הוכרזה המלחמה הפסיכולוגית בעד ונגד התיקון בת"א

וול סטריט והתחזקותו של הדולר עשויים להביא לתיקון מסויים במדדים המובילים. עצבנות צפויה במניות הבנקים על רקע "עסקת החבילה" בענף, לביטול עמלות
שי פאוזנר |

סיבות טובות יהיו לה היום, לבורסה, לאבד מעט מהגובה בו היא מרחפת בימים האחרונים. אין לדעת אם בשורה התחתונה נראה תיקון אמיתי שיחל כבר היום - אך מה שברור הוא, כי שוק המניות התל אביבי יתנהל היום ובימים הקרובים בהרבה עצבנות.

בשנים האחרונות, גם ברעות מאוד מהן - ראינו פתיחה חיובית ביום הראשון של השנה במסחר בוול סטריט - אך לא כך היה אמש. בשווקים בניו יורק רשמו מגמה שלילית ברורה והנאסד"ק הכל כך משפיע על המסחר ברחוב אחד העם שלנו, סגר את יום המסחר אמש בירידה של 1.08%. לצידו, תבלוט היום בשוק התהיה של משקיעים באשר לכדאיות הסתת השקעות אל הדולר - שהפך מגמה אתמול ועלה ב-1.1% לשער של 4.356 שקלים. ובנוסף לכל אלה - אסור לשכוח שהפעילים בשוק ממשיכים לשמור על דריכות בשל חוסר ההסכמה באוצר - על זהות נגיד בנק ישראל הבא. ההחלטה בעניין נדחתה שוב אתמול. נזכיר, כי כרגע נראה קליין כמועמד המוביל, מה שירגע מעט את השוק היום.

המניות הישראליות בוול סטריט רשמו אתמול התנהגות תזזיתית. שלוש המניות הישראליות הבולטות של אמש בניו יורק היו מניות טבע (טוב לזה כבר הורגלנו) שתפתח בפער ארביטראז' שלילי של 2.5%, ריטליקס שתפתח עם פער שלילי של 1% ומניות קבוצת פורמולה שתתחיל את הים עם פער שלילי של 1.6%. בסיום בלטה מניית טבע, שפתחה בעליה קלה, ושינתה מגמה - עד כי ירדה ב-2.18%. טבע הודיעה אמש, כי קבלה את אישור הרשויות בישראל לשיווק תרופת האזילקטמ לטיפול במחלת הפרקינסון. אך העניין לא ממש הזיז למשקיעים בניו יורק.

מניות קבוצת פורמולה זינקו ב-5.4%. חברת הבת שלה, מג'יק עלתה אמש ב-3.76%. זאת לאחר שאמר מנכ"ל הקבוצה, דני גלדשטיין בראיון לגלובוס, כי המטרה שלו היא להכפיל את שווי מניות הקבוצה. ביום חמישי האחרון דווחה החברה, כי קרן ההשקעות, פימי, בניהולו של ישי דווידי רכשה כ-17% ממניות פורמולה - והתגובה בוול סטריט היתה חד משמעית, כאמור.

יצרנית המערכות לקופות רושמות, ריטליקס, הודיעה אתמול (ב') כי קבוצת הקמעונאות הצרפתית Mousquetaires-Intermarche תתקין את מערכת התוכנה StoreLine שלה, בכל 3,000 חנויות הסופרמרקט והרשתות הנוספות שלה ברחבי אירופה. קבוצת Intermarche היא הקמעונאית השניה בגודלה בצרפת, ונמנית על 15 תאגידי הקמעונאות הגדולים בעולם. זהו ההסכם הראשון של ריטליקס עם תאגיד קמעונאות צרפתי מהשורה הראשונה, המדורג כ-Tier-1. הקבוצה הינה זכיינית הפרוסה על פני רשתות שונות בצרפת, ספרד, פורטוגל, בלגיה ופולין. מניות ריטליקס סיימו אמש בזינוק של 5.22%, שכאמור - לא סגר את הפער השלילי שלה מול ת"א.

עוד בארביטראז'יות: פער שלילי של 3.1% לאלווריון. פער שליל של 2.65 לגילת, פער שלילי של 1.26% לנייס ןבפער שלילי בולט של 4.7% לאודיוקודס.

ובחזרה אלינו: מניות הבנקים עשויות למשוך הבוקר תשומת לב ולהתנהל בעצבנות - למרות שאמש רשמו ראשי הענף נצחון במאבקם על המשך גביית עמלות ההפצה מלקוחותיהם - בוועדת בכר. זאת מאחר ואתמול אושרה סופית ההסכמה של הבנקים והאוצר - לבטל את עמלת השורה המפורסמת.

בשורה שתוכל להשפיע לטובה על מניות הבנקים, היא ההחלטה לחזק את שוק כרטיסי האשראי, על ידי העברת כל פעילות הרכש של משרדי הממשלה לכרטיסי אשראי בלבד. באותו עניין - עשויה להרשם השפעה שלילית על מניית הפועלים, ש"זכה" היום לפרסום שלילי בעיתונות - לפיו, בדיקה של הפיקוח על הבנקים מגלה שתוכנית המסלולים שלו, איננה משתלמת.

מניית שטראוס-עלית עשויה להגיב הבוקר לידיעה של ידיעות אחרונותף לפיה היא מתכוונת להכנס לשוק חדש, ולהקים רשת מסעדות ולא סתם מסעדות - אלה מסעדות חומוס. בכוונת הקונצרן של מפשחת שטראוס, להקים מסעדות בקניונים ובחנויות רשת גדולות - שהראשונה בהן היא טיב טעם ברשל"צ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".