כלא מאסר
צילום: Getty images Israel

בעל חנות תכשיטים מראשון לציון העלים מס ויישב שנתיים בכלא

בעל החנות הפחית את המס שלו ב-2.26 מיליון שקל, ובית המשפט השלום בראשון לציון החליט שזה כבר יותר מדי
נתנאל אריאל | (8)

כמה זמן בכלא מגיע למי שניסה להתחמק מתשלום מס, והפחית את המע"מ שלו ב-2.26 מיליון שקל? על תכשיטן מראשל"צ נגזרו 25 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס של 75 אלף שקל, כך החליט בית המשפט השלום בראשון לציון. מדובר על אופיר קטרי שביצע "עבירות מס בנסיבות מחמירות" וכן בביצוע עבירה של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים ושימוש ב"כל מרמה או תחבולה" במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס. קטרי ניהל עסק למכירת תכשיטים ומתכות יקרות ובתקופה של שנתיים בין 2016 – 2017 בהן לכאורה קיבל 27 חשבוניות מס פיקטיביות מעסקים שונים, ודיווח על עסקאות בסכום כולל של כ-15.5 מיליון שקל. אבל בפועל זה פשוט לא קרה: העסקאות לא בוצעו וקטרי לא שילם לעסקים את הסכומים הללו. אבל מנגד הוא כן ניכה את מס התשומות (עלות חומרי הגלם שלו) וכך הפחית את המס כאמור ביותר מ-2 מיליון שקל. השופטת שירלי דקל-נוה ציינה בהחלטתה את סכומי המס הגבוהים שהמדינה לא קיבלה בגלל פעולותיו וכן לדבריה, יש "חשש ממשי כי אלמלא התערבה רשות המסים היה ממשיך במעשיו וגורם לנזק חמור יותר לקופת המדינה", וכן שיש צורך בהרתעה כדי למנוע תופעות דומות בעתיד.   על פי פסיקתה, "הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מעבירות המס שבוצעו הם ערך השמירה על הקופה הציבורית ועל הפעילות התקינה של כלכלת המדינה. בנוסף לנזק הכלכלי, פוגעות עבירות המסים באמון הציבור ובערך הנשיאה השווה בנטל המסים, תוך הכבדת נטל המס המוטל על הציבור המשלם את מסיו כדין". אולם השופטת התחשבה בכך שאין לו הרשעות קודמות והיא לא רוצה לפגוע ביכולת שלו לפרנס את משפחתו, אבל היא ציינה שהוא גם לא שילם את המס וגם ניהל את המשפט עד תום מבלי להודות ולחסוך את זמן המשפט.  

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    במגזר הערבי חוקרים, או שמפחדים מכדור תועה? (ל"ת)
    משילות זה גם מסוי 13/11/2022 17:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כל הכבוד תענוג מס הכנסה המשיכו ככה (ל"ת)
    בנימין 13/11/2022 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דנה 13/11/2022 13:32
    הגב לתגובה זו
    עובדים בשחור ומקבלים קצבאות? מדינה מושחתת עם רב גנב שר אוצר!
  • עוד פעם חרדים ?? יא אנטישמי (ל"ת)
    רוני 13/11/2022 18:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    במאה שערים אתם בודקים? (ל"ת)
    שלומי 13/11/2022 13:30
    הגב לתגובה זו
  • אצל רבין בדקו ? אולי אצל פרס ? (ל"ת)
    רוני 13/11/2022 18:12
    הגב לתגובה זו
  • לשאלתך, לא !!! וגם ברהט לא !!!! (ל"ת)
    שון 13/11/2022 15:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תקדים מכלוף לא עובד במקרה זה?! (ל"ת)
    Moti 13/11/2022 12:46
    הגב לתגובה זו
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: