"מיסים שקטים": ממשל טראמפ טוען שחסך לאמריקאים 180 מיליארד דולר השבוע
דוברת הבית הלבן: "האמריקאים בחרו מחדש בטראמפ כדי לתקן את הסיוט הכלכלי של ביידן"
הבית הלבן טוען שהמדיניות הכלכלית של ממשל טראמפ כבר מביאה תוצאות, עם חסכון של 180 מיליארד דולר למשלמי המיסים בעקבות מהלכים להסרת רגולציות. על פי דוברת הבית הלבן, קרוליין לויט, הממשל "עובד כל יום כדי לצמצם בירוקרטיה ולחתוך מיסים", אך הדמוקרטים מתעקשים שטראמפ קיבל כלכלה יציבה ורק מחמיר את המצב.
המאבק על מערכת המשפט – טראמפ יוצא לקרב
הנשיא טראמפ צפוי לשאת היום נאום במשרד המשפטים, שבו יתחייב להחזיר את שלטון החוק ולהיאבק בפשיעה. "המשרד הזה לא נועד לרדוף אנשים על עמדות פוליטיות", אמרה לויט, בהתייחסה להאשמות על פוליטיזציה של מערכת המשפט. במקביל, ממשל טראמפ מתכנן לערער על החלטת בית המשפט הפדרלי שחייב את החזרת אלפי עובדים פדרליים שפוטרו. "שופט אחד לא יכול לקחת את הסמכות הנשיאותית", אמרה לויט, תוך שהיא תוקפת שורת פסיקות שחסמו את מדיניותו של טראמפ מאז כניסתו לתפקיד. לדבריה, בחודש פברואר בלבד הוצאו 15 צווים לעיכוב מדיניות הבית הלבן, לעומת 13 בלבד בשלוש שנות כהונתו של ביידן.
שומרי הסף: המאבק על התקציב
בסנאט, מנהיג המיעוט הדמוקרטי, צ'אק שומר, הסכים לתמוך בהצעת התקציב של הרפובליקנים, מהלך שטראמפ הגדיר כניצחון. "הדמוקרטים הימרו על כך שלא נשיג רוב – וטעות בידם", אמרה לויט, תוך שהיא מהללת את יו"ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון.
לדבריה, מדובר בתקציב נקי ומאוזן, שנועד לשמור על פעילות הממשלה ולהכין את הקרקע להסכמות רחבות יותר בהמשך השנה. עם זאת, חלק מהדמוקרטים עדיין מתנגדים, מה שעשוי לגרור עימות נוסף בקונגרס.
הכלכלה במחלוקת: מי באמת אחראי למהפך?
הוויכוח על מצבה של הכלכלה האמריקאית תופס מקום מרכזי. דמוקרטים טוענים כי ביידן הוריש לטראמפ כלכלה חזקה, אך בבית הלבן משיבים בנתונים אחרים. "לא ברור על איזה כלכלה הם מדברים", תקפה לויט. "האמריקאים יודעים שהמצב הידרדר תחת ביידן, ולכן בחרו מחדש בטראמפ". לדבריה, מחירי הדלק יורדים, עלות הביצים ירדה בשני דולר בתוך חודש, ומחירי כרטיסי הטיסה צונחים.
- אילון מאסק חוזר לבית הלבן: סוף הנתק עם טראמפ?
- כך דיברו בכירי וול סטריט על טראמפ מול אפשטיין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, היא חשפה כי ממשל טראמפ ביטל השבוע 31 תקנות של הסוכנות להגנת הסביבה (EPA), אותן כינתה "מיסים שקטים". לדבריה, הממשל "מנקה את הביורוקרטיה ומשחרר את הכלכלה".
- 2.טראמפ זהום הסביבה 18/03/2025 14:43הגב לתגובה זוטראמפ מעודד זהום הסביבה הוא לא יחיה עוד 10 שנים אז מה אכפת לו
- 1.דריה 15/03/2025 11:23הגב לתגובה זומקבלת ביטוי דרך ירידות השערים בניו יורק.יתכן והשוק טועה.

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?

- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
צבא סין (יוטיוב)האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה
טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.
לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית
מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.
שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.
השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.
- יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.
פילוג פנימי משתק
הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.
