שחל יריב אלרואי
צילום: יח"צ

שחל: הסכם לפיתוח בינה מלאכותית לחיזוי אירועי לב מסכני חיים

החברה הנסחרת בבורסה בשוויץ מדווחת על הסכם לפיתוח כלי AI לניבוי וחיזוי אירועי לב עם האוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הרפואי הדסה
ערן סוקול |
נושאים בכתבה שחל

חברת שחל טלרפואה הנסחרת בבורסה בשוויץ (SHLTN) מדווחת על הסכם לפיתוח כלי בינה מלאכותית (Artificial Intelligence – AI) לניבוי וחיזוי אירועי לב מסכני חיים על בסיס מעקב ECG –12 Lead עם האוניברסיטה העברית בירושלים, באמצעות יישום החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה, והמרכז הרפואי הדסה, באמצעות הדסית שירותי מחקר רפואי ופיתוח.

לקריאה נוספת:

> שחל בשת"פ עם ארגון Mayo Clinic

> במקום לחפש אקזיטים - ישראל צריכה להוביל בנישות טכנולוגיות כמו - טלרפואה

> "רפואה חכמה" - התקדמות טכנולוגית ושינוי כלל מערכתי של התחום

 

על פי ההסכם הצדדים ישתפו פעולה בפיתוח כלי ה-AI עם חוקרים ראשיים מהמערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי הדסה וד"ר יובל בנימיני מהמחלקה לסטטיסטיקה ומדע הנתונים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

 

בין צוות החוקרים מהמחלקה הקרדיולוגית במרכז הרפואי הדסה עין כרם ד"ר יצחק ביטון, פרופ' דוד לוריא וד"ר אור תומר יחד עם ד"ר יובל בנימיני מהמחלקה לסטטיסטיקה ומדע הנתונים באוניברסיטה העברית עושים שימוש בטכנולוגיה עלית, הכוללת בינה מלאכותית (רשתות נוירונים) על מנת ליצור כלי חיזוי של אירועי לב מסכני חיים על בסיס ECG –  ead12.

המערכת תשתמש ב-BIG DATA אשר נאסף על ידי הטכנולוגיה הייחודית של שחל והיא צפויה לאתר סמנים הנסתרים מן העין האנושית תוך אלפית השניה. בחברה מציינים כי השימוש ביישום יאפשר ריבוד סיכונים וזיהוי חולים אשר נמצאים בסכנה באופן יעיל ומהיר על מנת לאפשר טיפול מציל חיים.

 

ד"ר יצחק ביטון, קרדיולוג בכיר בהדסה: "מדובר בכלי AI שיעזור ויאפשר זיהוי מוקדם ומהיר עבור אנשים הזקוקים לטיפול מידי בשל בעיות חירום לבביות. בכל מקום שהמטופל יעבור בדיקת ECG המערכת תדע לזהות מצב מסכן חיים ותתריע על כך. שימוש במערכת חיזוי תאפשר להעניק טיפול מוקדם מציל חיים במהירות".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIמניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AI

ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו

מאז 1950 ״ראלי סוף שנה״ הניב תשואה ממוצעת של כ-1.3% במדד S&P 500 עם שיעור הצלחה של כ-76%-79%, אבל בעשור 2010-2020 התמתן ל-0.38% בלבד, כשהשנים החלשות מזוהות בעיקר עם אינפלציה, ריבית ומתחים גיאופוליטיים

ליאור דנקנר |

דצמבר בפתח, אחרי 11 חודשים של עליות מרשימות בשווקים. האם דצמבר יהיה גם חיובי? סטטיסטית התשובה חיובית, קוראים לזה ראלי סוף שנה. אבל זו ממש לא הבטחה.

מה זה ראלי סוף שנה?

"ראלי סוף שנה", הידוע גם כ-"Santa Claus Rally", מתאר עלייה במחירי המניות במהלך חמשת ימי המסחר האחרונים של דצמבר ושני הימים הראשונים של ינואר. התופעה תועדה לראשונה על ידי ייל הירש ב"Stock Trader's Almanac" בשנת 1972, והיא משקפת דפוס עונתי בשווקים. מדובר בהשפעה קלנדרית שבה מחירי המניות עולים בממוצע 1.3% בתקופה זו מאז 1950, עם שיעור הצלחה של 76%, גבוה בהרבה מהביצועים הממוצעים של תקופת שבעה ימים רגילה.

עם זאת, התופעה אינה חלה על כל השווקים באופן שווה. במחקר של Stock Trader's Almanac מ-1950 עד 2022, נמצא כי ה-S&P 500 רשם עליות ב-74% מהמקרים, אך התשואה הממוצעת ירדה ל-0.38% בלבד בשנים 2010-2020, בהשוואה ל-1.33% בתקופה המלאה. מאז 1950, שיעור ההצלחה עומד על כ-77-79%, אך בשנים מסוימות כמו 1928-1950, התשואה הייתה גבוהה יותר, בסביבות 1.6%. בשנים האחרונות, כמו 2016-2022, הראלי הניב תשואות של 0.4% עד 1.4% ב-S&P 500, מה שמראה המשכיות אבל גם וריאציה.


הסיבות להתרחשות הראלי - והגורמים שמונעים אותו

הראלי נובע משילוב של גורמים כלכליים, פסיכולוגיים ותפעוליים. ראשית, "window dressing": מנהלי קרנות מוסדיות קונים מניות חזקות בסוף השנה כדי לשפר את דוחות הביצועים שלהם, מה שיוצר לחץ קנייה. שנית, תנועות כסף הקשורות לבונוסים ומענקים: עובדים מקבלים תשלומים בסוף השנה ומשקיעים אותם בשוק. שלישית, עונת החגים מגבירה מכירות קמעונאיות, מה שתומך במניות צריכה. רביעית, "tax-loss harvesting", מכירות הפסדים בסוף נובמבר להפחתת מס, מפסיקות בדצמבר, ומאפשרות התאוששות. חמישית, נפח מסחר נמוך בחגים מקל על תנועות מחירים כלפי מעלה, ותחושת אופטימיות עונתית מושכת משקיעים פרטיים.