פתיחה אדמדמה לאחר פקיעה עירנית - טבע עולה ב-1.9%

מדד ת"א 25 נסחר בירידה של 0.29%, מדד ת"א 100 יורד ב-0.24%. מניות אלדין עולות ב-2%, החברה מתכננת להנפיק מניות במיליוני בנאסד"ק, פרטנר יורדת ב-2.2%
חזי שטרנליכט |

הבורסה בתל אביב פתחה את שעריה למסחר בירידות שערים מתונות. לפני פתיחת המסחר התרחשה פקיעת סדרת אופציות המעו"ף לחודש מרס. היה זאת פקיעה שלילית בירידה של 0.15% בשער של 641.42 נקודות. המחזורים בפקיעה היו ערים והם הסתכמו בכ-605 מיליון שקל. נראה כי אי היציבות הפוליטית ממשיכה להעיב על סנטימנט הסוחרים הישראלים.

מדד ת"א 25 נסחר בירידה של 0.29% לרמה של 640.48 נקודות, מדד ת"א 100 יורד ב-0.24% ל-660.87 נקודות, מדד התל-טק 15 עולה ב-0.16% ל-410.58 נקודות.

ה"רומן" של ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע, בוול סטריט עם קו 30 הדולר למנייה, המשיך גם אמש והיא חתמה בעליה של 0.67% למחיר של 29.86 דולר. מאז דצמבר 2004 נסחרת המניה סביב רמת ה-30 דולר, וכל פעם שחצתה אותה, שבה מיד לירידות. כעת נסחרת טבע בעליה של 1.88% במחזור של כ-45 מיליון שקל.

חברת אלווריון דיווחה אמש על עסקה בהיקף של 4.3 מיליון דולר, עם חברת Irish Broadband, ספקית שירותי פס רחב אלחוטיים. המניה השילה בוול סטריט 1.88% פתחה בירידה של 0.53%.

מניות אלדין פתחה בעליה של כ-1.93%, לאחר שאמש החליקו ב-0.6%. עיתון הארץ מספר הבוקר, כי בעלי המניות בחברה, האחים מרגלית עשויים לזכות בכ-8.8 מיליון דולר במסגרת הגיוס המתוכנן של החברה בהיקף של כ-58.8 מיליון דולר.

חברת כור מסרה אמש, כי בכוונתה להגדיל את מוערבותה בעסקי חברת הבת, רשת מלונות שרתון ישראל. כור יחד עם בעליה הנוספים של הרשת, הציגה תכנית ל-4 שנים הקרובות בהן, בין השאר, יושקע סכום של 20 מיליון דולר ברשת, יומרו מניות בשווי של 27 מיליון דולר ועוד. בבורסת ניו-יורק, לא אהבו כל כך לשמוע על המיזם החדש ושלחו את המניה 5.01% דרומה. מניות החברה פתחו בירידה של 1.84%.

חברת TAP, מובילת הסחורות האוויריות של פורטוגל, מסרה על הסכם התקשרות עם חברת מג'יק. החברה הישראלית תטמיע את מערכת ה-HERMES שלה, לניהול סחורות אוויריות. היקף העסקה מוערך ב-1.4 מילין דולר, למשך 4 שנים. למרות העסקה התממשה אמש מג'יק ב-2.55% והיא פתחה הבוקר בפער שלילי של 1.76%, אך היא נסחרת כעת ללא שינוי.

איש העסקים מתיו ברונפמן, בעל השליטה בבנק דיסקונט ביחד עם מנכ"ל איקאה העולמית האנס סקאלין וראש הוועד הממונה של אגודת הקו-אופ ליפא מאיר, חתמו אמש על הסכם למכירת חלקה של אגודת הקו-אופ באיקאה ישראל (75%) לברונפמן תמורת 33 מיליון דולר - כך יודע הבוקר לספר האתר דה-מרקר. ההסכם יובא לאישור בית המשפט בישראל בימים הקרובים. מניות הרבוע הכחול פתחו ללא שינוי, למרות הירידות שלהן אתמול בוול סטריט.

קצת תקשורת. ועדת הכספים אישרה אמש, במסגרת חוק ההסדרים, את רפורמת הניידות של מספרי הטלפון. תחילת הרפורמה מתוכננת לספטמבר 2006 - מדובר בדחייה של מספר חודשים מהמועד המקורי. הרפורמה תאפשר ללקוחות המחזיקים במכשיר סלולארי או קווי לעבור למפעיל אחר עם אותו המספר - ובכלל זה הקידומת. הרעיון הוא כי מספר הטלפון הופך לחלק מהזהות של הלקוח (נרצה או לא נרצה) וכך לא תוגבל התחרות והוא לא ייחסם בדרכים שונות ומשונות.

בזק לא התמהמהה והודיעה אמש לבורסה לני"ע בתל אביב, כי ניידות המספרים תגבה ממנה מחיר כלכלי כבד מבזק ומהחברה הבת - פלאפון, וזאת, הסבירה, בשל העלויות הכרוכות בשדרוג התשתית הטכנולוגית והקושי בשימור הלקוחות. מניות בזק פתחו בירידה של 1.3%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: