הוכרזה המלחמה הפסיכולוגית בעד ונגד התיקון בת"א

וול סטריט והתחזקותו של הדולר עשויים להביא לתיקון מסויים במדדים המובילים. עצבנות צפויה במניות הבנקים על רקע "עסקת החבילה" בענף, לביטול עמלות
שי פאוזנר |

סיבות טובות יהיו לה היום, לבורסה, לאבד מעט מהגובה בו היא מרחפת בימים האחרונים. אין לדעת אם בשורה התחתונה נראה תיקון אמיתי שיחל כבר היום - אך מה שברור הוא, כי שוק המניות התל אביבי יתנהל היום ובימים הקרובים בהרבה עצבנות.

בשנים האחרונות, גם ברעות מאוד מהן - ראינו פתיחה חיובית ביום הראשון של השנה במסחר בוול סטריט - אך לא כך היה אמש. בשווקים בניו יורק רשמו מגמה שלילית ברורה והנאסד"ק הכל כך משפיע על המסחר ברחוב אחד העם שלנו, סגר את יום המסחר אמש בירידה של 1.08%. לצידו, תבלוט היום בשוק התהיה של משקיעים באשר לכדאיות הסתת השקעות אל הדולר - שהפך מגמה אתמול ועלה ב-1.1% לשער של 4.356 שקלים. ובנוסף לכל אלה - אסור לשכוח שהפעילים בשוק ממשיכים לשמור על דריכות בשל חוסר ההסכמה באוצר - על זהות נגיד בנק ישראל הבא. ההחלטה בעניין נדחתה שוב אתמול. נזכיר, כי כרגע נראה קליין כמועמד המוביל, מה שירגע מעט את השוק היום.

המניות הישראליות בוול סטריט רשמו אתמול התנהגות תזזיתית. שלוש המניות הישראליות הבולטות של אמש בניו יורק היו מניות טבע (טוב לזה כבר הורגלנו) שתפתח בפער ארביטראז' שלילי של 2.5%, ריטליקס שתפתח עם פער שלילי של 1% ומניות קבוצת פורמולה שתתחיל את הים עם פער שלילי של 1.6%. בסיום בלטה מניית טבע, שפתחה בעליה קלה, ושינתה מגמה - עד כי ירדה ב-2.18%. טבע הודיעה אמש, כי קבלה את אישור הרשויות בישראל לשיווק תרופת האזילקטמ לטיפול במחלת הפרקינסון. אך העניין לא ממש הזיז למשקיעים בניו יורק.

מניות קבוצת פורמולה זינקו ב-5.4%. חברת הבת שלה, מג'יק עלתה אמש ב-3.76%. זאת לאחר שאמר מנכ"ל הקבוצה, דני גלדשטיין בראיון לגלובוס, כי המטרה שלו היא להכפיל את שווי מניות הקבוצה. ביום חמישי האחרון דווחה החברה, כי קרן ההשקעות, פימי, בניהולו של ישי דווידי רכשה כ-17% ממניות פורמולה - והתגובה בוול סטריט היתה חד משמעית, כאמור.

יצרנית המערכות לקופות רושמות, ריטליקס, הודיעה אתמול (ב') כי קבוצת הקמעונאות הצרפתית Mousquetaires-Intermarche תתקין את מערכת התוכנה StoreLine שלה, בכל 3,000 חנויות הסופרמרקט והרשתות הנוספות שלה ברחבי אירופה. קבוצת Intermarche היא הקמעונאית השניה בגודלה בצרפת, ונמנית על 15 תאגידי הקמעונאות הגדולים בעולם. זהו ההסכם הראשון של ריטליקס עם תאגיד קמעונאות צרפתי מהשורה הראשונה, המדורג כ-Tier-1. הקבוצה הינה זכיינית הפרוסה על פני רשתות שונות בצרפת, ספרד, פורטוגל, בלגיה ופולין. מניות ריטליקס סיימו אמש בזינוק של 5.22%, שכאמור - לא סגר את הפער השלילי שלה מול ת"א.

עוד בארביטראז'יות: פער שלילי של 3.1% לאלווריון. פער שליל של 2.65 לגילת, פער שלילי של 1.26% לנייס ןבפער שלילי בולט של 4.7% לאודיוקודס.

ובחזרה אלינו: מניות הבנקים עשויות למשוך הבוקר תשומת לב ולהתנהל בעצבנות - למרות שאמש רשמו ראשי הענף נצחון במאבקם על המשך גביית עמלות ההפצה מלקוחותיהם - בוועדת בכר. זאת מאחר ואתמול אושרה סופית ההסכמה של הבנקים והאוצר - לבטל את עמלת השורה המפורסמת.

בשורה שתוכל להשפיע לטובה על מניות הבנקים, היא ההחלטה לחזק את שוק כרטיסי האשראי, על ידי העברת כל פעילות הרכש של משרדי הממשלה לכרטיסי אשראי בלבד. באותו עניין - עשויה להרשם השפעה שלילית על מניית הפועלים, ש"זכה" היום לפרסום שלילי בעיתונות - לפיו, בדיקה של הפיקוח על הבנקים מגלה שתוכנית המסלולים שלו, איננה משתלמת.

מניית שטראוס-עלית עשויה להגיב הבוקר לידיעה של ידיעות אחרונותף לפיה היא מתכוונת להכנס לשוק חדש, ולהקים רשת מסעדות ולא סתם מסעדות - אלה מסעדות חומוס. בכוונת הקונצרן של מפשחת שטראוס, להקים מסעדות בקניונים ובחנויות רשת גדולות - שהראשונה בהן היא טיב טעם ברשל"צ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.