הוכרזה המלחמה הפסיכולוגית בעד ונגד התיקון בת"א

וול סטריט והתחזקותו של הדולר עשויים להביא לתיקון מסויים במדדים המובילים. עצבנות צפויה במניות הבנקים על רקע "עסקת החבילה" בענף, לביטול עמלות
שי פאוזנר |

סיבות טובות יהיו לה היום, לבורסה, לאבד מעט מהגובה בו היא מרחפת בימים האחרונים. אין לדעת אם בשורה התחתונה נראה תיקון אמיתי שיחל כבר היום - אך מה שברור הוא, כי שוק המניות התל אביבי יתנהל היום ובימים הקרובים בהרבה עצבנות.

בשנים האחרונות, גם ברעות מאוד מהן - ראינו פתיחה חיובית ביום הראשון של השנה במסחר בוול סטריט - אך לא כך היה אמש. בשווקים בניו יורק רשמו מגמה שלילית ברורה והנאסד"ק הכל כך משפיע על המסחר ברחוב אחד העם שלנו, סגר את יום המסחר אמש בירידה של 1.08%. לצידו, תבלוט היום בשוק התהיה של משקיעים באשר לכדאיות הסתת השקעות אל הדולר - שהפך מגמה אתמול ועלה ב-1.1% לשער של 4.356 שקלים. ובנוסף לכל אלה - אסור לשכוח שהפעילים בשוק ממשיכים לשמור על דריכות בשל חוסר ההסכמה באוצר - על זהות נגיד בנק ישראל הבא. ההחלטה בעניין נדחתה שוב אתמול. נזכיר, כי כרגע נראה קליין כמועמד המוביל, מה שירגע מעט את השוק היום.

המניות הישראליות בוול סטריט רשמו אתמול התנהגות תזזיתית. שלוש המניות הישראליות הבולטות של אמש בניו יורק היו מניות טבע (טוב לזה כבר הורגלנו) שתפתח בפער ארביטראז' שלילי של 2.5%, ריטליקס שתפתח עם פער שלילי של 1% ומניות קבוצת פורמולה שתתחיל את הים עם פער שלילי של 1.6%. בסיום בלטה מניית טבע, שפתחה בעליה קלה, ושינתה מגמה - עד כי ירדה ב-2.18%. טבע הודיעה אמש, כי קבלה את אישור הרשויות בישראל לשיווק תרופת האזילקטמ לטיפול במחלת הפרקינסון. אך העניין לא ממש הזיז למשקיעים בניו יורק.

מניות קבוצת פורמולה זינקו ב-5.4%. חברת הבת שלה, מג'יק עלתה אמש ב-3.76%. זאת לאחר שאמר מנכ"ל הקבוצה, דני גלדשטיין בראיון לגלובוס, כי המטרה שלו היא להכפיל את שווי מניות הקבוצה. ביום חמישי האחרון דווחה החברה, כי קרן ההשקעות, פימי, בניהולו של ישי דווידי רכשה כ-17% ממניות פורמולה - והתגובה בוול סטריט היתה חד משמעית, כאמור.

יצרנית המערכות לקופות רושמות, ריטליקס, הודיעה אתמול (ב') כי קבוצת הקמעונאות הצרפתית Mousquetaires-Intermarche תתקין את מערכת התוכנה StoreLine שלה, בכל 3,000 חנויות הסופרמרקט והרשתות הנוספות שלה ברחבי אירופה. קבוצת Intermarche היא הקמעונאית השניה בגודלה בצרפת, ונמנית על 15 תאגידי הקמעונאות הגדולים בעולם. זהו ההסכם הראשון של ריטליקס עם תאגיד קמעונאות צרפתי מהשורה הראשונה, המדורג כ-Tier-1. הקבוצה הינה זכיינית הפרוסה על פני רשתות שונות בצרפת, ספרד, פורטוגל, בלגיה ופולין. מניות ריטליקס סיימו אמש בזינוק של 5.22%, שכאמור - לא סגר את הפער השלילי שלה מול ת"א.

עוד בארביטראז'יות: פער שלילי של 3.1% לאלווריון. פער שליל של 2.65 לגילת, פער שלילי של 1.26% לנייס ןבפער שלילי בולט של 4.7% לאודיוקודס.

ובחזרה אלינו: מניות הבנקים עשויות למשוך הבוקר תשומת לב ולהתנהל בעצבנות - למרות שאמש רשמו ראשי הענף נצחון במאבקם על המשך גביית עמלות ההפצה מלקוחותיהם - בוועדת בכר. זאת מאחר ואתמול אושרה סופית ההסכמה של הבנקים והאוצר - לבטל את עמלת השורה המפורסמת.

בשורה שתוכל להשפיע לטובה על מניות הבנקים, היא ההחלטה לחזק את שוק כרטיסי האשראי, על ידי העברת כל פעילות הרכש של משרדי הממשלה לכרטיסי אשראי בלבד. באותו עניין - עשויה להרשם השפעה שלילית על מניית הפועלים, ש"זכה" היום לפרסום שלילי בעיתונות - לפיו, בדיקה של הפיקוח על הבנקים מגלה שתוכנית המסלולים שלו, איננה משתלמת.

מניית שטראוס-עלית עשויה להגיב הבוקר לידיעה של ידיעות אחרונותף לפיה היא מתכוונת להכנס לשוק חדש, ולהקים רשת מסעדות ולא סתם מסעדות - אלה מסעדות חומוס. בכוונת הקונצרן של מפשחת שטראוס, להקים מסעדות בקניונים ובחנויות רשת גדולות - שהראשונה בהן היא טיב טעם ברשל"צ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.