target 190521 01
צילום: Daniel ODonnell unsplash

טארגט מורידה מחירים ל–2,000 מוצרים לקראת החגים בארה״ב – המניה מגיבה בירידה

טארגט מורידה מחירים על כ–2,000 מוצרים לקראת החגים בארה״ב; ההודעה מגיעה כחלק מתוכנית החברה להוריד מחירים על כ–10,000 מוצרים עד סוף השנה; גם וולמארט ו–Aldi נקטו צעדים דומים
חיים בן הקון |

טארגט  TARGET CORP הודיעה היום כי היא מורידה מחירים על כ–2,000 מוצרים בכל הסיניפים שלה על מגוון מוצרים, זאת בכדי למשוך לקוחות המתעקשים לקנות איפה שהכי זול, כך פורסם ברויטרס. מבין קטגוריות המוצרים נמנים, מזון, שתיה, מתנות לחגים, אביזרים לחגים ותרופות-ללא-מרשם לחורף. 

הורדת מחירים על 10,000 מוצרים עד סוף השנה. טארגט.

משפחות מתקשות להתכלכל לקראת החגים 

הסיבה שיוצאת ענקית הקמעונאות בצעד זה היא, לדבריה, מכיוון שיש משפחות רבות בארה״ב מהמעמד הכלכלי הנמוך שלא יכולות לעבור את תקופת החגים הנוצריים בכבוד. ״אנחנו יודעים כמה המשפחות מתרגשות לחגוג את החגים – אנחנו בטארגט מחוייבית להעניק למשפחות את האפשרות לחגוג בכבוד, לכן הורדנו מחירים על מגוון מוצרים, גם על מוצרים זולים מלכתחילה״ כך אומר סמנכ״ל הסחר של טארגט, ריק גומז. 

הורדת המחירים הינה בסדר גודל של החל מדולר אחד על מוצרים זולים ועד עשר דולר למוצרים יקרים יותר. 

הורדת המחירים היא חלק מתוכנית רחבה יותר

במאי האחרון הודיעה החברה על הורדות מחירים על כ–5,000 מוצרים, מספר שגדל עד עכשיו לכדי 8,000 מוצרים. החברה אומרת כי בכוונתה להוריד מחירים על כ–10,000 מוצרים עד לסוף שנת 2024. 

ההכרזה של טארגט מגיעה שבוע לאחר שגם וולמארט וגם Aldi הכריזו על הצעות מוזלות לארוחות חג. וולמארט אמרה שהעסקה "נטולת האינפלציה" שלה תסתכם בפחות מ-7 דולר לאדם עבור ארוחת חג מסורתית, בעוד שאלדי אמרה שהעסקה שלה תשתווה לפחות מ-5 דולר לאדם.

קיראו עוד ב"גלובל"

יחד עם הבשורה הגיבה מניית טארגט בירידה של 1%.

נתונים פיננסיים חיוביים

הכנסותיה של טארגט הסתכמו ברבעון השלישי על כ–24.45 מיליארד דולר, עליה של 2.74% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הרווח המדולל למניה עלה בכ–47% באותה תקופה, מ–1.8 דולר למניה לרווח של 2.57 דולר למניה, ברבעון השלישי. מניית טארגט עלתה ב–4.9% מתחילת השנה, ובמשבר שאירע בתחילת חודש אוגוסט נפלה המניה בלמעלה מ–12%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

משאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוקמשאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוק

שווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%

העם אמר את דברו: 82% מהשוויצרים מעדיפים שהמיליארדרים יישארו במדינה מאשר להטיל עליהם מס ירושה פרוגרסיבי, איפה יש כן מס ירושה על עשירים ומה המצב בישראל?

הדס ברטל |


שווייץ הכריעה ברוב מוחץ נגד הצעה להטלת מס ירושה כבד על העשירים ביותר במדינה, במהלך שהוגדר כאחד המבחנים המשמעותיים ליחסה של המדינה לאי־שוויון ולמאבק במשבר האקלים. במשאל העם שנערך בסוף השבוע דחו 82% מהמצביעים את ההצעה, שלפיה היה מוטל מס של 50% על חלק מהעיזבון העולה על חמישים מיליון פרנק שוויצרי. אם ההצעה הייתה מתקבלת, המס היה חל על כ־2,500 תושבים בלבד, המהווים כ־0.03% מהאוכלוסייה. היוזמה, שקידם ארגון הצעירים הסוציאליסטים, הייתה מיועדת ליצירה של מקור תקציבי ייעודי להתמודדות עם השלכות שינויי האקלים, אך הפכה במהרה לסוגיה רחבה הרבה יותר של זהות כלכלית, תחרות בין מדינות ועתיד ההון הבינלאומי.

