פתיחה אדמדמה לאחר פקיעה עירנית - טבע עולה ב-1.9%

מדד ת"א 25 נסחר בירידה של 0.29%, מדד ת"א 100 יורד ב-0.24%. מניות אלדין עולות ב-2%, החברה מתכננת להנפיק מניות במיליוני בנאסד"ק, פרטנר יורדת ב-2.2%
חזי שטרנליכט |

הבורסה בתל אביב פתחה את שעריה למסחר בירידות שערים מתונות. לפני פתיחת המסחר התרחשה פקיעת סדרת אופציות המעו"ף לחודש מרס. היה זאת פקיעה שלילית בירידה של 0.15% בשער של 641.42 נקודות. המחזורים בפקיעה היו ערים והם הסתכמו בכ-605 מיליון שקל. נראה כי אי היציבות הפוליטית ממשיכה להעיב על סנטימנט הסוחרים הישראלים.

מדד ת"א 25 נסחר בירידה של 0.29% לרמה של 640.48 נקודות, מדד ת"א 100 יורד ב-0.24% ל-660.87 נקודות, מדד התל-טק 15 עולה ב-0.16% ל-410.58 נקודות.

ה"רומן" של ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע, בוול סטריט עם קו 30 הדולר למנייה, המשיך גם אמש והיא חתמה בעליה של 0.67% למחיר של 29.86 דולר. מאז דצמבר 2004 נסחרת המניה סביב רמת ה-30 דולר, וכל פעם שחצתה אותה, שבה מיד לירידות. כעת נסחרת טבע בעליה של 1.88% במחזור של כ-45 מיליון שקל.

חברת אלווריון דיווחה אמש על עסקה בהיקף של 4.3 מיליון דולר, עם חברת Irish Broadband, ספקית שירותי פס רחב אלחוטיים. המניה השילה בוול סטריט 1.88% פתחה בירידה של 0.53%.

מניות אלדין פתחה בעליה של כ-1.93%, לאחר שאמש החליקו ב-0.6%. עיתון הארץ מספר הבוקר, כי בעלי המניות בחברה, האחים מרגלית עשויים לזכות בכ-8.8 מיליון דולר במסגרת הגיוס המתוכנן של החברה בהיקף של כ-58.8 מיליון דולר.

חברת כור מסרה אמש, כי בכוונתה להגדיל את מוערבותה בעסקי חברת הבת, רשת מלונות שרתון ישראל. כור יחד עם בעליה הנוספים של הרשת, הציגה תכנית ל-4 שנים הקרובות בהן, בין השאר, יושקע סכום של 20 מיליון דולר ברשת, יומרו מניות בשווי של 27 מיליון דולר ועוד. בבורסת ניו-יורק, לא אהבו כל כך לשמוע על המיזם החדש ושלחו את המניה 5.01% דרומה. מניות החברה פתחו בירידה של 1.84%.

חברת TAP, מובילת הסחורות האוויריות של פורטוגל, מסרה על הסכם התקשרות עם חברת מג'יק. החברה הישראלית תטמיע את מערכת ה-HERMES שלה, לניהול סחורות אוויריות. היקף העסקה מוערך ב-1.4 מילין דולר, למשך 4 שנים. למרות העסקה התממשה אמש מג'יק ב-2.55% והיא פתחה הבוקר בפער שלילי של 1.76%, אך היא נסחרת כעת ללא שינוי.

איש העסקים מתיו ברונפמן, בעל השליטה בבנק דיסקונט ביחד עם מנכ"ל איקאה העולמית האנס סקאלין וראש הוועד הממונה של אגודת הקו-אופ ליפא מאיר, חתמו אמש על הסכם למכירת חלקה של אגודת הקו-אופ באיקאה ישראל (75%) לברונפמן תמורת 33 מיליון דולר - כך יודע הבוקר לספר האתר דה-מרקר. ההסכם יובא לאישור בית המשפט בישראל בימים הקרובים. מניות הרבוע הכחול פתחו ללא שינוי, למרות הירידות שלהן אתמול בוול סטריט.

קצת תקשורת. ועדת הכספים אישרה אמש, במסגרת חוק ההסדרים, את רפורמת הניידות של מספרי הטלפון. תחילת הרפורמה מתוכננת לספטמבר 2006 - מדובר בדחייה של מספר חודשים מהמועד המקורי. הרפורמה תאפשר ללקוחות המחזיקים במכשיר סלולארי או קווי לעבור למפעיל אחר עם אותו המספר - ובכלל זה הקידומת. הרעיון הוא כי מספר הטלפון הופך לחלק מהזהות של הלקוח (נרצה או לא נרצה) וכך לא תוגבל התחרות והוא לא ייחסם בדרכים שונות ומשונות.

בזק לא התמהמהה והודיעה אמש לבורסה לני"ע בתל אביב, כי ניידות המספרים תגבה ממנה מחיר כלכלי כבד מבזק ומהחברה הבת - פלאפון, וזאת, הסבירה, בשל העלויות הכרוכות בשדרוג התשתית הטכנולוגית והקושי בשימור הלקוחות. מניות בזק פתחו בירידה של 1.3%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.