ארדואן משדר יאוש: בכמה באמת עולה האינפלציה בטורקיה?
עד כמה מצבה של הלירה הטורקית לא טוב מעיד הנתון הבא. ב-30 בספטמבר 2016, הלירה הייתה שווה ל-1.25 שקלים. כיום, קצת פחות מ-5 שנים לאחר מכן, ערכה נחתך בלמעלה משני שליש והיא שווה... 37 אגורות בלבד. זה רע מאוד. במיוחד עבור הטורקים והכלכלה שלהם, שרואים איך עוד ועוד רווחים נזרקים לפח בשל חוסר יכולתו של הנשיא, רג'יפ טאיפ ארדואן, לשמור על נגיד טורקי שימשיך במדיניות מרחיבה וריבית נמוכה.
הלחץ הזה של ארדואן בא לידי ביטוי היטב השבוע בניו יורק, שם הוא מבקר בכינוס המנהיגים של האו"ם. ארדואן נפגש עם מנהיגים בקהילה העסקית האמריקאית-טורקית וקרא להם להאמין בפוטנציאל של הכלכלה הטורקית. "אני רוצה להזכיר לכם שהדלתות של המוסדות והארגונים הרלוונטיים שלנו בטורקיה ובמשרדים שלנו בארה"ב תמיד פתוחות בפניכם. אני מצפה מכם שתמשיכו לסמוך על העתיד המזהיר והפוטנציאל של טורקיה", אמר ארדואן.
אם הכול היה טוב ושפיר, ארדואן ודאי היה מספר כמה בדיחות, מצהיר על השותפות האיתנה עם הממשל החדש בארה"ב וגוזר כמה קופונים. במקום זאת הוא מבקש שיאמינו בעתיד הטורקי.
אבל לפי הבנק העולמי, קצב ההשקעות הזרות במדינה בגרף יורד, כשמ-2015 ההשקעות הזרות עמדו על כמעט 2.23% מהתמ"ג הטורקי, לפחות מ-1.22% ב-2019 - או קצת פחות מ-8.5 מיליארד דולר בהשקעות ישירות.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סביר להניח שהנתונים בשנתיים האחרונות מאז תחילת המגפה, בהן החליף 4 נגידים והמשיך במדיניות מוניטרית חסרת אחריות, כמו גם קונפליקט מול יוון והאיחוד האירופי, ימשיכו את התכווצות עוגת ההשקעות הזרות. יאוש אמרנו?
תסביך הרדיפה של ארדואן לא נרגע
"אני יודע שאתם רואים היטב את המטרה האמיתית של קמפייני ההכפשה חסרי הביסוס נגד המדינה שלנו על ידי חלק מהלוביים וקבוצת בעלות עניין שתפקידן היחיד הוא להרעיל את היחסים בין טורקיה לארה"ב", המשיך ארדואן בנאומו בניו יורק.
זה העניין אצל ארדואן. כל מי שמתנגד לקו שיוצא מבית הנשיא באנקרה, חותר תחת השלטון.
בחודש שעבר, כשגל שריפות אימתני איים על חלקים נרחבים במדינה, גולשים החלו לפרסם פוסטים של קריאה לעזרה, תחת ההאשטאג: HelpTurkey; או "עיזרו לטורקיה"; שבו טורקים ביקשו ברשת את הסיוע של העולם בכיבוי השריפות והעבירו ביקורת על תגובת השלטון.
- ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג
- הדולר נחלש, הפד מתנדנד – והזהב מזנק לשיאים חדשים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר
אז ההאשטאג הזה הפך לנושא פוליטי נפיץ, כשהפרקליטות הטורקית החלה לחקור מפרסמי פוסטים בחשד שהם "נועדו לייצר לחץ, פחד ופאניקה בציבור ולהשפיל את הממשל הטורקי". במקביל, משרד התקשורת הטורקי איים לקנוס תחנות טלוויזיה שישדרו את השריפות ו"ילחיצו את הציבור".
בכמה באמת עולה האינפלציה הטורקית?
עכשיו, הלמ"ס הטורקי תובע קבוצה של פרופסורים טורקיים שהתאגדו לקבוצת ניתוח אינפלציה (ENAG), שעל פי נתונים שהם אספו ופרסמו כי האינפלציה הטורקית עומדת על 40% בממוצע שנתי, גבוה בלמעלה מפי 2 מהאומדן הרשמי של הלמ"ס הטורקי העומד על 19.5%. הטענה היא שהחוקרים לא פרסמו את המתודולוגיה שלהם למחקר, למרות שהנתונים עברו בחינת רעים ופורסמו בירחון כלכלי.
