מניית ראלף לורן קרסה 22% בניו יורק - זו הסיבה

ראלף לורן צופה כעת כי ההכנסות לשנת 2016 כולה ירדו ב-3%. הרווח ברבעון נפל ל-131 מיליון דולר
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה יוקרה

בעיתות משבר משתנים הרגלי הצריכה והיום הדבר בא לידי ביטוי בהאטה מצד מותג אופנה יוקרתי, המהווה שחקן ותיק מאד בתחום. מניית חברת האופנה היוקרתית ראלף לורן הנסחרת בבורסת ניו יורק (תחת הסימול RL) צנחה ב-22% לאחר שהחברה פיספסה את תחזית ההכנסות לרבעון וחתכה תחזית לשנת 2016 כולה.

בשורה התחתונה ברבעון הפיסקלי השלישי של 2015 הרווח צנח 40% ל-131 מיליון דולר, או 1.54 דולרים למניה, לעומת רווח של 215 מיליון דולר, או 2.41 דולרים למניה ברבעון המקביל. ההכנסות ירדו ל-1.95 מיליארד דולר לעומת הכנסות של 2.03 מיליארד דולר בצל הירידה במכירות הקמעונאיות והן הסיטונאיות. נציין כי התחזקות הדולר לא היטיבה עם תוצאות החברה בארה"ב - שם נרשמה ירידה בהכנסות, בעוד החלשות האירו תרמה לעלייה בהכנסות מאירופה במהלך הרבעון.

התחזית קדימה לשנת 2016 כולה נראית פחות מכפי שצפתה ענקית האופנה. החברה עדכנה כעת כי ההכנסות ירדו ב-3% לעומת תחזית קודמת לקיפאון בהכנסות. הרווח התפעולי צפוי לרדת גם כן לטווח של 2.9% עד 3.2% לעומת שנה קודמת. הצפי הקודם עמד על ירידה בטווח של 1.8% עד 2.3% בלבד.

עם זאת לא הכל שחור. הרווחיות התפעולית של ראלף לורן במהלך הרבעון עלתה על הציפיות והגיעה ל-13.7% (ללא הוצאות ארגון מחדש ואחרים), כך שהמצב משקף ניהול טוב יותר של ההוצאות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX -62.46%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.


הואנג וטראמפהואנג וטראמפ

ממשל טראמפ שוקל לאפשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין

בעוד וושינגטון מתלבטת בין שיקולים ביטחוניים וכלכליים, אנבידיה מנסה לשוב לשוק שהפך סגור בפניה בעקבות מגבלות קודמות, אך ההתנגדות בקונגרס וההתחזקות הטכנולוגית של סין ממשיכות לעכב החלטה סופית
אדיר בן עמי |

ממשל טראמפ שוקל לאשר לאנבידיה NVIDIA Corp. 1.12%  לחדש מכירת שבבי H200 לסין. לאחר חודשים של מגבלות שהשאירו את החברה מחוץ לשוק השני בגודלו בעולם, הממשל בוחן כעת מתווה שיאפשר לענקית השבבים לשוב ולספק שבבים שנחשבים מתקדמים אך אינם בחזית הטכנולוגית שלה.


לפי הדיווחים, המהלך נמצא על שולחנו של טראמפ זה מספר שבועות והוא התקבל לאחר שורה של דיונים בצמרת הממשל ובכלל זה פגישה אישית בין טראמפ לבין מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, שנועד לברר את השלכות מגבלות היצוא על פעילות החברה. למרות שלא פורסמו פרטים על השיחה, בהתנהלות הממשל ניכרת מגמה של בחינה מחודשת של מדיניות הפיקוח.


ה־H200 אמור להוות פשרה בין הצורך הכלכלי של חברה אמריקאית מובילה לבין החשש שעומד מאחורי מגבלות היצוא שהוטלו מאז 2022. אנבידיה עצמה ביקשה למכור לסין שבבי Blackwell מתקדמים יותר, אך התנגדות מצד גורמי ביטחון וכלכלנים בממשל מנעה התקדמות בכיוון זה.  מבחינת אנבידיה, האישור המסתמן עשוי לפתוח מחדש שוק שעל פי הערכות החברה עשוי לגלגל הכנסות של כ־50 מיליארד דולר לשנה. אולם היא עצמה מודה כי לא ברור אם סין תסכים לרכוש את ה־H200, לאחר שבחודשים האחרונים דחתה את ה־H20 המוחלש שפותח במיוחד לעמידה בכללי היצוא האמריקאים.

העצמאות הסינית מתחזקת

הדחייה הקודמת הפכה את אנבידיה לאורחת לא רצויה בשוק מרכזי הנתונים הסיני, כאשר הרשויות במדינה קראו לחברות מקומיות להימנע מרכישת השבבים המותאמים ולפנות לחלופות מתוצרת בית. בכך התחזקה מגמת העצמאות הטכנולוגית של סין, מגמה שמתגברת ככל שהמגבלות האמריקאיות הופכות קשיחות יותר.


בנוסף, חלק מבכירי הממשל בארה״ב טענו כי מגבלות היצוא לא הצליחו לבלום את ההתקדמות הסינית בתחום הבינה המלאכותית: חברות כמו DeepSeek ו־Alibaba הציגו מודלים מתקדמים, בעוד Huawei האיצה פיתוח שבבים מקומיים שנועדו להחליף חומרה אמריקאית שאינה זמינה עוד. עם זאת, מנגד טוענים תומכי המגבלות כי הן העניקו לתעשיית השבבים האמריקאית זמן יקר להתחזק, ובלמו התקדמות טכנולוגית מהירה מצד היריבות הגלובליות.