טראמפ בדאבוס: "אדרוש הורדת ריבית מיידית"
בצל מערכת יחסים מתוחה עם הבנק המרכזי והמלחמה באוקראינה, הנשיא מציג תוכנית כלכלית שאפתנית: דורש הורדת ריבית מיידית, מאיים במכסים על קנדה, מבטיח הקלות במיסוי לתעשייה האמריקאית ומנהל שיחות עם מנהיגי העולם להורדת מחירי הנפט
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הופיע בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שווייץ, שם שיתף את תוכניותיו הכלכליות ועמדותיו בנושאי מדיניות חוץ. בפני פאנל של מנהיגים עסקיים בכירים, טראמפ הציג חזון נרחב לכלכלה האמריקאית ולמדיניות החוץ שלו.
בנושא הריבית, טראמפ הצהיר כי ידרוש הורדה מיידית של שיעורי הריבית בארה"ב, וציפה כי מדינות אחרות יעקבו בעקבותיה. זאת למרות שהפדרל ריזרב העלה את הריבית בשנת 2023 לרמתה הגבוהה ביותר מזה למעלה משני עשורים במטרה להילחם באינפלציה, והפחית אותה בנקודת אחוז בלבד בשנה שעברה.
"אדרוש שהריבית תרד באופן מיידי," הצהיר טראמפ, "וכך צריך להיות בכל העולם. שערי הריבית צריכים לעקוב אחרינו בכל מקום." הצהרה זו מסמנת את תחילת העימות המחודש עם הפדרל ריזרב, איתו ניהל מערכת יחסים מתוחה במיוחד במהלך כהונתו הראשונה. בתקופה ההיא, טראמפ מתח ביקורת תכופה על יו"ר הפד ג'רום פאוול, אותו הוא עצמו מינה, ולעיתים אף כינה את קובעי המדיניות "טיפשים" והשווה את פאוול לשחקן גולף שאינו מצליח לחבוט.
השווקים הגיבו באופן מתון להצהרות, כאשר תשואת אגרות החוב הממשלתיות לשנתיים, הרגישות למדיניות המוניטרית, ירדה מעט ל-4.29%. על פי נתוני CME Group, המשקיעים מעריכים כי הורדת הריבית הראשונה צפויה ביוני, עם סיכוי של 50-50 להורדה נוספת לפני סוף השנה.
- מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ האשים את "הוצאות הגירעון הבזבזניות" של ממשל ביידן במשבר האינפלציה החמור ביותר בהיסטוריה המודרנית. "התוצאה היא ריביות גבוהות מאוד לאזרחים שלנו ואפילו בכל העולם. מחירי המזון והמחיר של כמעט כל דבר אחר הידוע לאנושות עלו לשמיים," אמר.
הורדת מחירי הנפט תביא לסיום המלחמה
בהתייחסו למלחמה באוקראינה, טראמפ חשף כי שוחח עם נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן. לדבריו, הורדת מחירי הנפט תביא לסיום מיידי של המלחמה. הוא גם ציין כי שוחח עם פוטין בנושא המלחמה, וכאשר נשאל אם המלחמה תסתיים עד ביקורו הבא בדאבוס, השיב: "תצטרכו לשאול את רוסיה".
בנוגע למדיניות המיסוי, טראמפ הבטיח להפחית את שיעור מס החברות מ-21% ל-15% עבור חברות שמייצרות את מוצריהן בארה"ב. הוא גם הביע את כוונתו לחדש את הקיצוצים במס שהנהיג בשנת 2017.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
ממשיך לאיים במכסים
בתחום הסחר הבינלאומי, טראמפ איים בהטלת מכסים של 25% על קנדה, בטענה כי הגירעון המסחרי של ארה"ב מול שכנתה מהצפון, העומד על 200-250 מיליארד דולר, אינו הוגן. הוא הדגיש כי ארה"ב אינה זקוקה למכוניות, עץ או גז קנדיים.
