טיקטוק
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot

מאבק על עתיד טיקטוק בארה"ב: המחיר - עשרות מיליארדי דולרים

האם טיקטוק נמצאת בדרך למכירה כפויה? האנליסטים מעריכים את שווי הפעילות האמריקאית בכ-50 מיליארד דולר כשברקע ממשלת סין בוחנת אפשרות שאילון מאסק ירכוש את החברה וקבוצת משקיעים מתחרה מציעה 20 מיליארד דולר ללא האלגוריתמים השנויים במחלוקת


אדיר בן עמי |


בזמן שטיקטוק ניצבת בפני איום של חסימה מוחלטת בארצות הברית, אנליסטים מעריכים כי רכישת הפעילות האמריקאית של האפליקציה הפופולרית עשויה לעלות בין 40 ל-50 מיליארד דולר. ההערכה מגיעה על רקע דיווחים כי ממשלת סין שוקלת תרחיש שבו אילון מאסק ירכוש את הפעילות.


הלחץ על חברת האם ByteDance גובר לאור החלטה אפשרית של בית המשפט העליון האמריקאי לאשר חוק ביטחון לאומי. אם החוק יאושר, ענקיות טכנולוגיה כמו אפל וגוגל יספגו קנסות על אירוח האפליקציה לאחר המועד האחרון שנקבע ליום ראשון.


אנג'לו זינו, סגן נשיא בכיר ב-CFRA Research, מבסס את הערכת השווי שלו על השוואה בין בסיס המשתמשים וההכנסות של טיקטוק לבין אלה של המתחרים. לפי נתוני חברת המחקר Sensor Tower, טיקטוק מונה כ-115 מיליון משתמשים חודשיים בארה"ב, מעט פחות מאינסטגרם עם 131 מיליון, אך הרבה יותר מסנאפצ'ט, פינטרסט ורדיט.


עם זאת, הערכת השווי הנוכחית נמוכה משמעותית מההערכה של למעלה מ-60 מיליארד דולר שניתנה במרץ 2024, בעת שהקונגרס אישר את החוק הראשוני. הירידה מיוחסת למצב הגיאופוליטי המורכב ולשינויים במכפילי הענף.


חשוב לציין כי הערכות השווי אינן כוללות את האלגוריתמים של טיקטוק להמלצת תוכן, שלא יהיו חלק מעסקת מכירה אפשרית. דווקא אלגוריתמים אלה והקשר הנטען שלהם לסין עומדים במרכז טענות הממשל האמריקאי בדבר איום ביטחוני.  אנליסטים ב-Bloomberg Intelligence מציגים הערכת שווי נמוכה יותר של 30-35 מיליארד דולר, בהתחשב בעובדה שמדובר במכירה כפויה. הם מדגישים את האתגר במציאת רוכש שיכול הן לממן את העסקה והן להתמודד עם הפיקוח הרגולטורי המחמיר בנושא פרטיות המידע.


קבוצת משקיעים בהובלת המיליארדר פרנק מקורט וקווין אולירי כבר הביעה נכונות להשקיע עד 20 מיליארד דולר ברכישת הפעילות האמריקאית, ללא האלגוריתמים. אולירי טוען כי הצעתם תהיה חופשיה מפיקוח רגולטורי מכביד.


למרות התמיכה באילון מאסק, אולירי מטיל ספק ביכולתו של מנכ"ל X לקבל אישור רגולטורי לרכישה, אפילו תחת ממשל טראמפ. זאת בשל מורכבות העסקה והרגישות הביטחונית הגבוהה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".