בנק אוף אמריקה
צילום: istock
ראיון מיוחד

“אירופה תצא מהקורונה - אבל לא מהמשבר שהיתה בו לפני כן"

אסטרטג שוק המניות האירופאי הראשי של בנק אוף אמריקה ומריל לינץ', אנדריאס ברוקנר, סבור שבקצב ההתקדמות הנוכחי, אירופה תצא מהמשבר ברבעון השלישי, ממליץ לעקוב אחר מדדי ה-PMI ואומר שצפוי לנו ריבאונד מכאני
ארז ליבנה | (7)

הקורונה תפס את רוב האנשים, העסקים, הכלכלות וגם המדינות בעולם, פשוט לא מוכנים. האפקטים שלו הפתיעו אפילו את אלה שחשבו שראו הכול. זה אומר לא מעט. אבל זה בעיקר אומר שאנחנו צריכים להיות צנועים יותר ביחס לתחזיות שלנו על המציאות. הרי בסוף, זה לא משנה כמה ידע צברתם או לכמה מידע אתם חשופים, כל ניתוח של המציאות נעשה מנקודת מבט מסוימת - בין אם היא מגיעה מזווית אישית ובין אם ישנה הכוונה מערכתית. 

כי בואו נאמר את האמת, אם לפני 3 חודשים היינו אומרים שבאיטליה יהיו 100 אלף נדבקים וקרוב ל-11 אלף מתים - נכון לכתיבת שורות אלה - מישהו היה מאמין? 11% תמותה וקרוב לשליש מהמתים ממגפה שבקושי שמענו עליה. מישהו היה מאמין שזה יקרה לארצות הברית, שם מעריכים שבין 100 ל-200 אלף אנשים ימותו?

כרגע, לפי התמונה שמצייר אנדריאס ברוקנר, אסטרטג שוק המניות האירופאי הראשי של בנק אוף אמריקה מריל לינץ' (סימול: BOA), אירופה צפויה לבצע ריבאונד ברבעון השלישי, אבל שהיא כנראה לא תבצע זינוק שיאפשר לה להתגבר גם על המשבר שהייתה נתונה בו לפני כן. 

באחרונה פרסם מכתב למשקיעים, שבו כתב כי הוא צופה ירידה במדד ה-PMI האירופאי לרמה של 35 באפריל, אבל אז יהיה ריבאונד ל-60 ברבעון השלישי. בתחום הצמיחה בגוש האירו, הוא צופה שהתמ"ג של הגוש ירד ב-6.7% ברבעון הראשון וב-7.2% ברבעון השני. ברבעון השלישי נראה קפיצה חיובית של 8.7%. לטענתו, זה מרמז על סיכון לירידה נוספת של 10% בטווח הקצר ב-Stoxx 600 אבל אפסייד של 40% מהמיקום הנוכחי עד ספטמבר, מה שהופך את התחזית הכללית לחיובית לשוק.

PMI הוא מדד של מנהלי רכש גדולים בכל משק, שמעיד על צבר הזמנות עתידיות של בגוון תעשיות. כאשר המדד עומד על 50 נקודות ומעלה הוא מעיד על צמיחה. פחות מ-50, הוא מעיד על נסיגה כלכלית. 

אנדריאס ברוקנר, אסטרטג אקוויטי שווקים אירופאים

בבנק אוף אמריקה מריל לינץ

"אנחנו בשוק סנטימנטלי ולא צפוי"

לפני תפקיד הנוכחי, ברוקנר היה במשך 4 שנים בתפקיד זהה בדויטשה בנק. בקיץ האחרון, כשהבנק החל להראות סימני קריסה, עבר יחד עם כל הצוות של האקוויטי לבנק אוף אמריקה. הוא גרמני שיושב בלונדון. טון דיבורו רגוע והוא מקבל את השינויים המהותיים שעוברים על כולנו כצו השעה שצריך לקבל כדי להמשיך הלאה. אבל גם הוא מודה שהופתע מהעוצמה של האירועים ושכל תחזית צריכה להילקח ממקום של ענווה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

מה אתה רואה בשווקים?

"יש הרבה מסחר מבוסס סנטימנט שהוא בלתי צפוי. בשיחה עם לקוחות, אמרתי להם שהניסיון לצפות את השוק בנקודת הזמן הזו קשה מאוד, כי קשה מאוד לתת הערכה מדויקת של הסיכון. האפשרויות שיכולות להתפתח מעצירת הכלכלות הן אינסופיות. השאלה, בסוף, היא כמה זמן ישפיע הנגיף ברמה הגלובלית". 

מה אתה רואה מתפתח בחודשים הקרובים?