טראמפ התייחס גם לסין, והביע תקווה לשיתוף פעולה עם הנשיא שי ג'ינפינג בנושא סיום המלחמה באוקראינה. "אני מחבב מאוד את הנשיא שי," אמר טראמפ, "מקווה שנוכל לעבוד יחד ולעצור את זה."
בנושא הרגולציה, טראמפ הזדהה עם תסכולם של אנשי עסקים אירופאים מהדרישות הרגולטוריות של האיחוד האירופי. הוא הביע תסכול מהזמן הנדרש לקבלת אישורים ועמידה בדרישות של הצהרות השפעה סביבתית, וכן ממיסי ה-VAT.
בתחום האנרגיה, טראמפ הרגיע את מנכ"ל TotalEnergies, פטריק פויאן, והבטיח להבטיח את אספקת הגז הטבעי הנוזלי לאירופה. TotalEnergies היא היבואנית הגדולה ביותר של גז טבעי נוזלי מארה"ב. הנשיא הצהיר כי ארה"ב תהיה בירת העולם בתחומי הבינה המלאכותית והקריפטו, והבטיח להטיל מכסים על מוצרים המיוצרים מחוץ למדינה.
בנוסף, טראמפ קרא למדינות נאט"ו להגדיל את הוצאות הביטחון שלהן, במה שנראה כהמשך לקו שהוביל בכהונתו הקודמת. בפאנל השתתפו מנהיגים בכירים מעולם העסקים, ביניהם יו"ר ומנכ"ל קבוצת בלקסטון, סטיבן שוורצמן; יו"ר ומנכ"ל בנק אוף אמריקה, בריאן מויניהן; יו"ר בנק סנטנדר, אנה בוטין; ויו"ר ומנכ"ל TotalEnergies, פטריק פויאן.
- 10.עושה חשבון 24/01/2025 11:21הגב לתגובה זועד עתה הרבה דיבורים סותרים ... מעט מעשים . המעט נעשה בכיוון הנכון. יש להמתין למעשים משני מדיניות .
- 9.רק החזרת תקן הזהב שבוטל ב 1971 תחזיר יציבות לעולם !!! (ל"ת)דן 24/01/2025 08:09הגב לתגובה זו
- 8.הדיקטטור דורש 23/01/2025 23:32הגב לתגובה זולפני הבחירות התנגד להורדת ריבית כי ביידן היה בשלטוןבקיצור נוכל לא פחות ממחדליהו
- 7.הגיע הזמן לפטר את פאוול הלא מקצועי וזה אפשרי וחוקי בהחלט (ל"ת)פופאי 23/01/2025 23:08הגב לתגובה זו
- 6.טוב ליהודים אבל נראה לי שהוא חושב שהוא מנהל את העולם וכולם ירקדו לצלילי חלילו.המבחן שלו יהיה כאן (ל"ת)שלמה 23/01/2025 21:52הגב לתגובה זו
- 5.חחחח לא מזכיר לכם את ביבי (ל"ת)רועי 23/01/2025 21:22הגב לתגובה זו
- 4.טלילו 23/01/2025 21:20הגב לתגובה זוההחלטה בעניין היא של הנגיד
- 3.עוד חולה נפש שעולה לגדולה . אין מנהיג אחד בעולם שראוי (ל"ת)בקצור 23/01/2025 20:44הגב לתגובה זו
- 2.אסור לטראמפ להתערב עוד ליצן לא מזכיר לכם את ביבי (ל"ת)רועי 23/01/2025 20:35הגב לתגובה זו
- 1.שלי 23/01/2025 20:17הגב לתגובה זוטראמפ מגולומן אין לו שום ידע בכלכלה ועוד עולמית.מה קשור שאם ארהב מורידה ריבית כול העולם צריךלכול מדינה כלכלה אחרת צרכים אחריםטראמפ ביזיון של נשיא לאמריקה
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
