"רפואה חכמה" - התקדמות טכנולוגית ושינוי כלל מערכתי של התחום
התפתחות טכנולוגיית המידע האיצה את "הרפואה החכמה". מדובר במהפכה של ממש במתן שירותי בריאות "חכמים" בטכנולוגיות מתקדמות כמו loT (האינטרנט של הדברים), Big Data, מחשוב ענן ובינה מלאכותית, בכדי לשכלל ולשדרג את המערכת הרפואית המסורתית – להפוך אותה ליעילה יותר, נוחה יותר, ובעיקר מותאמת אישית.
"רפואה חכמה" היא לא רק התקדמות טכנולוגית, אלא גם שינוי כלל מערכתי:
1. במודל רפואי - מטיפול ממוקד במחלות לטיפול ממוקד חולה.
2. בבנייה של אינפורמטיזציה - ממידע קליני למידע רפואי אזורי.
3. בניהול הרפואי - מניהול כללי לניהול מותאם אישית.
4. במושגי המניעה והטיפול - מהתמקדות בטיפול במחלות לרפואה מונעת.
מדעי החיים המתקדמים
ענף מדעי החיים כולל חברות העוסקות בתחום הביוטכנולוגיה, הסביבה, טכנולוגיות מערכות החיים, תרופות, מכשירים ביו-רפואיים, טכנולוגיות ביו-רפואיות, תזונת מרפא וקוסמטיקה. בדרך כלל הדגש הוא על מחקר ופיתוח, מסחור והעברת טכנולוגיה בתחומים אלה.
תחום מדעי החיים נמצא בנקודת מפנה. כדי להתכונן לעתיד ולהישאר רלוונטיים בנוף העסקי המשתנה ללא הרף, חברות ביופארמה ומדיטק מחפשות דרכים חדשות ליצירת ערך, תוך כדי שימוש בשפע הנתונים הקיים כיום. שילוב בין בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונות במדעי החיים הופך את הגילוי ואת הפיתוח של תרופות או מוצרים ושירותים אחרים לתהליך חדשני יותר, יעיל יותר, חסכוני בזמן ובעלויות.
מדד המניות Indxx Advanced Life Sciences & Smart Healthcare Thematic מכיל בתוכו את רפואת העתיד על כל רבדיה.
ניתן לייחס את רפואת העתיד ל-8 סאב-סקטורים
1. רובוטיקה
חברות בקטגוריה זו תומכות בתעשיית הבריאות על ידי אספקת רובוטים שמשמשים כבני לוויה, רובוטים כירורגיים, פארמביוטיקה, רובוטים לחיטוי או שלדים חיצוניים.
2. ננוטכנולוגיה
ננוטכנולוגיה זה שם כולל למחקר מדעי ויישום טכנולוגי של חומרים במימדים ננומטריים (עובי שערה ממוצעת של אדם הוא כ- 80,000 ננומטר). לננו-רפואה יש פוטנציאל עצום לשרת את עולם הרפואה, החל מאבחון המחלה, דרך הדמיות וכלה בהשמדת גורמי המחלה. שימוש בננו עשוי להגביר את היעילות ולמזער את תופעות הלוואי.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3. ריצוף גנטי
רפואה גנומית היא תחום רפואי מתפתח אשר מערב שימוש במידע גנומי אודות האדם כחלק מהטיפול הקליני שלו (למשל לקבלת החלטות אבחנתיות או טיפוליות) ומתוך כך גם גיבוש המדיניות לגבי אותו טיפול קליני.
4. ניטור רפואי
חברות אלה מציעות מוצרים לבישים מתקדמים שמסייעים באיסוף ומעקב אחר מדדי בריאות כמו קצב הלב ולחץ הדם.
5. הנדסה ביולוגית
חברות בקטגוריה זו מיישמות את המושגים והשיטות מתחום הביולוגיה כדי לפתור בעיות בעולם האמיתי הקשורות למדעי החיים.
6. ביואינפורמטיקה
חברות אלה משתמשות ב- IT בביוטכנולוגיה לאחסון נתונים, אחסנת נתונים וניתוח רצפי DNA. זהו כלי חיוני לפיתוח וגילוי תרופות.
7. מדעי המוח
חברות העוסקות בענף הביולוגי הרב תחומי שעוסק באנטומיה, בביוכימיה, בביולוגיה מולקולרית, פיזיולוגיה של נוירונים ומעגלים עצביים. התעשיה מציעה טכנולוגיות להדמיית מוח, תרופות נוירולוגיות והדרכה קוגניטיבית.
8. מכשירים רפואיים
חברות תחת קטגוריה זו מעצבות, מייצרות ומוכרות מכשירים רפואיים חדשניים, מכשירים כירורגיים ומכשירים המשמשים לצרכי אבחון.
לפי הערכות, כל המגמות האלו יביאו לכך שבעשרים השנים הקרובות יצטמצם תפקידם של בתי החולים ומספר המטופלים בהם יקטן באופן משמעותי. חולים כרוניים רבים יזכו לקבל טיפול ביתי, ויגיעו לבית החולים רק במקרי חירום קיצוניים. אחרים יוכלו לבקר במרפאות קטנות יותר, שבזכות רובוטיקה משוכללת ובינה מלאכותית מתקדמת יוכלו לספק שירותים רפואיים ברמה המתחרה בזו של בתי החולים כיום.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
בתי החולים של העתיד יהיו מוסדות שיכילו את המעבדות המשוכללות ביותר והמכשור הרפואי המתקדם ביותר, אבל עם מספר קטן בהרבה של חולים שייאלצו לנטוש את נוחות בתיהם.
הכותבת הינה רינת אשכנזי, מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם מדדים
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 2.is the future. (ל"ת)מיכשור רפואי 26/08/2020 09:02הגב לתגובה זו
- 1.נמאס 25/08/2020 20:42הגב לתגובה זודברו על זה שגונבים אותנו בקמהדע. מה שהולך במסחר שם זה שערוריה.
 שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
 שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