"בגלל שראינו גם מה קרה בסין, עכשיו יש יותר ידע איך להתמודד עם הנגיף באירופה. המפתח לטיעון שלנו הוא שכנראה שנתחיל לראות את ההתחלה של הורדת אמצעי הסגר בתחילת מאי וזה מאפשר לנו להסיק שההאטה הכלכלית הנוכחית תהיה זמנית ואפשר לחזור לצמיחה כבר ב-Q3. אנחנו עוקבים באדיקות אחרי מדדי ה-PMI האירופאיים שכרגע נמצאים בשפל חסר קדים.

"לדעתי המצב יהיה גרוע לפני שיהיה יותר טוב, בגלל האיטיות של התגובה של הרשויות להחלת אמצעים למיגור המגפה. ה-PMI ירד לרמה שלא חשבנו שאפשרית, זה אבסורד. ההאטה הייתה חדה יותר ממה שצפינו ובהקשר הזה צריך לראות גם איך הרשויות יתמודדו עם המשבר, כדי לראות מתי נצא ממנו".

יש סיכוי שהמשבר יימשך יותר זמן?

"תראה תמיד יש סיכוי. יש סכנה של הדבקה מחדש, אבל גם אז, מדינות כבר יותר מוכנות להתמודדות והנזקים יהיו קטנים יותר להערכתי"

אירופה וארה"ב זה לא סין

את מרבית ההשוואות שעורך ברוקנר הוא עושה ביחס למה שראינו בהתפתחות המחלה בסין והתמודדות של הרשויות שם ובמדינות מזרח אסייתיות אחרות. העניין הוא שהמשטר הסיני, בשל האופי שלו, יכול היה לבצע פעולות החלטיות וחדות כדי למגר את המגפה. אירופה וארצות הברית זה לא סין. היכולת לבצע פעולות שגם משפיעות על הפרטיות, בהחלט פוגעת באפשרות להילחם במגפה. זה גם אחד הנושאים שעליו הוא מדבר, שרלוונטיים מאוד לארץ, הוא מידת הפרטיות שאנשים מוכנים להקריב כדי להילחם במחלה. 

איך אתה רואה את ההתערבות של ממשלות בעולם?

"אנחנו רואים את העליות החדות ביותר מאז 2008. זה אומר שהמהלכים של הממשל האמריקאי בינתיים עוזרים ונותנים רושם שאפשר להשתלט על האש. דבר נוסף הוא מרווחי האשראי שנפתחו ל-1,000 נקודות בסיס, זה נתן חמצן. אנחנו רואים התערבות ברמה שלא ראינו בעבר וזה יוצר אצלי אופטימיות".

לאיחוד היו המון אתגרים לפני המשבר, אתה חושב שהם יצאו מזה?

"אני לא חושב שהאיחוד האירופאי יצא חזק יותר מהמשבר. היציאה מהמשבר הנוכחי יאפשר התאוששות מסוימת, אבל צריך יותר. צריך שיהיה זרימה של כסף שיענה על הדרישה. נקודה נוספת, זה אם יצליחו לשמור על אג"ח ממשלתי נמוך, זה יעזור. צריך הליקופטר של כסף. אבל כל ריבאונד בשלב היה מכני. 

"נהיה יותר חכמים בינואר, כי אז יראה אם אנחנו נכנסים לסייקל ארוך. יש יותר מדי משתנים כדי לדעת איך זה ישפיע על שוק המניות בינתיים. אני מעריך שבאירופה ינסו להימנע ממדיניות צנע,  כי גם אם ינסו, זה לא בטוח יעזור כי יש הרבה ממשלות פופליסטיות שלא יאפשרו את זה."

אז מה צריך לעשות?

"באירופה צריכים ללמוד ממה שנעשה ביפן, שם הבנק המרכזי קנה את האג"ח הממשלתי ושמר על תשואות נמוכות, ככה דאגו להמשך המסחר במינימום נזקים".

האם אפשר לצפות ששינוי בשרשרת הייצור העולמי, יעזור לריבאונד?

"הווירוס האיץ את תהליך המעבר מגלובליזציה ללוקליזציה. אנחנו בהחלט רואים מעבר לייצור לוקאלי. לדעתי יש הרבה סיכונים בהתכנסות הזו ובמעבר לייצור מקומי ובהשפעה שתהיה לו על הכלכלה הגלובלית".

איפה נמצא השוק האירופי?

"יש הרבה שמות שהם באנדר פרפורמנס, ושוב, אם אפשר להשוות בין המשבר בסין לאירופה, נראה שמבחינת נקודת זמן הגענו ל-PMI הנמוך ביותר מאז שהמשבר החל באירופה באמצע פברואר, אנחנו כרגע צופים בשוק שעובד באנדר של 12%, אבל יש לו פוטנציאל של זינוק לעלייה של בין 10%-15% עד ספטמבר. 

האם יש נקודה שבה לדעתך כדאי להתחיל לתזמן את השוק?

