טכנית בבורסה - ימי כבדהו וחשדהו

עת החוששים הגיעה. המילים: מתוח, רווי, מסוכן וגבוה מידי כבר בדרך לכותרות. אך הכיוון הכללי צפונה, ועל פי המגמת הטווח הארוך נראה כי שוק המניות יראה רמות גבוהות יותר
אייל גורביץ |

תזכורת: למשקיע הממוצע יש נטייה לגרד בעיות מתחת לשטיח. לנסות ולפתור אותן לפני שבכלל צצו. השוק עולה? אל דאגה, גם מפלס החרדה של ידידינו עולה ויחד איתו פורח עולם המושגים. הצורך להיות מעשי וריאלי מפנה דרכו ליצירתיות ולהמצאת תיאוריות חדשות וכל הממציא מושג חדש או תיאוריה שאינה קיימת ומייחס אותה לגדולי הדור, הרי זה משובח.

אני מניח שבתקופה הבאה נשמע את הפזמונים המוכרים: "השוק מתוח/רווי/מסוכן/לא הגיוני/גבוה מדי/ וכו'.... אגב, אישית אני לא מבין את המונח שוק מסוכן. אם אתה משתמש ב-Stop loss, הרי שאתה הוא זה שקובע את רמת הסיכון הנכונה עבורך כסוחר. גם המונח "שוק לא הגיוני" אינו ברור לי די הצורך. הגיון של מי בדיוק. של האדם הפרטי? טוב, נעזוב את זה.

עובדתית, מדד המעו"ף מצוי בשיא כל הזמנים והכיוון מוגדר כלפי מעלה. הניסיונות לנחש היכן ייעצר (ותיכף אטפל גם בסוגיה הזאת), אינם שווים את הנייר עליו הם נכתבים. מדד המעו"ף מצוי במגמת עלייה מובהקת ויש לטפל בו בדיוק באופן הזה. להמשיך ולרכב עליו וכמובן, להניח מצופי הגנה ואזהרה בדמות סטופים למיניהם מתחת לשוק.

שוק המניות האמריקני משתפר? אולי, זה עדיין לא ממש מובהק. חסרים עוד כמה ימי עליות ופריצה של רמות התנגדות וקווי מגמה המקשים על הטיפוס מעלה, כדי שנוכל לקבוע בסבירות גבוהה שהתחתית האחרונה מאחורינו, בינתיים, המשוואה הטכנית אינה מאירה לנו פניה.

השוק המעניין ביותר כיום הוא שוק המט"ח העולמי, שם שבר היורו קו תמיכה ולמעשה סיפק את החותמת הרשמית להערכות ולפיהן הוא מיצה את מגמת העלייה ארוכת הטווח.

הנחת עבודה: הנחה זו עברה שינוי, כאשר מדד המעו"ף פרץ מעלה את רמת 660 הנקודות, נותרת השבוע על כנה. שלושת המגמות חזרו להיות מאוחדות וחרף היעדר שלמות ובעיות מסויימות פה ושם, הרי שעקרונית הכיוון אמור להיות מעלה. הערכה זו תהיה בתוקף כל עוד לא תישבר כלפי מטה רמת 660 הנקודות.

בעד השוק: בסקירה האחרונה חילקתי את הערכת השוק לשתי פסקאות נפרדות. הראשונה דנה בתנאים החיוביים, אלו התומכים בהמשך מגמת העלייה ואילו השנייה דנה בפרמטרים השליליים. אלו המונעים שלמות ממשית משוק המניות המקומי. הפעם אנקוט באותה גישה ואאבחן מה השתנה.

המגמות: נקודת הזכות הגדולה ביותר היא העובדה ששלושת המגמות העיקריות, היינו הראשית המשנית והמינורית מאוחדות בכיוון זהה. שתי המגמות החשובות באמת, הראשית והמשנית, מצביעות צפונה. אלו הן מגמות שקשה להפוך אותן בין לילה וכדי שהן תסתיימנה דרושה תקופת מעבר ארוכה יחסית ומגוון גדול של איתותי חולשה מקדימים.

המומנטום: כאן צריך לעשות הבחנה ברורה בין המומנטום לטווח המיידי שחשיבותו פחותה, לבין המומנטום לטווח הארוך יותר. המומנטום לטווח הקצר פשוט מצויין. כל מדד עוצמה שתבחר ילמד על מומנטום חזק וללא שום סייגים או סתירות. בבחינת העוצמה ארוכת הטווח הדיעות נותרות השבוע חלוקות. המדדים ממשיכים להתחלק לשתי קבוצות העומדות מנגד וקשה לישב את הסתירה. הראשונה מצביעה על מומנטום חזק המעלה את הסבירות ולפיה כיוונו של השוק אמור להיות מעלה. עם קבוצה זו נמנים הממוצעים הנעים, מדד התנועה הכיוונית והמדד הסטוקסטי.

נגד השוק: הסיפור מתחיל להיות מורכב יותר בנקודה הזאת. משום שבחינה של מדדי מומנטום אחרים ולא פחות חשובים דוגמת מדד העוצמה היחסית או מדד החפיפה סטייה, מלמדים על חולשה. פשוט חולשה שבדרך כלל מקבלת את ביטויה בדמות בלימת מהלך העליות. אני מניח שהמשך עליות בשוק ישנה את התמונה.

מחזורי המסחר: מחזורי המסחר שהיוו הפתעה לרעה בשבוע האחרון, ממשיכים להיות סוררים. למרות גידול מסויים ביום ה' האחרון זה עדיין לא זה. הציפיה הטבעית היא שכאשר נפרצת מעלה רמת התנגדות מסדר גודל משני או ראשי, נוטים היקפי הפעילות להתרחב משמעותית. אלא שבמקרה הנוכחי נותרו מחזורי המסחר בינוניים למדי. למרות זאת מדד המעו"ף ממשיך צפונה ופערי המחירים שנפתחו בשבועיים האחרונים לא נסגרו.

לסיכום ומסקנות: ממשיכים בהכרעות. הכיוון כלפי מעלה למרות שהפאזל אינו שלם. מה לעשות. השוק מדבר בעד עצמו ומניות רבות פורצות מעלה ולמעשה מושכות את המדד צפונה. הטכניקה המקובלת היא להתייחס לשוק כמצוי במגמת עלייה מצד אחד, אך מנגד לא להישאר שאננים אלא לעשות שימוש נכון בהוראות לקטיעת הפסד מחד, והוראות לקטיעת העסקה בעודה רווחית מנגד.

הערכתי היא, כי כיוונו של השוק כלפי מעלה וכי תיקונים טכניים שיתפתחו ישארו ברמה המינורית בלבד. יש לשים לב כעת לרמת 660 הנקודות. רמה זו, תשמש כקו התחתון ממנו אל לו לשוק לסגת.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

מאת: אייל גורביץ'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.