מנורה גאון: השיפור בבזק יבוא מכיוונם של חברות הבת
לקראת פרסום תוצאותיה הכספיים של חברת הטלפוניה הישראלית - בזק, מעריך האנליסט מיקו מור מבית ההשקעות מנורה גאון, כי הכנסות הקבוצה ברבעון הרביעי יסתכמו ב-2.77 מיליארד שקל, גידול של 40.7% בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד הנובע בעיקר מאיחוד הדוחות של YES ומהשינויים באחזקה בפלאפון.
בבית ההשקעות מותירים את המלצתם למניה על "קניה", במחיר יעד של 5.9. בבית ההשקעות מציינים כי, מחיר המניה עשוי להנות מרוח גבית בעקבות התקדמות בתהליך ההפרטה.
מור מעריך כי, המגמה ברבעון הנוכחי תהיה זהה למגמה שהייתה ברבעונים האחרונים, כלומר בתוצאות הכספיות של חברות הבנות (פלאפון, בזק בינלאומי ו-YES) ירשם שיפור נוסף בעוד בתחום המסורתי של חברת בזק (השיחות הנייחות) תמשך הירידה בהכנסות עקב ירידת תעריפי השיחות הפנים ארציות (ועדת גרונאו).
באשר לרווח התפעולי, מור סבור כי יסתכם ב-349.6 מיליון שקל, עליה של 45.6% לעומת הרבעון המקביל אך לא צפוי שיפור משמעותי בשיעור הרווח התפעולי והוא צפוי לעמוד על 12.6%.
מור מזכיר כי, ברבעון הרביעי 2004 תרשום בזק רווח הון לפני מס בסך של 35 מיליון שקל בגין מכירת חלקה של החברה בחברת בת שפוצלה מתוך אינטלסט. בנוסף צפויה בזק לרשום הכנסה בסך של 28.5 מליוןי שקל במסגרת הסכם פשרה עם יצרניות צינורות פלסטיק, אולם יתכן וההכנסה תרשם ברבעון הראשון של 2005. במהלך הרבעון הראשון של 2005 תרשום בזק רווח הון לפני מס בסך של 100 מיליון שקל בגין מכירת חלקה באינטלסט.
בשורה התחתונה מעריך מור כי, בזק תרשום רווח הנקי בגובה 176.8 מיליון שקל. מור מזכיר כי בשנתיים האחרונות רשמה בזק ברבעון האחרון של השנה הוצאות חד פעמיות (ברובן חשבונאיות) בסכומים של מאות מיליוני שקלים, אשר העבירו את החברה להפסד נקי.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
