אסיה מסחר
צילום: Getty images Israel

ירידות באסיה: הניקיי יורד ב-1.7% בצל החששות ממלחמת סחר

השווקים באסיה מתנהלים ברובם בירידות שערים לאחר שנשיא ארצות הברית הודיע כי המכסים על מקסיקו וקנדה יכנסו לתוקף כמתוכנן, וכן קרא למנהיגים ביפן וסין למנוע את השחיקה בערך של המטבעות המקומיים שלהם

איתן גרסטנפלד |

השווקים באסיה מנהלים ברובם בירידות שערים בצל הנעילה האדומה אמש בוול סטריט. ברקע, ההצהרות של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ כי "לא נותר מקום" למקסיקו וקנדה לנהל משא ומתן על עצירת המכסים בשיעור 25% שאמורים להכינס לתוקף היום. במקביל, טראמפ תקף את יפן וסין, והאשים אותם בכך שהם שוחקים את ערך המטבעות המקומי, מה שפוגע לדבריו במשק האמריקאי.


ביפן, מדד הניקיי 225 יורד ב-1.71%, בעוד שמדד טופיקס הרחב מאבד 1%. בנוסף על ההשפעות של המסחר בוול סטריט, נתונים חדשים שהתפרסמו היום מגלים כי שיעור האבטלה במדינה במהלך ינואר הגיע ל-2.5%, מעט גבוה מההערכות המוקדמות לרמה של 2.4%.


מדד הקוספי של קוריאה הדרומית ירוד ב-0.2%, לאחר שהמכירות הקמעונאיות של המדינה במהלך חודש ינואר ירדו ב-0.6% ביחס לחודש דצמבר. מדד ההאנג סנג של הונג קונג יורד ב-0.1%.


מנגד, בסין, המדדים מתנהלים בעליות שערים, כאשר מדד ה-CSI 1000 עולה ב-1.1%, בזמן שמדד שנגחאי עולה ב-0.2%. הבוקר, הודיעה סין כי תטיל מכסים נוספים של עד 15% על חלק מהסחורות האמריקאיות החל מה-10 במרץ, ותגביל את היצוא ל-15 חברות אמריקאיות. צעדי התגמול של הממשל הסיני מגיעים בעת שהמכסים הנוספים מכיוונה של ארה"ב על סחורות סיניות נכנסו לתוקפם. המכסים הסיניים החדשים, מופנים בעיקר כלפי מוצרים חקלאיים כולל תירס ופולי סויה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.