מארק צוקרברג פייסבוק
צילום: פייסבוק

פייסבוק ירוקה: משתמשת רק באנרגיה מתחדשת

החברה הודיעה כי קיצצה משמעותית בשנים האחרונות את פליטת גזי החממה שלה; "הפעילות של פייסבוק נתמכת ב-100% אנרגיות מתחדשות ואיפסנו את פליטת הפחמן שלנו" 
לימור זילבר | (3)

חברת הרשתות החברתיות פייסבוק הודיעה כי הצליחה להגיע ליעד המטרה הסביבתי שלה מוקדם מהצפוי: החברה רוכשת כעת מספיק אנרגיה מתחדשת לטובת הפעלת על הפעילות שלה ברחבי העולם. בהודעה שפרסמה, הודיעה כי כעת "הפעילות של פייסבוק נתמכת ב-100% אנרגיות מתחדשות ואיפסנו את פליטת הפחמן שלנו". החברה מצטרפת לקבוצה קטנה של חברות טכנולוגיה שהעמידו לעצמן מטרות גבוהות ויעדים שאפתניים לטובת שימוש באנרגיה ירוקה או מתחדשת וביניהן מייקרוסופט, אפל ואלפבית, חברת האם של גוגל.

פייסבוק דיווחה בדו"ח האחריות התאגידית והקיימות שלה כי היא קיצצה משמעותית בשנים האחרונות את פליטת גזי החממה שלה (טביעת פחמן). לדבריה, מאז שנת 2017, היא הקטינה ב-94% את פליטת הפחמן הנגמרת מפעילות החברה, כך שעברה את היעד שהציבה לעצמה להפחתת פליטת הפחמן ב-75%. הפליטה הופחתה בעיקר על ידי התמקדות במרכזי הנתונים המאסיביים, המאחסנים ומקררים את השרתים המפעילים את שירותי פייסבוק, כמו גם את כלל רשת המחשבים המשרדית של הארגון.

"מרכזי הנתונים (דאטה סנטר)  הינם המקורות העיקריים לצריכת חשמל וטביעת הפחמן (פליטת הפחמן) העיקרית", אמר אורבי פארך, מנהל האנרגיה המתחדשת של פייסבוק.. "כאשר הקטנו וצמצמנו את פליטת הפחמן, עשינו זאת בעצם על ידי הפיכת מרכזי הנתונים שלנו ליעילים ככל האפשר והפחתת כמות החשמל הנצרכת וכן רכישת כמויות אדירות של אנרגיה מתחדשת -אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית להפעלת מרכזים אלה".

בשנה שעברה, כאשר מרבית עובדיה החלו לעבוד מרחוק ולא מהמשרד, פייסבוק הודיעה כי רכשה מספיק אנרגיה נקייה שתתאים לכמות בה עובדים העובדים בבית. החברה עדיין פולטת מעט פחמן מפעילות הבנייה והשימוש בגז טבעי במקומות מסוימים בהם אין לה אפשרויות אנרגיה אחרות.  פליטת הפחמן היתה שווה בשנה שעברה ל-38,000 טון פחמן דו חמצני (או בערך כמות פחמן שנפלטת מ-8,900 מכוניות שנסעו במשך שנה אחת).

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שולתתתת1 19/04/2021 10:39
    הגב לתגובה זו
    מדוע הרגולטור לא מתערב
  • 2.
    dw 19/04/2021 08:15
    הגב לתגובה זו
    העובדים שמגיעים באוטו הפרטי המזהם לעבודה בשדרות רוטשילד 22, או בעזריאלי שרונה, לא מייצרים זיהום? המזגן בעבודה לא מזהם? המעלית במגדל, כדי לעלות למשרד, עובדת על רוח הקודש? הארוחה בצהרים שאוכלים העובדים - לא יומרה בתהליכים מזהמים?
  • 1.
    אקבולבול 18/04/2021 18:53
    הגב לתגובה זו
    נקי
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים

ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

מניות שמזנקות כמעט 2,000% בשנה בדרך כלל מספרות סיפור של הצלחה עסקית עם רווחים שמתפוצצים, מוצרים שכובשים את השוק, לקוחות שעומדים בתור. אבל מניות המחשוב הקוונטי שוברות את כל הכללים: הן טסות לשמיים למרות שהרווחים עדיין לא קיימים


ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72%  ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91%  הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.


הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה

תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.


התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.


נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.