אלו האירועים שצפויים להיות במוקד העניינים השבוע
מאי נסגר באדום בוהק והנה כמה מהאירועים המרכזיים השבוע שצפויים לסמן את הכיוון קדימה:
אחרי שבסוף השבוע המכסים בין ארה"ב וסין נכנסו לתוקף, נראה שמלחמת הסחר לא תפתר בקרוב והשבוע נוכל בעיקר לבדוק מה הייתה מידת ההשפעה שלה על שתי כלכלות הענק בחודש מאי. נציין גם, כי לקראת סוף החודש ייפגשו טראמפ וג'ינפינג בוועידת הפיסגה G20 שתערך ביפן.
ביום שלישי נגיד הפדרל רזרב ג'רום פאואל יישא דברים והמשקיעים ינסו להבין מדבריו האם הוא מיישר קו עם ציפיות השוק להורדת ריבית במהלך השנה. ביום רביעי יתפרסם גם ספר הבז' של הפד ובו סקירה של מצב הכלכלה האמריקאית, על פיה יחליט הבנק על המדיניות המוניטרית קדימה.
בימים שני ורביעי יפורסמו סיקרי ה-ISM בארה"ב שמעידים על היקפי האספקה לתעשיות השונות, בהתייחסות למספר ההזמנות, ייצוא, ייבוא, ייצור ועוד. עלייה באספקה מעידה על התחזקות התעשייה ונכון לעכשיו הצפי הוא לעלייה קלה בהיקפים מהחודש שעבר.
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביום רביעי יתפרסם מדד ה-ADP שיספק אינדיקציה ראשונית על שוק התעסוקה האמריקאי וביום שישי יתפרסמו שני הנתונים הממשלתיים הרשמיים. הנתון הראשון הוא השינוי במספר המועסקים, שצפוי להיות נמוך מהחודש שעבר אך עדיין יפה, והנתון השני הוא אחוז האבטלה שצפוי להישאר נמוך במיוחד.
ומה קורה באירופה? ביום שלישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן בגוש האירו, כשהצפי הוא לירידה מהחודש שעבר לרמה של 1.4%. כלומר, למורת רוחם של מקבלי ההחלטות בגוש נראה כי המרחק מאינפלציה רק גדל.
בחמישי תתפרסם החלטת הריבית של הבנק המרכזי האירופי. הריבית עצמה לא צפויה לעלות עד סוף שנת 2020, אבל נציגי הבנק כן ידסקסו בתכנית תמריצים לכלכלה האירופית ובין היתר במתן הלוואות נדיבות לבנקים ביבשת.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
בבריטניה, יצביעו השבוע בפעם הרביעית על הסכם יציאה מגוש האירו. ההצבעה תתרחש על רקע זכייתה של המפלגה התומכת בברקזיט בבחירות לפרלמנט האירופי, ועל רקע ביקורו של טראמפ במדינה שילחץ ליציאה מגוש האירו ללא הסכם.
ולסיום סין, שם יתפרסם ביום שני מדד מנהלי הרכש שמעיד על כוח הייצור של הענקית מהמזרח כשכרגע הצפי הוא לירידה קלה מהחודש שעבר ל-50 נקודות, רמה שעלולה להעיד על סטגנציה. שימו לב שביום שישי לא יתקיים מסחר בסין עקב חגים.
- 2.רק רק רק למעלה 02/06/2019 22:26הגב לתגובה זועשו ממוש דה לוקס
- 1.יהודה 02/06/2019 20:02הגב לתגובה זוהאם אני יכול להוריד את מוזיקת הרקע במחשב שלי? תודה עבור תשובה מהירה
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
