תוצאות מבחני הלחץ של הבנקים האמריקנים מדגישות דילמה קשה, הנוגעת לאותם מבחנים. אם יבצעם, הוא עלול ליצור משבר בבנקים שלא עוברים את המבחן. אם ימנע מלפרסם את התוצאות, הוא עלול לפספס את המטרה לשמה נועדו - חיזוק כריות ההון בבנקים במקרה של משבר. בדילמה הזו נתקל כעת הפד עם Ally Financial, אחד מארבעת הבנקים שלא עברו את מבחני הלחץ.

הסיפור של Ally Financial

בנק Ally Financial הינו בנק שפוצל בעבר מחברת ג'נרל מוטורס, ועוסק בעיקר במימון רכישת רכב ומשכנתאות. הוא נקלע למשבר בשנת 2008 וכתוצאה מכך מוחזק כיום בשיעור של כ-74% ע"י ממשלת ארה"ב. הבנק מחזיק בבעלותו בנק למשכנתאות קורס, בשם ResCap, שכנגדו מנהל Ally Financial משפט בנוגע להסכמי פשיטת הרגל והעברות כספים לנושים מאז השנה שעברה.

נכשל במועד ב'?

האינטרס של Ally והפד היה לכאורה משותף - הפד היה עד כדי כך מעוניין ש-Ally Financial יעברו את מבחני הלחץ, שהזהיר אותם מראש כשראה שהם לא עוברים, ונתן להם אפשרות להגיש את הנתונים פעם נוספת - לאחר שיבצעו פעולות לחיזוק ההון. אנליסטים רבים חשבו, כי הליך זה יאפשר לכל הבנקים לעמוד במבחני הלחץ. לא זו בלבד שלא כך קרה, אלא שתוצאות מבחני הלחץ של Ally, שהוגשו בפעם השנייה היו אף גרועות מהראשונות.

תירוצים, תירוצים...

Ally Financial סבר, כי אין לראות בהחזקתו ב-ResCap על כל נכסיו שבהליך פשיטת רגל, כחלק מההתחייבויות המשמשות לחישוב הלימות ההון. מדובר בבנק פושט רגל, לכן התחייבויותיו אינן תחת אחריות הבנק. אם לא היו מכלילים אותן, יחס הלימות ההון של הבנק היה עומד על 5.7%, מעל למינימום שקבע הפד. מעבר לכך, לדעתו הנחות הפד במבחני הלחץ מחמירות מדי, במיוחד לגבי שיעור ההפסדים מעסקאות הלוואות הרכב. אולם לרוע המזל, הפד לא הסכים עם שתי הטענות והיחס מגיע ל-1.52%, בקושי....

מה יקרה עכשיו?

לפי פרסומים בעיתונות, בכירים ב-Ally טענו, שאם הממשלה כל כך מודאגת מההון של Ally, היא יכולה להמיר את מניות הבכורה שלה להון בהיקף של 5.9 מיליארד דולר. אמירה זו, מחזקת שוב את הדילמה של מבחני הלחץ - לאחר שכבר פורסם מצבו הקשה של הבנק, הנהלתו מתחמקת מניסיונות לפתור את הבעיה ומעבירה את הכדור לממשלה.

הלקח מהסיפור

ראשית, אם בנק מוחזק ע"י הממשלה היום, חמש שנים לאחר פרוץ המשבר, מצבו לא טוב. שנית, מבחני הלחץ של הפד אמינים ומשקפים נכון את מצב הבנקים בתרחיש קיצון. אם לא כך היה הדבר, כל הבנקים היו עוברים את מבחני הלחץ בנקל. שלישית, הפד ניסה לפתור את הדילמה באופן הנכון, מבלי להתחמק מהבעיה: לא ע"י הקלות והטבות במבחנים עצמם, אלא ע"י הארכת זמנים ועידוד הבנקים להגדיל את הונם העצמי. רביעית, התרבות העסקית במערכת הפיננסית האמריקנית, נותרה כשהייתה. מי שאחראי בסופו של דבר לכישלון ונושא בנטל, הוא משלם המיסים...

*לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה