טראמפ בדאבוס: "אדרוש הורדת ריבית מיידית"
בצל מערכת יחסים מתוחה עם הבנק המרכזי והמלחמה באוקראינה, הנשיא מציג תוכנית כלכלית שאפתנית: דורש הורדת ריבית מיידית, מאיים במכסים על קנדה, מבטיח הקלות במיסוי לתעשייה האמריקאית ומנהל שיחות עם מנהיגי העולם להורדת מחירי הנפט
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הופיע בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שווייץ, שם שיתף את תוכניותיו הכלכליות ועמדותיו בנושאי מדיניות חוץ. בפני פאנל של מנהיגים עסקיים בכירים, טראמפ הציג חזון נרחב לכלכלה האמריקאית ולמדיניות החוץ שלו.
בנושא הריבית, טראמפ הצהיר כי ידרוש הורדה מיידית של שיעורי הריבית בארה"ב, וציפה כי מדינות אחרות יעקבו בעקבותיה. זאת למרות שהפדרל ריזרב העלה את הריבית בשנת 2023 לרמתה הגבוהה ביותר מזה למעלה משני עשורים במטרה להילחם באינפלציה, והפחית אותה בנקודת אחוז בלבד בשנה שעברה.
"אדרוש שהריבית תרד באופן מיידי," הצהיר טראמפ, "וכך צריך להיות בכל העולם. שערי הריבית צריכים לעקוב אחרינו בכל מקום." הצהרה זו מסמנת את תחילת העימות המחודש עם הפדרל ריזרב, איתו ניהל מערכת יחסים מתוחה במיוחד במהלך כהונתו הראשונה. בתקופה ההיא, טראמפ מתח ביקורת תכופה על יו"ר הפד ג'רום פאוול, אותו הוא עצמו מינה, ולעיתים אף כינה את קובעי המדיניות "טיפשים" והשווה את פאוול לשחקן גולף שאינו מצליח לחבוט.
השווקים הגיבו באופן מתון להצהרות, כאשר תשואת אגרות החוב הממשלתיות לשנתיים, הרגישות למדיניות המוניטרית, ירדה מעט ל-4.29%. על פי נתוני CME Group, המשקיעים מעריכים כי הורדת הריבית הראשונה צפויה ביוני, עם סיכוי של 50-50 להורדה נוספת לפני סוף השנה.
- מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ האשים את "הוצאות הגירעון הבזבזניות" של ממשל ביידן במשבר האינפלציה החמור ביותר בהיסטוריה המודרנית. "התוצאה היא ריביות גבוהות מאוד לאזרחים שלנו ואפילו בכל העולם. מחירי המזון והמחיר של כמעט כל דבר אחר הידוע לאנושות עלו לשמיים," אמר.
הורדת מחירי הנפט תביא לסיום המלחמה
בהתייחסו למלחמה באוקראינה, טראמפ חשף כי שוחח עם נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן. לדבריו, הורדת מחירי הנפט תביא לסיום מיידי של המלחמה. הוא גם ציין כי שוחח עם פוטין בנושא המלחמה, וכאשר נשאל אם המלחמה תסתיים עד ביקורו הבא בדאבוס, השיב: "תצטרכו לשאול את רוסיה".
בנוגע למדיניות המיסוי, טראמפ הבטיח להפחית את שיעור מס החברות מ-21% ל-15% עבור חברות שמייצרות את מוצריהן בארה"ב. הוא גם הביע את כוונתו לחדש את הקיצוצים במס שהנהיג בשנת 2017.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
ממשיך לאיים במכסים
בתחום הסחר הבינלאומי, טראמפ איים בהטלת מכסים של 25% על קנדה, בטענה כי הגירעון המסחרי של ארה"ב מול שכנתה מהצפון, העומד על 200-250 מיליארד דולר, אינו הוגן. הוא הדגיש כי ארה"ב אינה זקוקה למכוניות, עץ או גז קנדיים.
טראמפ התייחס גם לסין, והביע תקווה לשיתוף פעולה עם הנשיא שי ג'ינפינג בנושא סיום המלחמה באוקראינה. "אני מחבב מאוד את הנשיא שי," אמר טראמפ, "מקווה שנוכל לעבוד יחד ולעצור את זה."
בנושא הרגולציה, טראמפ הזדהה עם תסכולם של אנשי עסקים אירופאים מהדרישות הרגולטוריות של האיחוד האירופי. הוא הביע תסכול מהזמן הנדרש לקבלת אישורים ועמידה בדרישות של הצהרות השפעה סביבתית, וכן ממיסי ה-VAT.
בתחום האנרגיה, טראמפ הרגיע את מנכ"ל TotalEnergies, פטריק פויאן, והבטיח להבטיח את אספקת הגז הטבעי הנוזלי לאירופה. TotalEnergies היא היבואנית הגדולה ביותר של גז טבעי נוזלי מארה"ב. הנשיא הצהיר כי ארה"ב תהיה בירת העולם בתחומי הבינה המלאכותית והקריפטו, והבטיח להטיל מכסים על מוצרים המיוצרים מחוץ למדינה.
בנוסף, טראמפ קרא למדינות נאט"ו להגדיל את הוצאות הביטחון שלהן, במה שנראה כהמשך לקו שהוביל בכהונתו הקודמת. בפאנל השתתפו מנהיגים בכירים מעולם העסקים, ביניהם יו"ר ומנכ"ל קבוצת בלקסטון, סטיבן שוורצמן; יו"ר ומנכ"ל בנק אוף אמריקה, בריאן מויניהן; יו"ר בנק סנטנדר, אנה בוטין; ויו"ר ומנכ"ל TotalEnergies, פטריק פויאן.
- 10.עושה חשבון 24/01/2025 11:21הגב לתגובה זועד עתה הרבה דיבורים סותרים ... מעט מעשים . המעט נעשה בכיוון הנכון. יש להמתין למעשים משני מדיניות .
- 9.רק החזרת תקן הזהב שבוטל ב 1971 תחזיר יציבות לעולם !!! (ל"ת)דן 24/01/2025 08:09הגב לתגובה זו
- 8.הדיקטטור דורש 23/01/2025 23:32הגב לתגובה זולפני הבחירות התנגד להורדת ריבית כי ביידן היה בשלטוןבקיצור נוכל לא פחות ממחדליהו
- 7.הגיע הזמן לפטר את פאוול הלא מקצועי וזה אפשרי וחוקי בהחלט (ל"ת)פופאי 23/01/2025 23:08הגב לתגובה זו
- 6.טוב ליהודים אבל נראה לי שהוא חושב שהוא מנהל את העולם וכולם ירקדו לצלילי חלילו.המבחן שלו יהיה כאן (ל"ת)שלמה 23/01/2025 21:52הגב לתגובה זו
- 5.חחחח לא מזכיר לכם את ביבי (ל"ת)רועי 23/01/2025 21:22הגב לתגובה זו
- 4.טלילו 23/01/2025 21:20הגב לתגובה זוההחלטה בעניין היא של הנגיד
- 3.עוד חולה נפש שעולה לגדולה . אין מנהיג אחד בעולם שראוי (ל"ת)בקצור 23/01/2025 20:44הגב לתגובה זו
- 2.אסור לטראמפ להתערב עוד ליצן לא מזכיר לכם את ביבי (ל"ת)רועי 23/01/2025 20:35הגב לתגובה זו
- 1.שלי 23/01/2025 20:17הגב לתגובה זוטראמפ מגולומן אין לו שום ידע בכלכלה ועוד עולמית.מה קשור שאם ארהב מורידה ריבית כול העולם צריךלכול מדינה כלכלה אחרת צרכים אחריםטראמפ ביזיון של נשיא לאמריקה
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