אז נכון שהכלכלה הטורקית הראתה את הזינוק המשמעותי מזה 20 שנה אחרי הסגרים – כמו מרבית הכלכלות שנפתחו אחרי הסגרים - אבל יחד עם האינפלציה, הטורקי הממוצע לא מרגיש דבר מכך. ברקע הקורונה מרימה את ראשה ומגיעה לשיאים חדשים של חצי שנה, כשהשבוע הגיעו לשיא של כמעט 30 אלף מאומתים ביום.
זה מגיע בזמן לא טוב. כי בדומה למחאה החברתית בישראל מ-2011, סטודנטים מיואשים החלו במחאת ספסלים מאחר והם לא מצליחים למצוא דירות בשל המחירים העולים. "אנחנו לא מגזימים בתגובה שלנו, אנחנו לא ישנים ברחוב בשביל העונג הפרטי שלנו. אנחנו מספרים את הסיפור של מיליוני סטודנטים", מסרה הקבוצה הקוראת לעצמה, בארינאמיורוז, או בעברית "אין לנו מחסה".
- 12.ביביהו 26/09/2021 05:50הגב לתגובה זומזכיר מישהו מוכר, הלוואי שהסוף שלו יהיה זהה. מגלומן הרס את תורכיה
- 11.אנטישמי, תומך טרור. (ל"ת)דוד 26/09/2021 05:02הגב לתגובה זו
- 10.מישהו 25/09/2021 10:52הגב לתגובה זולמס תורקי במקום בריטי
- 9.עיברי 24/09/2021 13:32הגב לתגובה זוזה לא הולך ביחד גם דיקטטור וגם אשף כלכלי כי זה תמיד ניגוד אינטרסים לכן מצב זה ימשך כל עוד שההמונים אין להם בעיה עם זה כפי שיש בתורכיה
- 8.8 24/09/2021 12:41הגב לתגובה זווגם בישראל אי אפשר לקנות דירה.
- אתה נותן גם שיעורים פרטיים בחשבון? (ל"ת)ירון 25/09/2021 23:55הגב לתגובה זו
- 7.מוסטפא 24/09/2021 10:46הגב לתגובה זוחולה במחלת גדלות ומגלומניה . הוא ומשפחתו מסודרים בארמונות ומרופדים במיליארדים . המזל שלו שמדובר בטורקים האבלים. בכל מקום אחר הוא היה מודח ונזרק לכל הרוחות .
- ירון 25/09/2021 15:32הגב לתגובה זוהעם פה לא יותר מוצלח מהטורקים
- 6.אין קשר בין השינוי בשער החליפין לביו=ן מחירי היבוא משם (ל"ת)[email protected] 24/09/2021 10:11הגב לתגובה זו
- 5.אלון 24/09/2021 10:05הגב לתגובה זובזכות שלטון של הנאצי הרשע ארדואן.ברוך שומע תפילת היהודים
- 4.כתבה מעולה תודה (ל"ת)רון 24/09/2021 01:20הגב לתגובה זו
- 3.הדג מסריח מהראש 23/09/2021 22:27הגב לתגובה זוסוף רודן מושחת לתליה או לסקילה בפרט אם הוא מדבר בשם הנביא מוחמד .
- 2.פשיסט טורקי מטונף לך לעזאזאל תאכל מה בישלתה (ל"ת)מסטר שף 23/09/2021 22:00הגב לתגובה זו
- 1.תתקנו את הכותר ללמס טורקי, לא בריטי 23/09/2021 21:17הגב לתגובה זותתקנו את הכותר ללמס טורקי, לא בריטי

הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר
משקי הבית בסין מחזיקים פיקדונות בהיקף 23 טריליון דולר; לאור היעדר חלופות השקעה, ג’יי.פי מורגן מעריך כי 350 מיליארד דולר יזרמו למניות עד סוף 2026, מה שעשוי להקפיץ את המדדים הסיניים ביותר מ-20%
שוק המניות הסיני נמצא בעיצומו של ראלי מרשים בעולם, ועלה כ־25% מאז תחילת אפריל 2025. וכעת, המשקיעים פונים למקור ההון הבא: חסכונות הציבור. במהלך חודש יולי ירדו פיקדונות משקי הבית בסין ב-0.7% מרמת שיא ביוני, לרמה של כ-171 טריליון יואן (כ-23 טריליון דולר).
