תסתכלו על הסלולר ותראו את הפנסיה
לאחרונה פורסמה ידיעה שנראתה כמו מתיחה מוצלחת ל-1 באפריל שחל היום: קנסות היציאה מהסלולר יבוטלו החל מתאריך זה. שפשפנו עיניים, קראנו שוב, ומסתבר שלא מדובר בפאטה מורגנה. מעבר לכך, שוק הסלולר לא צריך להיות התחנה האחרונה בה מתבצעות רפורמות מעמיקות לטובת הלקוח.
כולנו מכירים את ההרגשה, פעם ברבעון מגיע שטף מעטפות מקרנות פנסיה והשתלמות שמדווחות באותיות קטנות וטבלאות צפופות על החיסכון הפנסיוני. בד"כ ההרגשה הכללית היא ייאוש וחוסר יכולת להתמודד עם נכונות המידע ומשמעותו, כמו גם לקבל החלטות בנושא כה יקר לליבנו וכיסנו.
החיסכון הפנסיוני הינו נושא רגיש שכולל מגוון תחומים: קופות פנסיה, ביטוח מנהלים, קופות גמל וקרנות השתלמות. כיום, כל גוף שמנהל את אחד מסוגי החיסכון האלה פועל בד"כ בשיטה שונה. כמו כן, כל מעבר מגוף חיסכון אחד למשנהו הנו בעייתי.
עד לא מזמן, גם שוק הסלולר התנהל באופן מסורבל ובעייתי מבחינת הצרכן, ברמת שקיפות נמוכה ובאופן שהקשה על ניוד צרכנים בין החברות השונות, עד שלאחרונה בוטלו דמי הקישוריות והקנסות בעת מעבר מחברה לחברה ונשמרה לצרכן הזכות לאותו מספר טלפון גם שעבר לחברה אחרת.
שוק החיסכון הפנסיוני מתנהל כיום בדומה לשוק הסלולר, טרם השינויים. משרד האוצר הבין את הבעיה והורה על הקמת "מסלקה פנסיונית" שתשמש ככתובת מרכזית אחת לציבור, ותאלץ את הגורמים הפנסיונים לעבוד בשקיפות מלאה תחת פרוטוקול אחיד. באמצעות המסלקה תבוצע סריקה של כל הגופים הפנסיוניים, שתאפשר ריכוז הנתונים הרלוונטיים והצגתם לחוסך, לצורך הבנת מצבו וקבלת החלטות בהמשך.
המשמעות הנובעת מהקמת המסלקה היא מהפכנית. זו יכולה להיות יריית הפתיחה לתחרות אמיתית על ליבו של הצרכן. יש להניח, כי ברמת המאקרו של שוק החיסכון הפנסיוני היקף הניוד והתחרות בין הגופים הרלוונטיים בשוק יגבר. בנוסף, יתאפשר ניוד כספים בצורה חופשית בין הגופים השונים.
אם עד עכשיו נמנענו ממעבר בין הגורמים הפנסיונים השונים בגלל חוסר במידע על הזכויות ותנאי החיסכון בהם, באמצעות המסלקה יהיה ניתן בזמן קצר להיחשף למידע ולעבור לגורם האטרקטיבי ביותר מבחינת דמי ניהול ותשואה.
שלא יהיו אי הבנות, הקמת המסלקה הפנסיונית הינה פרויקט מורכב, עתיר משאבים ויעבור זמן עד שיסתיים. עם זאת, באמצעותו ניתן יהיה לסייע לציבור למצות את זכויותיו לנווט את דרכו באופן מושכל ומיטבי.
הכותב הוא צביקה גנדלמן, משנה למנכ"ל הלפרין יועצים (HMS)
- 7.רובי 01/04/2012 20:00הגב לתגובה זובתור אחד מהעם, שעוסק בערך במקצוע הכי רחוק משוק ההון ומנהלי השקעות, אני חייב לציין כי בכל מה שקשור לפנסיה שלי אני דווקא מוצא דרכים יצירתיות כדי להרוויח יותר. חשוב לי ולאשתי לדאוג לילדים שלנו ולעתיד הרחוק ולכן אנחנו מרבים לקרוא ברשת לגבי דירוגים של בתי השקעות, קופות גמל וקרנות נאמנות. זה מידע, הוא קיים ברשת, לדוגמא באתר inbest.. בזה אנחנו משתמשים, והוא עוד אחד מהדברים שנותנים לנו חינם.. אז למה לא בעצם?
