התפטרות עובד בשל אי קידומו אינה מזכה בפיצויים
ע"ב 3120/01 איתמר תעוז נ. צילומעתיק בע"מ, ניתן ביום 27.1.2005. עובדות איתמר עבד בצילומעתיק בע"מ (להלן – החברה) מיום 1.8.1988 ועד ליום 24.10.2000. איתמר החל לעבוד בחברה בתפקיד טכנאי שירות. במהלך תקופת עבודתו התקדם איתמר בעבודתו, ובמועד סיום עבודתו תפקידו היה מנהל שירות באיזור המרכז. איתמר התפטר מעבודתו, אולם לטענתו הוא זכאי לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - החוק). על כך התביעה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק לא התקבלה טענתו של איתמר, לפיה כשנה וחצי לפני התפטרותו ניתנה לו התחייבות כי יקבל קידום בתפקיד והעלאה משמעותית לשכרו, והתחייבות זו הופרה. לא זו בלבד שאיתמר לא הרים את נטל הראיה להוכיח התחייבות זו, אלא שהוכח שאיתמר העלה דרישה להעלאה משמעותית בשכרו, ודרישה זו נדחתה. מנגד, התקבלה גרסת החברה, לפיה איתמר החליט להתפטר מעבודתו עקב קבלת הצעת עבודה בשכר גבוה יותר מהשכר ששולם לו על ידי החברה. התפטרותו של איתמר לא היתה "מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מעובד כי ימשיך בעבודתו", המזכה אותו בפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק. לא התקיים קשר סיבתי בין התפטרותו של איתמר לבין הנסיבות הנטענות, והחלטתו להתפטר היתה פרי החלטתו שלו, עקב העובדה שמצא עבודה בתנאי שכר טובים הרבה יותר מתנאי שכרו בחברה. איתמר טען כי, הוא נדון למעשה לקפאון במעמדו, שכן מעולם לא היה מקודם לתפקיד סמנכ"ל בחברה, ולדעת מנכ"ל החברה אף לא היה ראוי לקידום לתפקיד סמנכ"ל. מניעת קידום בעבודה מהווה עילה להתפטרות בדין מפוטר, ובלבד שהעובד יוכיח שאי קידומו בעבודה פוגע מהותית בהגשמת שאיפותיו המקצועיות ומונע את התפתחותו המקצועית. במקרה זה, במשך 12 שנות עבודתו של איתמר בחברה, הוא התקדם הן בתפקידו והן בשכרו, ולא חל שום שינוי בתפקידו או במעמדו עובר להתפטרותו. במקרה זה, העילה המרכזית להתפטרותו של איתמר היתה אי שביעות רצון משכרו, כאשר איתמר סבר שהקידום "ישליך" על שכרו, כלומר שכתוצאה מקידום בתפקיד יקבל העלאה משמעותית בשכרו. בנסיבות אלה, איתמר לא הוכיח שאי קידומו בעבודה פגע בשאיפותיו המקצועיות. אי קידומו של איתמר פגע בשאיפותיו להשתכר שכר גבוה יותר ותו לא. הפרשנות הרחבה לה טוען איתמר, כי על המעביד לשלם לעובד פיצויי פיטורים, כאשר מסיבות אובייקטיביות אין אפשרות מעשית להעניק לעובד קידום במקום העבודה, עקב העדר תפקיד פנוי, קובעת למעשה כלל כי על מעביד יהיה לשלם לעובד פיצויי פיטורים בכל מקרה בו מצא העובד עבודה טובה יותר. פרשנות זו מטילה על המעסיקים חבות בעלת משמעות כספית גבוהה, מעבר לקבוע בחוק, ואין לקבלה. במקרה זה, כאשר החברה נהגה בתום לב עם איתמר וכאשר בשל נסיבות אובייקטיביות, העדר תפקיד פנוי בתפקידים בכירים יותר מתפקידו של איתמר, לא ניתן היה להציע לאיתמר קידום בתפקיד, אין לראות בהתפטרות איתמר עקב העובדה שמצא עבודה טובה יותר התפטרות "עקב נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו". סוף דבר - התביעה נדחתה. איתמר ישלם לחברה הוצאות משפט, כולל שכ"ט עו"ד, בסך של 7,000 ש"ח, בצירוף מע"מ.

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.