טכנית בבורסה - ימי כבדהו וחשדהו

עת החוששים הגיעה. המילים: מתוח, רווי, מסוכן וגבוה מידי כבר בדרך לכותרות. אך הכיוון הכללי צפונה, ועל פי המגמת הטווח הארוך נראה כי שוק המניות יראה רמות גבוהות יותר
אייל גורביץ |

תזכורת: למשקיע הממוצע יש נטייה לגרד בעיות מתחת לשטיח. לנסות ולפתור אותן לפני שבכלל צצו. השוק עולה? אל דאגה, גם מפלס החרדה של ידידינו עולה ויחד איתו פורח עולם המושגים. הצורך להיות מעשי וריאלי מפנה דרכו ליצירתיות ולהמצאת תיאוריות חדשות וכל הממציא מושג חדש או תיאוריה שאינה קיימת ומייחס אותה לגדולי הדור, הרי זה משובח.

אני מניח שבתקופה הבאה נשמע את הפזמונים המוכרים: "השוק מתוח/רווי/מסוכן/לא הגיוני/גבוה מדי/ וכו'.... אגב, אישית אני לא מבין את המונח שוק מסוכן. אם אתה משתמש ב-Stop loss, הרי שאתה הוא זה שקובע את רמת הסיכון הנכונה עבורך כסוחר. גם המונח "שוק לא הגיוני" אינו ברור לי די הצורך. הגיון של מי בדיוק. של האדם הפרטי? טוב, נעזוב את זה.

עובדתית, מדד המעו"ף מצוי בשיא כל הזמנים והכיוון מוגדר כלפי מעלה. הניסיונות לנחש היכן ייעצר (ותיכף אטפל גם בסוגיה הזאת), אינם שווים את הנייר עליו הם נכתבים. מדד המעו"ף מצוי במגמת עלייה מובהקת ויש לטפל בו בדיוק באופן הזה. להמשיך ולרכב עליו וכמובן, להניח מצופי הגנה ואזהרה בדמות סטופים למיניהם מתחת לשוק.

שוק המניות האמריקני משתפר? אולי, זה עדיין לא ממש מובהק. חסרים עוד כמה ימי עליות ופריצה של רמות התנגדות וקווי מגמה המקשים על הטיפוס מעלה, כדי שנוכל לקבוע בסבירות גבוהה שהתחתית האחרונה מאחורינו, בינתיים, המשוואה הטכנית אינה מאירה לנו פניה.

השוק המעניין ביותר כיום הוא שוק המט"ח העולמי, שם שבר היורו קו תמיכה ולמעשה סיפק את החותמת הרשמית להערכות ולפיהן הוא מיצה את מגמת העלייה ארוכת הטווח.

הנחת עבודה: הנחה זו עברה שינוי, כאשר מדד המעו"ף פרץ מעלה את רמת 660 הנקודות, נותרת השבוע על כנה. שלושת המגמות חזרו להיות מאוחדות וחרף היעדר שלמות ובעיות מסויימות פה ושם, הרי שעקרונית הכיוון אמור להיות מעלה. הערכה זו תהיה בתוקף כל עוד לא תישבר כלפי מטה רמת 660 הנקודות.

בעד השוק: בסקירה האחרונה חילקתי את הערכת השוק לשתי פסקאות נפרדות. הראשונה דנה בתנאים החיוביים, אלו התומכים בהמשך מגמת העלייה ואילו השנייה דנה בפרמטרים השליליים. אלו המונעים שלמות ממשית משוק המניות המקומי. הפעם אנקוט באותה גישה ואאבחן מה השתנה.

המגמות: נקודת הזכות הגדולה ביותר היא העובדה ששלושת המגמות העיקריות, היינו הראשית המשנית והמינורית מאוחדות בכיוון זהה. שתי המגמות החשובות באמת, הראשית והמשנית, מצביעות צפונה. אלו הן מגמות שקשה להפוך אותן בין לילה וכדי שהן תסתיימנה דרושה תקופת מעבר ארוכה יחסית ומגוון גדול של איתותי חולשה מקדימים.

המומנטום: כאן צריך לעשות הבחנה ברורה בין המומנטום לטווח המיידי שחשיבותו פחותה, לבין המומנטום לטווח הארוך יותר. המומנטום לטווח הקצר פשוט מצויין. כל מדד עוצמה שתבחר ילמד על מומנטום חזק וללא שום סייגים או סתירות. בבחינת העוצמה ארוכת הטווח הדיעות נותרות השבוע חלוקות. המדדים ממשיכים להתחלק לשתי קבוצות העומדות מנגד וקשה לישב את הסתירה. הראשונה מצביעה על מומנטום חזק המעלה את הסבירות ולפיה כיוונו של השוק אמור להיות מעלה. עם קבוצה זו נמנים הממוצעים הנעים, מדד התנועה הכיוונית והמדד הסטוקסטי.

נגד השוק: הסיפור מתחיל להיות מורכב יותר בנקודה הזאת. משום שבחינה של מדדי מומנטום אחרים ולא פחות חשובים דוגמת מדד העוצמה היחסית או מדד החפיפה סטייה, מלמדים על חולשה. פשוט חולשה שבדרך כלל מקבלת את ביטויה בדמות בלימת מהלך העליות. אני מניח שהמשך עליות בשוק ישנה את התמונה.

מחזורי המסחר: מחזורי המסחר שהיוו הפתעה לרעה בשבוע האחרון, ממשיכים להיות סוררים. למרות גידול מסויים ביום ה' האחרון זה עדיין לא זה. הציפיה הטבעית היא שכאשר נפרצת מעלה רמת התנגדות מסדר גודל משני או ראשי, נוטים היקפי הפעילות להתרחב משמעותית. אלא שבמקרה הנוכחי נותרו מחזורי המסחר בינוניים למדי. למרות זאת מדד המעו"ף ממשיך צפונה ופערי המחירים שנפתחו בשבועיים האחרונים לא נסגרו.

לסיכום ומסקנות: ממשיכים בהכרעות. הכיוון כלפי מעלה למרות שהפאזל אינו שלם. מה לעשות. השוק מדבר בעד עצמו ומניות רבות פורצות מעלה ולמעשה מושכות את המדד צפונה. הטכניקה המקובלת היא להתייחס לשוק כמצוי במגמת עלייה מצד אחד, אך מנגד לא להישאר שאננים אלא לעשות שימוש נכון בהוראות לקטיעת הפסד מחד, והוראות לקטיעת העסקה בעודה רווחית מנגד.

הערכתי היא, כי כיוונו של השוק כלפי מעלה וכי תיקונים טכניים שיתפתחו ישארו ברמה המינורית בלבד. יש לשים לב כעת לרמת 660 הנקודות. רמה זו, תשמש כקו התחתון ממנו אל לו לשוק לסגת.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

מאת: אייל גורביץ'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.