פינוי בינוי נדלן התחדשות עירונית
צילום: שלומי יוסף

סקר הערכת המגמות בעסקים: שיפור בענף התעשייה, ירידה בענף הבינוי

סקר מראה כי המאזנים במסחר הקמעוני והשירותים הפכו לחיוביים, ואילו בענפי הבינוי והמלונאות הם עדיין שליליים. בענפי מידע ותקשורת חלה עלייה בשיעור המדווחים על קבלת אשראי חוץ בנקאי כמגבלה חמורה
איציק יצחקי |

לפי סקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס, מאזני הנטו על מצבה הכלכלי של החברה בחודש דצמבר מעידים על שיפור משמעותי בחלק מהענפים: המאזנים בענפי התעשייה, המסחר הקמעוני והשירותים הפכו לחיוביים, ואילו בענפי הבינוי והמלונאות עדיין שליליים. מאזני הנטו על היקף המכירות בעבר (נובמבר לעומת אוקטובר) בענפי התעשייה והמסחר הקמעוני מעידים על שיפור והפכו לחיוביים, ואילו בענפי השירותים והמלונאות הם עדיין שליליים. מאזני הנטו על הציפיות לחודש ינואר גבוהים יותר בהשוואה לציפיות שניתנו בחודש קודם, אך בענפי הבינוי, המסחר הקמעוני והמלונאות הם עדיין שליליים.

המצב בענפי התעשייה (למ

מחסור חמור. המצב בענפי התעשייה (למ"ס)

בסקר נשאלים המדווחים על מגבלות שונות ומידת השפעתן על הפעילות העסקית של חברתם. בסקר ישנה השוואה של אחוז העסקים לפי מגבלות שהם הגדירו כפגיעה חמורה בפעילותם עבור חודשי המלחמה (אוקטובר-דצמבר) בהשוואה לאחוזים אלו בשגרה (ממוצע עד ינואר-ספטמבר 2023).

בענפי התעשייה המגבלות הן מחסור בציוד וחומרי גלם, מחסור בהזמנות לשוק המקומי ומחסור בהזמנות ליצוא, חזרו בחודש דצמבר לרמה שבה היו לפני המלחמה. בניגוד לענפי התעשייה, בענפי הבינוי לא חלה כל התמתנות במגבלות השונות בחודשי המלחמה. שיעור המדווחים על מחסור בעובדים כמגבלה חמורה בדצמבר הגיע ליותר משליש, והיה יותר מפי שניים מהשיעור לפני המלחמה. בענפי המסחר הקמעוני כ-6% מהעסקים ציינו את המגבלה של מחסור בעובדים כמגבלה כחמורה, בדומה לרמתם טרם המלחמה. בענפי המלונאות חלה ירידה חדה בחודש דצמבר בשיעור העסקים שציינו את המחסור בעובדים ואת הקשיים בקבלת אשראי כמגבלות חמורות, לאחר שבחודשים אוקטובר-נובמבר נרשמו בהן שיעורים גבוהים.

השינויים בענף הבנייה (למהשינויים בענף הבנייה (למ"ס)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".