אנבידיה ג'נסן הואנג
צילום: טוויטר

אנבידיה עולה ב-3% - למה האנליסטים מנמיכים תחזיות?

ענקית השבבים נאבקת באתגרים טכנולוגיים בייצור מערכות ה-GB200 NVL בזמן שממשל ביידן מקדם הגבלות יצוא חדשות ובוול-סטריט מורידים את תחזית ההכנסות ב-15 מיליארד דולר

אדיר בן עמי |


עליות מתונות נרשמו היום במניית אנבידיהNVIDIA Corp. -0.97%  , המובילה העולמית בתחום שבבי הבינה המלאכותית, כשברקע חששות לגבי יכולות הייצור שלה. המניה התאוששה מירידות במסחר המוקדם ועולה ב-3%, בתמיכת נתוני אינפלציה מעודדים בארה"ב.


בשוק מתגברים החששות סביב דיווחים על בעיות בקו הייצור של מערכות ה-GB200 NVL, פלטפורמת הדגל של החברה המיועדת למרכזי נתונים. מערכות אלו, המשלבות טכנולוגיית קירור נוזלי מתקדמת, אמורות להוות את חוד החנית של אנבידיה בתחום הבינה המלאכותית.


על פי הערכות בית ההשקעות KeyBanc, אנבידיה אמנם מצליחה לעמוד ביעדי הייצור של שבבי Blackwell החדשים, אך נתקלת בקשיים משמעותיים בשילובם במערכות השרתים המתקדמות. האנליסט ג'ון וין הוריד את תחזית הכנסות החברה ממרכזי נתונים לשנת 2026 ב-15 מיליארד דולר, לרמה של 185 מיליארד דולר.


האתגרים התפעוליים מגיעים בעיתוי רגיש במיוחד עבור אנבידיה, כאשר ממשל ביידן מקדם יוזמה להגבלת יצוא שבבי AI ליותר מ-120 מדינות. הצעד עלול להשפיע משמעותית על פעילות החברה בשווקים בינלאומיים.


למרות האתגרים המצטברים, האנליסטים נותרים אופטימיים לגבי עתיד החברה. KeyBanc שומר על המלצת "משקל יתר" עם מחיר יעד של 180 דולר למניה, בהערכה כי הקשיים הנוכחיים הם זמניים.


מערכות ה-GB200 NVL מייצגות קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית, המשלבת עשרות שבבי Blackwell ברשת אחת. מורכבות זו מסבירה את האתגרים בתהליך הייצור, אך גם מדגישה את הפוטנציאל העצום הטמון במוצר.


בוול-סטריט מעריכים כי היכולת של אנבידיה לפתור את בעיות הייצור במהירות תהיה קריטית לשמירה על מעמדה המוביל בשוק שבבי הבינה המלאכותית. החברה נדרשת להוכיח כי ביכולתה לייצר בהיקפים משמעותיים את המוצרים המתקדמים ביותר שלה. הסנטימנט בשוק מעיד כי המשקיעים עדיין מאמינים בסיפור הצמיחה של אנבידיה, אך רמת הדריכות עלתה.

קיראו עוד ב"גלובל"


ההגבלות של ביידן

לאחרונה הממשל האמריקני הודיע על הרחבת מגבלות הייצוא של טכנולוגיות בינה מלאכותית ליותר מ-120 מדינות. המהלך, שעד כה התמקד בעיקר בסין, צפוי להשפיע משמעותית על פעילותן של חברות כמו אנבידיה במדינות המוגדרות "Tier 2", עם פגיעה פוטנציאלית של מיליארדי דולרים בהכנסות.


אנבידיה, שכבר ספגה מכה מהמגבלות הקודמות ב-2023, יצאה בביקורת חריפה נגד המהלך החדש. נד פינקל, בכיר בחברה, טוען כי התקנות יטילו "שליטה בירוקרטית מכבידה" על תעשיית השבבים האמריקאית ויפגעו ביכולת השיווק הגלובלית של החברות.


המשקיעים, מצדם, גילו אופטימיות זהירה, כאשר מניית החברה עלתה קלות בתגובה להודעה. נראה שהשוק מהמר על שינוי מדיניות מהותי עם כניסתו הקרובה של דונלד טראמפ לבית הלבן. התפיסה הרווחת היא שההגבלות על מדינות ידידותיות, כמו ישראל, אינן הגיוניות ועשויות להשתנות תחת הממשל החדש.


תקופת ההערות של 120 ימים שנקבעה למגבלות המוצעות פותחת פתח לשינויים משמעותיים. טראמפ, שהבטיח במהלך הקמפיין לבטל את צווי הבינה המלאכותית של ביידן ולהקל על הרגולציה בתחום הטכנולוגיות המתקדמות, עשוי לנצל הזדמנות זו לשינוי מדיניות מקיף.


עם זאת, בוול-סטריט מזהירים כי גם תחת ממשל טראמפ, המגבלות על סין עשויות להישאר או אף להתחזק. מדיניות ה-"Make America Great Again" של טראמפ כוללת צעדים להחלשת מעצמות מתחרות, וסין נמצאת בראש הרשימה. השאלה המרכזית היא כיצד יאזן הממשל החדש בין הרצון לחזק את התעשייה האמריקאית לבין הצורך לשמור על היתרון הטכנולוגי מול המתחרים.


אנבידיה מרחיבה פעילות בישראל

ענקית השבבים הודיעה היום כי היא מרחיבה משמעותית את פעילותה בישראל עם השקעה של למעלה מחצי מיליארד דולר בהקמת מרכז נתונים חדשני באזור התעשייה מבוא כרמל. המתקן, שיתפרס על שטח של 10,000 מ"ר, יהיה הראשון בישראל שיאכלס את מעבדי Blackwell  החדשניים של החברה.


המרכז החדש, שהוקם בזמן שיא של פחות משנה, צפוי להפוך לאחד ממתקני העיבוד העוצמתיים בישראל. עם צריכת חשמל של 30 מגה-וואט, הוא ישתווה לחוות השרתים הגדולה ביותר במדינה כיום - SDS במודיעין - ויעלה משמעותית על מתקני אמזון המקומיים, הצורכים 12 מגה-וואט כל אחד.


החידוש המשמעותי במתקן הוא שילוב מעבדי Blackwell , המציעים יכולות חישוב מרשימות - פי ארבעה בתחום האימון ופי שלושים בתחום ההפעלה בהשוואה למחשב העל "ישראל 1" הקיים של החברה. המרכז יכלול גם מעבדות פיתוח ומשרדים, וישמש באופן בלעדי את צרכי המחקר והפיתוח של אנבידיה.


הפרויקט מהווה שדרוג מרשים של מבנה לוגיסטי קיים של חברת שובל נכסים, שעבר התאמות מקיפות כולל מערכת קירור נוזלי חדשנית שהובאה במיוחד לישראל. המתקן צפוי להכיל אלפי מעבדים גרפיים מתקדמים מסוגי Blackwell ו-Grace Blackwell  לצד מעבדי תקשורת מתוצרת אנבידיה ישראל.


המרכז החדש מצטרף למערך הפיתוח הקיים של אנבידיה בישראל, וצפוי לחזק משמעותית את יכולות המחקר והפיתוח של החברה בתחומי התקשורת המואצת, עיצוב מעבדים, תוכנת AI ועוד. עם שטח הגדול פי ארבעה ממחשב העל "ישראל 1", המתקן צפוי להציב רף חדש בתעשיית המחשוב המתקדם בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה: אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?


ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין


המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.