טכנית בבורסה - ימי כבדהו וחשדהו
תזכורת: למשקיע הממוצע יש נטייה לגרד בעיות מתחת לשטיח. לנסות ולפתור אותן לפני שבכלל צצו. השוק עולה? אל דאגה, גם מפלס החרדה של ידידינו עולה ויחד איתו פורח עולם המושגים. הצורך להיות מעשי וריאלי מפנה דרכו ליצירתיות ולהמצאת תיאוריות חדשות וכל הממציא מושג חדש או תיאוריה שאינה קיימת ומייחס אותה לגדולי הדור, הרי זה משובח.
אני מניח שבתקופה הבאה נשמע את הפזמונים המוכרים: "השוק מתוח/רווי/מסוכן/לא הגיוני/גבוה מדי/ וכו'.... אגב, אישית אני לא מבין את המונח שוק מסוכן. אם אתה משתמש ב-Stop loss, הרי שאתה הוא זה שקובע את רמת הסיכון הנכונה עבורך כסוחר. גם המונח "שוק לא הגיוני" אינו ברור לי די הצורך. הגיון של מי בדיוק. של האדם הפרטי? טוב, נעזוב את זה.
עובדתית, מדד המעו"ף מצוי בשיא כל הזמנים והכיוון מוגדר כלפי מעלה. הניסיונות לנחש היכן ייעצר (ותיכף אטפל גם בסוגיה הזאת), אינם שווים את הנייר עליו הם נכתבים. מדד המעו"ף מצוי במגמת עלייה מובהקת ויש לטפל בו בדיוק באופן הזה. להמשיך ולרכב עליו וכמובן, להניח מצופי הגנה ואזהרה בדמות סטופים למיניהם מתחת לשוק.
שוק המניות האמריקני משתפר? אולי, זה עדיין לא ממש מובהק. חסרים עוד כמה ימי עליות ופריצה של רמות התנגדות וקווי מגמה המקשים על הטיפוס מעלה, כדי שנוכל לקבוע בסבירות גבוהה שהתחתית האחרונה מאחורינו, בינתיים, המשוואה הטכנית אינה מאירה לנו פניה.
השוק המעניין ביותר כיום הוא שוק המט"ח העולמי, שם שבר היורו קו תמיכה ולמעשה סיפק את החותמת הרשמית להערכות ולפיהן הוא מיצה את מגמת העלייה ארוכת הטווח.
הנחת עבודה: הנחה זו עברה שינוי, כאשר מדד המעו"ף פרץ מעלה את רמת 660 הנקודות, נותרת השבוע על כנה. שלושת המגמות חזרו להיות מאוחדות וחרף היעדר שלמות ובעיות מסויימות פה ושם, הרי שעקרונית הכיוון אמור להיות מעלה. הערכה זו תהיה בתוקף כל עוד לא תישבר כלפי מטה רמת 660 הנקודות.
בעד השוק: בסקירה האחרונה חילקתי את הערכת השוק לשתי פסקאות נפרדות. הראשונה דנה בתנאים החיוביים, אלו התומכים בהמשך מגמת העלייה ואילו השנייה דנה בפרמטרים השליליים. אלו המונעים שלמות ממשית משוק המניות המקומי. הפעם אנקוט באותה גישה ואאבחן מה השתנה.
המגמות: נקודת הזכות הגדולה ביותר היא העובדה ששלושת המגמות העיקריות, היינו הראשית המשנית והמינורית מאוחדות בכיוון זהה. שתי המגמות החשובות באמת, הראשית והמשנית, מצביעות צפונה. אלו הן מגמות שקשה להפוך אותן בין לילה וכדי שהן תסתיימנה דרושה תקופת מעבר ארוכה יחסית ומגוון גדול של איתותי חולשה מקדימים.
המומנטום: כאן צריך לעשות הבחנה ברורה בין המומנטום לטווח המיידי שחשיבותו פחותה, לבין המומנטום לטווח הארוך יותר. המומנטום לטווח הקצר פשוט מצויין. כל מדד עוצמה שתבחר ילמד על מומנטום חזק וללא שום סייגים או סתירות. בבחינת העוצמה ארוכת הטווח הדיעות נותרות השבוע חלוקות. המדדים ממשיכים להתחלק לשתי קבוצות העומדות מנגד וקשה לישב את הסתירה. הראשונה מצביעה על מומנטום חזק המעלה את הסבירות ולפיה כיוונו של השוק אמור להיות מעלה. עם קבוצה זו נמנים הממוצעים הנעים, מדד התנועה הכיוונית והמדד הסטוקסטי.
נגד השוק: הסיפור מתחיל להיות מורכב יותר בנקודה הזאת. משום שבחינה של מדדי מומנטום אחרים ולא פחות חשובים דוגמת מדד העוצמה היחסית או מדד החפיפה סטייה, מלמדים על חולשה. פשוט חולשה שבדרך כלל מקבלת את ביטויה בדמות בלימת מהלך העליות. אני מניח שהמשך עליות בשוק ישנה את התמונה.
מחזורי המסחר: מחזורי המסחר שהיוו הפתעה לרעה בשבוע האחרון, ממשיכים להיות סוררים. למרות גידול מסויים ביום ה' האחרון זה עדיין לא זה. הציפיה הטבעית היא שכאשר נפרצת מעלה רמת התנגדות מסדר גודל משני או ראשי, נוטים היקפי הפעילות להתרחב משמעותית. אלא שבמקרה הנוכחי נותרו מחזורי המסחר בינוניים למדי. למרות זאת מדד המעו"ף ממשיך צפונה ופערי המחירים שנפתחו בשבועיים האחרונים לא נסגרו.
לסיכום ומסקנות: ממשיכים בהכרעות. הכיוון כלפי מעלה למרות שהפאזל אינו שלם. מה לעשות. השוק מדבר בעד עצמו ומניות רבות פורצות מעלה ולמעשה מושכות את המדד צפונה. הטכניקה המקובלת היא להתייחס לשוק כמצוי במגמת עלייה מצד אחד, אך מנגד לא להישאר שאננים אלא לעשות שימוש נכון בהוראות לקטיעת הפסד מחד, והוראות לקטיעת העסקה בעודה רווחית מנגד.
הערכתי היא, כי כיוונו של השוק כלפי מעלה וכי תיקונים טכניים שיתפתחו ישארו ברמה המינורית בלבד. יש לשים לב כעת לרמת 660 הנקודות. רמה זו, תשמש כקו התחתון ממנו אל לו לשוק לסגת.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
מאת: אייל גורביץ'.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