- 6.אבי 01/04/2012 19:21הגב לתגובה זולמסלולים הפנסיונים יש מכנה משותף קטן מאוד, - דמי הניהול. מעבר לכך, שום דבר לא דומה, לא גובה הכיסויים הביטוחיים, איכותם, היקפם, והכי חשוב מגבלותיהם!! היכולת שלי , כאיש מקצוע , לבחור עבורי את המסלול המשתלם ביותר, בניסוח עדין, - מוגבל. גם אם קראתי והפנמתי את כל התקנונים של קרנות הפנסיה וערכתי טבלה של היתרונות והחסרונות של כל מסלול (לכל קרן פנסיה יש לפחות 2- עד 8 מסלולים שונים), מייד עם סיום ובחירת המסלול-, משתנה התקנון של קרן זו או אחרת , בין עקב התערבות הרגולטור ובין עקב שינוי מדיניות של מבטח משנה. הדף קצר והמורכבות רבה , אך אסכם א. אינני מקנא באדם שיצטרך בעצמו לתכנן את עתידו הפנסיוני , להוציאו לפועל ולתחזק אותו. ב. בנושא אחד הרפורמה הצליחה, אני אינני משווק ביטוח פנסיוני מחוסר כדאיות כלכלית אבי, סוכן ביטוח פנסיוני
- 5.עורך חדשות 01/04/2012 15:01הגב לתגובה זואלי - אתה מדבר על פרסומת, ובו בעת עושה לעצמך אחת. מעבר לזה, שמו של הכותב ותפקידו מופיעים כגילוי נאות, וכדי לאפשר לקורא להבין מי מדבר אליו - האם בעל סמכא, או סתם אדם בעל דעה בנושא
- אלי 23/04/2012 17:15הגב לתגובה זואין לי בעיה עם הפרסומת - כשהשירות מועיל וחדש - כדאי שידעו על קיומו. הבעיה היתה היא שמעבר לפרסומת מועבר מסר מטעה - הכתבה והכותרת מרמזות על הפי-אנד שמאד רחוק מאיתנו.
- 4.אחד שאכפת לו 01/04/2012 13:27הגב לתגובה זואין ספק שמדובר בציון דרך חשוב בתחום החיסכון הפנסיוני
- 3.מאי 01/04/2012 13:10הגב לתגובה זומדברים על זה כבר כמה שנים ובגלל בלאגן של רגולציה ובעיקר של המדינה זה עדיין לא קורה. לטובת כולנו נקווה שזה יקרה במהרה
- 2.מיכל 01/04/2012 12:11הגב לתגובה זוכל הכבוד ליוזם הכתבה שהגביר את מודעות המבוטחים בנושא ובכך מקדם את הרפורמה שבדרך.
- 1.אלי גרניט 01/04/2012 09:44הגב לתגובה זומר גנדלמן ניסה להבהיר נקודה, ועל הדרך לעשות פרסומת לחברה שלו. ניחא. רק שהנקודה פוספסה. במקום להדגיש שהדרך ארוכה מאד עד שהרפורמה בשוק הפנסיה והחסכונות תוביל לרמת תחרות נאותה כמו זו הקיימת היום בשוק הסלולר - המסר שהועבר הוא שהנה הרפורמה בדרך. לצערנו זה לא כך, וכל החתולים שאנו רואים בפרסומות עכשיו מסביב, שומרים על שמנת הפנסיה שלנו. עד ליישום הרפורמה ייתקעו כל כך הרבה מקלות בגלגליה. מקווה שאטעה. בינתיים - עדיף שאנשים ילמדו את החוק ואיך להשתמש בזכויותיהם לטובתם. אלי (הכותב הוא מנכ" ל חברת גרניט הכשרת משקיעים - המלמדת אתכם את מה שהגופים הפיננסים לא רוצים שתדעו)
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
