וול סטריט
צילום: iStock
TV

אלו האירועים שצפויים להיות במוקד העניינים השבוע

ספר הבז' של הפד', שוק התעסוקה האמריקאי, החלטת הריבית באירופה ועוד. כל האירועים שישפיעו על השווקים
עדי ברזילי | (2)

מאי נסגר באדום בוהק והנה כמה מהאירועים המרכזיים השבוע שצפויים לסמן את הכיוון קדימה:

 

אחרי שבסוף השבוע המכסים בין ארה"ב וסין נכנסו לתוקף, נראה שמלחמת הסחר לא תפתר בקרוב והשבוע נוכל בעיקר לבדוק מה הייתה מידת ההשפעה שלה על שתי כלכלות הענק בחודש מאי. נציין גם, כי לקראת סוף החודש ייפגשו טראמפ וג'ינפינג בוועידת הפיסגה G20 שתערך ביפן.

 

ביום שלישי נגיד הפדרל רזרב ג'רום פאואל יישא דברים והמשקיעים ינסו להבין מדבריו האם הוא מיישר קו עם ציפיות השוק להורדת ריבית במהלך השנה. ביום רביעי יתפרסם גם ספר הבז' של הפד ובו סקירה של מצב הכלכלה האמריקאית, על פיה יחליט הבנק על המדיניות המוניטרית קדימה.

 

בימים שני ורביעי יפורסמו סיקרי ה-ISM בארה"ב שמעידים על היקפי האספקה לתעשיות השונות, בהתייחסות למספר ההזמנות, ייצוא, ייבוא, ייצור ועוד. עלייה באספקה מעידה על התחזקות התעשייה ונכון לעכשיו הצפי הוא לעלייה קלה בהיקפים מהחודש שעבר.

 

ביום רביעי יתפרסם מדד ה-ADP שיספק אינדיקציה ראשונית על שוק התעסוקה האמריקאי וביום שישי יתפרסמו שני הנתונים הממשלתיים הרשמיים. הנתון הראשון הוא השינוי במספר המועסקים, שצפוי להיות נמוך מהחודש שעבר אך עדיין יפה, והנתון השני הוא אחוז האבטלה שצפוי להישאר נמוך במיוחד.

 

ומה קורה באירופה? ביום שלישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן בגוש האירו, כשהצפי הוא לירידה מהחודש שעבר לרמה של 1.4%. כלומר, למורת רוחם של מקבלי ההחלטות בגוש נראה כי המרחק מאינפלציה רק גדל.

 

בחמישי תתפרסם החלטת הריבית של הבנק המרכזי האירופי. הריבית עצמה לא צפויה לעלות עד סוף שנת 2020, אבל נציגי הבנק כן ידסקסו בתכנית תמריצים לכלכלה האירופית ובין היתר במתן הלוואות נדיבות לבנקים ביבשת.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בבריטניה, יצביעו השבוע בפעם הרביעית על הסכם יציאה מגוש האירו. ההצבעה תתרחש על רקע זכייתה של המפלגה התומכת בברקזיט בבחירות לפרלמנט האירופי, ועל רקע ביקורו של טראמפ במדינה שילחץ ליציאה מגוש האירו ללא הסכם.

 

ולסיום סין, שם יתפרסם ביום שני מדד מנהלי הרכש שמעיד על כוח הייצור של הענקית מהמזרח כשכרגע הצפי הוא לירידה קלה מהחודש שעבר ל-50 נקודות, רמה שעלולה להעיד על סטגנציה. שימו לב שביום שישי לא יתקיים מסחר בסין עקב חגים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רק רק רק למעלה 02/06/2019 22:26
    הגב לתגובה זו
    עשו ממוש דה לוקס
  • 1.
    יהודה 02/06/2019 20:02
    הגב לתגובה זו
    האם אני יכול להוריד את מוזיקת הרקע במחשב שלי? תודה עבור תשובה מהירה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


חתימת הסכם פאקס סיליקה. קרדיט: משרד רוה"מחתימת הסכם פאקס סיליקה. קרדיט: משרד רוה"מ

ישראל מצטרפת ל-Pax Silica כשחקנית ליבה באקוסיסטם ה-AI הגלובלי

ישראל מצטרפת לקואליציית Pax Silica, יוזמה אמריקאית חדשה שמבקשת לעצב מחדש את שרשראות האספקה של עידן הבינה המלאכותית, ולבסס סדר כלכלי וטכנולוגי חדש המבוסס על אמון, חדשנות וביטחון כלכלי

רן קידר |
נושאים בכתבה AI פאקס סיליקה

ישראל מצטרפת לקואליציית Pax Silica, יוזמה אמריקאית חדשה שמבקשת לעצב מחדש את שרשראות האספקה של עידן הבינה המלאכותית, ולבסס סדר כלכלי וטכנולוגי חדש המבוסס על אמון, חדשנות וביטחון כלכלי. הצטרפותה של ישראל ליוזמה, שנחשפה בוועידה בינלאומית בוושינגטון בהשתתפות תשע מהמדינות המובילות בעולם בטכנולוגיה ובשבבים, מהווה הכרה רשמית במעמדה של ישראל כשחקנית ליבה באקוסיסטם ה-AI הגלובלי, לא רק כ"אומת סטארט-אפ", אלא כמדינה בעלת נכסים אסטרטגיים בשרשרת הערך העולמית של טכנולוגיות מתקדמות.

בוועידה, שהתקיימה ביום שישי, השתתפו נציגים מארצות הברית, יפן, דרום קוריאה, סינגפור, הולנד, בריטניה, איחוד האמירויות, אוסטרליה - וישראל. זהו חוד החנית של המדינות שמארחות את החברות, ההון והתשתיות הקריטיות ביותר לתעשיית השבבים, הדאטה וה-AI העולמית.

הזווית הישראלית: נכס אסטרטגי בעידן של תחרות טכנולוגית

בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, ייצג את ישראל בוועידה ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ’ אבי שמחון, לצד הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון וראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, ארז אסקל.

עבור ישראל, ההצטרפות ל-Pax Silica אינה מהלך סמלי בלבד. היא משקפת אינטרס כלכלי וביטחוני עמוק: שילוב יכולות ה-AI, הסייבר, האלגוריתמיקה והחדשנות הישראלית בתוך מסגרות בינלאומיות שמבקשות לצמצם תלות בשרשראות אספקה פגיעות ולחזק שותפויות בין מדינות "אמינות".

ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון: "הצטרפות ישראל ליוזמת Pax Silica בהובלת ארצות הברית היא תעודת כבוד למדינת ישראל ולתעשיית ההייטק הישראלית, הנחשבת למובילה עולמית בתחומי החדשנות והבינה המלאכותית. יחד עם שותפינו הבינלאומיים, אנו פועלים לבצר את תעשיית ה-AI הגלובלית, לחזק את עמידות שרשראות האספקה ולהבטיח את השגשוג הכלכלי והביטחוני של המדינות המשתתפות ואזרחיהן".