סרינה וויליאמס
צילום: פייסבוק
אלופה

פרשה בגיל 40 עם 100 מיליון דולר – ומגיע לה כל דולר

השחקנית הגדולה בהיסטוריה של עולם הטניס הודיעה על פרישה  - כמה היא הרוויחה בקריירה שלה, כמה בשנה האחרונה וכמה הרוויחה אחותה הגדולה?

סרינה וויליאמס, השחקנית הגדולה בהיסטוריה של עולם הטניס הודיעה על פרישה בחודשים הקרובים.  ככל הנראה הפרישה תהפוך לסופית אחרי הטורניר הביתי באליפות ארצות הברית, טורניר בו זכתה שש פעמים.

סרינה וויליאמס היא אגדה, מותג, סינדרלה שהיה קל לציבור האמריקאי להתאהב בה. מילדות ענייה במישיגן, כולל גילוי הגזענות שעברה בעיקר בתחילת הדרך ועד להצלחה הפנומנלית על המגרש שתורגמה ל-100 מיליון דולר של רווחים. רווחים נטו, אחרי מסים.

אחותה הגדולה של סרינה, ונוס ווילאמס, עוד אייקון טניס ענק, הרוויחה במהלך הקריירה 50 מיליון דולר – מחצית מהרווחים של סרינה.

סרינה וויליאמס, למרות ביצועים פושרים על המגרש הרוויחה בשנה האחרונה על פי ההערכות כ-30 מיליון דולר. הקהל אוהב אותה, גם כשהיא מפסידה.  למעשה, גביע הגראנד סלאם האחרון שסרינה זכתה בו, היה ב-2017, באליפות אוסטרליה הפתוחה, ועדיין מדובר בספורטאית על עם קריירה מפוארת. סרינה שהתה במקום הראשון בטבלת הטניסאיות המובילות במשך 319 שבועות, 186 מהם היו ברציפות. 

במילים אחרות, היא היתה מעל 6 שנים מדורגת במקום הראשון. זה הגיע כמובן עם אינספור זכיות בטורנירים חשובים: 23 זכיות חשובות במיוחד בטורניר יחידים - 7 באוסטרליה, 3 בצרפת, 7 בווימבלדון ו-6 בארה”ב; 14 זכיות בזוגות ושניים בזוגות המעורבים. כמו כן, היא זכתה ב-4 מדליות זהב אולימפיות.

לסרינה יש 23 ניצחונות מול עשרה הפסדים בגמרי גראנד סלאם, והיא תיזכר לא רק בזכות המשחק המשובח, אלא גם על היכולת לא לאבד תקווה גם כשהמשחק נראה אבוד לגמרי. היא חזרה ממצבים של הפסד כמעט בטוח, היא לא נשברה מנטלית.

אבל, וזה כוחה – היא אנושית, רגישה וסוחפת. סרינה פרצה בבכי לאחר שנכנעה לאיילה טומליאנוביץ' האוסטרלית בסיבוב השלישי באליפות ארצות הברית והודיעה על כוונתה לפרוש. היא אמרה שאלו דמעות של אושר והתרגשות אחרי קריירה ארוכה – "זה היה מסע ארוך ומהנה, המסע הכי מדהים שעברתי ושאעבור בחיים שלי. אני אסירת תודה בפני כל מי שאמר לעצמו אי פעם 'קדימה סרינה'. אני גם שמחה על כך שזה קורה כאן בארצות הברית".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שחר 08/09/2022 12:22
    הגב לתגובה זו
    לאף בן אדם לא "מגיע" עושר מופרך שכזה. עולם דפוק - לחצי מהאנשים בעולם אין תנאי מחייה בסיסיים - מים נקיים זורמים, חשמל ותנאי תברואה.
  • כמה שאתה צודק (ל"ת)
    טדי 29/10/2022 00:01
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סמי 04/09/2022 10:26
    הגב לתגובה זו
    למה נשים משחקות שלוש מערכות וגברים משחקים חמש?
  • 4.
    וזה אמור 04/09/2022 10:01
    הגב לתגובה זו
    אני רק שואל שאלה תמימה
  • דוגמה לכל המרוקאים ביביסטים שמכתרים כל הזמן (ל"ת)
    אני 04/09/2022 11:09
    הגב לתגובה זו
  • אכן בכיינים כל כת ביבי למיניהם (ל"ת)
    דני 01/12/2022 08:57
  • לפחות תכתוב בלי שגיאות מקטרים (ל"ת)
    tar 26/10/2022 16:27
  • 3.
    כמו אנשי קבע (ל"ת)
    ברוך 04/09/2022 09:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    באמת הגדולה מכולן (ל"ת)
    יוסי 04/09/2022 09:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פה היא היתה מפסידה ונשארת עם 1000 דולר (ל"ת)
    הבורסה הישראלית 04/09/2022 08:58
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.