מנורה גאון: השיפור בבזק יבוא מכיוונם של חברות הבת
לקראת פרסום תוצאותיה הכספיים של חברת הטלפוניה הישראלית - בזק, מעריך האנליסט מיקו מור מבית ההשקעות מנורה גאון, כי הכנסות הקבוצה ברבעון הרביעי יסתכמו ב-2.77 מיליארד שקל, גידול של 40.7% בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד הנובע בעיקר מאיחוד הדוחות של YES ומהשינויים באחזקה בפלאפון.
בבית ההשקעות מותירים את המלצתם למניה על "קניה", במחיר יעד של 5.9. בבית ההשקעות מציינים כי, מחיר המניה עשוי להנות מרוח גבית בעקבות התקדמות בתהליך ההפרטה.
מור מעריך כי, המגמה ברבעון הנוכחי תהיה זהה למגמה שהייתה ברבעונים האחרונים, כלומר בתוצאות הכספיות של חברות הבנות (פלאפון, בזק בינלאומי ו-YES) ירשם שיפור נוסף בעוד בתחום המסורתי של חברת בזק (השיחות הנייחות) תמשך הירידה בהכנסות עקב ירידת תעריפי השיחות הפנים ארציות (ועדת גרונאו).
באשר לרווח התפעולי, מור סבור כי יסתכם ב-349.6 מיליון שקל, עליה של 45.6% לעומת הרבעון המקביל אך לא צפוי שיפור משמעותי בשיעור הרווח התפעולי והוא צפוי לעמוד על 12.6%.
מור מזכיר כי, ברבעון הרביעי 2004 תרשום בזק רווח הון לפני מס בסך של 35 מיליון שקל בגין מכירת חלקה של החברה בחברת בת שפוצלה מתוך אינטלסט. בנוסף צפויה בזק לרשום הכנסה בסך של 28.5 מליוןי שקל במסגרת הסכם פשרה עם יצרניות צינורות פלסטיק, אולם יתכן וההכנסה תרשם ברבעון הראשון של 2005. במהלך הרבעון הראשון של 2005 תרשום בזק רווח הון לפני מס בסך של 100 מיליון שקל בגין מכירת חלקה באינטלסט.
בשורה התחתונה מעריך מור כי, בזק תרשום רווח הנקי בגובה 176.8 מיליון שקל. מור מזכיר כי בשנתיים האחרונות רשמה בזק ברבעון האחרון של השנה הוצאות חד פעמיות (ברובן חשבונאיות) בסכומים של מאות מיליוני שקלים, אשר העבירו את החברה להפסד נקי.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
פנסיה תקציבית לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
