טכנית בבורסה - ימי כבדהו וחשדהו

עת החוששים הגיעה. המילים: מתוח, רווי, מסוכן וגבוה מידי כבר בדרך לכותרות. אך הכיוון הכללי צפונה, ועל פי המגמת הטווח הארוך נראה כי שוק המניות יראה רמות גבוהות יותר
אייל גורביץ |

תזכורת: למשקיע הממוצע יש נטייה לגרד בעיות מתחת לשטיח. לנסות ולפתור אותן לפני שבכלל צצו. השוק עולה? אל דאגה, גם מפלס החרדה של ידידינו עולה ויחד איתו פורח עולם המושגים. הצורך להיות מעשי וריאלי מפנה דרכו ליצירתיות ולהמצאת תיאוריות חדשות וכל הממציא מושג חדש או תיאוריה שאינה קיימת ומייחס אותה לגדולי הדור, הרי זה משובח.

אני מניח שבתקופה הבאה נשמע את הפזמונים המוכרים: "השוק מתוח/רווי/מסוכן/לא הגיוני/גבוה מדי/ וכו'.... אגב, אישית אני לא מבין את המונח שוק מסוכן. אם אתה משתמש ב-Stop loss, הרי שאתה הוא זה שקובע את רמת הסיכון הנכונה עבורך כסוחר. גם המונח "שוק לא הגיוני" אינו ברור לי די הצורך. הגיון של מי בדיוק. של האדם הפרטי? טוב, נעזוב את זה.

עובדתית, מדד המעו"ף מצוי בשיא כל הזמנים והכיוון מוגדר כלפי מעלה. הניסיונות לנחש היכן ייעצר (ותיכף אטפל גם בסוגיה הזאת), אינם שווים את הנייר עליו הם נכתבים. מדד המעו"ף מצוי במגמת עלייה מובהקת ויש לטפל בו בדיוק באופן הזה. להמשיך ולרכב עליו וכמובן, להניח מצופי הגנה ואזהרה בדמות סטופים למיניהם מתחת לשוק.

שוק המניות האמריקני משתפר? אולי, זה עדיין לא ממש מובהק. חסרים עוד כמה ימי עליות ופריצה של רמות התנגדות וקווי מגמה המקשים על הטיפוס מעלה, כדי שנוכל לקבוע בסבירות גבוהה שהתחתית האחרונה מאחורינו, בינתיים, המשוואה הטכנית אינה מאירה לנו פניה.

השוק המעניין ביותר כיום הוא שוק המט"ח העולמי, שם שבר היורו קו תמיכה ולמעשה סיפק את החותמת הרשמית להערכות ולפיהן הוא מיצה את מגמת העלייה ארוכת הטווח.

הנחת עבודה: הנחה זו עברה שינוי, כאשר מדד המעו"ף פרץ מעלה את רמת 660 הנקודות, נותרת השבוע על כנה. שלושת המגמות חזרו להיות מאוחדות וחרף היעדר שלמות ובעיות מסויימות פה ושם, הרי שעקרונית הכיוון אמור להיות מעלה. הערכה זו תהיה בתוקף כל עוד לא תישבר כלפי מטה רמת 660 הנקודות.

בעד השוק: בסקירה האחרונה חילקתי את הערכת השוק לשתי פסקאות נפרדות. הראשונה דנה בתנאים החיוביים, אלו התומכים בהמשך מגמת העלייה ואילו השנייה דנה בפרמטרים השליליים. אלו המונעים שלמות ממשית משוק המניות המקומי. הפעם אנקוט באותה גישה ואאבחן מה השתנה.

המגמות: נקודת הזכות הגדולה ביותר היא העובדה ששלושת המגמות העיקריות, היינו הראשית המשנית והמינורית מאוחדות בכיוון זהה. שתי המגמות החשובות באמת, הראשית והמשנית, מצביעות צפונה. אלו הן מגמות שקשה להפוך אותן בין לילה וכדי שהן תסתיימנה דרושה תקופת מעבר ארוכה יחסית ומגוון גדול של איתותי חולשה מקדימים.

המומנטום: כאן צריך לעשות הבחנה ברורה בין המומנטום לטווח המיידי שחשיבותו פחותה, לבין המומנטום לטווח הארוך יותר. המומנטום לטווח הקצר פשוט מצויין. כל מדד עוצמה שתבחר ילמד על מומנטום חזק וללא שום סייגים או סתירות. בבחינת העוצמה ארוכת הטווח הדיעות נותרות השבוע חלוקות. המדדים ממשיכים להתחלק לשתי קבוצות העומדות מנגד וקשה לישב את הסתירה. הראשונה מצביעה על מומנטום חזק המעלה את הסבירות ולפיה כיוונו של השוק אמור להיות מעלה. עם קבוצה זו נמנים הממוצעים הנעים, מדד התנועה הכיוונית והמדד הסטוקסטי.

נגד השוק: הסיפור מתחיל להיות מורכב יותר בנקודה הזאת. משום שבחינה של מדדי מומנטום אחרים ולא פחות חשובים דוגמת מדד העוצמה היחסית או מדד החפיפה סטייה, מלמדים על חולשה. פשוט חולשה שבדרך כלל מקבלת את ביטויה בדמות בלימת מהלך העליות. אני מניח שהמשך עליות בשוק ישנה את התמונה.

מחזורי המסחר: מחזורי המסחר שהיוו הפתעה לרעה בשבוע האחרון, ממשיכים להיות סוררים. למרות גידול מסויים ביום ה' האחרון זה עדיין לא זה. הציפיה הטבעית היא שכאשר נפרצת מעלה רמת התנגדות מסדר גודל משני או ראשי, נוטים היקפי הפעילות להתרחב משמעותית. אלא שבמקרה הנוכחי נותרו מחזורי המסחר בינוניים למדי. למרות זאת מדד המעו"ף ממשיך צפונה ופערי המחירים שנפתחו בשבועיים האחרונים לא נסגרו.

לסיכום ומסקנות: ממשיכים בהכרעות. הכיוון כלפי מעלה למרות שהפאזל אינו שלם. מה לעשות. השוק מדבר בעד עצמו ומניות רבות פורצות מעלה ולמעשה מושכות את המדד צפונה. הטכניקה המקובלת היא להתייחס לשוק כמצוי במגמת עלייה מצד אחד, אך מנגד לא להישאר שאננים אלא לעשות שימוש נכון בהוראות לקטיעת הפסד מחד, והוראות לקטיעת העסקה בעודה רווחית מנגד.

הערכתי היא, כי כיוונו של השוק כלפי מעלה וכי תיקונים טכניים שיתפתחו ישארו ברמה המינורית בלבד. יש לשים לב כעת לרמת 660 הנקודות. רמה זו, תשמש כקו התחתון ממנו אל לו לשוק לסגת.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

מאת: אייל גורביץ'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

לבנון
צילום: Getty Images Israel

לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות

בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.

רן קידר |
נושאים בכתבה לבנון

בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה. 

מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.

הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.

הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.

בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20%  עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר


מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?