שחל יריב אלרואי
צילום: יח"צ

שחל בשת"פ עם ארגון Mayo Clinic המניה מזנקת ב-13% בבורסה בשוויץ

החברות הודיעו כי יבחנו את הפחתת השכיחות בפניות לחדרי מיון, אשפוזים חוזרים ותופעות לוואי שליליות משמעותיות בעקבות אוטם שריר הלב כתוצאה משימוש במכשיר ה-SmartHeart של שחל
ערן סוקול |
נושאים בכתבה אי ספיקת לב שחל

תחום הרפואה מרחוק זוכה לעניין גובר בתקופת הקורונה. הארגון Mayo Clinic וחברת שחל טלרפואה הודיעו היום על שיתוף פעולה לבחינת הפחתת שכיחות פניות לחדרי מיון, אשפוזים חוזרים ו-MACE - Major Adverse Cardiovascular Events – תופעות לוואי שליליות משמעותיות בעקבות אוטם שריר הלב, על פני תקופה של 90 יום לאחר האשפוז הראשון בגלל התקף לב. במהלך תקופה זו חולים אלו יעשו שימוש בטכנולוגיית SmartHeart של שחל (מאושרת FDA) להעברת ECG מלא, 12 Lead המהווה Gold-Standard בתחום בדיקות ECG. מניית שחל מזנקת כעת בכ-13% בבורסה בשוויץ לשווי שוק של כ-61 מיליון פרנק שוויצרי (כ-67 מיליון דולר).

לקריאה נוספת:

> במקום לחפש אקזיטים - ישראל צריכה להוביל בנישות טכנולוגיות כמו - טלרפואה

> "רפואה חכמה" - התקדמות טכנולוגית ושינוי כלל מערכתי של התחום

ההנחה המרכזית היא שהשימוש של המטופלים בבית במכשיר ה-SmartHeart לשם העברת ECG מלא (Lead 12) יוביל להפחתת ביקורים בחדרי המיון והפחתת אשפוזים חוזרים, וזאת ללא תופעות לוואי שליליות, ובעלות נמוכה יותר בהשוואה לחולים המקבלים טיפול רגיל בלבד.

"אנחנו מכירים את התועלות הקליניות לחולים, כמו גם את ייעול השימוש במשאבים של מערכות בריאות המשתמשות בטכנולוגיית SmartHeart שהינה פטנט רשום של שחל טלרפואה. שיתוף פעולה זה מהווה הזדמנות להרחבת הידע שלנו בשוק האמריקאי", אמר ארז נחתומי, מנכ"ל שחל טלרפואה. "אנו מאמינים שלטכנולוגית SmartHeart שלנו יכולה להיות השלכות קליניות בעלות חשיבות על הטיפול בטלרפואה וניטור של מטופלים מרחוק, בזמן הקרוב ביותר. אנו נרגשים משיתוף הפעולה עם Mayo Clinic."

 

חברת שחל הנסחרת בבורסה בשוויץ תחת הסימול SHLTN היא חברה ישראלית בעלת פעילות בינלאומית, בתחום הרפואה מרחוק בעולם ומספקת מענה למנוייה ולקוחותיה בזמן אמת, באמצעות שילוב בין שירות אנושי על ידי צוות מוקד רפואי, עם טכנולוגיות ניטור רפואי מתקדמות. החברה מתמחה באבחון ומעקב אחר מדדים רפואיים המועברים מבית המנוי ישירות לצוות הרפואי במוקד שחל, ותגובה מהירה במידה וקיים חשש או זוהה אירוע חריג. החברה מוכרת בקצב של כ-20 מיליון דולר בחצי שנה. במחצית הראשונה של 2020 הרווח ירד משמעותית בגלל הקורונה. רוב המכירות של החברה הן בישראל וכ-40% בגרמניה.

ניטור פעימות הלב של מנויי שחל מתבצע על ידי מכשירים מתקדמים שפיתחה החברה וקיבלו אישורי CE ו-FDA. המכשירים נחשבים למתקדמים מסוגם בעולם, והם היחידים שמאפשרים גם לאדם ללא רקע רפואי לבצע א.ק.ג מלא כמו בבית חולים. בין הטכנולוגיות החדשניות ביותר שמציעה שחל למנוייה, גם מכשיר ה-Smartheart, פיתוח הדגל של החברה, מבוסס ענן, המשתמש בטלפון החכם של המנוי כדי לשדר נתוני א.ק.ג. מלא (12 לידים) מכל מקום אל מוקד שחל. המכשיר נמצא בשימוש על ידי כמה מאות רופאים ואחיות במדינות שונות בארה"ב.

קיראו עוד ב"גלובל"

קופות חולים בגרמניה ובישראל עושות שימוש בעשר השנים האחרונות בשירותים ובטכנולוגיות שונות מבית שחל לצורך ניהול וייצוב חולים כרוניים עם מחלות ריאות, אי ספיקת לב, לחץ דם ועוד, כאשר טכנולוגיות אלו מתריעות אוטומטית בזמן אמת על חריגה של מדדים רפואיים. שחל מציעה ללקוחותיה שימוש בטכנולוגיות כגון Virtual Visits, משלבת ומיישמת טכנולוגיות AI ו-Big Data.

שחל נוסדה בשנת 1987. משרדי ההנהלה ומוקדי הטלרפואה של החברה נמצאים בתל-אביב ובמינכן שבגרמניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.