הפלדיום - 4 סיבות לכך שמהלך העליות בסחורה זו יימשך

אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים, סוקר את מתכת הפלדיום וכיצד ניתן להשקיע בה בעולם
אריה גורן | (4)

מחיר הפלדיום עלה בשבוע שעבר ב-4.6% - העלייה השבועית הגבוהה ביותר מבין כל הסחורות של השבוע האחרון. ממחיר הפסגה שלו בפברואר 2011 - 857.7 דולר לאונקיה, צנח מחיר הפלדיום ב-34.2% ל-564.15 דולר באוקטובר 2011, ומאז כבר עלה מחירו ב-20% ונסגר במסחר בבורסת הסחורות של ניו יורק ביום שישי האחרון ב-676.9 דולר לאונקיה. מחיר הפלדיום הגבוה ביותר אי פעם נרשם בינואר 2011 - 1,100 דולר לאונקיה, גבוה ב-62% ממחירו האחרון.

הפלדיום הינה מתכת נדירה בצבע לבן כסוף ממשפחת הפלטינה. למתכות האצילות מקבוצת הפלטינה תכונות כימיות דומות, אבל לפלדיום יש נקודת ההיתוך הנמוכה ביותר ומשקלו הסגולי הוא הנמוך ביותר מבין המתכות בקבוצה. תכונותיהן המיוחדות של המתכות מקבוצת הפלטינה הן הסיבה לשימוש הגדול שנעשה בהן בתעשייה, אחד מכל ארבעה מוצרים המיוצרים כיום מכיל מתכת ממשפחת הפלטינה או שנעשה שימוש במתכת מקבוצה זו בתהליך ייצורו.

השימוש העיקרי בפלדיום וכן בפלטינה הוא לממירים קטליטיים לתעשיית הרכב (כ-65% מהשימוש בפלדיום השנה). ממיר קטליטי הוא חלק במערכת הפליטה של כלי הרכב, שבו שאריות פחמימניות מתהליך הבעירה נשרפות עד תום כדי להקטין את זיהום האוויר. בממיר הקטליטי הופכים עד 90% מהגזים המזיקים הנפלטים ממנועי המכוניות כמו חנקן חמצני, פחמן חד-חמצני ופחמימנים, לגזים מזיקים פחות, כמו פחמן דו-חמצני, חנקן ואדי מים. רכב ובו ממיר קטליטי מזהם עד פי 10 פחות מרכב ללא ממיר קטליטי.

כיום, ממירים קטליטיים מותקנים ב-95% ממכוניות הנוסעים החדשות. לייצור הממירים הקטליטיים לרכבים המונעים בדיזל יש צורך בפלטינה, שמחירה גבוה כמעט פי שלושה ממחיר הפלדיום, אבל ברכבים המונעים בבנזין אפשר להשתמש בפלדיום או בתערובת של פלדיום ופלטינה. רכבים המונעים בדיזל נפוצים בעיקר באירופה, אבל בארצות הברית וסין, נפוצים בעיקר כלי רכב המונעים בבנזין. שימושים אחרים בפלדיום הם בתעשיית האלקטרוניקה, לייצור תכשיטים (מה שמוכר כזהב לבן הוא למעשה סגסוגת של זהב ופלדיום), ברפואת שיניים ובתעשייה הכימית.

כ-75% מעתודות הפלדיום בעולם נמצאות בדרום אפריקה, אבל דווקא רוסיה הייתה המפיקה הגדולה של פלדיום בשנת 2011. חברת הניקל הרוסית Norilsk Nickel הפיקה 41.1% מהתפוקה העולמית של פלדיום כמוצר לוואי להפקת הניקל שלה. דרום אפריקה הפיקה 37.7% מהכמות העולמית באותה שנה. בגלל נדירות הפלדיום סך כל הכמות שהופקה ממכרות ב-2011 הייתה 207 טון, בהשוואה להפקה של 2,700 טון זהב ו-23,800 טון כסף ממכרות באותה שנה.

האספקה העולמית של פלדיום ב-2011 הסתכמה ב-300 טון, כ-70% מהאספקה הגיעה ממכרות, כ-22% ממחזור פלדיום וכ-8% מהמלאי של רוסיה. כמות מלאי הפלדיום של ממשלת רוסיה היא סוד מדינה, אבל מומחים מעריכים כי רובו כבר נמכר, כך שרוסיה תיאלץ להקטין את כמויות הפלדיום שהיא מספקת לשוק.

רוסיה צברה כמויות משמעותיות של פלדיום עוד בעידן הסובייטי, ומאז סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת מכרה כמויות גדולות של פלדיום בשוק העולמי. לאחר הפסקה זמנית ביצוא הפלדיום מרוסיה נפוצה שמועה בתחילת שנת 2000 שהרוסים עומדים להפסיק לחלוטין למכור פלדיום מהמאגר הממשלתי שלהם. השמועה גרמה לפאניקה בשוק העולמי והביאה לעלייה במחיר הפלדיום מכ-300 דולר לאונקיה עד למחיר של 1,100 דולר לאונקיה, כמעט פי ארבעה ממחיר הזהב וכמעט פי שניים ממחיר הפלטינה באותה עת.

