לין: התקנה המחייבת חסכון בקופת פנסיה - כפייתית

נשיא איגוד לשכות המסחר קורא לשר האוצר, בנימין נתניהו "לבטל לאלתר את התקנה המחייבת לחסוך בקופת פנסיה כתנאי לחסכון בקופות גמל", שכן הוא סבור, כי הדרך המוצעת "שגויה וכפייתית במהותה"
שרון שפורר |

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין קורא לשר האוצר, בנימין נתניהו "לבטל לאלתר את התקנה המחייבת לחסוך בקופת פנסיה כתנאי לחסכון בקופות גמל", שכן הוא סבור, כי הדרך המוצעת "שגויה וכפייתית במהותה".

ב-10 במארס 2005 פרסם משרד האוצר טיוטה לתיקון תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), זאת כחלק מהפעילות לעודד את הציבור לחסוך לפנסיה. מטיוטת התקנה עולה, כי ההפקדה לקופת גמל לתגמולים (לא קצבתית) של עמית עצמאי שנולד בשנת 1961 ואילך תותנה בהפקדה חודשית מינימלית לתוכנית פנסיה, בסכום שלא יפחת מ-16% של 12 פעמים השכר הממוצע החודשי לשכיר (7,000 שקל ממוצע לחודש). סכום המינימום גדל לאורך 3 שנים מ-960 שקל לחודש בשנת 2006 ל-1,120 שקל לחודש בשנת 2009.

לין מספר, כי מבדיקה עם משרד האוצר עולה, שהתיקון המוצע יחול בשני מצבים עיקריים: האחד - עצמאי שאין לו קצבה ורוצה להפריש לקופת גמל והשני - שכיר שאין לו קצבה ממעבידו ורוצה להפריש באופן עצמאי (ללא קשר למעביד) לקופת גמל.

נשיא איגוד כותב לשר האוצר, כי "מדובר בסכום הפקדה גבוה, שרבים מהעצמאים או השכירים בטווח הגילאים עליו חל התיקון לא מסוגלים להגיע אליו בשל שכרם הנמוך וממילא לא יוכלו להפקיד כספים בקופת גמל לתגמולים באופן עצמאי".

לין מדגיש בפנייתו, כי "אין ספק שהמשק חייב להכין עצמו לטווח ארוך ולצמצם את הסיכון של תשלומי הפנסיה לאזרחים שאינם מבוטחים. אולם, לא יתכן כי נעשה זאת על ידי תקנה שרירותית שתפגע קשות במגזר העסקי ובשכירים, ותפגע בזכות הקניין של האזרח וביכולתו לעשות בו כרצונו".

עוד כותב נשיא איגוד לשכות המסחר: "הדרך המוצעת נראית לנו כדרך שגויה וכפייתית במהותה. מדובר בתקנה מרחיקת לכת, בלתי סבירה מבחינת חדירתה לתחום הפרט והמגבילה את האוטונומיה של האזרח להחליט על תכנון עתידו הכלכלי" מציין לין ומוסיף "משמעות אישור התקנה, פגיעה בעצמאים בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות ובבעלי העסקים הקטנים, שבשנים האחרונות משכו חסכונות בכדי לשרוד את המיתון".

לין מפנה את תשומת הלב לכך, שמנתוני ד"וח הממונה על שוק ההון לשנת 2003 עולה, כי בחמש השנים האחרונות בתגמולים ופיצויים חלה ירידה של 3 מיליארד שקל בממוצע לשנה, כשסכום המשיכות המצטבר נטו בשנים 1999 עד 2003 עמד על כ-15 מיליארד שקל.

"יש בהצעה היבטים שליליים רבים, בהם אפליה בין השכירים שיש להם הפרשה לפנסיה לאלה שאין להם הפרשה לפנסיה, ואפליה בין השכירים לבין העצמאים", מתריע נשיא איגוד לשכות המסחר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה