אנבידיה עולה ב-3% - למה האנליסטים מנמיכים תחזיות?
ענקית השבבים נאבקת באתגרים טכנולוגיים בייצור מערכות ה-GB200 NVL בזמן שממשל ביידן מקדם הגבלות יצוא חדשות ובוול-סטריט מורידים את תחזית ההכנסות ב-15 מיליארד דולר
עליות מתונות נרשמו היום במניית אנבידיהNVIDIA Corp. -3.27% , המובילה העולמית בתחום שבבי הבינה המלאכותית, כשברקע חששות לגבי יכולות הייצור שלה. המניה התאוששה מירידות במסחר המוקדם ועולה ב-3%, בתמיכת נתוני אינפלציה מעודדים בארה"ב.
בשוק מתגברים החששות סביב דיווחים על בעיות בקו הייצור של מערכות ה-GB200 NVL, פלטפורמת הדגל של החברה המיועדת למרכזי נתונים. מערכות אלו, המשלבות טכנולוגיית קירור נוזלי מתקדמת, אמורות להוות את חוד החנית של אנבידיה בתחום הבינה המלאכותית.
על פי הערכות בית ההשקעות KeyBanc, אנבידיה אמנם מצליחה לעמוד ביעדי הייצור של שבבי Blackwell החדשים, אך נתקלת בקשיים משמעותיים בשילובם במערכות השרתים המתקדמות. האנליסט ג'ון וין הוריד את תחזית הכנסות החברה ממרכזי נתונים לשנת 2026 ב-15 מיליארד דולר, לרמה של 185 מיליארד דולר.
האתגרים התפעוליים מגיעים בעיתוי רגיש במיוחד עבור אנבידיה, כאשר ממשל ביידן מקדם יוזמה להגבלת יצוא שבבי AI ליותר מ-120 מדינות. הצעד עלול להשפיע משמעותית על פעילות החברה בשווקים בינלאומיים.
- מניית אנבידיה יורדת בעקבות דוחות אורקל ומה זה "נייטרליות השבבים"
- פלנטיר עולה 1.1%, מיקרוסופט נחלשת 1.2% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות האתגרים המצטברים, האנליסטים נותרים אופטימיים לגבי עתיד החברה. KeyBanc שומר על המלצת "משקל יתר" עם מחיר יעד של 180 דולר למניה, בהערכה כי הקשיים הנוכחיים הם זמניים.
מערכות ה-GB200 NVL מייצגות קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית, המשלבת עשרות שבבי Blackwell ברשת אחת. מורכבות זו מסבירה את האתגרים בתהליך הייצור, אך גם מדגישה את הפוטנציאל העצום הטמון במוצר.
בוול-סטריט מעריכים כי היכולת של אנבידיה לפתור את בעיות הייצור במהירות תהיה קריטית לשמירה על מעמדה המוביל בשוק שבבי הבינה המלאכותית. החברה נדרשת להוכיח כי ביכולתה לייצר בהיקפים משמעותיים את המוצרים המתקדמים ביותר שלה. הסנטימנט בשוק מעיד כי המשקיעים עדיין מאמינים בסיפור הצמיחה של אנבידיה, אך רמת הדריכות עלתה.
- הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
- האם ספייסX תהיה חברה של טריליון דולר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
ההגבלות של ביידן
לאחרונה הממשל האמריקני הודיע על הרחבת מגבלות הייצוא של טכנולוגיות בינה מלאכותית ליותר מ-120 מדינות. המהלך, שעד כה התמקד בעיקר בסין, צפוי להשפיע משמעותית על פעילותן של חברות כמו אנבידיה במדינות המוגדרות "Tier 2", עם פגיעה פוטנציאלית של מיליארדי דולרים בהכנסות.
אנבידיה, שכבר ספגה מכה מהמגבלות הקודמות ב-2023, יצאה בביקורת חריפה נגד המהלך החדש. נד פינקל, בכיר בחברה, טוען כי התקנות יטילו "שליטה בירוקרטית מכבידה" על תעשיית השבבים האמריקאית ויפגעו ביכולת השיווק הגלובלית של החברות.
המשקיעים, מצדם, גילו אופטימיות זהירה, כאשר מניית החברה עלתה קלות בתגובה להודעה. נראה שהשוק מהמר על שינוי מדיניות מהותי עם כניסתו הקרובה של דונלד טראמפ לבית הלבן. התפיסה הרווחת היא שההגבלות על מדינות ידידותיות, כמו ישראל, אינן הגיוניות ועשויות להשתנות תחת הממשל החדש.
תקופת ההערות של 120 ימים שנקבעה למגבלות המוצעות פותחת פתח לשינויים משמעותיים. טראמפ, שהבטיח במהלך הקמפיין לבטל את צווי הבינה המלאכותית של ביידן ולהקל על הרגולציה בתחום הטכנולוגיות המתקדמות, עשוי לנצל הזדמנות זו לשינוי מדיניות מקיף.
עם זאת, בוול-סטריט מזהירים כי גם תחת ממשל טראמפ, המגבלות על סין עשויות להישאר או אף להתחזק. מדיניות ה-"Make America Great Again" של טראמפ כוללת צעדים להחלשת מעצמות מתחרות, וסין נמצאת בראש הרשימה. השאלה המרכזית היא כיצד יאזן הממשל החדש בין הרצון לחזק את התעשייה האמריקאית לבין הצורך לשמור על היתרון הטכנולוגי מול המתחרים.
אנבידיה מרחיבה פעילות בישראל
ענקית השבבים הודיעה היום כי היא מרחיבה משמעותית את פעילותה בישראל עם השקעה של למעלה מחצי מיליארד דולר בהקמת מרכז נתונים חדשני באזור התעשייה מבוא כרמל. המתקן, שיתפרס על שטח של 10,000 מ"ר, יהיה הראשון בישראל שיאכלס את מעבדי Blackwell החדשניים של החברה.
המרכז החדש, שהוקם בזמן שיא של פחות משנה, צפוי להפוך לאחד ממתקני העיבוד העוצמתיים בישראל. עם צריכת חשמל של 30 מגה-וואט, הוא ישתווה לחוות השרתים הגדולה ביותר במדינה כיום - SDS במודיעין - ויעלה משמעותית על מתקני אמזון המקומיים, הצורכים 12 מגה-וואט כל אחד.
החידוש המשמעותי במתקן הוא שילוב מעבדי Blackwell , המציעים יכולות חישוב מרשימות - פי ארבעה בתחום האימון ופי שלושים בתחום ההפעלה בהשוואה למחשב העל "ישראל 1" הקיים של החברה. המרכז יכלול גם מעבדות פיתוח ומשרדים, וישמש באופן בלעדי את צרכי המחקר והפיתוח של אנבידיה.
הפרויקט מהווה שדרוג מרשים של מבנה לוגיסטי קיים של חברת שובל נכסים, שעבר התאמות מקיפות כולל מערכת קירור נוזלי חדשנית שהובאה במיוחד לישראל. המתקן צפוי להכיל אלפי מעבדים גרפיים מתקדמים מסוגי Blackwell ו-Grace Blackwell לצד מעבדי תקשורת מתוצרת אנבידיה ישראל.
המרכז החדש מצטרף למערך הפיתוח הקיים של אנבידיה בישראל, וצפוי לחזק משמעותית את יכולות המחקר והפיתוח של החברה בתחומי התקשורת המואצת, עיצוב מעבדים, תוכנת AI ועוד. עם שטח הגדול פי ארבעה ממחשב העל "ישראל 1", המתקן צפוי להציב רף חדש בתעשיית המחשוב המתקדם בישראל.
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
