target 190521 01
צילום: Daniel ODonnell unsplash

טארגט מורידה מחירים ל–2,000 מוצרים לקראת החגים בארה״ב – המניה מגיבה בירידה

טארגט מורידה מחירים על כ–2,000 מוצרים לקראת החגים בארה״ב; ההודעה מגיעה כחלק מתוכנית החברה להוריד מחירים על כ–10,000 מוצרים עד סוף השנה; גם וולמארט ו–Aldi נקטו צעדים דומים
חיים בן הקון |

טארגט  TARGET CORP הודיעה היום כי היא מורידה מחירים על כ–2,000 מוצרים בכל הסיניפים שלה על מגוון מוצרים, זאת בכדי למשוך לקוחות המתעקשים לקנות איפה שהכי זול, כך פורסם ברויטרס. מבין קטגוריות המוצרים נמנים, מזון, שתיה, מתנות לחגים, אביזרים לחגים ותרופות-ללא-מרשם לחורף. 

הורדת מחירים על 10,000 מוצרים עד סוף השנה. טארגט.

משפחות מתקשות להתכלכל לקראת החגים 

הסיבה שיוצאת ענקית הקמעונאות בצעד זה היא, לדבריה, מכיוון שיש משפחות רבות בארה״ב מהמעמד הכלכלי הנמוך שלא יכולות לעבור את תקופת החגים הנוצריים בכבוד. ״אנחנו יודעים כמה המשפחות מתרגשות לחגוג את החגים – אנחנו בטארגט מחוייבית להעניק למשפחות את האפשרות לחגוג בכבוד, לכן הורדנו מחירים על מגוון מוצרים, גם על מוצרים זולים מלכתחילה״ כך אומר סמנכ״ל הסחר של טארגט, ריק גומז. 

הורדת המחירים הינה בסדר גודל של החל מדולר אחד על מוצרים זולים ועד עשר דולר למוצרים יקרים יותר. 

הורדת המחירים היא חלק מתוכנית רחבה יותר

במאי האחרון הודיעה החברה על הורדות מחירים על כ–5,000 מוצרים, מספר שגדל עד עכשיו לכדי 8,000 מוצרים. החברה אומרת כי בכוונתה להוריד מחירים על כ–10,000 מוצרים עד לסוף שנת 2024. 

ההכרזה של טארגט מגיעה שבוע לאחר שגם וולמארט וגם Aldi הכריזו על הצעות מוזלות לארוחות חג. וולמארט אמרה שהעסקה "נטולת האינפלציה" שלה תסתכם בפחות מ-7 דולר לאדם עבור ארוחת חג מסורתית, בעוד שאלדי אמרה שהעסקה שלה תשתווה לפחות מ-5 דולר לאדם.

קיראו עוד ב"גלובל"

יחד עם הבשורה הגיבה מניית טארגט בירידה של 1%.

נתונים פיננסיים חיוביים

הכנסותיה של טארגט הסתכמו ברבעון השלישי על כ–24.45 מיליארד דולר, עליה של 2.74% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הרווח המדולל למניה עלה בכ–47% באותה תקופה, מ–1.8 דולר למניה לרווח של 2.57 דולר למניה, ברבעון השלישי. מניית טארגט עלתה ב–4.9% מתחילת השנה, ובמשבר שאירע בתחילת חודש אוגוסט נפלה המניה בלמעלה מ–12%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.