בבהלה ששררה רכשו ענקיות הרכב האמריקניות, פורד וג'נרל מוטורס, כמויות גדולות של פלדיום בדיוק במחיר השיא. לאחר שרוסיה שבה לייצא פלדיום, הוצף השוק העולמי בכמויות גדולות של פלדיום, ומחירו צנח עד ל-142 דולר לאונקיה בשנת 2003. בעקבות זאת נרשם לחברת פורד הפסד של מיליארד דולר על מלאי הפלדיום שברשותה.

בעת האחרונה מסתמנים ארבעה גורמים העשויים להביא לצמיחה בביקוש לפלדיום ולעלייה נוספת במחירו:

1. תעשיית הרכב הסינית - הגידול בשוק הרכב בסין צפוי להיות הגורם המוביל בביקוש לפלדיום. מכירות כלי הרכב בסין בחודש מארס גדלו ב-4.5% בהשוואה לשנה הקודמת, היות שיצרני הרכב שם הורידו מחירים כדי להתגבר על ביקוש חלש יחסית בתחילת השנה. סין יצרה כמעט 18.5 מיליון כלי רכב ב-2011, הרבה יותר מכל מדינה אחרת, כ-3.5 מיליון כלי רכב מתוכם היו מצוידים במנוע דיזל והשאר במנוע בנזין.

2. במדינות רבות, כולל סין, הודו ורוסיה, מחמירים כיום בדרישה להקטנת הפליטה של גזים מזהמים מכלי הרכב, והדבר יוביל להגדלת כמות הפלדיום בממירים הקטליטיים.

3. שיפורים טכנולוגיים בממירים הקטליטיים לרכבים המצוידים במנועי דיזל מאפשרים כבר כיום להחליף עד 25% מהפלטינה בממירים בפלדיום, דבר המביא לחיסכון גדול בעלויות ובגידול בביקוש לפלדיום.

4. הביקוש להשקעה בקרנות סל לפלדיום ממשי צפוי לגדול. קרנות הסל לפלדיום עדיין קטנות באופן ניכר מקרנות הסל לזהב ולכסף, והערכה היא שהשוק יכיר בכך שמאזן ההיצע והביקוש לפלדיום מצדיק את הגדלת הביקוש לקרנות סל לפלדיום.

שוק הסחורות בשבוע האחרון

במסחר בסחורות בשבוע שעבר לא נרשמה מגמה אחידה, מחירי אחדות מהסחורות עלו ואחדות ירדו. מדד הסחורות הרציף CCI של CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, ירד בסיכום שבועי ב-0.5%. מדד CCI נמוך כיום ב-19.9% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל 2011. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.

איך משקיעים בפלדיום?

קרן הסל ETFS Physical Palladium Shares, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PALL החל מ-8 בינואר 2010, רוכשת ומוכרת פלדיום ממשי, כך שביצועיה דומים לביצועי הסחורה, דמי הניהול 0.60% בשנה.

מניה בארצות הברית

חברת Stillwater Mining, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול ,SWC עוסקת בהפקה, עיבוד ושיווק של פלטינה ופלדיום במדינת מונטנה שבארצות הברית. החברה מפעילה מפעל זיקוק ומכרות במקומות שונים במונטנה. לחברה יש רזרבות מוכחות של 42.4 מיליון טון עפרות עם נצולת ממוצעת של 0.54 אונקיות פלטינה ופלדיום לטון עפרה, כלומר רזרבה של כ-23 מיליון אונקיות פלטינה ופלדיום יחד.

*אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של פלדיום או כל סחורה, תעודת סל או קרן נאמנות כלשהי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד העם 23/04/2012 17:54
    הגב לתגובה זו
    שעולות. בשבוע שעבר שאלתי לחו" ד על חב' בקנדה כמו (אורניום) CCJ
  • אריה 23/04/2012 19:20
    הגב לתגובה זו
    מחירי מניות הכרייה מושפעים מהרבה גורמים כגון עלויות שכר, עלויות פיננסיות, תביעות משפטיות וכדומה. מחקר שפורסם לאחרונה על ידי בתי הספר לניהול באוניברסיטאות ייל ופנסילבניה, הראה שהשקעה ישירה ופסיבית בחוזים עתידיים על סחורות ב-45 השנים האחרונות, השיגה תשואה גבוהה פי 3, מהשקעה במניות של חברות העוסקות בסחורות.
  • 1.
    דוד 23/04/2012 10:08
    הגב לתגובה זו
    למרות הביקוש החזק בעולם. תודה
  • אריה 23/04/2012 12:55
    הגב לתגובה זו
    קישור לכתבה שלי על הסוכר שהתפרסמה לאחרונה באתר: http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=313313
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.