תנועת הסוציאליסטים הצעירים בשוייץ, מתוך אתר התנועה
תנועת הסוציאליסטים הצעירים בשוייץ - קרדיט: מתוך אתר התנועה

הקמפיין נגד המהלך גייס כמעט את כלל המערכת הפוליטית, למעט מפלגות השמאל. ממשלת שווייץ, נציגי המגזר העסקי ורוב הקנטונים הזהירו כי מיסוי כה גבוה יוביל לגל עזיבה של מיליארדרים ויזמים, שעלולים לקחת איתם גם מרכזי פעילות תעשייתיים ופיננסיים. החששות קיבלו משנה תוקף כאשר כמה מבעלי ההון הבולטים במדינה, בהם פטר שפולר, בעל השליטה בחברת Stadler Rail, הצהירו כי יהגרו אם ההצעה תאושר. התוצאה הסופית נתפסה כהבעת אמון ציבורית במודל הכלכלי השווייצרי, המבוסס על מדיניות מס אטרקטיבית ושימור מעמד המדינה כאחת הבירות העולמיות של עושר והשקעות.

לשווייץ יש מסורת ארוכה של תמיכה באינטרסים עסקיים במשאלי עם, והיא ממשיכה להתייצב לצד מדיניות מס מקלה בהשוואה לרוב מדינות אירופה. המדינה נהנית זה שנים ממעמד ייחודי כיעד מועדף למיליארדרים, בין היתר בזכות מסי עושר נמוכים ברמה הקנטונים המרכיבים אותה, יחד עם הסדרי מס ייחודיים לזרים עשירים, המאפשרים להם לשלם מס המבוסס על רמת הוצאות ולא על כלל הנכסים. שווייץ מובילה במספר המיליארדרים לנפש בעולם המערבי, מעל ל-9 מיליארדרים למיליון תושבים, כאשר הציבור המקומי מבין כי הון זה הפך למרכיב מרכזי בכלכלה הלאומית.

הוויכוח סביב מיסוי על עשירי־העל אינו ייחודי לשווייץ ומתחולל בשנים האחרונות ברחבי אירופה וארצות הברית. פוליטיקאים פופוליסטים רבים מדברים על מיסוי משמעותי יותר על המעמדות העליונים כדרך לממן מדיניות רווחה ולסגור בורות תקציביים שנוצרו מהוצאות ממשלה רבות. בצרפת, בריטניה וגרמניה קיים מס ירושה משמעותי, אם כי הוא מלווה בפטורים נרחבים לעסקים משפחתיים. בגרמניה קיים מס ירושה של 7%-50%, אך עם פטורים נדיבים מאוד לעסקים משפחתיים מה שמרכך עבורם את ה"מכה". בצרפת קיים מס ירושה של 45% ובבריטניה קיים מס ירושה של 40% אך פוליטיאים שמרנים וליברלים כאחד אומרים כי מרוב פטורים ותנאי סף, הוא מס שבפועל הוא חלקי ביותר. מדינות סקנדינביה, לעומתן, בחרו לבטל את מס הירושה לחלוטין בשל חשש מבריחת הון. ספרד ניסתה להנהיג מס עושר זמני במהלך משבר האנרגיה, מהלך שעורר התנגדות מחוזית ופוליטית נרחבת. בארצות הברית דמויות בולטות כמו אליזבת וורן וברני סנדרס דחפו בשנים האחרונות לרעיונות של מס על מיליארדרים ומס ירושה פרוגרסיבי במיוחד, אך הצעותיהם לא התקדמו בשל התנגדות פוליטית. ממשל ביידן דן במודל "מס מינימום שנתי על מיליארדרים", אך עדיין לא הצליח להעבירו. הדיון בארה״ב עדיין עמוק בפוליטיקה: דמוקרטים דוחפים למסי עושר, הרפובליקנים מתנגדים.