טריאנה מרמת גן תספק תוכנה לבנק ההשקעות ABN Amro

החברה הישראלית תספק לבנק ההשקעות את תוכנת ה-Trading Relations Management (ובקיצור: TRM) לאוטומציה של סחר רב צדדי במט"ח שהבנק מספק ללקוחותיו המוסדיים. ההיקף מוערך בכ-3 מ' ד'
שרון שפורר |

בנק ההשקעות הגלובלי ABN Amro רכש מחברת טריאנה (Traiana) מרמת גן את תוכנת ה-Trading Relations Management (ובקיצור: TRM) לאוטומציה של סחר רב צדדי במט"ח שהבנק מספק ללקוחותיו המוסדיים. על פי הערכות מקורבים לעסקה היקפה מגיע לכ-3 מיליון דולר.

תוכנת TRM של טריאנה מיועדת לתת מענה למורכבות הרבה שבניהול ובביצוע מערכות מסחר מרובות משתתפים בין לקוחות מוסדיים משמעותיים ובין הבנקים המשרתים אותם. לדברי החברה, מדובר במוצר התוכנה היחיד המצוי בשימוש בשוק זה, שאופיין עד השנים האחרונות בעיבוד וניהול ידני.

בחברת טריאנה מספרים, כי התחרותיות העזה בין המוסדות הבנקאיים המובילים על הלקוחות המוסדיים הגדולים מביאה היום את השחקנים בשוק לחפש פתרונות טכנולוגיים שיתנו להם יתרון משמעותי. שירות לקוחות מבוסס טכנולוגיה מאפשר לבנקים להגדיל את מספר הלקוחות ואת ההכנסה מלקוח בצורה משמעותית. יתרה מזאת, הם מציינים, המשמעות הכספית של כל טעות שנעשית בידי אנשי רצפת המסחר היא דרמטית. טריאנה נותנת את המענה הטכנולוגי הנדרש למוסדות אלה מחד, ומאידך מקטינה את הסיכוי לטעויות למספרים אפסיים.

.

גיל מנדלזיס, מייסד ומנכ"ל טריאנה אמר עם השלמת העסקה, כי "הצורך במערכות לאוטומציה לשימושי מט"ח, מסחר בנגזרות ואפליקציות בנקאיות אחרות רק גובר והולך. אנחנו מאמינים כי תוכנת TRM נותנת מענה ייחודי לבעיה, ושמחים שגם אנשי ABN Amro סבורים כמונו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

כנס תעשיה ביטחונית קרדיט: גרוקכנס תעשיה ביטחונית קרדיט: גרוק

לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם

Defense Tech Expo של קבוצת שטיר היא ניסיון ליצור מרכז כובד לתעשיית הדיפנס בישראל וצפויה לרכז עשרות חברות ביטחוניות יחד עם משלחות מחו"ל ובכירים ממערכת הביטחון


הדס ברטל |

תערוכת Defense Tech Expo, היא יוזמה חדשה של קבוצת שטיר שמגיעה על רקע ניסיונות להחרים את התעשייה הישראלית בעולם על רקע המלחמה בעזה. ומהווה צעד שמעיד כנראה על רצון להגיב למציאות הביטחונית בישראל, וכדי לייצר במה עסקית עדכנית חברות הישראליות המובילות בעולם בתחומן. מארגני הכנס מציינים כי יגיעו נציגי צבאות, גופי הגנה אזרחיים, ארגונים כלכליים ונציגי נאט"ו יחד עם 50 חברות. רק היום נודע כי אלביט סגרה את העסקה הגדולה בתולדותיה עם מדינה זרה, בשווי 2.3 מיליארד דולר.

התערוכה תתקיים במתחם אקספו שבתל אביב בין ה-17-18 לפברואר 2026 ותהיה בחסות משרד החוץ, מחלקת סחר חוץ במשרד הכלכלה, מכון היצוא ואיגוד לשכות המסחר. נראה שמדובר בחיבוק מוסדי משמעותי, כולל הצטרפותן של חברות מרכזיות בתעשייה הביטחונית. לפי המארגנים, בין המשתתפות ניתן למצוא את התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית, מספנות ישראל וחברות טכנולוגיה מתקדמות מתחום הדיפנס טק, לרבות UVISION, Cognata, CopterPIX, RENISHAW מגרמניה ועוד. ההשקעה באירוע מוערכת בכשני מיליון שקל, וזה ללא ספק מסמן ניסיון להציג תערוכה רחבה בעלת היקף בינלאומי.

במה ליכולות התעשייה הישראלית

לפי קבוצת שטיר, התערוכה תוכננה כך שתכלול מגוון פתרונות המייצגים יכולות מתקדמות של תעשיות הביטחון. לצד ציוד צבאי, יופיעו פתרונות בינה מלאכותית, רובוטיקה, מערכות נשק, רחפנים ויישומי HLS. במקביל, התערוכה תארח מציגות צעירות מתחום הסטארט אפ עם הדגמות של טכנולוגיות מבצעיות, אם כי לא רק לצורכי שיווק אלא גם כחלק מיצירת רשת קשרים מקצועית.

גיל שטיר, מנכ״ל קבוצת שטיר, מסביר את הרקע להקמת האירוע: "המציאות הביטחונית הנוכחית ממחישה עד כמה נחוץ לקיים בישראל תערוכה שתציג את היכולות, החדשנות והרוח הישראלית. אנו גאים לקיים לראשונה בישראל תערוכת דיפנס, שהיא ביטוי לעוצמה, ליכולות ולחזון של התעשייה הצבאית וטכנולוגית של ישראל."


תערוכת  Defense.Tech Expo

במקביל לתערוכה תתקיים תוכנית כנסים מקצועית. את מסגרת התוכן קבעה ועדת היגוי בראשות תא״ל במילואים רן (רנכו) כוכב , לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית ודובר צה״ל. הכנסים צפויים להתמקד בין היתר בלוחמה עירונית, הגנה היקפית, בינה מלאכותית בשדה הקרב, רובוטיקה, בקרת גבולות ומערכות נשק. זאת לצד תצוגות של טכנולוגיות חדשות בעולם הביטחון.