טריאנה מרמת גן תספק תוכנה לבנק ההשקעות ABN Amro
בנק ההשקעות הגלובלי ABN Amro רכש מחברת טריאנה (Traiana) מרמת גן את תוכנת ה-Trading Relations Management (ובקיצור: TRM) לאוטומציה של סחר רב צדדי במט"ח שהבנק מספק ללקוחותיו המוסדיים. על פי הערכות מקורבים לעסקה היקפה מגיע לכ-3 מיליון דולר.
תוכנת TRM של טריאנה מיועדת לתת מענה למורכבות הרבה שבניהול ובביצוע מערכות מסחר מרובות משתתפים בין לקוחות מוסדיים משמעותיים ובין הבנקים המשרתים אותם. לדברי החברה, מדובר במוצר התוכנה היחיד המצוי בשימוש בשוק זה, שאופיין עד השנים האחרונות בעיבוד וניהול ידני.
בחברת טריאנה מספרים, כי התחרותיות העזה בין המוסדות הבנקאיים המובילים על הלקוחות המוסדיים הגדולים מביאה היום את השחקנים בשוק לחפש פתרונות טכנולוגיים שיתנו להם יתרון משמעותי. שירות לקוחות מבוסס טכנולוגיה מאפשר לבנקים להגדיל את מספר הלקוחות ואת ההכנסה מלקוח בצורה משמעותית. יתרה מזאת, הם מציינים, המשמעות הכספית של כל טעות שנעשית בידי אנשי רצפת המסחר היא דרמטית. טריאנה נותנת את המענה הטכנולוגי הנדרש למוסדות אלה מחד, ומאידך מקטינה את הסיכוי לטעויות למספרים אפסיים.
.
גיל מנדלזיס, מייסד ומנכ"ל טריאנה אמר עם השלמת העסקה, כי "הצורך במערכות לאוטומציה לשימושי מט"ח, מסחר בנגזרות ואפליקציות בנקאיות אחרות רק גובר והולך. אנחנו מאמינים כי תוכנת TRM נותנת מענה ייחודי לבעיה, ושמחים שגם אנשי ABN Amro סבורים כמונו".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