הירידה הזו, ראשונה מזה חודשים, מתפרשת כסימן לכך שהציבור מתחיל להפנות חלק מהכסף מהבנקים אל שוקי ההון. לפי הערכות ג’יי.פי מורגן, כ־350 מיליארד דולר נוספים עשויים לזרום לשוק המניות בין עד סוף 2026, וסכום כזה עשוי להקפיץ את המדדים המובילים ביותר מ-20%.
CSI 300 שוברת שיאים
מדד CSI 300, הכולל את 300 החברות הגדולות הנסחרות בשנגחאי ובשנזן, זינק ב־10% באוגוסט לבדו, והפך לאחד המדדים החזקים בעולם בתקופה זו. הראלי מונע משילוב של נזילות גבוהה בשוק, תמיכה ממשלתית והערכות ציבורית כי הרשויות לא יאפשרו ירידות חדות לפני אירועים פוליטיים חשובים, למשל המצעד הצבאי הצפוי ב-3 בספטמבר לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. הציבור הסיני, הידוע ככוח עצום בבורסות המקומיות, נמצא עדיין בתחילת הדרך של כניסה מחודשת לשוק. עד כה, את עיקר העליות הובילו קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים, אך ההערכה היא שכעת הכסף הקמעונאי מתחיל לזרום והוא עשוי להפוך את הראלי לאגרסיבי עוד יותר.
בתי ההשקעות הזרים מתיישרים עם המגמה. גולדמן זאקס העלה את מחיר היעד למדד CSI 300 וצופה עלייה של כ-10% נוספים בשנה הקרובה. HSBC הגדיר את עודפי החיסכון כ"זרז חיובי מאוד", ובנק אוף אמריקה ציין כי מדובר בסביבה של TINA (“אין אלטרנטיבה”), כשהאג"ח מניב תשואות נמוכות והנדל"ן עדיין במשבר. תשואת הפיקדון לשנה בבנקים הגדולים בסין עומדת על 0.95% בלבד ועומדת על שפל היסטורי. על רקע זה, הכניסה לשוק המניות נתפסת כמעט כצעד הכרחי. “יש מחסור חמור באפיקי השקעה בסין,” הסבירו בבנק אוף אמריקה. “אם שוק המניות ישדר רווחיות אמיתית, הציבור לא יישאר אדיש”.
ה-FOMO מלווה בחששות מבועה
בנתיים, ברחוב ישנה תחושה חזקה של FOMO, ואנשים חוששים להחמיץ את הראלי הבא, אחרי שהחמיצו את הזינוק של ספטמבר שעבר, אז זינק CSI 300 ב-25% בשבוע אחד בעקבות תוכנית תמריצים של הבנק המרכזי. עם זאת, עולים גם סימני אזהרה. מניות Cambricon Technologies, יצרנית שבבי AI, הוכפלו בערכן בתוך חודש, עד כדי כך שהחברה עצמה הזהירה שהמחיר לא משקף את הפעילות. המניה התרסקה מיד לאחר מכן. המצב מזכיר לרבים את בועת 2015, אז זינקו המדדים במהירות, כשמשקיעים רבים לקחו הלוואות ממונפות כדי להיכנס לשוק, ותוך חודשים ספורים התפוצצה הבועה ונמחקו יותר מ־2 טריליון דולר משווי השוק.
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- חברת השבבים הסינית מזהירה: "המניה שלנו יקרה מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום, בתי השקעות סיניים מקשים על המשקיעים שמעוניינים לקחת הלוואות לטובת רכישת מניות ומי שרוצה להמר בגדול עם כסף שאינו שלו יצטרך לשים יותר בטחונות או לקבל פחות אשראי. במקביל, חלק מקרנות הנאמנות מגבילות את כמות הכסף החדש שהן מוכנות לקבל מהציבור. הן אינן מעוניינות בתזרים אדיר שיאלץ אותן להשקיע מיד בשוק, מה שעלול להעצים את התנודתיות. מאחורי הקלעים ייתכן שהרגולטורים בסין רומזים לגופים האלה לפעול בזהירות, כדי שלא נראה שוב מצב של "בועה" כמו ב-2015, כששוק המניות עלה מהר מדי ואז התרסק ומחק טריליונים.

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג
הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על פרוספקטוס האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים
ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.
ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה - אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את הפרוספקטוס, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה החלה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות.
הקשיים החלו כאשר חברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.
המתח הזה לא צמח יש מאין. אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.
- מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי - Baa1 - התחזית שלילית
- וושינגטון מאותתת: הסכמי אברהם מתרחבים - מי המדינות שעשויות להצטרף לנורמלזיציה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבנק המרכזי האירי בין הפטיש לסדן
מצד אחד, הוא מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות – ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף.