הוכרזה המלחמה הפסיכולוגית בעד ונגד התיקון בת"א

וול סטריט והתחזקותו של הדולר עשויים להביא לתיקון מסויים במדדים המובילים. עצבנות צפויה במניות הבנקים על רקע "עסקת החבילה" בענף, לביטול עמלות
שי פאוזנר |

סיבות טובות יהיו לה היום, לבורסה, לאבד מעט מהגובה בו היא מרחפת בימים האחרונים. אין לדעת אם בשורה התחתונה נראה תיקון אמיתי שיחל כבר היום - אך מה שברור הוא, כי שוק המניות התל אביבי יתנהל היום ובימים הקרובים בהרבה עצבנות.

בשנים האחרונות, גם ברעות מאוד מהן - ראינו פתיחה חיובית ביום הראשון של השנה במסחר בוול סטריט - אך לא כך היה אמש. בשווקים בניו יורק רשמו מגמה שלילית ברורה והנאסד"ק הכל כך משפיע על המסחר ברחוב אחד העם שלנו, סגר את יום המסחר אמש בירידה של 1.08%. לצידו, תבלוט היום בשוק התהיה של משקיעים באשר לכדאיות הסתת השקעות אל הדולר - שהפך מגמה אתמול ועלה ב-1.1% לשער של 4.356 שקלים. ובנוסף לכל אלה - אסור לשכוח שהפעילים בשוק ממשיכים לשמור על דריכות בשל חוסר ההסכמה באוצר - על זהות נגיד בנק ישראל הבא. ההחלטה בעניין נדחתה שוב אתמול. נזכיר, כי כרגע נראה קליין כמועמד המוביל, מה שירגע מעט את השוק היום.

המניות הישראליות בוול סטריט רשמו אתמול התנהגות תזזיתית. שלוש המניות הישראליות הבולטות של אמש בניו יורק היו מניות טבע (טוב לזה כבר הורגלנו) שתפתח בפער ארביטראז' שלילי של 2.5%, ריטליקס שתפתח עם פער שלילי של 1% ומניות קבוצת פורמולה שתתחיל את הים עם פער שלילי של 1.6%. בסיום בלטה מניית טבע, שפתחה בעליה קלה, ושינתה מגמה - עד כי ירדה ב-2.18%. טבע הודיעה אמש, כי קבלה את אישור הרשויות בישראל לשיווק תרופת האזילקטמ לטיפול במחלת הפרקינסון. אך העניין לא ממש הזיז למשקיעים בניו יורק.

מניות קבוצת פורמולה זינקו ב-5.4%. חברת הבת שלה, מג'יק עלתה אמש ב-3.76%. זאת לאחר שאמר מנכ"ל הקבוצה, דני גלדשטיין בראיון לגלובוס, כי המטרה שלו היא להכפיל את שווי מניות הקבוצה. ביום חמישי האחרון דווחה החברה, כי קרן ההשקעות, פימי, בניהולו של ישי דווידי רכשה כ-17% ממניות פורמולה - והתגובה בוול סטריט היתה חד משמעית, כאמור.

יצרנית המערכות לקופות רושמות, ריטליקס, הודיעה אתמול (ב') כי קבוצת הקמעונאות הצרפתית Mousquetaires-Intermarche תתקין את מערכת התוכנה StoreLine שלה, בכל 3,000 חנויות הסופרמרקט והרשתות הנוספות שלה ברחבי אירופה. קבוצת Intermarche היא הקמעונאית השניה בגודלה בצרפת, ונמנית על 15 תאגידי הקמעונאות הגדולים בעולם. זהו ההסכם הראשון של ריטליקס עם תאגיד קמעונאות צרפתי מהשורה הראשונה, המדורג כ-Tier-1. הקבוצה הינה זכיינית הפרוסה על פני רשתות שונות בצרפת, ספרד, פורטוגל, בלגיה ופולין. מניות ריטליקס סיימו אמש בזינוק של 5.22%, שכאמור - לא סגר את הפער השלילי שלה מול ת"א.

עוד בארביטראז'יות: פער שלילי של 3.1% לאלווריון. פער שליל של 2.65 לגילת, פער שלילי של 1.26% לנייס ןבפער שלילי בולט של 4.7% לאודיוקודס.

ובחזרה אלינו: מניות הבנקים עשויות למשוך הבוקר תשומת לב ולהתנהל בעצבנות - למרות שאמש רשמו ראשי הענף נצחון במאבקם על המשך גביית עמלות ההפצה מלקוחותיהם - בוועדת בכר. זאת מאחר ואתמול אושרה סופית ההסכמה של הבנקים והאוצר - לבטל את עמלת השורה המפורסמת.

בשורה שתוכל להשפיע לטובה על מניות הבנקים, היא ההחלטה לחזק את שוק כרטיסי האשראי, על ידי העברת כל פעילות הרכש של משרדי הממשלה לכרטיסי אשראי בלבד. באותו עניין - עשויה להרשם השפעה שלילית על מניית הפועלים, ש"זכה" היום לפרסום שלילי בעיתונות - לפיו, בדיקה של הפיקוח על הבנקים מגלה שתוכנית המסלולים שלו, איננה משתלמת.

מניית שטראוס-עלית עשויה להגיב הבוקר לידיעה של ידיעות אחרונותף לפיה היא מתכוונת להכנס לשוק חדש, ולהקים רשת מסעדות ולא סתם מסעדות - אלה מסעדות חומוס. בכוונת הקונצרן של מפשחת שטראוס, להקים מסעדות בקניונים ובחנויות רשת גדולות - שהראשונה בהן היא טיב טעם ברשל"צ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.