אנבידיה ג'נסן הואנג
צילום: טוויטר

אנבידיה עולה ב-3% - למה האנליסטים מנמיכים תחזיות?

ענקית השבבים נאבקת באתגרים טכנולוגיים בייצור מערכות ה-GB200 NVL בזמן שממשל ביידן מקדם הגבלות יצוא חדשות ובוול-סטריט מורידים את תחזית ההכנסות ב-15 מיליארד דולר

אדיר בן עמי |


עליות מתונות נרשמו היום במניית אנבידיהNVIDIA Corp. -0.32%  , המובילה העולמית בתחום שבבי הבינה המלאכותית, כשברקע חששות לגבי יכולות הייצור שלה. המניה התאוששה מירידות במסחר המוקדם ועולה ב-3%, בתמיכת נתוני אינפלציה מעודדים בארה"ב.


בשוק מתגברים החששות סביב דיווחים על בעיות בקו הייצור של מערכות ה-GB200 NVL, פלטפורמת הדגל של החברה המיועדת למרכזי נתונים. מערכות אלו, המשלבות טכנולוגיית קירור נוזלי מתקדמת, אמורות להוות את חוד החנית של אנבידיה בתחום הבינה המלאכותית.


על פי הערכות בית ההשקעות KeyBanc, אנבידיה אמנם מצליחה לעמוד ביעדי הייצור של שבבי Blackwell החדשים, אך נתקלת בקשיים משמעותיים בשילובם במערכות השרתים המתקדמות. האנליסט ג'ון וין הוריד את תחזית הכנסות החברה ממרכזי נתונים לשנת 2026 ב-15 מיליארד דולר, לרמה של 185 מיליארד דולר.


האתגרים התפעוליים מגיעים בעיתוי רגיש במיוחד עבור אנבידיה, כאשר ממשל ביידן מקדם יוזמה להגבלת יצוא שבבי AI ליותר מ-120 מדינות. הצעד עלול להשפיע משמעותית על פעילות החברה בשווקים בינלאומיים.


למרות האתגרים המצטברים, האנליסטים נותרים אופטימיים לגבי עתיד החברה. KeyBanc שומר על המלצת "משקל יתר" עם מחיר יעד של 180 דולר למניה, בהערכה כי הקשיים הנוכחיים הם זמניים.


מערכות ה-GB200 NVL מייצגות קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית, המשלבת עשרות שבבי Blackwell ברשת אחת. מורכבות זו מסבירה את האתגרים בתהליך הייצור, אך גם מדגישה את הפוטנציאל העצום הטמון במוצר.


בוול-סטריט מעריכים כי היכולת של אנבידיה לפתור את בעיות הייצור במהירות תהיה קריטית לשמירה על מעמדה המוביל בשוק שבבי הבינה המלאכותית. החברה נדרשת להוכיח כי ביכולתה לייצר בהיקפים משמעותיים את המוצרים המתקדמים ביותר שלה. הסנטימנט בשוק מעיד כי המשקיעים עדיין מאמינים בסיפור הצמיחה של אנבידיה, אך רמת הדריכות עלתה.

קיראו עוד ב"גלובל"


ההגבלות של ביידן

לאחרונה הממשל האמריקני הודיע על הרחבת מגבלות הייצוא של טכנולוגיות בינה מלאכותית ליותר מ-120 מדינות. המהלך, שעד כה התמקד בעיקר בסין, צפוי להשפיע משמעותית על פעילותן של חברות כמו אנבידיה במדינות המוגדרות "Tier 2", עם פגיעה פוטנציאלית של מיליארדי דולרים בהכנסות.


אנבידיה, שכבר ספגה מכה מהמגבלות הקודמות ב-2023, יצאה בביקורת חריפה נגד המהלך החדש. נד פינקל, בכיר בחברה, טוען כי התקנות יטילו "שליטה בירוקרטית מכבידה" על תעשיית השבבים האמריקאית ויפגעו ביכולת השיווק הגלובלית של החברות.


המשקיעים, מצדם, גילו אופטימיות זהירה, כאשר מניית החברה עלתה קלות בתגובה להודעה. נראה שהשוק מהמר על שינוי מדיניות מהותי עם כניסתו הקרובה של דונלד טראמפ לבית הלבן. התפיסה הרווחת היא שההגבלות על מדינות ידידותיות, כמו ישראל, אינן הגיוניות ועשויות להשתנות תחת הממשל החדש.


תקופת ההערות של 120 ימים שנקבעה למגבלות המוצעות פותחת פתח לשינויים משמעותיים. טראמפ, שהבטיח במהלך הקמפיין לבטל את צווי הבינה המלאכותית של ביידן ולהקל על הרגולציה בתחום הטכנולוגיות המתקדמות, עשוי לנצל הזדמנות זו לשינוי מדיניות מקיף.


עם זאת, בוול-סטריט מזהירים כי גם תחת ממשל טראמפ, המגבלות על סין עשויות להישאר או אף להתחזק. מדיניות ה-"Make America Great Again" של טראמפ כוללת צעדים להחלשת מעצמות מתחרות, וסין נמצאת בראש הרשימה. השאלה המרכזית היא כיצד יאזן הממשל החדש בין הרצון לחזק את התעשייה האמריקאית לבין הצורך לשמור על היתרון הטכנולוגי מול המתחרים.


אנבידיה מרחיבה פעילות בישראל

ענקית השבבים הודיעה היום כי היא מרחיבה משמעותית את פעילותה בישראל עם השקעה של למעלה מחצי מיליארד דולר בהקמת מרכז נתונים חדשני באזור התעשייה מבוא כרמל. המתקן, שיתפרס על שטח של 10,000 מ"ר, יהיה הראשון בישראל שיאכלס את מעבדי Blackwell  החדשניים של החברה.


המרכז החדש, שהוקם בזמן שיא של פחות משנה, צפוי להפוך לאחד ממתקני העיבוד העוצמתיים בישראל. עם צריכת חשמל של 30 מגה-וואט, הוא ישתווה לחוות השרתים הגדולה ביותר במדינה כיום - SDS במודיעין - ויעלה משמעותית על מתקני אמזון המקומיים, הצורכים 12 מגה-וואט כל אחד.


החידוש המשמעותי במתקן הוא שילוב מעבדי Blackwell , המציעים יכולות חישוב מרשימות - פי ארבעה בתחום האימון ופי שלושים בתחום ההפעלה בהשוואה למחשב העל "ישראל 1" הקיים של החברה. המרכז יכלול גם מעבדות פיתוח ומשרדים, וישמש באופן בלעדי את צרכי המחקר והפיתוח של אנבידיה.


הפרויקט מהווה שדרוג מרשים של מבנה לוגיסטי קיים של חברת שובל נכסים, שעבר התאמות מקיפות כולל מערכת קירור נוזלי חדשנית שהובאה במיוחד לישראל. המתקן צפוי להכיל אלפי מעבדים גרפיים מתקדמים מסוגי Blackwell ו-Grace Blackwell  לצד מעבדי תקשורת מתוצרת אנבידיה ישראל.


המרכז החדש מצטרף למערך הפיתוח הקיים של אנבידיה בישראל, וצפוי לחזק משמעותית את יכולות המחקר והפיתוח של החברה בתחומי התקשורת המואצת, עיצוב מעבדים, תוכנת AI ועוד. עם שטח הגדול פי ארבעה ממחשב העל "ישראל 1", המתקן צפוי להציב רף חדש בתעשיית המחשוב המתקדם בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


ארהב סין
צילום: טוויטר

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית

בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק

אדיר בן עמי |

למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.

ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.


המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.


ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב

נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.

בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.