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דירה=קורת גג 15/04/2020 06:36
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 5.
    י 31/03/2020 19:43
    הגב לתגובה זו
    עוד חצי שנה יגידו ...שאף אחד לא האמין שימותו מעל 15מליון בעולם...סתם מקשקשים
  • 4.
    דרדסבא 31/03/2020 09:46
    הגב לתגובה זו
    אין שום דבר חדש בדברים. הניחוש שלי טוב כמו שלו. בחור טוב שלקח חומר טוב... כל בוגר 8 שנות לימוד יכול.
  • 3.
    לילי 31/03/2020 09:36
    הגב לתגובה זו
    סביר להניח כי משבר הקורונה יקטין את קצבאות ביטוח לאומי לקשישים , ויקטין את הוצאות הרפואיות בטווח הארוך . מדובר ב 5% אחוז מכלל האוכלוסייה .
  • 2.
    אבי 31/03/2020 08:51
    הגב לתגובה זו
    הלכו להפגין עם כל הגיפים שלהם והבמוו והמרצדס עצמאים למה שיתנו לכם כסף ? אתם חזירים עשיתם הפגנה וראינו כולם עם אילו כלי רכב באתם להפגנה שלכם ממש מסכנים כל אחד שם עם לקסוס או גיפ או במוו
  • 1.
    גל 31/03/2020 08:13
    הגב לתגובה זו
    איזה ערך יש לתחזית כלכלית אם המומחים למגיפות לא יודעים איך תתקדם הקורונה?
  • זה כל מה שיש בחוסר ודאות (ל"ת)
    ארז 31/03/2020 08:50
    הגב לתגובה זו
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

סר גון טמפלטון
צילום: אתר הארגון של טמפלטון
דבר הגורו

ג'ון טמפלטון - חלוץ ההשקעות הגלובליות

אחרי שהקים את אחת הקרנות הבינלאומיות הראשונות, טמפלטון נסע לחפש הזדמנויות השקעה ברחבי העולם. ב-1939, אחרי עליית היטלר, הוא לווה 10,000 דולר וקנה 100 דולר ממניות של כל חברה שנסחרה מתחת לדולר בבורסה. ארבע שנים מאוחר יותר הוא מכר את כל המניות ברווח ממוצע של 400%. לדבריו, "הזמן הטוב ביותר להשקיע הוא כשיש דם ברחובות"

מנדי הניג |

הוא נולד ב-29 בנובמבר 1912 בווינצ'סטר, טנסי, למשפחה ענייה מאוד. ג'ון מרקס טמפלטון גדל בתקופת השפל הגדול. אביו היה עורך דין כפרי שבקושי הרוויח למחיה, ואמו מתה כשהיה צעיר. למרות הקשיים, טמפלטון הצטיין בלימודים וקיבל מלגה ללימודים באוניברסיטת ייל. 

טמפלטון למד כלכלה בייל ומשפטים באוקספורד לאחר שזכה במלגת רודס היוקרתית לסטודנטים זרים. הוא חזר לאמריקה ב-1938 ועבד בוול סטריט. הרגע המכונן בקריירה שלו הגיע ב-1939, כשהיטלר פלש לפולין. בעוד שכולם מכרו בפאניקה, טמפלטון לווה 10,000 דולר וקנה 100 דולר ממניות של כל חברה שנסחרה מתחת לדולר בבורסה - 104 חברות סך הכל. 37 מהן היו בפשיטת רגל. ארבע שנים מאוחר יותר הוא מכר את כל המניות ברווח ממוצע של 400%.

ב-1954 הוא הקים את קרן Templeton Growth Fund, אחת הקרנות הבינלאומיות הראשונות. כשכולם השקיעו רק באמריקה, הוא נסע לחפש הזדמנויות ברחבי העולם. הוא היה הראשון להשקיע ביפן בשנות ה-60, כשהיא עדיין נחשבה מדינת עולם שלישי. "התעשריתי כי הלכתי למקומות שאחרים פחדו ללכת," הוא אמר.

טמפלטון היה אדם דתי מאוד, שראה בהשקעות שליחות רוחנית. הוא התפלל לפני כל פגישת השקעות ואמר שהתפילה עוזרת לו להישאר רגוע ומרוכז. ב-1987 הוא מכר את חברת הקרנות שלו תמורת 440 מיליון דולר ועבר לבהאמה, שם הקדיש את חייו לפילנתרופיה. הוא ייסד את קרן טמפלטון שחילקה פרס שנתי של מיליון דולר למחקר רוחני. הוא נפטר ב-8 ביולי 2008 בגיל 95 בבהאמה, לאחר שתרם את רוב הונו לצדקה.

ב-1962, בשיא משבר הטילים הקובני, כשהעולם פחד ממלחמה גרעינית, טמפלטון טס לדרום אמריקה כדי לחפש הזדמנויות השקעה. "כשיש דם ברחובות, זה הזמן לקנות," הוא אמר. השקעותיו שם הניבו תשואות עצומות.