עלייה של מאות אחוזים בבקשות לחיבור לטלפונים קוויים של בזק

מאז ההמלצה של יונה יהב להתקין טלפונים קוויים, חלה עלייה שבועית ממוצעת של 364% בביקוש להתקנת טלפונים קוויים של בזק בחיפה; בצפון כולו נרשמה עלייה שבועית ממוצעת של 193% להתקנתם ובשאר הארץ עלייה ממוצעת של 168%; וגם - מה הציע מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל, למשרד התקשורת?

דור עצמון | (5)

הביקוש לחיבור לטלפונים קוויים של חברת בזק גדל במאות אחוזים מיום ראשון שעבר, לאחר שראש עיריית חיפה, יונה יהב, התריע בישיבת מועצת העיר כי לאור ההתפתחויות הביטחוניות כדאי לתושבים להתקין טלפונים קוויים בדירות ובממ"דים מחשש לקריסת מערכות הטלפונים הסלולריים.

הגידול נרשם לא רק בחיפה אלא בכל הארץ, אך חיפה באופן טבעי רושמת את הגידול הגבוה ביותר – ממוצע שבועי של 364% יותר הזמנות לחיבור של טלפונים קוויים לעומת 8 השבועות הקודמים.

הגידול בביקוש החל כבר ביום ראשון שעבר כאשר יהב התריע ונתן את המלצתו עם עלייה מתונה של 191%. למחרת (שני) הביקוש כבר גדל ב-591% והשיא נרשם ביום רביעי עם ביקוש שיא של 791% יותר הזמנות לעומת 8 השבועות הקודמים.

גם בשאר הישובים באזור הצפון נרשמה עלייה בביקוש עם עלייה שבועית ממוצעת של 193% כאשר כמו בחיפה ביום ראשון נרשמה עלייה מתונה יחסית בביקוש, עם 88% בקשות לחיבור לטלפון קווי, והיא זינקה ל-303% ביום שני. גם בשאר ימי השבוע הייתה עלייה בביקוש של בין 136%-298%.

מגמת הביקוש הגבוהה לחיבור לטלפונים קוויים, נרשמה גם בשאר הארץ, אך היא מתונה יחסית לחיפה –עלייה שבועית ממוצעת של 168% כאשר ביום ראשון חלה עלייה של 111% ולמחרת היא זינקה כבר ל-206%.

ניר דוד, מנכ"ל חברת בזק: "מאז תחילת המלחמה אנחנו עובדים בכוחות מתוגברים גם לטפל בשירותים השוטפים וכמובן לתת מענה לתשתיות שנפגעו במהלך הלחימה. אנו ערוכים לתת מענה מהיר גם לביקוש ההולך וגדל לחיבור לטלפונים קווים באזור הצפון ובשאר אזורי הארץ".

מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל, התארח אתמול בועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל והתייחס לאפשרות שקריסה של מערכת החשמל תשבית את התקשורת הסלולארית: "פנינו למשרד התקשורת, אמרנו להם שאנחנו רוצים ביחד אתכם לבצע פעולה שתמנע מצב של קריסת מערכת הסלולאר אם למשל הרשת הארצית תיפגע ולא תספק חשמל לאותם אתרים שיש אנטנות ואותן יחידות שמאפשרות פריסה ארצית של התקשורת הסלולארית. אמרנו אנחנו כי ברגע שתהיה קריסה כולם יידעו שזה בגלל שאין חשמל לאותן תחנות ממסר. לאן יצביע הציבור? על חברת החשמל. כי אין חשמל, אין סלולאר, אנשים חסרי אונים ביכולת לתקשר בינם לעצמם ומפנים אצבע לחב' החשמל, למרות שזה לא. הצענו בממלכתיות ובציונות לשמה ולא אישרו את זה. אלה פני הדברים".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מהנדס טלפונייה 17/04/2024 17:20
    הגב לתגובה זו
    פעם גם המרכזיות היו עובדות במיתוג אנלוגי היום הכל חשמלי. ברגע שלא יהיה חשמל גם הטלפונים הקווים של בזק יושבתו.
  • 4.
    100 17/04/2024 12:21
    הגב לתגובה זו
    נו באמת מה השגעון הזה?
  • 3.
    שמואל 17/04/2024 12:19
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לשיח האחוזים!!! מכיוון ששנים לא מתחברים ברשת הקווית, אלא במספרים קטנים. היה כדאי להראות את הירידה בחיבור לרשת הקווית בשנים אחרונות, ביחס לתקופה הנוכחית. די לקרוא את דוחות בזק והוט. אם עד לאחרונה חוברו ברשת הקווית 100 לשבוע, וכעת 300 עקב המלחמה, אז אכן זו עליה של 200%.
  • 2.
    כשהטלפון היה מחובר לקיר האדם היה חופשי (ל"ת)
    אריאל 17/04/2024 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רון גל 17/04/2024 10:50
    הגב לתגובה זו
    כל בוקר אני מצטער על זה שאני לא עושה בשביל משהו למכור לעם המבוהל הזה שטויות שהם לא צריכים.
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה

מנדי הניג |

רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.

במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של 67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות של הפעילות.

על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול של הנפקה.


האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?

"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי. 

חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".

מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?

"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".

מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?