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.
